malcishua

המציאות היא בדיוק הפוכה - דווקא בגלל מטען העבר שלך, אתה מסוגל לראות את הדברים מצד אחד בלבד ובאופן מאוד קיצוני.

את זה ציינתי בעצמי ואף כתבתי שזה מציק לי. תשמע, אני מבלה המון זמן בבית הכרם (גדלתי בה, והמשפחה שלי עדיין מתגוררת שם). אין לי מושג על מה אתה מדבר. מטונפת - ממש, אבל ממש לא. מדרכות שבורות? אני לא רוצה לשלול, כי ודאי יש איפשהו - אבל בכל עשרות שנותי בשכונה מעולם לא שמתי לב למשהו כזה. גני ילדים שלא תוחזקו? כאן אני ממש חייב שלא להסכים. מתי ביקרת בגן ילדים בבית הכרם בפעם האחרונה? לטעמי יש מספיק. מלבד עין כרם ומתחם התחנה - גן החיות, מוזיאון ישראל/המדע, הסינמטק, העיר העתיקה (שיכולה בקלות למלא כמה ימים גדושים של עניין), ולא מעט מקומות מעניינים להסתובב בהם באופן כללי (ימין משה למשל). וזה לפני שנכנסנו לכל מה שיש מסביב לירושלים - המון מסלולי טיול ואטרקציות (נטף, מערת הנטיפים, מעיינות קרים בקיץ...). מסעדות ובתי קפה, בניגוד לדעה הרווחת, יש בירושלים לא מעט, גם בשבת. אני מסכים שירושלים היא לא עיר למי שמחפש מקום שבו הכל פתוח, כל הזמן. לי (בתור מישהו שבילה תקופה בתל-אביב) - זה לא חסר. להיפך - מתאים לי שהעיר יחסית שקטה (גם לא בשבת), אבל היא כל-כך גדולה שתמיד אמצא משהו לעשות אם מתחשק לי. יכול להיות. ובאמת מפריע לי שהרוב המוחלט של החילונים בעיר לא מתעורר ועושה משהו בקשר לזה. אגב, בשנים האחרונות דווקא יותר ויותר מקומות נפתחים בשבת, בגלל הביקוש ותיירות הפנים הגוברת (לפחות זו ההרגשה). באיזה מובן העיר ״מסוגרת״? אבל כרגע - מעבר ללומר שוב ושוב ״פרזיטים״ ולהתעצבן - אני חייב לומר שבתור חילוני בירושלים, אני לא מרגיש את זה כמעט בחיי היומיום (ואולי זו הבעיה של החילונים כאן). מעבר ללהתעצבן על הארנונה הגבוהה, אין באמת דברים קריטיים שקונקרטית מונעים ממני מלהנות לגור פה. זה ברור, והאמת שזה גם לגיטימי לגמרי פשוט לא להתחבר למקום (אולי גם בגלל חוויות עבר לא טובות?). אבל קיוויתי שמוע ממך סיבות אובייקטיביות וממשיות לסלידה שלך מהעיר. פייר, התאכזבתי קצת - ממישהו שנולד וגדל כאן ציפיתי ליותר מסיסמאות בנוסח ״העיר מתחרדת, מסוגרת, נמאס״.

^ כמו שכתבתי, זה עניין סובייקטיבי ואין טעם להתווכח עליו. מה שכן, לכתוב ״מדכאת, מסוגרת ושרוטה״ זה קל, ואני יכול לכתוב את זה על כל מקום ועל כל דבר. בוא תנסה להיות קונקרטי. אם אתה מתגורר, למשל, בבית הכרם. מה בדיוק מפריע לך ברמת חיי היומיום? תנסה להתמקד בדברים קונקרטיים ולא ערטילאיים כמו ״מדכאת״ (לא כי זה לא לגיטימי להרגיש ככה, אלא כי מדובר בעניין סובייקטיבי לחלוטין שאי אפשר למדוד אותו). אגב, לגבי המגמה בעירייה וכו׳ - אני לא אתווכח אתך על זה, פשוט מכיוון שאני כנראה לא מעורה בזה כמוך. אבל איפה בדיוק אני מרגיש את זה בחיי היומיום (מעבר כאמור לארנונה הגבוהה שאגב נשארת די יציבה בשנים האחרונות על אותו סכום)? כאמור, אני לא פוסל את הרעיון שמתישהו המצב יחמיר והעניינים האלה כן יפלשו לחיים שלי. אבל כרגע - לא.

