dorki

בני - אני קורא הרבה זמן את התגובות שלך ואני חייב לציין שאני לומד ממך רבות. אבל - בעניין הזה אני חולק על דעתך. יתכן שמקור המחלוקת בזוויות ההסתכלות השונות שלנו. אתה רואה את העניין מכיוונו של בעל המוסך ואילו אני רואה את הדברים מזווית הראיה של הצרכן. לטעמי הנזילה יכולה להתרחש במהלך נסיעה (שאז נקרעה הגומיה) ומאותו הרגע השמן נזל במהלך נסיעה על הכביש. במקרה כזה במקום החניה של הרכב יהיו רק כתמים מינוריים. כאן לא תוכל להטיל את האחריות על בעל הרכב. דבר נוסף לגבי החוק שציינת - הוא איננו מוכר לי אבל זה איננו משנה דבר. החוק תמיד קובע את הסף התחתון שממנו לא ניתן לרדת והוא תופס אם לא נקבע אחרת בין הצדדים. למשל אם סוכם על שנה אחריות בעבור העבודה אז השנה היא זו שתקבע ולא החוק. למה הדבר דומה - לחוק שכר המינימום החוק קובע את מינימום השכר שניתן לשלם לעובד אבל החוק לא קובע שאסור לשלם שכר גבוה יותר.

לחבר - על הטויוטה קורולה RUNX של אשתי שנת 2005, אנחנו משלמים 4200 ש"ח לשנה מקיף + חובה לשני נהגים רשומים ללא תביעות (חמסה - חמסה - חמסה). נניח שהביטוח של המאזדה יקר בטירוף זה עדיין לא מסביר את פערי המחיר שכן המאזדה שלכם שנת ייצור 1999.

לחבר (WIL) - אף אחד גם לא טען אחרת. תקרא טוב את הכתבה. כל הסיפור כולו מתומצת בכך שהכתב ממליץ להגדיל ראש ולהבין את המשמעויות של מעשים חוקיים שנעשים. זה לא הופך את נוסעי היונדאי לעבריינים ובטח שלא הופך את הנהג הפוגע לזכאי. ובכלל מומלץ לכולם להבין שהכביש שורץ נהגים מסוכנים ויש להישמר מהם. גם אם ניהיה צודקים זה לא יעזור אם נהג כזה יפגע בנו. לכן צריך לשמור לשמור ולשמור. איך לימדתי את אישתי? תנהגי כאילו כולם סביבך רוצחים ותחפשי את הקילר הנוכחי.

לדעתי המוסך אחראי לכל הנזק. למה הדבר דומה - נאמר שהחלפת טיימינג וקיבלת אחריות. במועד האחריות הטיימינג נקרעה ונגרם נזק לראש המנוע. האם במקרה כזה המוסך יהיה אחראי רק להחלפת רצועת הטיימינג לחדשה ואילו שיפוץ הראש יהיה עליך? ברור שלא וזו גם התשובה לשאלתך.

חברים תרגיעו. קראתי את הכתבה ואני מסכים לרוב הדברים שנאמרו בה. גם בעניין חמשת הנוסעים ביונדאי, כל אשר טען הכתב הוא שהדבר גורם לרכב להיות כבד יותר ולהגיב לאט יותר. הוא לא רמז שזה הופך את נוסעי היונדאי לאשמים. לאורך כל הכתבה נאמר שהאשם הבלעדי הוא נהג המאזדה ועליו לשלם את מלוא המחיר. המסר הכללי של הכתבה הוא (ואיתו אני מסכים בהחלט) שאפילו אם אתה צודק ונוהג כחוק תפקח עוד זוגות עיניים, תסתכל על משתמשי הכביש שסביבך כאל מפגעים פוטנציאלים. כך תגדיל את כושר ההשרדות שלך. רק כדי להמחיש את דברי: היו לי מספר פעמים שבלמתי בלימות חירום. תמיד בעת הבלימה אני גם מתבונן במראה כדי לראות מה קורה מאחורי. זכור לי מקרה בסיבוב מוצא שמייד אחרי הסיבוב לכיוון י-ם היה פקק. בלמתי. במראה ראיתי שהנהג מאחורי לא מצליח לעצור. שחררתי מעט את הבלמים. ובלמתי שוב ושוב עד לעצירה מוחלטת. בסוף הבלימה ברחתי שמאלה כדי לתת לנהג שמאחורי עוד מקום וזה עבר בשלום. מכל הסיפור נותר רק הזיכרון על הרגע המפחיד שבו הבנתי שמאחורי יש בעיה. מה אני רוצה להגיד: אם לא הייתי נוהג כך לא היתי אשם בכך שפגעו בי מאחור. אבל, האם זה היה עוזר לי? קצת עירנות ויצאתי מזה. זה מה שאמר הכתב ואני מסכים איתו.

