malcishua

הנתון המשמעותי הוא לא כמה חברות גדולות יש בארץ (ברור שהרבה פחות מחברות קטנות), אלא איפה מועסקים יותר עובדים. מבלי להכיר את הנתונים, אני מנחש שהרוב מועסקים בחברות הגדולות. לא מתפלא בכלל, ובכל זאת יש שוני לא קטן בין התחומים בלא מעט פרמטרים (למשל הביקוש בשוק לבוגרי תואר ראשון), ולהם יש השפעה ישירה וחזקה על הנושא המדובר. אני מעריך מאוד את דעתך, ובכל זאת לפני שאתה מביע אותה בבטחון כזה (וזו כמובן זכותך המלאה), ראוי לדעתי לסייג ולומר שהיא מבוססת על נסיונך בתחום מקצועי אחר מזה של פות״ש. לפחות כך אני מנסה לנהוג כשאני מחווה את דעתי בסיטואציות דומות.

^ המשיכה ישר מנתיב לפניה שמאלה - עברה על החוק. על זה אין עוררין. כמו כן, בעצם כך שהמשיכה ישר ונכנסה לנתיב הפניה שמאלה בצומת הבאה, עקפה את כל הנהגים שרצו להמשיך שמאלה בצומת הבאה, נהגו כחוק ועמדו בנתיב לנסיעה ישר כדי להכנס שמאלה אחרי הצומת. בכך היא למעשה קיפחה את זכותם, וזו עבירת בריונות. אני לגמרי מסכים אתך שהשילוט/תמרור בעייתי מאוד ויש כאן אולי נסיבות מקלות, אבל מבחינת החוק היבש - זה המצב.

אם מדובר בחניון מוסדר - לפני שאתה מפעיל ביטוח, כדאי לך לפנות לעיריה בבקשה לכיסוי (או לפחות השתתפות ב)עלות הנזק.

בדיוק. ואם כבר בחרת להשתמש בשירותי עו״ד, למה פות״ש צריך לשלם על זה? אם למשל אגד היו בוחרים להעביר לו את המכתב ע״י שליח מוטס בהליקופטר, הוא היה צריך גם לשאת בעלויות הטיסה? אם אגד פנו לפות״ש מס׳ פעמים ללא תגובה, ונאלצו עקב כך להעביר לטיפול עו״ד - זה כבר סיפור אחר. אבל אני מסתמך על עדותו של פות״ש שזו הפניה הראשונה אליו.

אין שום הבדל בין התנאים שמקבל בוגר ללא ניסיון מול בוגר שעבד במשרת סטודנט שנה (לפחות מהניסיון שלי). ניסיון מביא לך תנאים טובים יותר כשמדובר בניסיון במשרה ״אמיתית״ של כמה שנים.

קודם כל - בלי לפגוע באף אחד - אני מציע לך להתחשב בעיקר בהמלצות של אנשים שבאים ממש מהתחום הרלוונטי (תוכנה). לא הנדסת מכונות או פיננסים. יש שוני גדול מאוד בין התחומים בנושא הזה, ועם כל הכבוד, מי שבא מתחום אחר (עד כמה שהוא נשמע בטוח בעצמו) לא בהכרח מבין מה קורה בתחום שלך. אני מציע לך לחזור ולקרוא את התגובה האחרונה של פוהדוב למעלה. הוא צודק בהחלט. סמסטר אחד-שניים של עבודה בתור סטודנט - שוב, בתחום פיתוח התוכנה - לא יתנו לך שום יתרון משמעותי. לעומת זאת, מריחה של התואר (ולא משנה כמה זמן אתה ״מתכנן״ שזה יקח, זה לא תמיד תלוי בך) יכולה לתסכל אותך מאוד ואשכרה לעכב את ההתקדמות המקצועית שלך, בגלל שאתה עלול להשאר תקוע בעבודות סטודנט עד שתסיים אותו. בנוסף, התסכול עלול לגרום לך לוותר על התואר השני (מניסיון), וחבל - אם זה משהו שיכול להיות רלוונטי.

קודם כל, הדרישה שלהם לתשלום שכר הטרחה של העו״ד מופרכת לגמרי. שנית, יש לך איזשהו מושג במה מדובר? אם לא, כדאי שתבקש מהם איזושהי הוכחה או עדות למעורבות שלך בתאונה. אם כן, ואתה אכן אשם בתאונה - כמו שישה כתב, אתה צריך להחליט מה אתה מעדיף: להפעיל את פוליסת צד ג׳ שלך (ואז אתה פשוט פונה לחברת הביטוח שלך) או לשלם בעצמך את העלות. אם אתה בוחר באופציה השניה, תדרוש קודם לקבל את דוח השמאי וכן פירוט לגבי ה״הפסדים בגין תיקון״ שנגרמו לאגד.

