קרמבו

בעיניי, המטרה של מבחן הדרכים הוא לא בהכרח לקבוע את המנצחת, ממש לא אני מכיר היטב את המבחנים של שנות השמונים ואפילו את אלו של שנות התשעים, הן בעיתונות המקומית והן זו של מעבר לים הפערים כיום בין המכוניות כל כך קטנים במישורים המרכזיים ומצטמצמים לנקודות הכרעה שקשה מאוד לשים עליהן את האצבע. והדברים בעיקר אמורים בסגמנטים המרכזיים, קרי - סופר מיני, קומפקטיות-משפחתיות, משפחתיות גדולות וגם ג'יפונים אחרי הליך כירוגי כאוב של הוצאת הראש מהתחת של עצמי הבנתי כמה יומרה מטופשת יש בלהגיד על מכונית x שהיא המשפחתית הטובה ביותר, אין בלתה ולכו עליה. לראייה בזמנו, בהשוואתי משפחתיות גדולות שערכנו ניצחה הפאסאט בנקודות, את המונדיאו העדיפו חובבי ההגה, אבל כשדוד שלי שאל אותי מה המכונית שעליו לבחור, לאחר שעברתי איתו על נקודות החוזק והחוסר של כולן, שלחתי אותו לטויוטה אוונסיס. למה? כי זו המכונית עבורו מבחן דרכים לא מחליף ביקור באולם תצוגה, לא מחליף נסיעת מבחן, אבל הוא נותן סקירה רוחבית של המועמדות ומספק קרקע להבחנה בין המכוניות הבולטות יותר לטובה עם נימוקים והסברים ישיבה באולם התצוגה וגם נסיעה קצרה לא תצביע על עייפות ברגליים בגלל תמיכה לא מספקת בירכיים, לא תבהיר שמחשב הדרך המפורט הוא למעשה מעמסת נתונים ולא שאין מקום לשים את הנייד של האישה לטעינה במקביל לשלך. על מי שבוחן וכותב מבחן דרכים להעניק לקהל היעד של הכתבה את התמונה המלאה והמשקפת של המכונית בהתאם לצרכים אותה היא צריכה למלא. כל עוד אנחנו מסכימים על נקודת המוצא הזו, השאר זה רזולוציות. עבור קוראי מדור רכב באתר כללי כמו וואלה, ynet, מאקו או עיתונים יומיים הרזולוציה הנדרשת היא שונה מאשר מבחן כזה לו היה מבוצע כאן. לחלופין, כתבה על 911 GT3 באתרים ההם תתרכז בחוויה הכללית, בריגוש ובשערות על השיניים של מי שדוחף אותן לקצה. פה לעומת זאת על אותה מכונית ידובר גם על המורשת, גם על הנדסת השלדה, טכנולוגיית הקשחת המרכב תוך חיסכון במשקל, עקומת ההספק והמומנט כפי שמורגשת בפועל, העברת הכוח תחת עומס, פירוט של כל שינוי בעוצמת כוחות הצד מרגע הבלימה אל תוך הפנייה, בפנייה והתאוצה החוצה. אנחנו מבינים זה את זה?

