malcishua

חייב לשאול - על מה כולכם מדברים? אני עובד עם מקבוק פרו שמריץ אופיס 2016, ולא מרגיש שום בעיה בהשוואה למחשב שמריץ את האופיס האחרון על ווינדוס (שאני נאלץ לעבוד איתו מדי פעם), גם בעברית. אולי השימושים שלי בסיסיים מדי? יכולים לתת דוגמאות ספציפיות? ממש מסקרן אותי.

אתה מתכוון מתחום הפקת האירועים. רק אז סדר העדיפויות שלו יהיה באמת נכון.

קודם כל, זה לא מדויק, מכיוון שהגרפים לא באמת מקבילים זה לזה, הם מתחילים ״להתלכד״ סביבות היום ה-35. לפני כן יש נקודות זמן בהן יש הפרשים של כמה עשרות אלפים (אם לא 100K). שנית, למה לא לקחת נקודת התחלה מוקדמת יותר? או למדוד מהחולה הראשון? אבל עזוב, אתה נטפל לנקודה ספציפית ובוחר להתעלם מכל שאר הדברים שכתבתי. איך כל זה קשור לטענה שלך שהטרנד העולמי היומי הוא רלוונטי? ומה אפשר בכלל להסיק מהגרפים האלה? ולמה דווקא מספר המאובחנים הוא האינדיקטיבי ולא מספר מקרי המוות (שכבר קבענו שיש בו הרבה פחות רעש, כי הוא לא תלוי באופו הבדיקה)? כל זה בעיני מצביע, שוב, על nitpicking בהתאם להיפותזה שהוגדרה מראש ולא נסיון אמיתי להבנה של הנתונים.

תראה, לדעתי (ואני מסייג פה - זו דעתי בלבד) יש פה קצת תפירה של נתונים כדי להוכיח נקודה שנקבעה מראש. שים לב ששני הגרפים מתחילים מהיום שבו היו 10,000 מאובחנים, נקודה שהיא מלכתחילה לא תלויה בזמן (כלומר, פרק הזמן מתחילת המגפה ועד אליה מן הסתם שונה בין אירופה לארה״ב) ונקבעה באופן שרירותי. למה דווקא 10,000? אולי אם היית מתחיל מ-20,000 זה היה נראה אחרת? ומה לגבי להתחיל פשוט מנקודת הזמן בה אובחן החולה הראשון? אבל אפילו אם נשים את כל זה בצד, מה זה בעצם אומר לנו? הראית בעצמך שגרף מספר מקרי המוות נראה שונה לחלוטין (אגב, גם שם נבחרה נקודת התחלה שרירותית שלא תלויה בזמן), מה שרק מחזק את הטענה על משאבים שונים, אוכלוסיה שונה וכו׳ (כמו שליאור כתב לך). ונניח שמצאת איזושהי קורלציה בין ההתנהגות של מקרי ההדבקה בשתי אוכלוסיות גדולות כלשהן, מה המשמעות שלה? מה לגבי אוכלוסיות גדולות אחרות - אסיה למשל? ובלי קשר לכל זה - איך זה קשור לטענה המקורית שלך, לגבי התייחסות לטרנד היומי העולמי כאינדיקציה לאפידימיולוגיה של המגפה? הרי כאן עשו מסאז׳ רציני מאוד לדאטה - בחרו שתי אוכלוסיות ספציפיות, עשו היסט של הדאטה לפי קריטריון שרירותי. אפילו אם הייתי מסכים שיש טעם להתייחס לניתוח כזה (ואני לא), אין שום קשר לנתון של גידול יומי במספר הנדבקים העולמי, שהוא בבירור לא אינדיקטיבי רק מתוקף העובדה שהמגפה התחילה בכל מקום בעולם בנקודת זמן שונה (ושאין מעבר אמיתי של אנשים בין המדינות). הגישה הזאת מאפיינת את כל הפוסטים שלך פה - למלא אקסלים, לצייר גרפים ולהסיק מהם כל מיני מסקנות (שלפעמים נדמה שכבר החלטת עליהן מראש), מבלי להבין קודם את הנתונים עצמם.