^ הכל כמובן תלוי במה השאיפות שלך ולא פחות מזה - באיזה תחום מדובר. חברה טובה שלי המשיכה לתואר שני בתחום ה-computer vision וזה נתן לה בוסט אדיר מבחינת המשרות שהיא הגיעה אליהן לעומת אחרי התואר הראשון. היא פרסמה מאמר די מוצלח בתור התזה שלה ועברה כמה משרות r&d באותו התחום. היום היא נחשבת בחוגים מסוימים לאחת המומחיות בתחום. לא מפסיקה לקבל הצעות עבודה (בכנות, יותר שוות מאלה שאני מקבל. ובצדק, היא יותר מוצלחת ממני ). לא המשיכה לדוקטורט וגם אין לה טעם לעשות זאת - מבחינה מקצועית, כמובן. לעומת זאת חברה אחרת המשיכה לתואר שני בתקשורת מחשבים (מודה שזה לא התחום שלי, לכן לא יכול לומר מה בדיוק) אצל אחד אנשי הסגל המובילים אצלנו בתחום. כשיצאה לשוק חזרה לעבוד בדיוק באותו סוג משרה שעבדה בו לפני כן (פיתוח). חברה שלישית עשתה תואר שני (בתחום ה-machine learning) במקביל לעבודה, וכשסיימה קודמה לתפקיד מחקרי (ומעניין הרבה) יותר במקום העבודה שלה. אולי המסקנה היא שתואר שני יכול לעזור המון בתחום הנכון, ובתנאי שאתה יודע ״למנף״ אותו נכון. דוקטורט זו השקעה הרבה, הרבה יותר משמעותית שלא כדאי להכנס אליה אם לא בטוחים בזה. וגם ככה הרוב המוחלט של האנשים יצטרכו לעבור בתחנת התואר השני לפני כן.

מניסיוני, זה נכון בעיקר בתארים מתקדמים, ופחות בתואר הראשון.

מניסיוני (ואני מסייג - ברור לי שאחרים כאן יטענו אחרת) - רוב משרות הסטודנט יתנו לך בעיקר טעימה והתנסות בעבודה בחוץ, ופחות יתרון בקבלה לעבודה "אמיתית" אחרי התואר. זה נחמד, אבל לטעמי לא שווה להסתכן במדרון החלקלק של מריחת התואר. רוב חברי מהתואר הראשון שהתחילו לעבוד בשנה האחרונה לתואר עשו זאת מטעמי אילוץ כלכלי. אף אחד מהם לא ציפה (ובצדק) שזה יתן לו יתרון ממשי בהמשך. הנושא הזה (החלטה אם להמשיך לתואר שני) הוא מורכב ויש לו הרבה אספקטים, והוא לא מסתכם סתם ב"האם זה נותן יתרון". לדעתי, בשלב הנוכחי, זו לא החלטה שאתה צריך להתמודד אתה.

למה בדיוק? הרי בשני המקרים האזרח ראה מעשה בריונות, ודיווח עליו למשטרה. לשיטתך, בשני המקרים הוא "מלשן".

^ באמת? ואם אתם רואים, לדוגמא, חבורת בריונים מכים מישהו ברחוב, לא "תלשינו" למשטרה?

קודם כל, זה קריטי שתקבל מהשמאי את הדוח שקובע כי הרכב הוא אובדן להלכה (לא מספיק שאמר לך בעל פה). את הדוח הזה אתה שולח בצירוף מכתב תקיף (כאמור, אם יש לך עו"ד זמין שיחתום עליו, מה טוב) לחברת הביטוח של צד ג' בו אתה דורש מהם תשלום ע"ס מחירון הרכב נכון ליום התאונה. את גופת הרכב הם מוזמנים לקחת לעצמם אחרי שיעבירו לך את התשלום.

זו בדיוק הנקודה שלי. אלא אם מדובר במשרה מאוד אטרקטיבית מבחינתך, לטעמי חבל לקחת סיכון כזה בשביל כמה חודשים של ניסיון במשרת סטודנט. זה נותן משהו, אבל לא שווה את הסיכון שהתואר ימרח. לא בתכלס, בתיאוריה. בתכלס אני לא מכיר הרבה אנשים שמסיימים תואר שני מחקרי בשנתיים (לפחות לא אחד טוב). כאמור, אין קריטריון ברור לאטרקטיביות. זה עניין סובייקטיבי. זה מאוד תלוי למה אתה מתכוון ב"יתרון" (בהנחה שאתה מדבר על תואר שני מחקרי, אחרת חבל לך על הזמן). מבחינת שכר, לא בהכרח - בממוצע כן, אבל בקצוות לא. כלומר בממוצע חוקר בחברה גדולה ירוויח יותר ממפתח תוכנה, אבל מפתח תותח ירוויח יותר מהחוקר. מבחינת עניין ואופי העבודה - יש הבדל עצום, אבל לא בהכרח יתרון. זה תלוי במה שאתה רוצה לעשות.