אני אנסה לענות על כמה מהטענות פה לא כסנגור של "מאקו רכב" אלא כמי שהיה ועדיין בעולם הזה של מבחני הדרכים בישראל. אני זוכר את אחת הפעמים הראשונות שהגעתי להשקה בינלאומית של מכונית, כשעיתונאי ספרדי ראה אותי ממלא בקדחתנות את דפי הפנקס ברשמים מתא הנוסעים בכל אחת מהמכונית שהיו שם, ושאל אותי למה אני משתגע כל כך, הרי עוד גג חודש תקבל את הרכב על כל הגרסאות שלו לפחות לשבוע כל אחת... המכונית ההיא הגיע כעבור 11 חודשים, הייתה במערכת בתצורה אחת, עם תיבת הילוכים אוטומטית בלבד למשך 36 שעות ברוטו... קיים פער עצום בין התנאים הסביבתיים של מבחני הדרכים בחו"ל לבין אלו שנערכים בארץ, החל בזמינות המכוניות (כמות מכוניות הדגמה), גרסאות אבזור מתאימות, תיבות הילוכים וכן הלאה. כפועל יוצא מכך, מה שמתקבל הוא זמן ברוטו של 48 שעות למבחן שצריך לכלול מנהלות, איסוף, חבירה, צילומים, העמדת המכוניות זו לצד זו להתרשמות חיצונית, כניסה לתאי הנוסעים, בדיקה של חללי אחסון, הנדסת אנוש, לוח מחוונים (שליטה במחשב הדרך, תצוגת נתונים שצריכה להיבדק ביום ובלילה), רמת איכות חומרים, רמת איכות הרכבה, נוחות ותמיכה של המושב, תנוחת נהיגה, מרווח ראש+מרפקים+ברכיים, ראות. אני רק אציין כאן שיש הרבה מה להתייחס לרשימת האבזור, זכורות לי מכוניות עם מסכי מגע גדולים ומרשימים שהתגלו כבלתי קריאים באור יום, דרשו לא מגע אלא חבטה עם האצבע והתפעול שלהם היה כל כך נורא עד כדי סיכון בטיחותי. שקעי מצית שממוקמים בסמיכות למחזיקי כוסות ("שמע, זה רעיון טוב, פה ישימו כוס מיץ, וממש לידה שקע עם כבל חשמלי, מה כבר יכול לקרות...") ועוד תופעות מופלאות אחרות. הלאה, מושב אחורי - מבנה, עומק מסעד, תמיכה לירכיים, בדיקת מרווח ראש, ברכיים, כפות רגליים, יציאות מיזוג, תאורה (שגם פה צריך לבדוק גם בחשיכה). כמה מבוגרים יכנסו, כמה ילדים, כמה מושבי בטיחות (מה שמאוד חסר לי במבחן המסוים הזה). תא מטען, פתיחה עם יד אחת, פתיחה עם ידיים עמוסות, מפתח, גובה, רוחב, מבנה פנימי, התקני אחסון, עומק, גישה לקיפול מושבים. נסיעה עירונית, נסיעה פרברית, כביש מהיר, פרק דינאמי. בכל אחד מאלו נבדקים: רעשי דרך, רוח, צמיגים, מנוע וכו', סל"ד בהילוך הגבוה. ואני בכלל לא נכנס לבדיקה של תפקוד תיבת ההילוכים, מהירות תגובה שלה במצבי התיבה השונים. המתלים, השיכוך, ההתנהגות, ההגה (משוב, תגובה להפניה, משקל, מרכוז וכו'). תאוצות מהמקום, תאוצות ביניים של כל אחת מהמכוניות ואחת מול השניה (שיטת הטורניר). בבלימות נבלמת כל מכונית שלוש פעמים, הממוצע נרשם ומסומן. בכל אחד מהפרמטרים האלו, במכוניות האלו, לקורא הממוצע וקהל היעד של מבחן הדרכים הזה - אין שום משמעות למספרים - שום משמעות. הדבר היחיד שמעניין זה שבתנאי המבחן המסוימים מכונית X הכי מהירה/בולמת/אוחזת/מתמרנת בחירום, Y שניה, Z שלישית וכן הלאה. כמה עשיריות שנייה לכאן ולשם? באמת? מספיק שהבוחן מקפיד על משטר דיאטטי והיבואן משתמש בצמיגים טובים יותר ונגמר הסיפור. מספיק שהלקוח ההדיוט (ולפעמים גם האידיוט) לא מקפיד על לחצי ניפוח ומחליף רק צמיג אחורי אחד וגם המכונית שהגיעה מכוילת לתפארת תתפרע כמו מכור קנדי קראש בגמילה שאף אחד מהחברים בפייס לא נותן לו חיים. רגע, לא סיימנו, עכשיו תכניסו לכל זה את מכפלת המכוניות והנהגים, והאילוצים, וזה שלשתי מכוניות יש פזומט, לשתיים דלקן, לאלו יש דור אלון, ולהיא אין בכלל. השורה התחתונה היא אופרציה שכדי להוציא אותה לפועל ב-48 שעות זו מטלה מטורפת, גם ברמת ההפקה, גם ברמת הביצוע וגם אחר כך בסוף כל היום הזה שיהיה כוח בכלל להתחיל להתווכח ולדרג. אז כן, יש בחו"ל מבחנים פרטניים יותר, מדוקדקים יותר, מפורטים יותר, מדודים יותר מספריים יותר, אבל הם מבוצעים בתנאים שונים לחלוטין ממה שניתן אפילו לדמיין כאן. יאמר לזכות "מאקו רכב" שהם היחידים שמקפידים לערוך מבחנים השוואתיים כל הזמן, גם מקיפים ומרובי משתתפים שהם כאב ראש נוראי בתיאום, בהוצאה לפועל, בכתיבה ואחר כך מול היבואנים. דרך אגב, זה לגמרי אבל לגמרי על קצה המזלג. זה רק למבחנים כמו זה, מכוניות ספורט? רכבי שטח? טנדרים? יוקרה? מיניוואנים? אז מתחיל כאב הראש של הציון היחסי בהתאם למכונית והתאמתה לקהל היעד והמטרה. אז ל"מומחה" שקורא רק מבחנים בחו"ל, תבין על כל "אנין טעם" כמוך יש 100 אנשים שרק רוצים לדעת האם האוטו נוח או לא, סוחב או לא, אוכל דלק או לא, מכניס שני בוסטרים ועם חיבור לאייפון. אני פוגש כמה אלפי נהגים כאלו בשנה בהדרכות נהיגה שאני מעביר, אנשים שמביטים עלי בתימהון מוחלט כשאני אומר להם שיש פה רעשי רוח מוגזמים במכונית ("איזה רעשי רוח? החלון סגור, מאיפה תיכנס רוח?"). ציוד מדידה מתקדם? מדידות על דיינו? מחלקת הנהלת החשבונות של עולם העיתונות היום מצקצקת בלשון מול החזרי ההוצאות על המוניות של יום כזה, האוכל, הדלק, המים, הקפה - ואתה מדבר על אמצעי מדידה מתקדמים? אלו צרות שאני מפנטז עליהן. זו מציאות שבה אתה מחפש מתנדבים ליום וחצי נטו של מבחן, אנשים ששמים על הולד יומיים של לימודים או עבודה בשביל זה. רוצה לשפר את המצב? פנה אישית לעורך הערוץ ובקש להצטרף בהתנדבות ליום כזה. תבוא נקי, תבוא פתוח, לא מטיף, לא מחנך. כדי באמת לחוות מה התנאים שבהם מבוצעים המבחנים האלו ומה השיקולים של הכתב והעורך מה לכתוב, מה להכניס ומה להוציא. מקסימום תלמד אותם משהו ותלמד גם אתה שניים שלושה, ארבעה, חמישה דברים. אני אשמח לעזור לך ליצור קשר איתו במידה ותרים את הכפפה. לגבי זהות הבוחנים, הם הבטיחו לי שבפעם הבאה יביאו את בוקי נאה, בר רפאלי, חביתוש, גילה אלמגור, חיים הכט וקותי סבג.

