חן פרחי

לי בתור מבוגר שהיה פעם צעיר, היה ברור שבגיל 25 לא יהיה לי הכל, והשנים הראשונות הקשות היו לי ברורות. הצעירים של ימינו לא מוכנים לקבל את זה.

זה מעיד על עלייה עקבית ברמת החיים, למרות התחושה הסובייקטיבית שאיום ונורא לחיות כאן. ה "יתרון" היחיד שיש לי כאן בתור מבוגר יחסית, זה שאני זוכר היטב מה היה כאן לפני 20 ו 30 שנה, וממש לא היה טוב יותר. דוגמאות ? בבקשה. לפני 17 שנה, כשנולדה ביתי הבכורה, חבילת מגבונים עלתה 12 ש"ח. לא רביעייה, חבילה בודדת. פחית סימילאק קטנה עלתה 33 ש"ח. מכונת כביסה בסיסית עלתה 1.400 ש"ח. טלוויזית 20 אינץ' פשוטה (לנקו) עלתה 1,700 ש"ח. סלולארי של נוקיה עלה 2,700 ש"ח. הריבית על המשכנתא היתה 5.8%, וגם זה בזכות קשרים טובים, אחרת הייתי משלם יותר. ריבית על הלוואה לרכב חדש עמדה על 14.5% לשנה. במונחי ימינו זו ריבית של השוק האפור. ולא זכור לי שקיבלנו שירותים טובים יותר מאף גורם ממשלתי.

וגם שלא היה טוב, לא באתי בטענות לאף אחד. הבנתי וידעתי שתמיד השנים הראשונות קשות יותר. רק שהשנים הראשונות שלי היו כשהייתי צעיר, לא בן 40.

לך תסתובב בפריז או במינכן. לא תרגיש בטוח יותר, באחריות.

הכל זה סטטיסטיקה. שיוויון בין אנשים יכול לקרות רק שלאף אחד אין כלום. מעמד הביניים בישראל חזק ויציב, והוא זה שקונה מכוניות חדשות, נוסע לחו"ל, ממלא את המסעדות וקונה בקניונים. מה שכן, חובות והלוואות הופכות אנשים לרגישים ופגיעים יותר במשברים כלכליים, ולמרות האשראי הזול, כל אחד חייב לעשות את החשבון שלו היטב.

עכשיו ברצינות ובלי ציניות. רמת החיים שלנו נמצאת בעליה מתמדת לאורך השנים. היום אנחנו חיים יותר טוב ממה שחיינו לפני 10 שנים, הרבה יותר טוב ממה שחיינו לפני 20 והרבה הרבה יותר טוב ממה שחיינו לפני 30 שנה, וכן הלאה. ותמיד נדמה לנו שרע לנו, ובמקומות אחרים בעולם צריך רק להתכופף לאסוף את שטרות הכסף שמתגלגלים על המדרכות. הבעיה נעוצה בדור "שלכם", כלומר בני ה 23-28. בדור "שלי", כלומר בני 45-50, החיים היו קצת שונים. היה חינוך טכנולוגי, כך שגם מי שרק סיים תיכון יכל למצוא עבודה ישר אחרי הצבא. שנה-שנתיים לאחר מכן היו מתחתנים, קונים דירה צנועה ויוצאים לדרך. בגיל 30 היינו כבר מסודרים, פחות או יותר, ומשם ההתקדמות היתה איטית ועקבית עד הלום. היום גומרים צבא ויוצאים לטיול במזרח או בדרום אמריקה, ושורפים שם אחוז גבוה מהחסכונות, מסיימים לימודים אקדמאיים בגיל 26-27 ויוצאים לשוק העבודה. המשכורות הראשונות נמוכות על פי רוב, ואז קונים מכונית ושוכרים דירה, כי לא נעים לגור אצל ההורים. גיל הנישואים עולה בהתמדה, והיום נע סביב ה 30. מה שאנחנו התחלנו בגיל 21-23 היום מתחילים 10 שנים מאוחר יותר, ומה לעשות שהופכים עם השנים לחכמים יותר ? זה לא נעים בגיל 32-33 לחיות מהיד לפה, מה שנראה הגיוני כשאתה 10 שנים צעיר יותר. הצעירים "של היום" לא מוכנים לקבל שנים כלכליות קשות יותר, ומאשימים את כל העולם, כשהמדינה בראש, רק לא את עצמם. 5 שנים לא היתה לי מכונית, נסעתי באוטובוסים, עבדתי 2 עבודות פיזיות והייתי קם ב 3 לפנות בוקר, עד שהיתיישרתי כלכלית. ובנוסף, הייתי משרת 50 יום בשנה במילואים. ואף פעם לא באתי בטענות לאף אחד. וכך עשו גם כל מעגל החברים שלנו.