אם אתה משוכנע לגמרי שמדובר בעוד סמסטר אחד וזהו, ויש משרה קונקרטית על הפרק - כדאי. אבל ה"אם" הזה הוא קריטי. למה? כי הרבה פעמים (אם לא ברובן), סטודנטים לא מעריכים נכון כמה עבודה נדרשת להם לסיום התואר. במיוחד אם אתה מתחיל לעבוד, אבל עושה את ההערכה לפי הקצב שהיה לך כשרק למדת. יש סיכוי טוב שתוך כדי אתה תחליט שאתה מפסיק חלק מהקורסים ודוחה הלאה, ואולי (במקרה הרע) תאלץ לחזור על קורס. אני למשל עובד עם סטודנט שעמד בדיוק מול אותה ההחלטה, התחיל לעבוד בשנה ג' מתוך תכנון לסיים ב-3.5 שנים, ועכשיו הוא בסןף השנה החמישית לתואר (ועובד תוך כדי, כמובן). לכן, ההמלצה שלי היא: אם חשוב לך מאוד לסיים מהר ואם אין הצעת משרה אטרקטיבית במיוחד על הפרק - עדיף למשוך עוד קצת ולסיים, ואז להתחיל לעבוד.

דווקא אנשי ה-IT שאני מכיר מסתובבים לא מעט וממש לא מבלים את כל היום באותו כסא מול אותו המחשב. בניגוד לכל האנשים שאני מכיר שמפתחים תוכנה למשל, שהכסא שלהם כבר לעולם לא יכיל בנוחות תחת של מישהו אחר.

פות״ש - קודם כל, כדאי לברר בחברת הביטוח של צד ג׳ על מה ולמה. אם הם החליטו את זה על דעת עצמם ואין להם דוח שמאי משלהם שקובע את זה - לפעמים קצת שרירים ואיום בתביעה יבטלו את רוע הגזירה. אם יש שמאי מטעמם שקבע את זה - הייתי מבקש מהשמאי שלך (במידה ובחרת אותו בחוכמה) שייצור קשר עם השמאי הזה שלהם וישטוף אותו. מניסיון. בכל מקרה, צעד ראשון - להתקשר אליהם ולדרוש חוות דעת של שמאי מוסמך על כך שאין צורך להחליף דלת.

אתה צודק מבחינת חוקי התעבורה, אבל כשזה יגיע לתביעת נזיקין אין סיכוי שהשופט יפסוק 100% אחריות לנהג הפוגע. די ברור שפות״ש יכול היה למנוע את התאונה במינימום מאמץ ותשומת לב, ולכן ככל הנראה יפסקו לו אי-אלו אחוזי אחריות בתאונה. כמה? תלוי בשופט. ״שבריר שניה״? אני ספרתי משהו כמו 4 שניות - מהרגע שהתחיל את הסטיה לנתיב שלך ועד התאונה - שבהן יכולת להאט ולתת לנהג השני להכנס.

תודה רבה על התגובות, אני אנסה ואחזור לעדכן.

לדעתי, יש צורך בחוק שיקבע איסור על פרסום הצילום בפומבי, לא איסור על הצילום עצמו.

איזו עמלה?

הציטוט השלם: ״רק שני דברים הם אינסופיים - היקום והטמטום האנושי, ואני לא בטוח לגבי הראשון״.

יכול להיות שזה בגלל עניין מוסך ההסדר. ברוב הפוליסות, תיקון במוסך ההסדר גורר השתתפות עצמית מוקטנת. יכול להיות שבמקרה הזה, אי-תיקון של הרכב יגרור השתתפות עצמית רגילה, אבל תיקון של הרכב במוסך הסדר יוריד את סכום ההשתתפות העצמית. לא טוען שזה הגיוני כמובן, אבל יש מצב שזה ההסבר.

גם לטעמי זה לגיטימי להקליט את השיחה. מה שלא לגיטימי: א. ההתנהגות הבהמית - התלהמות, צעקות, איומים. אם זה היה תלוי בי, כל מי שמתנהג בצורה כזו היה מלווה החוצה בנימוס אך בתקיפות, ולא מורשה להכנס חזרה עד שיתנהג כראוי. ולא משנה כמה תעודות נכה/אזרח ותיק הוא שולף. ב. לפרסם את הוידאו בפומבי (פייסבוק, יוטיוב) - לא לגיטימי. אין בעיה שתצלם את האינטראקציה עם העובד לצרכים פרטיים, ואם אתה חושב שנעשה לך עוול - תשתמש בוידאו כראיה בתלונה שתגיש, או בבית המשפט. אבל פרסום בפומבי (למטרות שיימינג וכו׳) - זה מבחינתי פסול.