^ אני לא מבין ממה ״נמאס״ לאנשים שגרים בבית הכרם. נכון שהאוכלוסיה החרדית נכנסה לשכונות כמו הגבעה הצרפתית, אבל בית הכרם, המושבה הגרמנית, רסקו, מלחה ועוד לא מעט שכונות (גם רחביה, אלא אם אתה מחשיב דתיים לאומיים כחרדים) נשארו חילוניות, האוכלוסיה שמתגוררת בהן היא אמידה (מאוד..) ואיכותית והאמת שהן גם די נקיות ומטופחות. ירושלים עיר גדולה מאוד, ויש מספיק מקומות שבהם אתה יכול לחיות בשקט בלי להרגיש את התופעות שאתה תארת - לדעתי, אפילו ברוב חלקיה של העיר. לטעמי, החסרונות הגדולים ביותר של העיר הם יוקר המחיה (למשל הארנונה הגבוהה - שנובעת מהפרזיטיות של אותן אוכלוסיות), או החיסרון בהזדמנויות תעסוקה בתחומים ספציפיים, וזה אכן מבאס. אבל בעיני - לפחות כרגע - הם מתבטלים לעומת היתרונות הגדולים של העיר. מה היתרונות? זה לא באמת משנה, מה גם שאין ממש טעם לנסות לשכנע פה אנשים שלא רוצים לגור בירושלים לשנות את דעתם. אגב, לצערי יש סיכוי טוב שאאלץ לעזוב, אפילו בעתיד הקרוב (שוב, מטעמי הזדמנויות תעסוקה). אבל זה לא יהיה כי ״ירושלים לא רלוונטית״, אלא כי השיקולים שלי אישית השתנו. אגב 2, מתוך החברים שלמדו איתי בתיכון, הרוב כן נשארו בירושלים.

לפני שאתה מגיש תביעה, שלח לו מכתב רשמי, אם אפשר - בחתימת עו״ד, בצירוף דוח השמאי, שאומר שיש לו X ימים לשלם לך את עלות התיקון והשמאי, אם זה בעצמו ואם זה בהפעלת פוליסת צד ג׳ שלו. אחרת אתה תובע אותו ואת חברת הביטוח שלו על כל הסכום + פיצוי על אובדן ימי עבודה + עוגמת נפש (אתה לא באמת חייב לתבוע עוגמת נפש כשיגיע הזמן). כתב גם את חברת הביטוח שלו. למכתבים כאלה יש אפקט ״מרגיע״, סיכוי גבוה שאם יקבל כזה יתרצה ויפעיל את הפוליסה שלו.

בחזור נסעת 2:23 שעות, מרחק של כ-190 ק"מ (המרחק מצפת לירושלים, לפי ווייז), כלומר מהירות ממוצעת של כ-80 קמ"ש. בהלוך לא ציינת את זמן ההגעה. אגב, ווייז מעריך את זמן הנסיעה בשעות שציינת ב-2:35 שעות.

מצטער, אבל אני לא כ"כ מסכים. חלק גדול מהעניין של לתת זכות קדימה - ושל נהיגה בכלל - הוא להעריך את המהירות של הרכב המתקרב, ולא רק להסתמך על מרחק (אחרת היית נתקע כשאתה נותן זכות קדימה למכוניות חונות). אם אתה רואה רכב מתקרב במהירות גבוהה - גם מרחוק - אתה אמור להזהר יותר, לא להיפך. זה נכון אגב לא רק בסיטואציות של מתן זכות קדימה.