מי שלא רוצה לחיות כאן מוזמן לעזוב; יש לו 364 יום לעשות את זה. בברלין יש מקום לכולם לכולם, והמילקי מה זה זול.. ותבדוק בבקשה את מספר היורדים מול העולים, נראה לי שתופתע.

מערכת הבריאות הישראלית היא מהטובות, אם לא הטובה בעולם המערבי. תוחלת החיים בישראל הגבוהה בעולם המערבי. שיעור האבטלה נמוך מאד, בטח בהשוואה למדינות דרום אירופה. בישראל יש מעמד ביניים רחב מאד וחזק, והוא זה שמניע את הכלכלה. התוצר לנפש בישראל מתקרב לזה של מדינות מערב אירופה, ועבר בהרבה את זה של מדינות דרום אירופה, כולל איטליה (!). כלכלת ישראל מתנהלת, לפחות ב 25 שנה האחרונות, באחריות מופתית, החוב החיצוני נמוך ודירוג האשראי שלנו גבוה מאד, בוודאי ביחס למדינה כה צעירה עם משק לא מאד גדול. הציבור קונה מכוניות בהלוואות, כי הוא מרגיש יציב ובטוח במקום העבודה שלו, ויש לו הכנסה פנוייה לממן את זה. ומי שחושב שהבנקים נותנים אשראי בלי סוף לאנשים, חי בסרט. זה לא שאין מה לשפר, בסה"כ טוב לחיות בישראל.

גיבוב של שטויות. ביטוח לאומי זה לא קופת חסכון. אתה משלם ומקווה לעלם לא להזקק להם. עם כל חסרונותיו, הוא נותן רשת בטחון סבירה. ביטוח חובה קשור רק לפגיעות גוף במקרה תאונה; תחזוקת הכבישים אינה ממומנת מכסף זה, ויש לנו תשתיות לא רעות בכלל, גם בקנה מידה אירופאי. אין מדינה בעולם שלא משלמים בה מיסים, ושיעורי המס בישראל מקבילים, פחות או יותר לאלו שבאירופה. גם בתקציב הבטחון נגמרה החגיגה מזמן, וצה"ל, כמו כל גוף ענק סובל מבזבוזים, אם כי הרבה פחות מבעבר. רק בשנה האחרונה כמעט 300,000 ישראלים קנו מכונית חדשה, הבעלות על דירות הינה מהגבוהות בעולם המערבי, המסעדות מפוצצות, בתי המלון ואתרי התיירות מלאים עד אפס מקום ומדי חג נשבר שיא ביציאת ישראלים לחו"ל. אז כל כך רע פה ?!

תבינו, אין אהבות בוושינגטון, הכל מבוסס על אינטרסים נטו. אף ממשל אמריקאי לא יכיר בירושלים כבירת ישראל, ובטח לא בשליטת ישראל ביהודה ושומרון. ממישלים רפובליקניים ידעו מצויין להיות עויינים לישראל שסירבנו לרקוד לפי החליל שלהם, ע"ע בוש האב.

בוא נאמר שאם הייתי אמריקאי הייתי מיתבייש שאדם כזה הציג את מועמדותו לנשיאות ארה"ב. כל האג'נדה שלו מתבססת על גזענות מגעילה ודוחה, שנאת האחר, וכן, זה כולל גם יהודים. מי ששונא שחורים והיספנים, ישנא בסוף את כל מי שהוא לא בדיוק כמוהו - לבן, פרוטסטנטי ובן מעמד הביניים, לרוב גברים לא משכילים. מה שעצוב כאן, שהמיקי מאוס הזה היה מנצח כל מועמד שהיה מתמודד מולו, רציני וטוב ככלל שיהיה. האידיוט הזה גם לא מבין כלום ביחסי חוץ, ומוכן לסייע לרוצח ההמונים בשאר אסד (!) שמתחזק את החיזבאאלה, הגדולים שבאוהבי ישראל. בשם הפופוליזם הוא מוכן להרים יד על הדמוקרטיה האמריקאית, כי לדידו רק נצחון מוחץ שלו לגיטמי. לגבי ישראל - לפחות את קלינטון נתניהו מכיר, לטוב ולרע, וזה סה"כ יהיה המשך ממשל אובמה, שגם אחרי 8 שנים הסתדרנו איתו לא רע.

כנראה שרק על עצמך.. גם הגרמנים יודעים לעצב לא רע, מסתבר.

הלקסוס הראשונה הצליחה משלוש סיבות - היא לא היתה טויוטה אלא מכונית עצמאית, וזו היתה החלטה שיווקית גאונית. לו היתה משווקת כטויוטה, היא לא היתה נוחלת הצלחה גדולה. הסיבה השניה היתה התבססות כמעט מוחלטת על השוק האמריקאי, מאחר וטויוטה ידעו שבאירופה אין לה הרבה סיכויים. הסיבה השלישית היתה נעוצה במכונית אליה כוונה הלקסוס - סדרה S של מרצדס. בסוף 90' הוחלפה ה W126 האלגנטית ב W140 שהיתה מכונית מסורבלת, מגושמת ובעלת מראה של ליוויתן. ה W140, למרות שהיתה מכונית מצויינת, הרתיעה לקוחות מסורתיים רבים, ואלו קנו לקסוס.