אלו במקרה אנשי העסקים מהמשפט המפורסם: "מרשי הוא איש עסקים לגיטימי"?

שני הסנטים שלי: AK-47 או בשמו הנפוץ יותר "קלשניקוב" הוא רובה סער שנחשב לאחד המוצלחים מאז ומעולם. למרות שיש מדויקים ממנו ובוודאי קלים ממנו (ואני יודע, סחבתי אחד לא מעט). תכנונו הבסיסי לא השתנה הרבה מאז שהוצג ב-1949. הוא זול, קצב האש שלו טוב, התחמושת שהוא יורה היא בעלת קוטר ועצמה גדולים, הוא פשוט לאחזקה, ניקוי, פירוק והרכבה ואלוהים אדירים, כמה שהוא עמיד, אמין והוא זכה לחיקויים רבים - אולי המחמאה הגדולה ביותר. אבל על אף מעלותיו הרבות, כמו אקדח התופי עבור הקאובוי. קלשניקוב הוא כלי נשק שמזוהה אולי יותר מכל עם ארגוני טרור, משטרים טוטליטריים, מדינות ערב, קרטלי סמים, הוייטקונג, הוא גם מופיע בגאון על דגלי וסמלי ארגוני טרור רבים (חיזבאללה, הבולט שבהם). הוא הנשק בו ריססו מחבלים את שדה התעופה בלוד ב-72, חטפו את הספורטאים במינכן, חיילים מצריים שטפו איתו את מעוזי צה"ל בתעלה, ארבו איתו לחיילים בלבנון, ירו ממנו על סיורים בקסבה של שכם. אז כן, זה יופי של נשק ולא כל מי שנושא אותו הוא בהכרח מה"חברה הרעים" (הוא נמצא בשימוש נרחב גם ביחידות מסוימות בצה"ל) אבל בכל זאת, אתה לא מופתע שבתמונות הוא זה שמונף מעל ראשי המפגינים ממש מאחורי הדגל הבוער... X6 ו-X5 הם מבחינה הנדסית וגם באופן הביצוע שלהם כלי רכב נהדרים, אבל ממש כמו הקלשניקוב, חביבים על קהלים שלמים שמכתימים את ההצטיינות ההנדסית שלהם בבוץ הלא נכון.

שלום לכולם, מחפש מספר חלקים לפורד אסקורט MK1 זרועות מגבים מנעול תא מטען פלטת המתכת עליה יושבת תאורת תא המטען מצ"ב תמונות (החלק המסומן בכחול) תודה רבה, קרמבו

מצאתי את עצמי בסיטאציות דומות בעבר. בין אם היה מדובר ברכיב אודיו, תיק גב, חלקים לרכב אספנות, פריטי לבוש או דברים לבית. שני מוצרים זהים, בפערי מחירים אדירים בין ישראל למוכרים מעבר לים. מכיוון שהיו אלו פריטים שחשוב מאוד היה לי לראות בידיים לשמוע באוזניים, ניגשתי לבעל העסק עם הטאבלט והראיתי לו את המוצר והמחיר. במאור פנים ובהסבר חברי אמרתי לו שאני אשמח לפרנס ולתמוך בעסק ישראלי מקומי ואעדיף זאת על פני רכישה ממישהו אחר. אבל לא בפער מחירים כזה. בחלק מהמקרים המוכר אכן עשה חושבים והפחית את מחיר המוצר באופן משמעותי. באחרים, פשוט נפרדנו כידידים וכבר בדרך חזרה הביתה הזמנתי את החלק. זו פשוט דרך ששווה לנסות לפעמים.

