dorki

קראתם בכלל את השאלה של פו"ש? הרכב כבר נסע 7 א׳ ק"מ, ציפוי ההגנה שעל הצמיגים הוא כבר מזמן הסטוריה והבולמים כמו גם הבלמים כבר התיישבו במקום. פו"ש, בדוק רכב דומה, אם תבחין בהבדל בהתנהגות הייתי מציע לבדוק את מיתלי הרכב, תקינותם ואת הכיוון שלהם.

הפחח הזה מבין שאחרי ששילמת כבר אין לך הרבה מה לעשות. תשגע אותו עוד פעם פעמיים עד שתתייאש, הוא נמצא במוסך ואתה צריך להגיע אליו. ולעצם העניין - אופתע מאוד אם צבע מהגוון שהרכב שלך צבוע בו יהיה בר תיקון ללא הבדלים מורגשים, גם ברכב חדש עם גוון כזה זה כמעט בלתי אפשרי. עריכה - ב- IS הישנה ששמשה אותי הרכב נמסר לי כשהספוילר התחתון שופשף קלות בתחתיתו (ככול הנראה) כשירד מהמובילית. מכיוון שמדובר בשתי חתיכות פלסטיק שמחוברות אל תחתית הפגוש ביקשתי שיתקנו אותן. ניסיון תיקון ראשון היה גרוע במיוחד, היו הבדלי גוון ניכרים בין הפגוש לבין הספוילר. ניסיון תיקון שני יצא 'ככה', משהו שאפשר לבלוע במיוחד לאור העובדה שמדובר בחלקים שבתחתית הרכב. וב- IS היה מדובר בגוון לבן פנינה - צבע שהרבה יותר קל לתקן ולהתאים וגם הרכב היה חדש לגמרי ולכן לא היו אמורים להיות הבדלי גוון בין הצבע שעל הרכב לצבע שמייצרים לפי הנוסחה.

קשה עד בלתי אפשרי למצוא בעל מקצוע שיודע לתקן ולהחזיר את הצבע למצבו המקורי. הקושי מתעצם כשמדובר בצבעים דו-גוונים, כאלה שרואים בהם שכבת בסיס ולכה (כי אז צריך להתאים למקור שתי שכבות נראות לעין). התיקון הופך לבלתי אפשרי כשמדובר בגוונים מיוחדים עם פיגמנטים של פנינה - או דומים - שמנצנצים מכל כיוון בצורה שונה, כי אז זה לא מספיק שיש לך את הפורמולה המדויקת של הצבע - ההתזה של הצבע על הרכב צריכה להיעשות ממרחק מסוים, בזווית מסוימת ובתנאי חום ולחות כפי שהיו בבית החרושת. זו הסיבה שעל אף יופיים אני נמנע מצבעים כאלה ככול הניתן - הכי טוב וקל לתיקון הוא צבע לבן פשוט.

אכן תיקון פעוט של כמה מאות ₪, אבל - סיכוי לא קטן שאת השפשופים יצטרכו למלא עם חומר פחחים, החומר הזה כשהוא מתייבש הוא קשה ובלתי גמיש. התוצאה של התיקון תהיה שכול לחיצה קלה על הפגוש תגרום לסדקים בצבע. בקיצור, הפגוש יאבד את תכונותיו באיזור התיקון.

היי אבישי, שמחתי להכיר ותודה על השירות הטוב!

לטעמי יש כאן בשרשור לא מעט הגזמות. לא כל נהג זקוק לצמיגי ביצועים גבוהים, רוב המשתמשים הנורמטיבים יהנו גם מצמיגים טובים שאינם מיועדים לביצועים. הטויו r32 מוכרים לי היטב מהרכב השני שברשותנו, שם מותקנים על מאזדה 3 ספיריט צמיגים 205-50-17, הסט הראשון הגיע מקורי עם הרכב ושימש במשך ארבע שנים, הסט השני נרכש לא מזמן בעלות של 1900 ₪ שכללה גם כיוון גלגלים. לא מוצא שום סיבה שבעולם להעדיף צמיג יקר יותר שספק רב אם התועלות העודפות שיביא (אם יביא) יהיו מורגשות.

אנחנו שוקלים לרכוש ב.מ.וו מסדרה 1 כרכב שני בבית. שמעתי את הטענות בדבר האמינות של מנועי ב.מ.וו 1.6 וניסיתי לבדוק אותם. כל המקורות אליהם פניתי טוענים שאין לדגם בעיות אמינות מיוחדות, גם לא שמעו על בעיות מנוע. אשמח לתובנות בנושא למי שיש.

