חן פרחי

פחות מ 10 אלף ?! בזה.

של איזו מכונית ?

נראה כמו בוקסה לסרן אחורי, או שאני טועה ?

בעבר הרחוק היו מחליפים שמן כל 2,500 ק"מ, אז היה הגיון בלהחליף מסנן טיפול כן וטיפול לא. היום בטח שאין. פעם היו מנקים את המצתים במכונה מיוחדת. מישהו נתקל בה ב 20 שנה האחרונות ?

משחק בסכום 0. אם מקבלים "מחירון מלא" בטרייד אין, אז משלמים מחיר מלא עבור החדשה, וההיפך.

גם מבחינה עיצובית הדור הראשון של הספרינט היה מוצלח יותר, למרות פגושי הכרום. הדור השני נראה מצועצע ורעשני.

זה הורגש היטב גם באלפטא וב 75. מערכת ההזרקה "חיסלה" את הצליל המיוחד והאופייני, אך הקלה מאד על התחזוקה השוטפת.

הפוך, גוטה. לגרסה בעלת זוג מאיידים כפולים היו 105 כ"ס, ואילו לזו המוזרקת היו 95 כ"ס. השיקול בהעברת הדיסקים הקדמיים לגלגלים והחלפת בלמי הדיסק האחוריים בבלמי תוף היה כלכלי גרידא, מאחר והמערכת ב 33 היתה זולה באחוזים לא מבוטלים מזו שבסוד.

ונחזור לרגע לכוכבות הכתבה. לפחות בשנותיה הראשונות, ה 33 נחשבה למכונית טובה למדי, ורק ההשוואה האין סופית שנעשתה לה לעומת אמא, האלפא סוד, עשתה לה עוול מסויים. לדעתי, אלפא יכלו לבצע מתיחת פנים מקיפה לסוד, ולמשוך איתה עוד כמה שנים טובות לפחות. הקאדט D ממש הוחלפה שלא לצורך, והכל בשל מודיעין חסר.. לו אופל היו מודעים לכך שהקו הבסיסי של הגולף לא אמור היה להשתנות ( והוא לא השתנה עד היום..) הקאדט לא היתה מוחלפת, אלא עוברת מתיחת פנים שהיתה כוללת עדכון תא הנוסעים. מבחינה דינאמית הקאדט E נפלה מקודמתה; ההגוי הפך לכבד ומסורבל, אחיזת הכביש לא שופרה אלא ההיפך ואפילו נוחות הנסיעה לא יצאה נשכרת.

גם אליה נגיע, וזה יהיה מעניין, מבטיח.

אם נניח לרגע בצד את האינטגרלה (אפשר?), הלנצ'יה דלתא היתה מכונית מיושנת בכל היבט שהוא, ובוודאי שלא יכלה לעמוד בתחרות אל מול גל הקומפקטיות האירופאיות שהוצגו בסוף שנות ה 80' ותחילת ה 90' - רנו 19, אופל אסטרה, סיטרואן ZX ועוד. מחליפתה לא היתה אלא פיאט טיפו נאה יותר, עם כל היתרונות והחסרונות המובנים בה. לולא הצלחתה הפנומנאלית של האינטגרלה במירוצים, הדלתא היתה נעלמת מהשוק הרבה קודם.

לא יודע אם אתה יודע, אבל לאורך כל שנות קיומה כחברה ממשלתית ( עד 86' ), אלפא תמיד הפסידה כסף, ובעקביות. וגם תחת כנפי פיאט לא עשתה חיל, לפחות לא כלכלית.