חבוב, אני מקווה שהספה הנפתחת אצלך נוחה לא צריך מצעים, אני מביא איתי.. צריך שאני אביא לך משהו מישראל? בירוקרטיה? לחות? עצבים? כיבוש? פקקים? משהו?

קרמבו ממש רוצה לשים את הידיים על העיוור, החלטוריסט, החאפר או את מי ששם שם את החיפושית הזו זה בכלל לא דומה, זה אפילו לא אותו הדגם עוד הוכחה לכך שהמארגנים גם חובבנים וגם מפליצים לקהל בפרצוף למכונית מהסרט היה אגב מנוע 1.6 של פורשה 356, בולמי קוני, מוטות מייצבים עבים מלפנים ומהירות מירבית של 185 קמ"ש. לא רע לגיגית פח...

בעיני, יותר מדלות התצוגה מדי שנה, זו טכניקת מעברי הבקר שנהוגה בתערוכה הזו. על מנת לקיים את ההתחייבות בפני המציגים שכל באי התערוכה יעברו מול דוכן מוצרי הטיפוח/מכסחות הדשא/מערכת הניווט/בקליות אחוריות/ווילונות לרכב/מכוניות הליסינג/חולצות של המציג, מסלול ההליכה תחום במעין מסלול קבוע מראש ללא אפשרות לשוטט כאוות נפשו של המבקר. התוצאה היא חוסר יכולת (בעיקר בשעות העמוסות) לעמוד ולהתרשם או לצלם, אתה תמיד נהדף ונדחף על ידי הזרם של האנשים סביב.

הבוקר נחת מייל בתיבה ובו ההודעה הרשמית על תחילת שיווק הקליאו RS או בשמה המלא קליאו RS200 EDC ובכן הסכום לגרסת הבסיס יעמוד על 175,000 שקלים. שזה הרבה כסף לכל הדעות. זה נמוך יותר מהמספר ממנו חששתי בתחילה, ובאופן פרדוקסלי זה נמוך ממחיר המחירון של הדור היוצא כחדש בזמנו. אבל במחיר הזה היא עדיין ביקרות שבקבוצה. ידיעה מפורטת אודות הדגם וגרסאותיו תעלה מן הסתם בהמשך היום.

אבארט - מראה מוצלח מאוד, ספורטיבי ואגרסיבי בלי להיראות מצועצע וזול. בלמי ברמבו מעולים. המנוע לא מספיק מלהיב ומסעיר, זוויות גלגול מוגזמות ביחס ליעוד, מה שמוביל להתנהגות לא מספיק מדויקת - יותר מדי גישושים ולא תקשורת ישירה. לא נפלתי גם מתפעול ההילוכים. מיטו תלתן ירוק - הרבה מאוד ציפיות, אבל בסוף גיליתי שזו סך הכל גרסת אבזור חזקה למיטו. המנוע נהדר, אבל ההגה מכויל בכבדות כזו שהופכת אותו להרבה יותר מהגה חשמלי לא טוב, אלא למשהו שממש לא נעים לתפעל. המתלים מוקשחים, אז היא לא נוחה מצד אחד ומצד שני הם לא מצליחים לתמוך בה תחת עומס של העברות משקל בשורה התחתונה היא הרבה יותר מהירה מאשר מהנה. בשתיהן נהגתי לפני שנתיים-שלוש, כך שיכול להיות שלא את הכל אני זוכר.