צמיג גמור. תחליף

435 - משלם 11 א׳ ₪ לשנה לשני נהגים נקובים בשם ללא תביעות. סוכנות הביטוח של ב.מ.וו שמתחת לאולם המכירות.

אבישי, אשמח לקבל תשובות לשאלות ששלחתי אליך בה"פ.

סקירה טובה, נהניתי וגם הופתעתי. ולמה הופתעתי? כי הכנתי לי כוס קפה, התיישבתי לקרוא וציפיתי לשמוע שיר אהבה לאלפא - שיר שנכתב בידי חובב אלפא מאוהב שמתעלם מכל חסרונות הרכב. אז שאפו - לא נפלת למלכודת הזו ובסה"כ ההתרשמות הדינמית שלי משני כלי הרכב האלה (נהגתי על שניהם) דומה לשלך. אסכם את זה במילים שלי: יתכן שהאודי תהיה מהירה יותר מהאלפא, אבל ההגה המעורפל שלה והסטריליות שהיא עושה את הדברים - פשוט אינם לרוחי. האלפא מאידך, איילה קלת רגליים שתענוג לתקוף איתה סיבוב ויש לה הגה מתקשר בהרבה. לא ארחיב את הדיבור לגבי המוזרויות המכניות של האלפא, אבל ברכב המבחן שקיבלתי (לפני מספר שנים) הופיע באמצע הנסיעה (יום שלם) ריח בנזין נוכח ובלתי נסבל- תופעה שנעלמה עד שהחזרתי את הרכב אל הסוכנות.

משני טעמים שעולים לי כרגע לראש: 1. מי שרוכש 'פרמיום' (כלשהו - לצורך הדיון) מבקש לקבל מוצר ייחודי ואליטיסטי, עם שונות נראית ומורגשת מול המוצרים 'העממיים' שבאותו הסגמנט. מוצר שמתעלה על הממוצע שבשוק כזה שניתן יהיה להצביע בבירור לאן הלכה הפרמיה ששולמה על הפרמיום. 2. כשהפלטפורמה משותפת, ניתן להניח שנעשו גם שיקולי חיסכון בייצור בעת התכנון שלה, שיקולים אלה עלולים לגרום לפשרות שלא ניתן לקבל במוצר המוגדר 'פרמיום'.

או שקוראים לזה 'דסוננס קוגנטיבי'...

מכיוון שכל מושג הפרמיום הוא מושג חמקמק, אז הצגתי את הדרך שבה אני רואה את הדברים. ומעצם השאלה ששאלתי ניתן להבין שאין לי עליה תשובה חד משמעית שאני מרגיש שלם איתה - ממש לא ברור לי אם הקבוצה הזו בכלל ראויה לתואר 'פרמיום'.

השאלה לטעמי היא אם הקבוצה הזו (קבוצת מכוניות קומפקט) בכלל יכולה להיקרא פרמיום, אם התשובה חיובית - אז התשובה היא 'כן', אודי A3 היא בהחלט מכונית פרמיום.

זו הפעם השנייה שאני שומע על תקלה כזו, בפעם הראשונה זה קרה לי בעצמי עם ג'ולייטה שקיבלתי לנסיעת מבחן והתדלוק שלה התאפשר רק בזרזיף עדין כשאני מפעיל את ידית התדלוק בעצמי. אגב - עד עכשיו אין לי הסבר לתופעה, כי אם זו הייתה תקלת דלקן אז המשאבה הייתה נחסמת לגמרי ולא מאפשרת תדלוק ידני איטי (ביותר).

עם קצת מזל הרכב גם יניע לך בכוחות עצמו כשתחזור מחו"ל. אין הכרח לכך שהמצבר יתרוקן, אבל כדאי ותביא בחשבון את האפשרות הזו.

יש לי השערה - ובוא נחשוב עליה ביחד. בדיזל המנוע יונק אוויר חיצוני, דוחס אותו במקביל לפעולת קירור אינטנסיבית, לכן חלק מאנרגיית הדחיסה שהפך לחום נשאב אל הרדיאטור ומכאן ההפסד שמביא לבלימת מנוע. אותו אוויר שנשאב מוחזר אל האטמוספירה בפעימת הפליטה והמנוע יונק במקומו אוויר חדש. נעבור אל פולקסווגן - אם הבנתי אותך נכון אז המנוע שם פשוט סוגר את השסתומים של שני צילינדרים וכאן כבר יש מערכת סגורה של דחיסה ושחרור לחץ שמעבירים וגם יונקים חום מהמנוע. דעתך?