נכון שיש זליגה בין המדינות, אבל היא זניחה לעומת התפשטות המגפה בתוך המדינה, בדיוק בגלל שהגבולות סגורים. דרך ההתמודדות עם הסיטואציה משתנה ממדינה למדינה, ולא רק בשיטת הבדיקה - גם במדיניות הסגר, טיפול בחולים ועוד. וכאמור, יש הבדלים נוספים ומשמעותיים - המשאבים העומדים לרשות המדינה, מאפיינים של האוכולוסיה ושל האיזור הגיאוגרפי, ועוד. זו אגב אחת הסיבות שלדעתי ניתוח ארה״ב כמדינה שלמה הוא בעייתי - כל אחת מה-states מתמודדת באופן שונה עם המגפה, וגם מאפייני האוכלוסיה שונים ביניהן. מצד שני הגבולות ביניהן לא באמת סגורים (עד כמה שאני יודע, אני טועה?)... אתה יכול לעשות איזה ניתוח כמותני שאתה רוצה (כבר ראינו את זה כאן..), השאלה היא כמה הוא רלוונטית להבנת האפידימיולוגיה של המגפה. רלוונטיות לדברים אחרים, כמו השפעה כלכלית וכו׳ - יש בהחלט, כמו שכתבתי.

גם לך תדע, אולי ״יבגניפ״ היא בעצם דוגמנית תחתונים שבוחנת אותך דרך הפורום כל הזמן הזה בתור בעל פוטנציאלי? תחזיק מעמד, עוד כמה פוסטים ואתה שם.

ניתוח הטרנד היומי של האפידימיולוגיה של המגפה ברמה גלובלית (שזה מה שאתה עושה) הוא מוטעה מיסודו, מכיוון שהגבולות סגורים, המגפה התחילה בכל מדינה בשלב אחר, וכל מדינה מנהלת אותה בצורה שונה. וזה לפני שנכנסים גם לעובדה שבכל מדינה אוכלוסיה עם מאפיינים שונים, אקלים שונה, ועוד מיליון פרמטרים אחרים שמשפיעים על התפשטות המגפה. ניתוח ההשפעה הכלכלית של המגפה ברמה הגלובלית - זה כבר לגיטימי לגמרי ואפילו הגיוני, בדיוק מהסיבות שציינת. אבל כאמור, זה לא מה שאתה עושה.

^ אני מניח שאתה מתכוון ל-WSL.

בניגוד לנאמר למעלה, אני יכול להעיד מניסיון אישי שמס הכנסה כן מגיע (לפחות חלק מהפעמים, אני לא יודע באיזה חלק) לשכירים ששילמו מס בחסר ודורש מהם להגיש דוח שנתי כדי להסדיר את החוב. אבל, אין לך סיבה אמיתית להתנדב לשלם את החוב כרגע. במקרה הכי גרוע, אם אכן ״יעלו״ עליך, פשוט תקבל בדואר פניה ממס הכנסה להגיש דוח שנתי על שנת המס 20XX. לכן, לדעתי, אם אתה בודק דואר באופן קבוע בכתובת שמעודכנת לך במשרד הפנים, אין לך צורך לעשות שום דבר כרגע, ובהחלט יתכן שבסופו של דבר תהנה מההפקר. (אאל״ט, אחרי שבע שנים אי אפשר לדרוש ממך להגיש דוח רטרואקטיבית.)

אוקיי. אני חשבתי שואדים התכוון לומר שבניגוד לתרופות פסיכיאטריות, במקרים אחרים (כמו אלה שציין) הטענה לא בהכרח נכונה. אבל כנראה (גם לפי התגובה שלו..) שלא הבנתי אותו נכון.

לפי התגובות שלך בשרשור, בתשלומי מיסים ושכירויות כדי שהעסק לא יתמוטט. אבל תכלס, אני מהמר על ערימות של וואגיו.