צודק. אם כך, למה לעבור לאשקלון?

איך הבנת את זה? המילה ״יבנה״ לא הוזכרה אף פעם אחת בשרשור (עד עכשיו). בכל מקרה, אם זה נכון, נשמע לי מופרך לגמרי לעבור לאשקלון כדי להיות קרוב ליבנה

יצא לי לא פעם להתקל בערימת זבל בתל אביב... אבל באמת אין טעם להפוך את זה לדיון על מספר ערימות זבל גם בירושלים, כמו בכל עיר, יש איזורים שלא נעים להסתובב בהם לבד בלילה. למרות שאכן בשנים האחרונות, הם מתמעטים ושכונות שנחשבו בעבר לשכונות מצוקה משנות את פניהן, גם בשל עליית המחירים וגם בשל מאמצים אקטיביים של העירייה. ועדיין, חלק האוכלוסיה הפרזיטי בעיר (ואני מרשה לעצמי לכנות אותו כך, כי הוא הלכה למעשה חי על חשבוני) חי בעוני כל-כך מרוד, שלדעתי החלקים האחרים באוכלוסיה ממוצבים איפשהו בממוצע ומעלה מבחינה רמת המחיה. זה גם מבוסס על כל מי שאני מכיר בירושלים, למרות שכמו שאני תמיד אומר, זו ודאי לא סטטיסטיקה מספיקה. מוזר, יכול להיות שהמדיניות בהרבה חניונים השתנתה בזמן האחרון? אני ממש זוכר שהייתי חונה בשישי בערב בחינם בחניונים הפרטיים לאורך רחוב הלל, למשל. השומר היה עוזב בצאת שבת וחוזר במוצאי שבת או בראשון בבוקר.

אני לא מבין למה המהירות של פות״ש משנה בכלל. היא היתה אמורה לתת לו זכות קדימה, נקודה. איך העובדה שנסע מהר (לכאורה!) יכולה לשנות משהו? איך היא יכולה לתרום לקיום התאונה? להיפך, אם ראתה רכב מתקרב במהירות גבוהה, חזקה עליה שתנהג בזהירות יתר.

כאמור, זה נכון לגבי כל עיר גדולה בישראל. ב״עיר פקוקה״ הכוונה לכך שהעיר עצמה פקוקה, וזה פשוט לא נכון לגבי ירושלים. לעומת זאת, לגבי תל-אביב - תרשה לי לחלוק עליך. מתוך 10 הפעמים האחרונות שהייתי בתל-אביב-רמת-גן (ואני מגיע, לצערי, בתדירות גבוהה), את רוב הזמן על הכביש - בנסיעה בתוך העיר - ביליתי בעמידה או זחילה. (יכול להיות שזה קשור לעבודות על קו הרכבת הקלה...) אני יכול לומר את אותו הדבר על תל אביב. כאמור, אני מבלה שם לאחרונה לא מעט (למרות שגר בירושלים), וכבר כמה פעמים שיצא לי להסתובב באיזור השוק, נחלת בנימיןֿ ושוק הפשפשים בלילה ולהתקל בלכלוך וזבל ברחוב בכמות שדי הפתיעה אותי. ירושלים נחשבת - ובצדק, לפי המדדים הרלוונטיים - לעיר ענייה בגלל הרכב האוכלוסיה שלה. חלק גדול ממנה הוא פרזיטי, שחי על תקציב נמוך מאוד והתרומה שלו לכלכלה היא אפסית. אם תתעלם מהחלק הזה תקבל לדעתי משהו שקרוב מאוד לממוצע הארצי (וכנראה אפילו מעליו). למה זה משנה? כי זה אומר שאם אתה לא שייך לחלק הזה באוכלוסיה, סביר להניח שרמת המחיה שלך ממוצעת ומעלה. דווקא בדיוק להיפך - חניונים שסגורים בשבת בד״כ משאירים את מחסום הכניסה פתוח, כך שבשבת הם למעשה מוסיפים עוד מקומות חניה חינמיים... בניגוד לדעה הרווחת, גם בירושלים יש הרבה מקומות בילוי שפתוחים בשבת. לא כמו בתל אביב, זה נכון (למעשה, באף איזור בארץ אין את העושר שיש בתל אביב מהבחינה הזו, בלי קשר לשבת) אבל הם קיימים ויש די הרבה מהם. בערים האחרות שהזכרת אני לא מבלה כל-כך בשבתות, אבל ברחובות דווקא כן. ואני יכול לומר די בביטחון שבירושלים יש יותר מקומות בילוי שפתוחים בשבת מאשר ברחובות.

