malcishua

במקרה כזה, אפשר לקחת הלוואת בלון חדשה בגובה X כדי לרכוש רכב ולהמשיך לשלם את ההלוואה המקורית (30K) במקביל. לא פתרון אופטימלי, זה ברור. אגב, שווה פשוט לקבוע פגישה ולנסות לדבר עם מנהל הסניף. יכול להיות שיסכים להתגמש בשל הנסיבות יוצאות הדופן (אולי בכל זאת לתת הלוואה חדשה בגובה מחיר הרכב הבא + 30K, אולי יציע פתרון סביר אחר). מניסיוני, כמעט תמיד אפשר להגיע לאיזושהי פשרה - סה"כ, הבנק מעדיף שתהיה חייב לו עוד כמה עשרות אלפי שקלים, ולפעמים הוא מוכן להתפשר קצת על התנאים כדי שזה יקרה.

האופציה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא כזו: אתה נותרת ללא רכב ועם חוב של 30K לבנק. אתה רוצה לקנות רכב בשווי X. קח הלוואה חדשה על סך 30K+X. סגור את החוב של 30K לבנק וקנה רכב ב-X. עכשיו אתה נוהג ברכב (ששוה כרגע X) וחייב לבנק 30K+X. תיאורטית - אם למשל X הוא בדיוק המחירון של הזאפירה שלך (96K), אתה נמצא בדיוק באותו מצב שבו היית לפני שהאוטו נהרס - נוהג ברכב ששווה כרגע 96K וחייב לבנק 96K+30K.

אם הבחירה רנדומלית אמיתית (עם התפלגות אחידה - אותו סיכוי לכל שיר) - אזי הסיכוי שהשיר הבא יהיה שיר נתון הוא בדיוק אחד למאה.

בעיקרון אתה צודק, אבל מניסיוני המצב היום בחברות גדולות הוא שיש חוזה סטנדרטי (בעיקר מבחינת תנאים), הוא מוצג לך בשלב די מוקדם (אחרי שעברת ראיון עבודה בהצלחה), והוא מהווה בסיס למשא ומתן על התנאים.

אז לשיטתך אין מקום בכלל לצד המקצועי של ראיון העבודה במקרה שאתה כבר ״עובד מספר שנים״ ו״הם ביקשו ממך להגיע״? לכל מקום עבודה הסטנדרטים שלו (גם כשזה נוגע לרמת האנגלית), ולגיטימי לגמרי שהוא יבדוק שאתה עומד בסטנדרטים האלה, גם אם יש לך ניסיון בתחום. לגיטימי מצדך להחליט שאתה לא משתף פעולה, אבל כאמור, גם לדעתי - בגישה כזו לא תגיע רחוק. ועובדה שבלעת את הצפרדע. אני מסכים שעניין החוזה מוזר מאוד. אבל - לדעתי, לא מדובר בדיל ברייקר, וחבל לפספס הצעת עבודה מבטיחה בפוטנציה בגלל נוהל אחד מוזר של מחלקת ה-HR. צריך להבין שהאינטראקציה עם מחלקת ה-HR בזמן הגיוס לא בהכרח מצביעה על האינטראקציה שתהיה לך עם הצוות בעבודה עצמה (מניסיון), ולכן לפעמים שווה לעבור את משוכת ה-HR כדי להגיע למשרה נחשקת. יכול להיות שהמשרה הזו לא היתה נחשקת מספיק, ולכן ויתרת - זה כבר עניין שלך (לכל אחד השיקולים הלגיטימיים שלו). אבל חבל לאמץ את הויתור הזה בתור עיקרון. אגב, לדעתי לא מדובר בעניין כזה נוראי (למרות שמאוד מוזר, אני מסכים) - אתה קופץ לשם פעם אחת, עובר על החוזה, רושם לעצמך את כל הסעיפים שמפריעים לך ואח״כ שולח להם מסמך מסודר שמסכם אותם.

אני לא כל כך מסכים. לדעתי השלב שאתה מתייחס אליו הוא המשא ומתן על התנאים בחוזה (שאז כבר יש הסכמה עקרונית על ההעסקה, משני הצדדים) - ולא הצגת החוזה.

אני אישית הייתי משקיע את העוד 200 ש״ח (או נגיד משכנע את הקונה להתחלק בהם) ומבצע העברת בעלות בדואר.

מה זה בעיניך ״לגשש״ אם לא להבין בדיוק מה התנאים שאתה תקבל במקום אחר? ולמה העובד חייב ליידע אותך על דברים כאלה? יש ביניכם חוזה, שלפיו הוא אמור לתת לך התראה מסוימת (ואולי להשלים עוד אי-אלו חובות) לפני שהוא עוזב. כל עוד הוא עושה את זה (ואם הוא בנאדם, הוא כנראה יעשה יותר מזה) - הוא לא חייב לך שום דבר. אם למשל עובדת שלך מנסה להכנס להריון עם בעלה מתוך כוונה לקחת חופשת לידה ארוכה (או אולי אפילו לעזוב)? גם אז אתה מצפה שהיא תודיע לך לפני שהם מתחילים לנסות?

