בוא תעמוד פעם ברדיוס של 2 מטר או פחות מקורבט בסל"ד סרק ותגיד לי שזה אותו דבר כמו אירופאי.
מה לעשות, הקונספט האמריקאי עומד לחלוטין בקונטרסט לזה היפני. למה? היפנים - כמה שיותר אמינות (אין צורך להסביר), יעילות (גם במנוע, אבל גם בגודל המכונית - מנק' מבט של יפני באמריקאיות יש הרבה מקום "מבוזבז" שלא משמש לכלום) וכו'. זה מה שהם אוהבים, ולמען האמת, זה גם מה שמי שאוהב אמריקאיות, כמוני למשל, אוהב בהם.
- המנוע לא יעיל מבחינת ביצועים, אבל מנוע של 4 ליטר מסב הנאה החל מכאמור להיות לידו בעת סל"ד סרק, דרך נהיגות עירוניות וכלה גם, תתפלאו, בנסיעות מהירות (ואולי לא ב250 קמ"ש כמו מנוע גרמני, אבל מי כבר משתמש בזה).
- ההנעה היא אחורית, למרות שידוע שזה פחות טוב. למה? ככה. כי התכנון יותר פשוט. לא צריך להתעסק עם שיקולי עומס עקב היות גלגלי ההיגוי גם אלו המניעים.
- הגודל, כאמור. המון שטח מבוזבז, לכאורה. לא שאתה מרגיש בחוסר, כי יפני ואירופאי נראים כמו מכוניות לילדים קטנים ליד המקום של האמריקאיות, מבפנים ומבחוץ. כאן אני רוצה לעמוד על נקודה מסוימת. אוטו כמו מזדה 626 נקרא בארה"ב קומפקטי, ופאסאט - מיד סייז. למה? כי האמריקאים לא עובדים כמו היפנים, כלומר אם יש מקום מספיק כדי שהגוף לא יתקפל - האוטו גדול. אצלם כשהאוטו נקרא "גדול" זה הרבה יותר. זה ממש חופש תנועה! לא סתם פאסאט זה אוטו גדול אז אני לא דופק ת'ראש, אלא ממש מקום! זה כמו שתקרה בבית יפני היתה בגובה 2.00 מטר, כי זה מספיק. זה אחרת לגמרי.
- גם דברים קטנים, כמו הוינקרים. באמריקאיות בד"כ אין וינקר אחורי הרי, זה עם הפנס האדום.
ועוד דברים..
זו מעין פשטות מחד וחוסר יעילות מאידך. להשאיר קצת הנאה במכוניות, לדעתי.
ומה שאמר גלעד נכון. זה עניין של מה שאתה אוהב: את המכונית היעילה בטירוף שתחסוך לך בדלק ובמקום חניה ותוציא הרבה כ"ס ממנוע 1.6, או המכונית, שלדעתי, אמנם פחות יעילה, אבל יותר טובה (והמבין יבין).