dorki

גם הקוף נראה בעיני אימו כצבי...

לא יודע מה הבנת ולמה, לדעתי כדאי לדלג על חלק מההמלצות המוגזמות שרצות כאן. אוטם של מנזרנה בלי שום תוספת נותן תוצאה טובה, לא צריך יותר אפילו שישנם כאלה שיטענו שכן צריך.

המעניין שכל חלוצות ההנעה הקדמית במצב של מוות או מוות קליני. לנצ'יה וסאאב נמצאים על תקן ז'ל ואילו סיטרואן כבר מזמן במוות קליני ונשארת בחיים בזכות דגמים שהם הכל חוץ מסיטרואן. מכאן שיש להניח שזכות הראשונים על ההנעה הקדמית לא הייתה מועילה לאלפא בכהוא זה. אבל כמובן שזו השערה בלבד.

רומן, קבל תודה רבה על כתיבה משובחת וכתבה מעניינת. להערכתי הרכב הזה לא התאים באותה התקופה לאלפא רומיאו, זה היה תור הזהב של היצרן וככזה הם ייצרו את המכוניות שעד היום גורמות לחובבי רכב מסוגי להזיל ריר ולחובבי רכב מסוגך - אלה בעלי החולצות האדומות - להעריך/ץ את המותג.

רומן, תודה על כתבה מעניינת ושונה. ניחוש מושכל, מכל ה-'מה היה קורה אילו?...' לא היה קורה דבר פרט לדלתות מסתובבות שהיו מביאות את היצרן בדיוק אל אותה הגסיסה האיטית שצפינו בה. העדר מו'פ, אבדן הייחודיות של היצרן, איכות מפוקפקת הן הסיבות להעלמות היצרן ואת זה הרכב הזה לא יכל היה למנוע. כותב את הדברים בצער אבל ככול הנראה שבימנו אין מקום ליצרן כזה.

כשמדובר בוואקסים זולים נתקלתי במספר בעיות אפשריות: 1. הסרה קשה של חומר, כך למשל וואקס של חברת דו-פונט שנתן ברק והגנה מצוינת לאורך זמן היה קשה מאוד להסרה. 2. עמידות אפס, חומר שיורד בשטיפה הראשונה. 3. הכתמת גומיות שבאות במגע עם החומר. בקבוק אוטם צבע מאיכות טובה מאוד עולה בסביבות 200 ש'ח, מספיק לפחות ל- 15 מריחות שהם יותר משלוש שנים. לא רואה שום סיבה לחפש דווקא בחומר הזה את החיסכון. דבר אחרון, כשמוכר מתחיל לשווק חומר עם סיפורי ניסים ונפלאות בלתי אפשריים, זה הרגע שבו אני מדלג למוצר אחר, כשמתחילים לשקר אז אין לדעת היכן השקר נעצר.

כדי להוסיף לצבע שכבה של 50 מיקרון, נדרש חומר בנפח 50cc לכל מטר מרובע. לשמונה עד עשרה מ'ר שהם להערכתי שטח משטחי הפח של רכב בגודל ממוצע נדרש כמעט חצי ליטר חומר. אני מניח שנס פח השמן התרחש אחרי מריחה קלילה של חומר על הצבע - לא טרחתי לצפות בקישור. לא הייתי נוגע בזה גם לא במקל.

ייצור מצבר חדש, שינועו והחלפתו בחדש, כשצריך גם למחזור את הישן ( בתיקווה) לא כרוכים בזיהום אוויר והסביבה?

כשהתופעה מתרחשת נסה לשלוף את הממסר ששולט על פעולת המאוורר ולראות אם הוא נדבק ואם החזרתו לתושבת מכבה את המאוורר או שלא. תחושת בטן אומרת לי להתחיל לחפש את הבעיה שם ולא בנבכי התוכנה או מחשב המנוע.

שתי הערות: 1. מבחינת עובי לא היה שום צורך להחליף את רפידות הבלמים. אם שדרגת לרפידות טובות יותר אז ההחלפה מובנת, אם כי להערכתי זה מהלך מיותר כי לכושר הבלימה של הגלגלים האחוריים השפעה מועטה בלבד על הרכב. 2. לשמן מנוע איכותי אין צורך להוסיף שום תוסף, אפילו אם מקורו בשמן נחשי קוברה אפריקאים. מיותר ובמקרה הטוב לא יגרום לנזק.

יש בזה משהו מן האמת, התנעת רכב קר גורמת לבלאי גדול ממאות קילומטרים של נסיעה מאומצת. מאידך, התנעת מנוע חם שכל הרכיבים בטמפרטורת עבודה והשמן עדיין לא ניגר בחזרה אל האגן לא תגרום לשום בלאי. לדעתי זה מקור הטענה.

רק שאתה שוכח שכל הדיון הזה מתנהל בשרשור של אינפיניטי שנימנת על קבוצת המכוניות שבה העסקאות שנסגרות הן אינדיבידואליות, לעיתים בהזמנה מיוחדת ולפעמים בתנאים מיוחדים שתלויים רבות גם בתנאי הטרייד אין של רוכש הרכב.

אין בכך שום אינטרס. הדבר השנוא ביותר על ישראלי הוא לצאת פראייר ושכולם יראו את זה. אחד קנה רכב במחיר x, בא אחר ומינף את זה כדי להשיג עוד חמשת אלפי ש'ח הנחה, איך אני הייתי מרגיש בסיטואציה כזו? איך אתה היית מרגיש? כאמור, אני מוכן לעזור בשקט לכל חבר פורום רציני שבא לקנות רכב ולא לשגל במוח. לא מוכן שפרטי העסקאות שעשיתי יהפכו לנחלת הכלל.