אני אנסה שוב - ואדים כתב שלדעתו לפעמים הדבר הנכון הוא להפסיק התמכרות (שזה נושא השרשור) בבת אחת, במקרה של סיגריות או אלכוהול למשל, ושהוא מניח שזה ככה גם במקרה של סמים קשים. אתה בתגובה כתבת שסיגריות הן ״לא סם במובן הפסיכיאטרי״, ולטענתך (בתגובתך אלי) התכוונת לכך שהן לא תרופה פסיכיאטרית (psychiatric drug). הציטוטים מופיעים למעלה. אני שואל - אם זו היתה כוונתך, מה הקשר בין התגובה שלך למה שואדים כתב? ולמה בכלל יש צורך לציין שסיגריות הן לא תרופה פסיכיאטרית? אני חושב שאלה שאלות די פשוטות.

אז אתה מתכוון לתרופה פסיכיאטרית? (במובן של psychiatric drug) נראה לי די ברור שסיגריות (או ניקוטין) הן לא תרופה פסיכיאטרית, באמת זה מה שהתכוונת לציין? וגם אם כן, איך זה קשורה למה שואדים כתב (ועליו הגבת)? סיגריות זה לא סם במובן הפסיכיאטרי. אלכוהול גם הוא שונה מהותית, כמו פרופיל ההתמכרות אליו.

נכון, ואתה, במקום להבהיר למה התכוונת, ענית בשאלה אחרת, ועכשיו אתה תוקף. לעצם העניין, אני לא מכיר את המונח ״סם במובן הפסיכיאטרי״ - אודה להפניה אם יש לך כזו. אני כן מכיר את המונח ״סם פסיכואקטיבי״, וציינתי שניקוטין הוא אכן כזה. אגב, לא הבאתי שום דוגמא.

אני לא יודע מה בדיוק הטענה ״פה״. אתה כתבת משהו, אני תיקנתי אותך. זה הכל. ואכן, גם קפאין.

אני לא בטוח למה הכוונה ב״סם במובן הפסיכיאטרי״, אבל אם הכוונה לסם פסיכואקטיבי, אז כן, בהחלט - ניקוטין הוא סם פסיכואקטיבי.

אפשר, אבל חבל. בקליפה נמצאים כל הסיבים.

הייתי רוצה להאמין שבר סימן טוב מקבל ייעוץ מקצועי - בין השאר - מסטטיסטיקאים מומחים שההשכלה והניסיון שלהם חורגים (קצת) מקורסים במנהל עסקים. יפתיע אותי מאוד לגלות שהוא יושב לבד בבית, מדביק מספרים באקסלים, לוחץ על הפלוס הקטן וגורר למטה, ולפי זה מקבל החלטות. אבל לך תדע...

אז ההשכלה שלך בסטטיסטיקה מגיעה מקורסים במנהל עסקים? אה.... עכשיו הכל מסתדר.

באתר של איקאה כתוב בפירוש שכרגע לא ניתנים שירותי הסעדה (למרות שהחנויות נפתחו), לפי הוראות משרד הבריאות.

אתה טועה - לא פועלת (לפחות כרגע).

אתה טועה. מי שמדביק כרגע הוא כל מי שנדבק בנגיף בחודש האחרון (לפחות), כולל מי שלא מודע לזה. אפילו אתה כתבת לא מזמן שלדעתך המספר יכול להיות גדול פי 10 ממספר המאובחנים. אין פה שום ״גל שנשבר״, יש מצב (רציף) של מגפה עם עליות וירידות בקצב ההדבקה. לגבי אסטרטגיית הבדיקה - לא אני ולא אתה יודעים אם השתנה משהו. אבל ברמה היומית, ברור שיש המון רעש בנתון הזה של מאובחנים חדשים. סתם לדוגמא, תחשוב על הסדר שבו הדגימות נכנסות לתור במעבדה. מספיק שביום אחד נכנסו במקרה הרבה דגימות מאיזור מוכה קורונה, והופ - יש לך ״עליה חדה״ במספר המאובחנים. ברור שאם אתה ממצע לאורך זמן הרעש יעלם, אבל להחליט לפי נתונים של יומיים ש״ההמראה התחילה״ זה, איך לומר - חוסר הבנה. אם המספרים ימשיכו כך מספר ימים ויעלו בימים שלאחר מכן וכו׳ - יהיה אפשר לדבר על ״המראה״. ושוב - המראה במספר המאובחנים, לדעתי, לא מצביעה בפני עצמה על שום דבר חשוב. אם תהיה המראה במספר מקרי המוות והמונשמים (שם אנחנו רואים בימים האחרונים התייצבות) - אז יהיה מקום לדאגה.