טוב, קשה לומר (עדיין) שמוביליי היא חברת ענק אבל אני מסכים אתך בנקודה הזו. יותר מזה, מוביליי כרגע שואבת אליה לא מעט אנשים מוכשרים מהחברות האחרות שכן קיימות בירושלים...

אני לא חושב שזה משנה איך הגענו לאן שהגענו. זה גם לא בהכרח קשור לנקודת מבט חילונית מול דתית, אלא לנקודת מבט רציונלית מול אי-רציונלית. כן, בעיני מי שרוצה ללכת לפיתרון של עימות צבאי רק בגלל שהאדמה ״מקודשת״ או ש״יש לנו זכות היסטורית״ עליה, מונע משיקולים רגשיים נטו ואין בכלל בסיס רציונלי שעליו ניתן לנהל איתו דיון. לעומת זאת, אם מישהו אומר לי שבניתוח קר של הסיטואציה, יש לו סיבות להאמין שעימות צבאי הוא בלתי נמנע ולכן לדעתו עלינו ליזום את העימות ראשונים כדי שיהיה לנו יתרון - אני אולי לא מסכים איתו, אבל אני יכול לנהל איתו דיון רציונלי.

תראה, לוחות המודעות לא ממש יכולים לתת לך אינדיקציה מכיוון שמאחורי כל משרה של מפתח אלגוריתמים (למשל) שמפורסמת יכולה להתחבא דרישה לאחד כזה או ל-10 כאלה. (אגב, הצצתי קצת בלוחות הדרושים, כמו גם באתר הדרושים של מוביליי, ולא ראיתי אינדיקציה למספרים שציינת...) ספציפית בחברה כמו מוביליי, פיתוח אלגוריתמים הוא ממש לא נישה, להיפך. לפחות בשלב הנוכחי בה החברה נמצאת. ברור שיש תמיד גם דרישה ל-embedded (מהסיבה שציינת).

כל הטיעונים האידאולוגיים/פסאודו-היסטוריים אולי מעניינים בהקשר אקדמי, אבל אין להם מקום בהחלטה רציונלית על הדרך לפתור את הבעיה הפלשתינית. ההחלטה צריכה להיות מבוססת אך ורק על שיקולים רציונליים ומעוגנת בנקודת הזמן הנוכחית - כלומר מציאת דרך הפעולה שתביא לתוצאה הטובה ביותר מבחינתנו וגם שיש לה את הסיכוי הגבוה ביותר להצליח. ברור שזה לא פשוט, ויש דעות לכאן או לכאן, אבל כל דיון בשיקולים מסוג אחר הוא - לטעמי - חסר תועלת (שוב, מעבר לעניין האקדמי).

תשמע, לא יודע מאיפה הבאת את המספר הזה. אין ספק שיש ביקוש גם לembedded, אבל לדעתי יש ביקוש לא פחות גדול (ואולי יותר) למשרות של פיתוח אלגוריתמים. לגבי 1-2 חברות - יש הרבה יותר מ-1-2 אפשרויות בירושלים, פשוט לא נראה לי פרודקטיבי להתחיל למנות אותן כאן. ושוב, אין ספק שבתל אביב יש (הרבה!) יותר, אבל בתל אביב יש גם הרבה יותר מחפשי עבודה שמתחרים אתך על המשרות האלה. אולי זה נכון בממוצע, אבל במקומות העבודה ה״שווים״ בירושלים, השכר משתווה למקביל בתל-אביב (ותן לי להפתיע אותך, אפילו עולה עליו).