אקח את זה לכיוון קצת שונה; מי שציפה שהג'וליה החדשה תעשה לסדרה 3 מה שהג'וליה המקורית עשתה לדגמי ה "סדרה החדשה" של ב.מ.וו או מה שה GTV עשתה לדגמי סדרת 02, צפוי לנחול אכזבה. אין מה לעשות, חלפו מאז 50 שנה, וב.מ.וו רצה רחוק ומהר, ולא בלי מהמורות בדרך. אבל עדיין מגיע לאנשי אלפא שאפו גדול על התעוזה בתכנון מכונית מהיסוד, שעדיין, לפחות לפי המפרט הטכני, שמה את הנהג בראש סדר העדיפויות, מבלי להזניח את הפרקטיקה היום יומית. עצם זה שהיא מתחרה ראש בראש במלכת הקטגוריה, זה כבוד גדול עבורה ועבור צוות הפיתוח שלה. בניגוד למה שחושבים רבים וטובים, אלפא מעולם לא ייצרה מכוניות הארד קור, ממש לא. מכוניותיה תמיד היו מרווחות יחסית, מאובזרות היטב ואפילו נוחות ושימושיות.

ואם מישהו מכם יבצע בדיקה, הוא יופתע כמה אחוזים מדגמי סדרה 3 נמכרים עם תיבה ידנית. עם תיבה אוטומטית ברמה של ה ZF8 לא ממש מרגישים בחסרונם.

עם רומנטיקה לא הולכים לבנק.

אין יתרון פונקציונאלי ממשי. רובן המוחלט של המכוניות בעלות ESP עושות שימוש במצערת חשמלית, כמו גם מכוניות בתקן יורו 6 מאחר והיא מדוייקת יותר.

לכל המכוניות היפניות המוזרקות מאמצע שנות ה 90' ואילך היו ביצועים טובים יחסית, וגם במונחי ימינו הן לא יחשבו לעגלות. תוצאה של משקל קל יחסית, רובן שקלו סביב ה 1 טון, פלוס מינוס, מנועים חזקים יחסית ותיבות אוטומטיות נמרצות. למעט זריזותה על צד החיוב, הבאלנו היתה מכונית גרועה למדי.

ל 75 כ"ס של הב.מ.וו 315\316 היה סיבה; עד אמצע שנות ה 90' מדרגות הביטוח בגרמניה היו לפי הספקי המנוע - 45 כ"ס, 60 כ"ס, 75 כ"ס, 90 כ"ס, 115 כ"ס ו 136 כ"ס. ואלו היו ההספקים בכל המכוניות הגרמניות. לחץ מצד יצרני המכוניות, שהתעצבנו על כך שהם צריכים לייצר מכוניות מופחתות הספק לשוק המקומי, הוביל לביטול מדרגות הביטוח.

לולא התקנות הדרקוניות המטופשות האלו, מנוע הבוסו הנפלא של אלפא היה ממשיך איתנו עד היום. אופי פעולתו והצליל שלו מתאימים בצורה מושלמת לג'וליה.

ככה זה כשרוצים לרצות פוליטרוקים קטנים בכל מחיר. מעניין מה יהיה השלב הבא, מנוע 2 בוכנות 600 סמ"ק בסדרה 7 ?

זה עוד ניחא, אבל מנוע ה 1.5 בעל 3 בוכנות של ה 318 הוא כבר בגדר פאדיחה. לולא תיבת 8 ההילוכים שמצילה אותו מעצמו, הדגם הזה היה מבייש את הסמל ואת מורשת היצרן.

אני מניח שחלק גדול מהרוכשים פתחו הזמנה בעיקר כדי לשריין מכונית, לכשתגיע לארץ בתחילת 17'. סביר להניח שחלק מהם יבטלו מסיבות כאלו ואחרות.

אם את ה 159 קנו ב 07' במחיר מופקע בעליל, אין סיבה שזה לא יקרה עם הג'וליה.

הסיפור עם מכונית ידנית יקרה מזכיר לי את הבדיחה על הארנבת ועוגת הגזר. יש רף איבזור מסויים בטווח המחירים שלה, ואי אפשר לרדת ממנו. ברגע שירדו ממנו, המכונית פשוט לא תימכר, נקודה. ואל תזלזל באינפיניטי.

מה לעשות, אי אפשר ללמוד באוניברסיטה להיות איניליגנט, פיקח או מוכשר. כשבוחרים מנהלי שיווק רק לפי התארים שלהם, כך זה נראה. וניתקלי בזה יותר מפעם אחת, במנהלי שיווק שפשוט לה מבינים במכוניות, וזה מדהים.