לדעתי לא, אם לא לחצת על דוושת הבלם כשמיכל העודפים היה בחוץ - לא רואה אפשרות איך יחדור אוויר אל המערכת.

הפעם אני נאלץ שלא להסכים אתך, קפצתי ישר אל פעימת העבודה שהיא הרלוונטית לענייננו - אבל בוא ננתח לפי סדר פעולות מקובל: 1. יניקה - הבוכנה יורדת ויונקת אוויר, שסתום יניקה פתוח אבל בשל הפרפר הסגור והוואקום שבסעפת היניקה - הבוכנה תקבל כמות מזערית של אוויר. 2. דחיסה - אותה כמות מזערית נדחסת ולמעשה יש לנו כאן קפיץ שמבוסס על וואקום - בדיוק כמו בדוגמת המזרק, משכת וואקום ושחררת והבוכנה חוזרת למצב אפס. 3. עבודה - שוב הבוכנה יורדת נגד כוח הוואקום ומאיטה את הגלגלים. 4. פליטה - שסתום הפליטה נפתח והווקום מתפוגג, אין החזר אנרגיה אל הגלגלים בשל הוואקום שהיה בפעימת העבודה. מקווה שכעת הרעיון מובן יותר.

צמיגים יבשים שסימני הגיל ניכרים בהם. לדעתי אלה צמיגים שעוברים טסט ושניתן עדיין להמשיך ולנסוע עליהם.

עידן - חו"ד דעת מצוינת -תודה רבה. לצורך הדיון התיאורטי - האם אתה יכול לרשום כאן את (נאמר) חמשת דגמי הצמיגים המועדפים עליך?

טום, הרהרתי בעניין שוב. במנוע דיזל - בשל כך שהמנוע תמיד יונק את אותה כמות אוויר כיוון שאין מצערת - אני משוכנע שהתהליך מתרחש כפי שתיארתי. במנוע בנזין בסרק (סרק של עמידה ברמזור או סרק שלנסיעה במורד) יש וואקום במערכת היניקה - וכאן דווקא התיאור שלך על מזרק שמושכים בווקום הוא שמתאים למציאות, כלומר - בפעימת העבודה הבוכנה יורדת בכוח בשל משיכת הגלגלים כנגד הוואקום שבחלל הצילינדר שמתנגד לתנועה, את הכוח הזה היינו אמורים לקבל בחזרה כי הווקום אמור היה למשוך את הבוכנה חזרה למעלה - אלא שאז שסתומי הפליטה נפתחים והוואקום התפוגג. מהתיאור הזה ברור שבלימת מנוע חזקה תתקבל במנועים עתירי נפח, בעלי יחס דחיסה גבוה עם ווקום גבוה במערכת היניקה. וזה בדיוק מה שאין במנועים עליהם איתמר שאל.

טום, המזרק הוא דוגמא מעולה להמחשת קפיץ האוויר שאנחנו מדברים עליו. עד כאן הקו שלנו זהה. לטענתי קירור האוויר מביא להפסדים ולבלימת מנוע. אלמלא כן, לאן נעלמת אנרגיית הבלימה שהמנוע מספק? כלומר לשיטתי במקום שהחום יבלע בבלמי הרכב הוא נספג ומשוחרר דרך מערכת הקירור של המנוע. אשמח לשקול כל טיעון אחר שיסביר למה המנוע בולם את הרכב ולאן נעלמת האנרגיה.

טום, אנסה להסביר שוב את הטיעון שלי- לכאורה פעימת הדחיסה והעבודה מאזנות אחת את השנייה כמו קפיץ מתכת שנדחס ומשתחרר. אבל, הדחיסה מחממת מאוד את האוויר שבתא השריפה, החום הזה נספג במערכת הקירור של המנוע ולכן הגז הדחוס מתקרר, קירור הגז מוריד את הלחץ שבתא השריפה. לפיכך, יהיה קשה לדחוס את קפיץ האוויר אבל קירור האוויר הדחוס יגרום לכך שפחות אנרגיה תשתחרר בפעימת העבודה. ההפסד הזה הוא בלימת המנוע. עוד נקודה: שסתומי הפליטה נפתחים עוד לפני נקודה מתה תחתונה - לכן הצילינדר ישאב אוויר גם דרך שסתום פליטה.