בתור מי שנהג ב-208GTI בקליאו RS החדשה ובכל המתחרות הרלוונטיות לישראל (קרי - להוציא את פיאסטה RS ופאביה VRS), לשתי המכוניות האלו יתרונות עצומים על פני הקורסה. שני הדברים היחידים שיכולה להציע הקורסה לעומתן הם: א. מחיר זול יותר ב. מאפייני התנהגות שמזכירים את האסכולה הישנה של מכוניות קטנות חמות (מנוע נמרץ וישבן שובב) לעומת זאת: א. היא מיושנת ב. סובלת מתא נוסעים מקושקש ופשוט בחומריו ג. לא נוחה עד כאב ד. לא שימושית גם ביחס למכוניות 3 דלתות אחרות ה. מוחלפת בקרוב מאוד ו. אותם מאפייני התנהגות שמאוד מדליקים בנסיעת מבחן או במבחן השוואתי הם ממש לא מציאה גדולה כשצריך לחיות עם הרכב ביום יום. מחפשים הארד קור בסופר מיני חמה מודרנית? תמשיכו לחפש. אין וכנראה גם לא תהייה חיה כזו. מחיר המכוניות האלו הולך ומטפס גם בחו"ל מכיוון שהלקוחות כבר לא מוכנים לקדש מאפייני התנהגות על פני דברים אחרים ורוצים גם איכות חומרים, אבזור, מערכת שמע, גג פנוראמי, בידוד רעשים, מערכת ניווט ומה לא. זה בא לידי ביטוי במחיר שלהן, הן ליצרן והן ליבואן. שאגב, בניגוד למה שאנשים נוטים לשער, לא מחשב את המחיר ישירות על פי העלות של המכונית מהיצרן אלא גם את עלות מערך החלפים, הכשרת העובדים, הזמן של נציגי המכירות שמבזבזים פי 4 יותר זמן מול לקוח של מכונית כזו (נתון שיבואן פעם זרק לי) וגם אז בלבלן השכל גם ככה לא קונה. פולו GTI מכונית גרועה בפני עצמה וגם ביחס לשתי הצרפתיות איביזה על גרסאותיה לא שונה בהרבה, פונטו אבארט לצערי יקרה מדי ביחס לתמורה הפושרת. בעוד שתי הצרפתיות מעניקות ערך מוסף אמיתי בשימושיות ואיכות החיים בתא הנוסעים (קליאו) או בהתנהגות, הסגנון והעידון (ב-208). בקיצור, עד שתנהגו בהן ובמתחרות, אני מפציר בכם להתאפק עם זעקות השבר על המחיר המוגזם. אפרופו פיאסקו ה-GT86 - המכונית האחרונה, אוטומטית, כתומה נמכרה בעבור 180 אלף מרשרשים.

שלום לחברים, אני מחפש מראה מרכזית וכן יחידת תאורת פנים עבור פורד אסקורט דור ראשון. הצעות לפתרון תחליפי תתקבלנה בברכה. קינן

[הערת הנהלה - תגובה מומלצת] אלוהים אדירים, יש כאן אנשים שפשוט מפליאים ביכולתם לדבר שטויות 1. פותח השרשור - אם אתה רוצה ללמוד באמת, אתה לא עושה את זה לבד, לא בכביש נטוש ובטח לא מסיק מזה מסקנות. המקום היחיד לבצע את זה הוא במגרש סטרילי לצד מדריך נהיגה שיוכל לא רק ללמד אותך את זה, אלא להעשיר את ידיעותיך באופן הרבה יותר נרחב. נהיגה מתקדמת מתייחסת לא רק לפן הטכני של הבלימה אלא לכל תפיסת הנהיגה ומכלול ההתנהגות של הרכב. ללא הבנת התהליכים - לא תיתכן הבנה של התוצאות ודרך הפעולה הנכונה 2. אני לא חושב שנכון לענות לך על גבי הפורום מה אופן הפעולה הנכון, כי כמו שאתה רואה חלק מהתשובות כאן הן שגויות באופן קיצוני 3. דוגמאות כמו אלו שניתנו פה "ראיתי מישהו מחליק בולם, עוזב את הברקס, עף הצידה והופך לרובוט יורה לייזר" או "החלקתי בצומת הולץ, משכתי בבלם היד, הגברתי את הרדיו למקסימום, סובבתי את ההגה, קיפלתי מראות כדי לצמצם את התנגדות האוויר ויצאתי מזה" פשוט לא רלוונטיות, הן לא מביאות בחשבות 1001 גורמים סביבתיים שיכולים והשפיעו על הבלימה 4. שים לב שיש כאן שתי קבוצות של אנשים, אלו שעשו קורס נהיגה או משהו בסגנון מדברים מתוך ידע לעומת קבוצה אחרת שמשערת השערות ומנסה להוכיח אותן באמצעות פיזיקה וירטואלית או סיפורים והשערות פרי דמיונם 5. Nir100, גם כאן כמו בשרשור של כיוון המראות בו המלצת על האסון שנקרא מראה פנורמית - ניכר שיש פער משמעותי בין ידיעותיך לבין הביטחון בו אתה מורה אותן לאחרים. פנה יום שישי אחד וגש לאחד מבתי הספר לנהיגה מתקדמת. אחר כך, הרצון האמיתי והחיובי שלך לייעץ לאחרים יהיה מגובה בידע רציני ומבוסס.