^ אם אתה, בתור מעסיק בתחום שהוא תחרותי, לא מבין בעצמך שהעובדים שלך מגששים מדי פעם כדי לבדוק את האופציות שלהם בחוץ, אתה נאיבי או מנותק לגמרי. טבעי לגמרי שבתחום כזה אנשים יבדקו את המים מדי פעם. זה ממש לא מראה על חוסר אמינות. ואני אומר את זה בתור מישהו שחווה את זה משני הצדדים.

אבל אנחנו מדברים על רכב משפחתי בן 3 שנים... אם אתה משלם 5000 ש״ח לשנה על רכב כזה, ואין לך נהג חדש בבית - לדעתי, אתה משלם יותר מדי.

ברכב משפחתי בן 3? אם אתה בוחר אחד יחסית אמין? לא חושב. לפחות לא מהניסיון שלי.

לטעמי חלק מהסכומים תחת ״רכב פרטי״ גבוהים מדי. מי משלם 5000 ש״ח בשנה ביטוח על רכב משפחתי? גם 3000 ש״ח בשנה לתחזוקה שוטפת של רכב בן 3 - נשמע לי פסימי מאוד (מניסיוני לפחות).

שוב, בחינם אתה לא נכנס. אתה מתכוון לומר שתשלום של 160 יורו בשנה מקנה לך כניסה חופשית ללאונג׳ים.

מעניין, אף פעם לא נתקלתי בזה, איפה זה כתוב? לפי הידוע לי, האלגוריתם עדיין לא מתחשב בהשפעה של וייז על התנועה בזמן אמת. מה שכן, בצירים עמוסים, המערכת כן מנסה לפזר נוסעים על פני המסלולים ולא לשלוח את כולם באותה דרך (לזה התכוונת?). אבל אין פה ממש אדפטציה בזמן אמת, אלא יותר ניסיון למניעה מראש.

מילא בפקק, אבל אם אתה משתעמם ברמזור ארוך, כדאי לעבור אבחון ל-ADHD.

יותר מזה - הבעיה האמיתית היום עם וייז, היא שיש לה כל כך הרבה משתמשים, שהיא עצמה משפיעה משמעותית על מצב התנועה. ככל שמספר המשתמשים גדל, ההשפעה גדלה. אבל האלגוריתם עצמו לא יודע עדיין להתחשב בהשפעה שיש לו על התנועה. נוצר מצב שבו וייז לא מספיקה להתעדכן בפקקים (או שינויים בתנועה) שהיא עצמה יוצרת.

לא רק ברמת אביב.

כן, ברור שהם היוצא מהכלל המעיד על הכלל. פשוט נראה לי מעניין להזכיר אותם... במקרה הזה, אאל״ט, יש הסכמה על העניין. הם באמת מרתקים, מכל מיני בחינות. אני לא בטוח שהם מהווים חוליה בשרשרת האבולוציונית שלנו, הניחוש שלי שהם יותר סוג של deadend-branch שאיכשהו שרד בסביבה מבודדת.

נו? הבוטום ליין בדוח הזה (למרות שיש גם פילוח לפי ערים) הוא הממוצע על פני הערים שנבדקו...

זו חברה עם תרבות לכל דבר, פשוט לא חברה חקלאית.

תגדיר ״משמעות״. אם השאלה שמטרידה אותי היא מה מגמת מחירי הנדל״ן במדינת ישראל, הממוצע הארצי של מחירי הנדל״ן (על פני איזושהי תקופה) זה הנתון הבסיסי הראשון שאני אבדוק. יכול להיות שאבדוק מדדים נוספים (כמו למשל השונות של המחירים, אולי ממש ההתפלגות שלהם בחתכים שונים וכו׳) אבל די ברור שהממוצע יתן לי אינדיקציה ראשונית למגמה. זה הנתון הכי בסיסי.

דווקא יש - ה-Pirahã באמזונס.

אז אתה טוען שלאף סטטיסטיקה ברמה הארצית אין משמעות? ובאיזו רמה יש משמעות? ברמת הערים? השכונות? הרחובות?

ואם המחירים עלו מאוד בשכונה מסוימת בתל אביב (וגררו את הממוצע מעל לרף העליה) אבל ירדו קצת בשאר השכונות? איך אז תגדיר את המגמה בתל אביב - ירידה או עליה? הכל שאלה של מה אתה בעצם רוצה למדוד. אם אתה רוצה למדוד מגמה בקנה מידה ארצי, אתה תמצע על פני כל הארץ. במקרה כזה, לא משנה שיש עליה בתל אביב וירידה בירושלים, מבחינתך - בקנה מידה ארצי, אכן יש ירידה (בהגדרה). אם מעניין אותך להכנס יותר לפרטים ולבדוק מגמות לפי איזורים - תעשה את מה שאתה הצעת. ואז תקבל תמונה ברזולוציה יותר גבוהה (מצד שני, כל אחד מהממוצעים יהיה פחות מבוסס כי הוא מסתמך על פחות נתונים). אין פה שאלה של מוטעה או נכון. רק של מה התופעה שאתה מנסה לחקור, או מה השאלה שלך, ומה הרזולוציה שמעניינת אותך.

לא לשווא. כולנו למדנו שיעור חשוב בסטטיסטיקה.