בעיקרון - הורדת את מהירות המנוע, משמעותה שיש כניסה של יותר אוויר לצילינדר (בכל פעימה) ולכן גם תוזרק כמות דלק גדולה יותר (עבור פעימת מנוע אחת). אבל הזרקת הדלק תהיה בקצב נמוך יותר כי המנוע מסתובב לאט יותר (פחות פולסים של הזרקה). לכן בעת הורדת מהירות המנוע יש לנו שתי מגמות סותרות: 1. הורדת קצב ההזרקה 2. העלאת כמות הדלק בכל הזרקה מה תהיה התוצאה הסופית? האינטואיציה שלי אומרת שזה תלוי מנוע שפועל בלי עומס - חיסכון מנוע בעומס - בזבוז.

דוד תודה ! אם הייתה ירידת מתח של וולט ולא הבחנת בהבדלים בין הבדיקות אז ככול הנראה מדובר בהפרש זניח. כלומר או שמפסידים כוח כתוצאה מסיבוב הגל המניע שבגיר או שמפסידים אנרגיה כתוצאה מלחיצת מיסב הלחץ על השמש. מה שכן זו הייתה שאלה מעניינת

דוד - שוב פעם, קבל ח"ח על דבקות במטרה ! אכן נראה שהמאסטרו דניאל צדק. שאלה אחרונה - האם בעת ההתנעה הבחנת בשינוי מתח רציני (נאמר בסדר גודל של וולט ומעלה) ?

דוושת הדלק איננה באמת דוושת דלק אלא דוושת אוויר. לחיצה על הדוושה פותחת פרפר ובכך גדלה כמות האוויר שנכנסת למנוע. הדלק שמוזרק הוא ביחס משקל של כ- 1:14.5 בהשוואה למשקל האוויר שינק המנוע (האוויר הוא במשקל הגבוה יותר). לכן השאלה שלך בכלל נוגעת לספיקת אוויר. ברור שבמהירות מנוע גבוהה יותר, המנוע ינק פחות אוויר בכל פעימה. לעומת זאת קצב הפעימות גדל. עד לאיזור ה 6000 סל"ד (שוא ההספק) ספיקת האוויר למנוע גדלה ולכן כמות הדלק הכוללת שמוזרקת למנוע גדלה בהתאם.

התייעצת עם אוטו פיקס? מנסיון הם עושים קסמים.

צודק - ולכן הצעתי לבצע את הבדיקה עם מנוע חם. כך ינוטרלו גם השינויים שנובעים מהשוני הגדול שבהתנעת מנוע קר פעם אחר פעם. אגב אפשר לעשות סט של ארבע בדיקות: 1. מדידה בלי לחיצה על הקלאצ 2. מדידה עם לחיצה 3. מדידה עם לחיצה 4. מדידה בלי לחיצה כך גם ינוטרלו השינויים שנובעים מסדר המדידה. נ.ב. לדעתי יהיה שינוי מתח משמעותי במצבר - לראיה כל ההתקנים שדועכים ומפסיקים לפעול בעת ההתנעה.

דוד שלום ! רק עכשיו התפנתי לגלוש בפורום. המדידה שערכת איננה מלמדת דבר כיוון שמד הזרם היה במצב של זרם חילופין בשעה שהמצבר מספק זרם ישר. אני מציע שתערוך את הבדיקה באופן הבא: מאחר והזרם שצורך הסטרטר בהתנעה הוא בסדר גודל של מאות אמפר ומאחר (ולפי התמונה) לא נראה לי שמכשיר המדידה שלך יעמוד בזרמים האלה - אני מציע לזנוח את מדידת הזרם. לטעמי יש לחבר מד מתח דיגיטלי במקביל למצבר. נפילת מתח המצבר תיהיה ביחס הפוך לזרם שיצרוך הסטרטר. נסה להניע רכב עם מנוע חם (כדי למנוע מצב שבו אחרי שמנוע קר 'תפס' פעם אחת תניע בשנית ואז צריכת הזרם בהכרח תרד כי לסטרטר כבר יהיה 'קל' יותר). המיקרה שבו מתח המצבר יהיה גבוה יותר - יראה על עומס קטן יותר על הסטרטר. אנא עדכן כי אני סקרן לגבי התוצאות

מרק - מה קורה כשצריך להחליף קלאצ' בגיר כזה? נדמה לי שצריך לשבור תוכנית חיסכון וגם לקחת משכנתא.

דוד - כל הכבוד על הנכונות לבדוק ולהשקיע. מה שכן - הייתי ממליץ שתבצע את הבדיקה בהתנעה של מנוע חם. מכיוון שיהיה הבדל גדול בין צריכת הזרם של מנוע קר שהונע ותפס לצריכה הבאה מייד אח"כ. עם מנוע חם ההבדל יהפך לזניח. אנא עדכן.