כנהג הוא היה מוכשר כאדם הוא היה אידיוט

בגדול - קרוסאובר היא הגדרה לכלי רכב המשלב תכונות ממספר קטגוריות למרכב אחד. לרוב, וכמו במקרה של הביואיק שלך אלו קטגוריות השטח והמיניוואנים. הפלטפורמה עליה בנוי הרונדוו היא פלטפורמת U של ג'נרל מוטורס המיועדת למיניוואנים ועליה הולבש מרכב הדומה לזה של רכב שטח. האפלנדר של שברולט גם הוא מבוסס על אותה הפלטפורמה. קרוסאוברים אחרים שמשלבים קטגוריות שונות הם גם ב.מ.וו X6 שמשלב שטח, ספורט ומכשיר להגדלת הפין. מיני קאנטרימן, ניסאן מוראנו, ניסאן קשקאי, סובארו טרייבקה, אודי אולרואד ואחרים גם הם קרוסאוברים

שלום, קודם כל זה קרוסאובר ולא ג'יפ או רכב שטח. עכשיו, הרכב מוגדר כמסחרי על פי משרד התחבורה. אתה יכול לראות את זה בראש רישיון הרכב שלך וכן באתר משרד התחבורה כאן סמן את התיבה "מסחרי" ואז בלשונית היצרן "ביואיק - מקסיקו" ואז לחץ על "חפש" כל טוב

בזמנו, שהיא הייתה אצלי במבחן, גם בבוקר היום השלישי שלי איתה היא עדיין הפתיעה אותי. אני מאוד אוהב את התעוזה האמריקנית בעיצוב, הם מצאו משהו שהוא מספיק שונה ועדיין נראה "נכון" מאוד בהיבט של המסר שמגיע ממכונית כזו. סביבת הנהג הצליחה לחלץ ממני כמה קללות עסיסיות שגרמו לבנות שלי להסמיק מאחור, במיוחד התפעול נטול הכפתורים, מבוסס המגע - קשה להתרגל אליו ואני מצאתי את זה כמיותר לחלוטין - התחכמות לשמה. לפחות תנו אפשרות לבחור בין סיבוב חוגה לבין החלקת האצבע על המשטח רגיש המגע. יש מרווחות ממנה מאחור, אבל לא בפער נוראי. היא נוחה ושקטה כמעט בכל מצב. בין אם בשיוט רגוע או בנהיגה ספורטיבית. לגבי יחידת הכוח, אם המנוע הזה היה בחזית של אודי, ב.מ.וו או מרצדס, הטריו הגרמני היה עף על עצמו מרוב גאווה. מנוע מדהים. ההתנהגות מהנה מאוד, אין כאן את הפינס המעודן והמלוטש בסביבות המגבלות כמו בסדרה 3 (בעיקר בקודמת, הנוכחית די איבדה את זה). אבל היי, בכל שאר המצבים היא יכולה ללמד את הגרמניות פרק בהלכות עינוג נהג. צריך קצת זמן כדי להבין בדיוק את האופי בו היא יוצאת להיגוי יתר. שפע הכוח והגה שבדיוק ברגע הנכון לא מייצר פידבק מדויק מספיק גרם לי פעם אחרי פעם להכניס אותה לסחיפה באחד משני מצבים - או עם יותר מדי כוח ומהירות, או עם יותר מדי הגה. את הבוקר האחרון שלה העברתי במסלול בכוכב יאיר, כך שהיה לי די הרבה זמן לחקור את הנושא הזה. שוב, סך הכל, גם בהיבט של כ"ס לשקל, איכות, אבזור, ביצועים - יש כאן מכונית שמסוגלת לתת בראש לכל הגרמניות בקבוצה ללא רגשי נחיתות, וכאשר מכניסים למשוואה את המחיר - לראשונה מזה עשורים ואולי לראשונה אי פעם, אלו הגרמניות שמתחילות לחפש תירוצים. כל הכבוד לקאדילק!

