על קצה המזלג:
כששני רמקולים עובדים בו זמנית , בכל פעם שיש "מכת באס" , שניהם דוחפים אויר (הרי סאונד זו תנועת אויר = גלי קול).
כאשר הפאזות מחוברות בסדר , בעת הבאס 2 הרמקולים בו זמנית דוחפים אויר ואתה מרגיש את הבאס כמו שצריך (גלי הקול משני הרמקולים מתחברים ונותנים אפקט של צליל גבוה ובאס רועם).
אם הפאזות של הרמקולים הפוכות , בעת הבאס רמקול אחד דוחף אויר ,והשני מושך אויר (לעניין דחיפה/משיכה , הבט על תנועת הממברנה פנימה והחוצה), זהו מצב של "התאבכות גלים הורסת" , במונח המקצועי. יותר בפשטות, גל קול אחד מבטל את הגל קול השני , ולכן אתה לא מרגיש באס (במצב אידאלי, בדיוק באותה תדירות ותנאים אידאליים , כששני גלי קול זהים מבטלים אחד את השני , אתה בעצם לא שומע כלום , אבל העולם שלנו אינו אידאלי....).
סדר את הפאזות של הרמקולים , והכל יחזור למצב תקין.
אתה יכול לשים שיר עשיר בבאסים ולראות את תנועת הממברנות , זה יכול לתת לך אינדיקציה טובה לחיבור.
יש לי סיכום נחמד של העניין באיזה ספר , אך אין לי סורק. אנסה להעביר את זה לכאן איכשהו.
עריכה: ההסבר מצורף , נלקח מתוך הספר Fundamentals of Physics