אני מעוניין. באיזה איזור? (שלחתי גם ה״פ)

אין ספק שהיצע המשרות בתעשית ההיטק בירושלים מצומצם מאוד יחסית לאיזור המרכז, אבל לדעתי זה מתאזן ע״י הביקוש הנמוך... מניסיוני, למפתח מתחיל (בלי ניסיון או עם קצת ניסיון), וגם למעשה למפתח עם ניסיון, אין שום בעיה למצוא משרה בעיר בשכר יחסית תחרותי, במיוחד בתקופה הנוכחית כשמוביליי מגייסים במרץ לאחר הרכישה מצד אינטל. אבל - משרות בתעשיה שדורשות כישורים ספציפיים ומתקדמים יותר, קשה מאוד למצוא בירושלים. מהבחינה הזו, נקווה שהרכבת לת״א תגיע מהר ותקיים את כל ההבטחות (ירושלים-עזריאלי ב-30 דקות).

אכן, דרמה זולה. כזו שמאופיינת במילים ״השפלה״ ו-״על הברכיים״ כדי לתאר סיטואציה עם פוטנציאל נפיץ במיוחד (ואם אתה חושב שלא, אתה תמים להחריד) שהסתיימה בשלום וללא נפגעים. וכן, אפשר להתווכח על המונח ״פלשו״, אבל התקרית היתה כולה וללא ספק באשמת האמריקאים. ולא משנה כמה סימני קריאה תשים אחרי המספר 15, זה עדיין מספר קטן להחריד של שעות בקונטקסט של תקריות צבאיות/דיפלומטיות. אגב, מי ש״הוריד את החיילים על הברכיים״ היו חיילים איראניים, שתפקידם לעכב כל כוח לא איראני שנכנס למרחב שלהם. מבטיח לך שאף חייל איראני לא קיבל שום הטבה מארה״ב. מבטיח לך גם שחיילים איראניים היו יורדים על הברכיים בסיטואציה הפוכה (אם לא גרוע יותר). אגב, אחרי התמונות ה״משפילות״ פורסמו גם תמונות של האמריקאים זוללים חומוס(?) ונחים בזולה על שטיחים וכריות. אבל אני לא רואה אותך משבח את הכנסת האורחים האיראנית. כאמור, השימוש בביטויים כמו ״על הברכיים״ ו-״תעמולה מתריסה״ כדי לנסות לייצר פאתוס לא תורם כלום לדיון רציונלי. אין כאן אפילו טיעון הגיוני שאפשר להתייחס אליו. לשאלתך, בהחלט, היה מדובר בסיטואציה וולטילית בפוטנציה. היו יכולים להיות נפגעים, אפילו לא מתוך כוונה אלא מתוך המתח שמייצרת הסיטואציה. ועזוב שפיכות דמים, מה אם החיילים היו נלקחים בשבי? קודם כל, התמרונים עם צבא דרום קוריאה בוטלו - זו עובדה. אבל אני מניח שלדידך מדובר במפגן כוח של טראמפ, ולא בהתקפלות מול צפון קוריאה. שנית, אכן היו דיווחים מהועידה שטראמפ הבטיח לבטל סנקציות. אבל יודע מה? אני באמת לא בטוח שיעשה זאת (למרות שאני אישית משוכנע שאכן הבטיח), סתם כי הוא בלתי צפוי לחלוטין. בכל אופן, ההגיון אומר, שאם הקוריאנים הסכימו בכלל לכל הענין מתוך לחץ כלכלי, סביר שהם עשו זאת בתמורה לאיזושהי הבטחה להקלה בנושא. אני מניח שנראה בעתיד הקרוב מה נכון ומה לא. וסתם נזכיר שסנקציות כלכליות יכולות להיות מוסרות ומוחזרות בהינף יד. כך שאין באמת משמעות ארוכת טווח להסרה או הטלה של כאלה.