אני לוקח על עצמי כל אחריות לאמירה מקניטה שהתפרשה מדברי. זו לא הייתה הכוונה. להפך, הפניית הזרקור שלי היא לשאלה האם חווית המשתמש נפגעה מכך שיש למנוע 160 כ"ס? האם באותה מידה היא הייתה משתפרת אם היה מתגלה שלמכונית יש 185 כ"ס? גם כעיתונאי, אני תמיד מתייחס למכונית כסך מרכיביה. למעט מקרים סופר חריגים ובודדים, אף מרכיב בודד לא מעלה מכונית לפסגת הקבוצה שלה, זה תמיד הסכום הכולל. צרכנות נבונה, היא בעיני דווקא זו שרואה את התמונה הגדולה ורואה את המוצר כשלם. זה לא כמו שהוא הגיע למלון וגילה שסלסלת הפירות בחדר לא קיימת, אלא שבמקום בננה, תפוז ותפוח היו שם ענבים, משמש וסברס (המלון יש לציין לא התחייב להרכב הסלסלה, אלא רק לקיום סלסלת הפירות). אגב צרכנות, להלן ציטוט מתוך המפרט הטכני של הפוקוס: לתשומת לבך! המידע בעלון זה הינו בינלאומי ומציג נתונים עדכניים למועד הפקתו ושאינם תואמים בהכרח את המכוניות המיובאות בפועל לישראל. חברת פורד ודלק מוטורס בע”מ שומרות לעצמן את הזכות להכניס שינויים במפרט הטכני, באביזרי המכוניות ובעלון זה מכל סיבה שהיא, בכל עת וללא הודעה מוקדמת. פנה לנציג המכירות לקבלת מידע. אני לא אומר את זה להגנת "דלק מוטורס" השגיאות שנופלות בפרסומים שלה לא שונות מאלו שבפרסומים של יבואנים אחרים. אלו טעויות שקורות כל הזמן. אנשים נותנים יותר מדי קרדיט לאלו שכותבים ומתרגמים את הדברים האלו. אני לא חושב שצריך להאמין למה שכתוב שם ב-100 אחוזים. זו נסיעת המבחן והבדיקה העצמית של הלקוח שתספר את הסיפור. אי דיוקים תמיד היו ותמיד יהיו חלק מהפרסומים של יבואני הרכב ויצא לי לפגוש כמה כאלו אפילו בפרסומי יצרן רשמיים (בעיקר בהשקות). הם בעיקר יהיו בהיבט של צריכת דלק, למה שם הסטייה מתקבלת בהבנה (עד גבול מסוים) ובהספק לא? גם הוא נמדד בתנאי מעבדה, גם הוא כלי בידי אנשי השיווק. גם תאוצות נבדקות בשלב ראשון בתנאי מעבדה עפ"י נוסחאות חישוב ואז גם בפועל, אבל הסיכוי שלי או שלך לשחזר את הבדיקות האלו לא ריאלי. בגלל זה בחיים לא תמצא אותי או עיתונאי רכב אחר רציני מתייחס לנתון בסיס הגלגלים ולא בודק את זה בעצמו, או מקבל את נתון הנפח של תא המטען ולא מכניס בפועל עגלה או מזוודה פנימה כדי להבין גם את אופן תכנון הפתח ונוחות השימוש. השאלה היא בניסוח התלמודי "מאי נפקא מינה?" מה המשמעות המעשית של אותם סוסים ואותן עשיריות שניה בתאוצה. שוב, לא בהקנטה, אלא כדי באמת לחדד את זה שהמשמעות המעשית פה, מעבר לעיקרון - זניחה.

סבבה, אז אני אשאל אחרת. אם לפוקוס היו 160 סוסים ותאוצה של 9.3 שניות למאה קמ"ש, האם הבחירה בה על פני מכונית אחרת הייתה משתנה? אני לא מנסה להקניט, אלא באמת להבין האם הביצועים והמספרים על הנייר, שברוב הפעמים לא שווים את הפרוספקט עליו הם מודפסים, הם חזות הכל. בטח במכונית מצוינת כמו הפוקוס, בטח בגרסת ה-2.0 ליטר שהיא יחס נהדר של מכונית לשקל.

חבר, בלי לפגוע בזכותך ודרישתך הצודקת להנאה מהמוצר (המעולה, יש לאמר) שרכשת במיטב כספך. האם עניין הביצועים או לצורך העניין 10 סוסי הפאנטום או 6-9 עשיריות השנייה (0.6-0.9 שניות) בייחס לנתון היצרן - זה מה שמפריע לך? זו מכונית משפחתית נהדרת, מאובזרת, נוחה ובעלת התנהגות הכביש הטובה בקבוצה - לא מכונית שהביצועים מהווים בה פקטור אמיתי. מה עם צריכת הדלק ביחס למוצהר? מה עם נפח חלל הבוכנות? ידעת שיש שם בעצם 1,999 סמ"ק ולא 2,000? שערוריה. מדדת את נפח תא המטען? האם באמת יש שם 316 ליטרים? שמא היבואן חמד לעצמו כמה ליטרים כדי לצ'פר לקוחות מקורבים? בקיצור:

בזבוז? לא חד משמעי. מצד אחד - זה המפכ"ל, המקבילה המשטרתית לרמטכ"ל הוא כן זקוק לרכב שרד ייצוגי. לפחות הוא מסתפק באחד ולא בשלושה (לכל הפחות) כמו הרמטכ"ל. מצד שני - למה את הגרסה הזו? במה היא עדיפה על הדיזל המעולה או אפילו ה-1.8 לצורך מילוי המשימה? גם אם היבואן סידר אותה במחיר נהדר כדי "לצ'פר" את המערכת על הבחירה באוקטביה (סתם רעיון קיצוני לצורך הדוגמה) - עדיין, עלויות האחזקה שלה גבוהות בהרבה.