240 מכס עלות הפריט עלות השילוח כמה זה יוצא בסה'כ? לדעתי אחרי כל העלויות האלה מגיעים למחיר מקומי של חלק תחליפי איכותי.

תחושתי היא שהיבואן צריך להרוויח יותר על כל יחידה שנמכרת כיוון שבכל זאת מישהו צריך לממן עלות אנשי המכירות המשועממים, את הארנונה ואת כל האופרציה הכרוכה ביבוא רכב. גם אז ספק אם היבואן יגיע לרווח תפעולי.

בתעשיית הרכב יתרון מובנה לגודל וכמות הייצור, כך למשל עלויות הפתוח שהן קבועות יתחלקו על יותר אקסמפלרים, ספקי המשנה ייצרו ויספקו פריטים במחיר זול יותר ליחידה וכו'. גם שרשרת המכירה והשירות תעדיף לטפל בכמויות, אולם תצוגה עמוס יקטין את ההוצאות הקבועות המיוחסות למכירת פריט בודד וגם במוסך השירות יעדיפו מכונאים עובדים על פני כאלה שממתינים ללקוח הבא. כך יוצא שיצרנים שלא מצליחים לעמוד בתחרות נאלצים להעלות מחירים ללא הפסקה כדי לשמור את הראש מעל המים ולא להיקלע לתזרים מזומן שלילי. יגואר לטעמי הוא אחד מיצרני העבר שכשל בתחרות וכדי לכסות את ההוצאות הקבועות הוא נאלץ להעלות את המחיר ליחידה בודדת והיא הופכת לכדאית פחות ופחות. כך מגיעים לאולם התצוגה של יצרן כזה, מוצאים מכוניות שמחירן מופרך ולאיש המכירות שמבין היטב את גודל בעיית המחיר נותר רק תירוץ אחד "האוטו אקסקלוסיבי...".

מה הוא יגיד? הוא יגיד שטעית בחשבון וחמישים אלף ש'ח הם חמישה אחוזים ממיליון ולא חצי אחוז.

סולידריות? נהגי כל העולם התאחדו? מעבר לדברים שכתב RK עליהם גם אני חותם, אציין שאם חבר פורום רציני יבקש ממני עזרה אצל יבואן שיש לי השפעה אצלו - אשמח לעזור לו. עוד אציין - שהמידע שביקשת הוא סוד מסחרי וראוי שישמר חסוי למשל מהסיבה שאף יבואן לא ירצה (או שאולי דווקא כן ירצה) שמחירי הסגירה שלי ישמשו כמחירי פתיחה אצל לקוח אחר. מי כמוך כעו"ד (למיטב זיכרוני הצגת עצמך ככזה) אמור להבין את זה.

אתה לעולם לא תדע. אחד הזמין צבעי שיסייד לו את הבית בטמבור סופר קריל 2000, הצבעי אכן הגיע לביצוע העבודה עם מיכל שעליו מצוין סוג הצבע שנדרש. האם אתה בטוח שזה סוג הצבע? אולי הוא מילא את המיכל בצבע זול יותר כדי להרוויח עוד כמה שקלים? החלפת שמן מנוע במוסך, איך אתה יודע איזה סוג שמן יצקו במנוע? מסקנה - לעולם לא תדע את הדברים האלה ולכן צריך לבחור בעל מקצוע עם המלצות שסומכים עליו.

שמע, התגובות שלי אליך הן בדיוק ברמה של השאלה. לשאלתך האחרונה - מכוניות קופה, מעוצבות יותר ולעיתים גם מאובזרות יותר. כדי לדעת לאן הולך הכסף צריך לבדוק מפרטים ולזהות אבזור עודף אם ישנו בקופה. כמו כן יתכן שכשתשב מול איש המכירות לסגור עיסקה תגלה התגמשות רבה בקופה שמתומחרות גבוה, אל מול הסדאן ששם התמחור הגיוני יותר. דבר אחרון, אני מוכן לשלם יותר על קופה אבל לא כל מחיר. אם בנטרול הערותי הקודמות הפער ישאר 90,000 ש'ח, אז על עיסקה כזו הייתי מוותר.

ההפרש קטן בהרבה, לא 90,000 ש'ח וגם לא חצי מזה. למה? כי זה מה שרציתי.

בטח שזה דבילי. גם אני נפלתי לידיו של איש מכירות חלקלק שגרם לי לשלם מחיר מופרז על קופה, ואז גיליתי שאין דלתות מאחור. כולי זעזוע.

ניקו - יצרן יכול לפנות לפלח שוק מצומצם וזה סבבה, אבל לפנות לקהל מצומצם בתוך סגמנט מצומצם זו כבר טיפשות.

ברור שאתה צודק. אבל לצורכי דיונים בפורום ומכיוון שאי אפשר לדעת מה מחירי הסגירה של כל היבואנים אז ההנחה השלטת בדיונים היא מחירון מול מחירון.

כדי להחליף מצמדים צריך לפרק גיר, כדי לפרק גיר צריך לנתק ציריות מהגלגלים. הציריות בנויות מצינורות פלדה שמחוברים עם אום מסיבי אל מרכז הנאבה, גם אחרי שמסירים את האום עדיין צריך להפעיל לא מעט כוח כדי שהציריות ישתחררו. שאמשיך או שהרעיון מובן? זה עוד מתוך הנחה ששאר העבודה נעשתה כמו שצריך ולא נשארו בתום העבודה עודפי ברגים וחלקים "שלא צריך אותם" וששוכנים עכשיו לבטח בפח האשפה של המוסך.