כן - כשלוחצים על הקלאצ' בהתנעה אז מנתקים לחלוטין את תיבת ההילוכים מהמנוע. המשמעות - ניתוק הגל המניע שבתיבת ההילוכים והקטנת העומס שעל הסטרטר כפועל יוצא מכך.

ה- A4 הישנה שלי (1800 ידנית) : 100 קמ"ש = 2900 סל"ד בחמישי. משמע האודי מגיעה למהירות הסופית בהילוך חמישי בערך 210 קמ"ש.

לטעמי האישי הגולף הרבה פחות טובה מתדמיתה הנוצצת. הדיעה מבוססת על לא מעט שיחות שניהלתי עם בעלי הרכב. רבים מהם פשוט לא מרוצים, לא מאיכות הנסיעה ולא מאמינות הרכב.

ממה סובל הפציאנט ? סלילים? מיסבים? ווסת זרם?

תיגש ל"אוטו פיקס" בהרצליה פתוח והם יצבעו לך את כל הפלסטיקים לכל גוון שתרצה. אם תפרק את הפלסטיקים זה גם לא יעלה לך כ"כ יקר.

האודי הישנה שלי נפגעה לפני שנתיים ממכת ברד (ברד בגודל כדורי פינג פונג). כל הרכב ניהיה כמו תבנית ביצים שקעים קטנים כאלה על כל המשטחים האופקיים. לקחתי את הרכב ל"אוטו פיקס". חוץ משתי פגיעות בקורה C כל הפגיעות נעלמו כלא היו . לא צבע, לא שפכטל - כלום. פשוט קוסמים. באוגוסט מכרתי את הרכב אחרי בדיקה במכון. המכון לא זיהה שום פגיעה ברכב (כמובן שהקונה קיבל דיווח מלא על האירוע). סיכום התיקון ב"אוטו פיקס" היה באמת פיקס. הרכב הוחזר לקדמותו במחיר זול יותר ממחיר של תיקון קונבנציונלי. רק כדי שתבינו - שמאי אישר לי מיכסה מנוע חדש (בעלות של מעל ל- 4000 ש"ח). אחרי התיקון לא נשאר על מיכסה המנוע שום סימן - נאדה - וגם הצבע המקורי נשמר .

לדעתי הצמיג האחורי גמור, דבר שגורר גם את החלפת בן הזוג שלו. לגבי הצמיגים הקדמיים, הרושם שלי שהם תקינים אבל חשוב שבעל מקצוע יבדוק אותם.

לחבר - שום יצרן רכב לא מתקין רכיבים שאין בהם צורך. גם תוספת עלות של יורו אחד למחיר הרכב, תבוא לידי ביטוי במאזנים בסכומים נכבדים כשמדובר בנפח יצור של מיליוני עותקים.

אתה צודק - המומנט שימדד בגלגלים יהיה גבוה יותר בתיבה עם הילוכים קצרים. התאוצה בתיבה זו תהיה מהירה יותר אבל אם כל ההילוכים יהיו קצרים אז יתכן מצב שרכב עם תיבה כזו לא יוכל להגיע למהירות הסופית הפוטנציאלית שלו. בנוסף לתיבה כזו יהיה מחיר לא זול בתחנת הדלק.

תראה - אני לא רוצה להבהיל אותך אבל עד שלא יפרקו את הפגוש, יבדקו מה נשבר, מה נפגע ומה סתם יצא מהמקום - אי אפשר לדעת. אשתי פעם פגעה עם הפולו שלה בטנדר מאחור. הוא לא נפגע. אצלה במבט שיטחי נראה שבסה"כ הפגוש הקדמי קצת יצא מהמקום. בפועל נפגעו חלקים שהיו אחרי הפגוש במזל זה לא הגיע לשלדה. הנזק הסתכם ב- 6K.

קודם כל תתחדשו ותהנו מכלי הרכב - רק נסיעות טובות. שנית - אל תאמינו לכל האגדות העירוניות. כלי רכב נדרשים להרצה, מי ארוכה יותר ומי פחות. תקראו טוב את ספר הרכב ותראו שבתקופה הראשונה (בד"כ 1500- 2000 ק"מ) מומלץ ש: לא להעמיס את הרכב להמנע מהאצות חדות לא ללחוץ את דוושת הגז עד הסוף לא לנסוע לאורך זמן במהירות אחידה. לא להעלות את סיבובי המנוע יותר מידי. וגם הבלמים דורשים הרצה (כן - כן) במשך 300 ק"מ יש להמנע ככול האפשר מבלימות חדות. אגב המנעות מהוראות אלה תביא לעלייה בצריכת השמן ולקיצור חיי מכללי המנוע והגיר.