עצוב ומקומם. אני לא שולל את הסיכוי לכך שהשוטר טעה, אולי הוא באמת משוכנע שראה משהו אחר ממה שקרה. הוא מביט אל תוך איזור חשוך מתחת לגשר, כל המכוניות נראות כמו גושים כהים בגלל הניגודיות. השמש לא ישירות בעיניים שלו אבל בשעת בוקר עדיין די נמוכה במזרח (רואים לפי היטל הצל והאורך שלו). אבל היה שם משהו אחר, המשפט "אם תמשיך להתווכח אני אתן לך גם..." מר שוטר, אם מגיע לו - דחף לו את כל השטרונגול עד שיציץ מהפה. אם לא - אל תאיים ואל תבלבל בביצים. תעשה את העבודה שלך וזהו, זה לא הרבה, אבל זה כנראה כל מה שאתה מסוגל אליו. אמרתי את זה בעבר ואומר זאת שוב: תאווה לכוח, נטייה לעימותים, מרגישים שהם מעל החוק, נושאים נשק, מטילים אימה על סביבתם, רגישים לכבודם ומגיבים באופן קיצוני על פגיעה בו... לפעמים נראה שזה קו דק מאוד שמפריד בין השוטרים לבין מי שהם אמורים להגן עלינו מפניהם. זה לא נכון לגבי כל השוטרים (חבר ילדות שהוא בלש בימ"ר וחבר נוסף בימ"מ הם הוכחה לכוח אדם מעולה שבמעולים), אבל לפעמים אתה לא חייב להכיר את כ-ל הרוכלים בתחנה המרכזית של בנגלדש כדי לדעת לא לקנות מהם אייפד 2.

שני הסנטים של קרמבו: עיצוב : בעוד ההשראה לדגם הנוכחי הייתה כנראה פוף של "מילגה" או תמונות ה"לפני" במודעות של מכוני הרזיה, יש כאן שינוי כיוון. אבל לא מדובר בחדשנות, זה השטנץ המוכר הנוכחי, מסלול בו פוסעות דודג' דארט והונדה סיווק וכמובן האוריס. עיצוב פנים: תא הנוסעים נראה על פניו די מבורדק ולא ממש נקי עם יותר מדי אלמנטים (שעובדים נהדר על לקוחות באולם התצוגה). יותר מדי מפלסים ופאנלים, לא סביבה הכי שלווה. צריך לראות את העסק מקרוב, אבל מנסיוני המסכים הגדולים האלו יעילים כמו סוכריה על מקל בטעם טחורים אם הם לא מוטים כלפי הנהג - אחרת הם פשוט שטופי שמש ולא קריאים לחלוטין (ולא משנה אם זו MG350 או לקסוס LS460). והשעון הזה - אלוהים אדירים שמישהו כבר יתלוש את כריות הכתפיים והחותלות של המהנדס הזה ויגיד לו שהאייטיז כבר מזמן לא פה. אבזור: עוד לא התעמקתי בהודעה לעיתונות. ממה שכן קראתי אין פה שום דבר חדשני שלא ראינו קודם. מנוע ותיבת הילוכים : אני יודע שה-1.8 העתיק ימשיך בשוק האמריקני. תיתכן גרסה היברידית. תיבת הילוכים רציפה (CVT) אני אישית לא סובל את אופן הפעולה שלהן, לא מבין איך אנשים עושים את זה לעצמם (מצד שני, ראיתם את התורים מחוץ לסופרלנד בשבת? אז לך תבין). גם כשהן טובות (נניח) זה כמו להגיד : "זו מחלת המין הכי טובה שחטפתי". מלבד אלו, זו קורולה אז שלא תהייה פה טעות, גם אם היא תהייה גרועה יותר מאוסטין מונטגו היא הולכת לעוף בכמויות היסטריות. הקורולה זו הגולף היפנית ממש כמו שהגולף היא הקורולה האירופית - זה כמו לישון ממש חזק - אתה משנה תנוחות - אבל לא שם לב לזה בכלל.

1. זכותך לדעה, גם אם שונה משלי היא מקודשת בעיני. רק הצעתי את השקפתי בתור מי שיושב בפועל בתוך המכוניות עם הצעירים האלו ועוסק בכך לא מעט. אבל היי, מה אני יודע. 2. אני מסכים עם הבעיות של הפיכת קורס כזה לחובה. אני לא חושב שזה אפשרי או נכון. קורס כזה, צריך להגיע מכיוון של עידוד ותמריצים.