״המראה״? תגיד לי, אתה אמיתי? על מה אתה מדבר? בשבוע האחרון הגידול היומי קבוע על סביבות 2% פלוס-מינוס (כולל אתמול), עם אבנורמליה אחת שלשום של 4% (מה שדי מתאים להסבר של השלמה אחורה), ואתה כבר מדבר על ״המראה״? וזה בלי להזכיר (בפעם המיליון..) שמדובר במספר המאובחנים בלבד, שמכיל המון רעש שתלוי באסטרטגיית הבדיקה (כן, גם על בסיס יומי)... מספר המונשמים יציב בימים האחרונים, וכך גם מספר מקרי המוות שמתווספים. יכול מאוד להיות שנראה שינוי לרעה בעקבות ההקלות, אבל אנחנו עדיין לא במצב של ״המראה״...

ברור שהרצון של הנבדק משפיע על תוצאות הניסוי. השאלה היא כמה שליטה וכמה מידע יש לך על הרצון הזה. זו אחת הסיבות, למשל, שבחוג לפסיכולוגיה הניסוי נעשים תמיד תמורת תשלום או קרדיט - כדי לוודא שלנבדק יש מוטיבציה לסיים את הניסוי. כך אתה משיג שליטה מסוימת על המשתנה הזה. אבל כאן אתה מדבר על משתנה חבוי שאין לך לא מידע לגביו ולא שליטה עליו. באותה מידה אני יכול לחשוב על עשרות משתנים חבויים אחרים שיכולים להשפיע על הניסוי ואין לי שום שליטה עליהם, ולהמציא כל מיני התפלגויות שלהם באוכלוסיה (כמו בדוגמא שלך). אגב, אנחנו לא יודעים איך הציגו לנבדקים את מטרות הניסוי. יכול להיות שניסחו אותן בצורה שתמנע הטיה כזו עד כמה שאפשר (אם בכלל ניתן לעשות זאת מבחינה אתית). יכול להיות, אני לא מכיר את הפרטים של הניסוי. אם זה נכון, מן הסתם מדובר בניסוי בהיקף גדול בהרבה ממשהו שמעבדה אחת בסטנפורד יכולה לארגן תחת מגבלות הזמן. בכל אופן, אני יכול לספר מניסיון אישי שלי, שלא פשוט לארגן ניסויים קליניים כאלה מקיפים, וזה דורש לא מעט זמן ומשאבים.

אני לא בטוח שאפשר לעשות ניסוי כזה מבלי ליידע את הנבדקים על מטרת הניסוי (באמת שאין לי מושג). בכל אופן, אם אתה מוודא שהם באמת לא מפגינים שום סימפטום, מה זה משנה? הרי אין לך שום שליטה על חשש כלשהו השנבדק מרגיש או לא מרגיש. ובכל מקרה, זה לא קשור למדיה (החברתית) שדרכה גייסו את הנבדקים. תראה, מהניסיון (הלא רב, admittingly) שלי עם ניסויים קליניים, זה כמעט תמיד המקרה. בד״כ הניסוי נעשה ב-facility של קבוצת המחקר, ומן הסתם האנשים שמגיעים לניסוי מרוכזים באותו איזור גיאוגרפי. גם היכולת שלך, בתור חוקר באקדמיה, לבצע דגימה משטח גיאוגרפי מאוד גדול, בטח במקרה כזה שבו דחוף יחסית לקבל תוצאות, היא די מוגבלת. אז האם החוקרים יכלו לנסות ולאסוף נבדקים מכל המדינה או מאיזור גיאוגרפי נרחב מספיק כך שבסיכוי גבוה לא היה ביניהם מגע פיזי לפני הבדיקה? יכול להיות. האם זה היה מעשי במסגרת המשאבים והזמן שעמד לרשותם בזמן הניסוי? כנראה שלא...