תתפלא, אבל יש גם כשלונות ידועים מראש. הפולקסווגן פאטון והאודי A2 הן דוגמאות מצויינות, ולא בגלל שהיו מכוניות גרועות לזמנן. גם המרצדס A המקורית היתה כרוניקה של כשלון ידוע מראש, והביאה יותר נזק מתועלת.

לפי התאוריה שלך, לא היו צריכות להיות מכוניות כושלות בעולם. אין יצרן שלא עורך ולא ערך סקרי שוק רבים, ואף אחד לא רוצה להכשל. אבל יש מצבים אבודים מראש, ואת זה הבינו היטב היצרנים הצרפתיים. שלא נטעה, לפיג'ו אין שום בעיה לפתח מכונית סאלון מצויינת, רק השאלה מי יקנה אותה.. האפשרות השניה עבור אלפא, היא לבסס את האלפטא (?) על הג'יבלי של מזראטי במידה מירבית, כך שעלויות הפיתוח יהיו מינימאליות, וגם אם היא תיכשל זה ממש לא יהיה סוף העולם.

לפי נתוני הלמ"ס, התל"ג של תושב ישראל מגיע ל 37,500$, מה שאומר שעקפנו את ספרד ואיטליה, ואנחנו די קרובים למערב אירופה. ורואים את זה.

רועי, קבל ח"ח על היוזמה והארגון ! היה מפגש נחמד מאד, וסוף סוף הכרנו את הפנים מאוחרי השמות. כמפגש ראשון, הוא היה מוצלח מאד ובהחלט יתן דחיפה רצינית למועדון המתהווה.

קהל היעד של הג'וליה ושל מרצדס סדרה E למשל, שונה לחלוטין. קהל היעד של מכוניות הסאלון מבוגר יחסית ושמרן, ולרוב מחליף מכונית ישנה בחדשה מאותה התוצרת. טסלה הצליחה, יחסית, כי הציעה משהו שונה מספיק. היצרנים הצרפתיים היו מספיק חכמים לא לנסות להכנס עוד לפלח השוק הזה, שכל ניסיון לתחרות בו אבוד מראש.

חבל על כל יורו שיושקע בפרוייקט הזה. אין לאף יצרן סיכוי לפגוע בהגמוניה הגרמנית הכמעט מוחלטת. שתי מכוניות הסאלון האיטלקיות האחרונות שזכו להצלחה היו האלפא 164 והלנצ'יה תמא, וזה בשל העובדה שהיו זולות ב 30-40% מהמתחרות הגרמניות בנות זמנן. היום זה כבר בלתי אפשרי.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?614790-*-%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91-21-10-16-* לגבי שאר המדיות, זה באחריות המועדון.

עקב האירוע בפארק, המפגש המרכזי בנוקיה לא יתקיים מחר. לגבי שאר המפגשים, ניתן ליצור קשר עם רכזי המפגשים. בברכת מועדים לשמחה.

כמה ירידת ערך יכולה להיות למכונית שמראש זולה יחסית ? כרגע הפיקנטו מבוקשת כי רוב המוכרים הפרטיים עדיין לא השתדרגו לחדשה, ורוב ההיצע מורכב מיוצאות ציי רכב. עוד שנה-שנתיים השוק יוצף, אבל מצד שני ההפרש בין משומשת לחדשה יהיה גדול מספיק. אף פעם לא היתה בעיה למכור מכונית קטנה אוטומטית.

במקוררי האוויר של פולקסווגן הדלק מותז ישירות למפלג, וההתלקחות וודאית. חובה להחזיק מטף במכונית, ורצוי גדול יחסית, אם כי גם מטף קטן עשוי להיות יעיל כשהשריפה בתחילתה.

אם מחיר המינימום גבוה מידי, המכונית פשוט לא תימכר. שוב, עיניין של היצע וביקוש. מוכר יכול לדרוש 70k עבור מכונית שנסחרת בחצי מזה, וזו זכותו המלאה. ימכור או לא, זו כבר בעיה שלו. כשמתפשרים על המחיר, בין אם זה מחיר ה "מחירון" ובין אם זה המחיר הנדרש, בסוף מוכרים את המכונית. באחריות.

בכוונה אני לא מגיב למקרה שלך, כי אני לא רוצה לחבל לך במכירה בשום צורה שהיא. רק אגיד בעדינות שאם עוד לא מכרת, זה סימן שהמחיר שאתה דורש אינו ריאלי. וזה כלל אינו משנה אם אינו ריאלי במונחים מוחלטים או במונחי ערך המכונית בכלל. ויש הבדל עצום בין לקנות ללמכור - כקונה אתה לא קובע את המחיר, כמוכר כן.