או שלא קראת בקפידה את מה שכתבתי, או שלא הבנת את הנקודה. מקווה שזה המקרה הראשון.

במקרה כזה, במקומה הייתי מבהיר למעסיק - גם במכתב רשמי - שאי קבלת מלא השכר עבור המשרה כפי שהיא מוגדרת בחוזה מהווה הפרת חוזה ההעסקה מצידו. על הטענה כי היא החסירה שעות הייתי מודיע לו (וכותב) כי אני מעוניין לעבוד את מלוא השעות החודשיות המוגדרות לפי אחוזי המשרה שלי ולפי החוק, וכי אם הוא אינו מעוניין שאעשה זאת הדבר אינו פוטר אותו מתשלום של שכר מלא. כמו כן הייתי מבהיר כי בכל המקרים הקודמים של חוסר בשעות אני הייתי מוכן ומעוניין לעבוד את מלוא השעות אך מקום העבודה לא איפשר לי לעשות זאת. בכל מקרה, כמובן שאם היא שייכת לאיזשהי התאגדות עובדים מכל סוג - לפנות אליה כדי שתעזור בנושא.

תשמעו, אובאמה חתם על הסכם שאין בו שום תוכן ממשי מול איראן, שהבטיחה להתפרק מנשק גרעיני, ובתמורה הסיר את הסנקציות שהיו עליה. מי בכלל מאמין לאיראנים המשוגעים האלה? איך הוא ויתר להם ככה במקום לעשות שרירים? אין, אובאמה הזה הוא לוזר רופס וחסר עמוד שדרה. אה, רגע. בעצם זה לא אובאמה, אלא טראמפ, ולא איראן, אלא צפון קוריאה. איזה גבר-גבר הטראמפ הזה! הוא יודע להתמודד עם המשוגעים האלה ולדאוג לבטחון של העם שלו.

השאלה היא מה כתוב בחוזה ההעסקה שלה. אם בחוזה מצויינים בפירוש אחוזי המשרה (כלומר היא מקבלת שכר חודשי), אז האילוץ לעבוד פחות - במידה כמובן והשכר נפגע כתוצאה מכך - יכול להתפרש כאי עמידה בתנאי החוזה. אם, לעומת זאת, בחוזה מצוין שהיא עובדת שעתית ותעבוד לפי המשמרות אליהן היא משובצת, אז אין מה לעשות - אבל במקרה כזה היא אמורה לקבל שכר שעתי (כלומר תעריף שעתי כפול מס׳ השעות שעבדה), ומהתיאור שלך לא נשמע שזה המקרה. בכל מקרה, מומלץ לבדוק את החוזה.

1. מן הראוי שלפני שאתה נוקט באיזשהו צעד חד-צדדי, תתן לו הזדמנות להגיב לטענותיך ו/או לתקן את המצב. 2. נניח ותפנה את הציוד באופן עצמאי, והוא ינזק ב-X ש״ח. עכשיו השכן תובע אותך בבית משפט על הנזק הכלכלי שנגרם לו. אתה תצטרך להוכיח שהנזק הכלכלי שנגרם לך כתוצאה מפעולותיו (אם בכלל אתה יכול להוכיח שהיה כזה) גדול מזה שנגרם לו, או שיש סיכוי שתצטרך לשלם את ההפרש. שים לב - מדובר בתביעת נזיקין, ואני לא חושב שהפעולה הפלילית שהוא נקט (כביוכול) מבטלת את העובדה שנגרם לו נזק כלכלי (אבל אם אני טועה, אשמח אם יש כאן עו״ד שיוכל לתקן אותי). את הצד הפלילי (הסגת גבול וכד׳) ניתן אולי לפתור בתלונה למשטרה.