Muzic4Ever

ידית האחיזה קיימת בשני הדורות - 3 ו 4. יש לי את שניהם. לא ידעתי שיש בה את הפיצ'ר הזה, כנראה שהספקתי לעזוב אותה עוד קודם. אבל דווקא יצא לי להיתקל בו במברגה-מקדחה של בוש. תכלס, ב 18v מחזיק סוללות של דיוולט, מילוואקי, וורקס. לכל אחד מהם יש תחומים שהוא עדיף בהם. למשל פולישר אורביטאלי, מפתח ברגים של איזה 1000 ניוטון-מטר, גרניק דיוולט עדיפים. פטישון, מברגה קודחת, אימפקט, משחזת זווית ועוד כמה - מילוואקי (חולה על הקיצוניות שלהם, הכלים שלהם חזקים בקטע אחר). קומפרסור נייד, תאורה, מלחם, מולטי-טול דווקא הוורקס מציע מבחר כלים לא רע ובמחירים נוחים בהרבה. ב 12v אין מתחרים לבוש מבחינת מבחר, אמינות ונוחות. מחזיק רק כלים שלהם בגזרה הזו. חבל להיתקע על פלטפורמה אחת. גם ככה שמגיע זמן לחדש סוללות מחליפים רק את התאים. חוץ מזה, שהגמישות ברכישת גופים ובמיוחד באיביי שמוצעים שם ערימות של סטים מפורקים שווה את הנדל"ן של המטענים הנוספים בארגז זהו. חפרנו. אפשר להמשיך בנושא המקורי של הפוסט, למברגה ביתית- בוש 12 וולט עם פוטר וקלאץ'. כחול. שיהיה בהצלחה!

משנה זהירות עם המברגה הזו. המומנט שלה יכול לשבור מפרק כף יד בקלות. קדחתי בפרופיל מתכת עובי 2.5מ"מ חור בקוטר 13 מ"מ, היה שם איזה שבב שעצר את המברגה במכה אחת ולא הייתי מוכן. מאינסטיקט עזבי אותה אבל במידה והייתי ממשיך להחזיק זה היה נגמר בוודאות בנזק ליד.

לפי דעתי מפוח חשמלי קטן יעשה את העבודה, יש לי משהו דומה. לא יודע איזה כישוף עושים שם בשביל שדבר כזה ידחוף כל כך הרבה אוויר. https://a.aliexpress.com/_EIKlHnt

דעתי היא, רכב שחטף בפרונט בטח מכה רצינית כמו שרואים בתמונות שצירפת -כנראה לעולם לא יחזור לעצמו. תיקון גאומטריה זה תחום שמצריך סבלנות. אלא אם יש לך סנטימנטים מיוחדים לרכב (ולא נראה כך). אתה תסבול ממשיכות בהגה, רעידות, אכילת צמיגים וכו'. מעבר לחלקים שצריכים להחליף, מספיק שאיזה מוט או ציר קצת עקומים ואתה נכנס ללופ של עבודות חוזרות עד שתתיאש מהרכב סופית. אם לוקחים בחשבון את גילו ואת השווי הדי נמוך מול הריסק של השקעה בתיקון והחזרתו למוטב מגיעים דיי בקלות למסקנה שכדאי להשבית ויפה שעה אחת קודם. כל זה בלי לדבר בכלל על המזגן (לא עקבתי).

אני ראיתי אותו מגיע בנסיעה. צליל מחריש אוזניים. צילמתי עוד כמה תמונות, יש אפילו לוחית רישוי עם מידע במאגר אבל לא נראה לי שכדאי לפרסם.

זכרונות.. טסט ראשון נכשלתי על מעבר ברמזור "אדום". הייתי רביעי בטור, איך שהשלישי נכנס לצומת הרמזור התחלף לצהוב בלי להבהב, במהירות של 25-30 קמ"ש העדפתי לעבור אבל הטסטר כנראה לא הכי אהב את הרעיון ובלם אותי אחרי הקו. היום - כמעט 20 שנה אחריי, כנראה שהייתי עושה בדיוק אותו הדבר. את הטסט לרישיון אופנוע עשיתי לבד, ממש לבד. איבדתי את השיירה של הנבחנים 5 דק' אחרי שיצאנו לדרך איפשהו בכיכר המשטרה של חדרה למי שמכיר. עמדתי בצד 5-10 דק' בתקווה שמישהו יבוא לחפש אותי אבל אף אחד לא הגיע אז חזרתי למגרש על דעת עצמי, על אופנוע במבחן נהיגה, לבד וללא רישיון אפילו על A2. איכשהו מסיבה לא ידועה עד היום הבוחן העביר אותי את המבחן.

קוברה 427. ללא ספק.

זהו. שאין שום בעיות מסוג X באלפא, אין בה שום דבר מיוחד. תפתח מכסה מנוע ב 3008 להשוואה ותבין על מה אני מדבר. באירופה נפוץ מאוד שמטפלים בהן בבית. בארץ המכונאים כנראה מנצלים את עברו ה"מפואר" של המותג בשביל לדחוף את האלמנט בלי שום סיבה נראית לעין.

לדעתי מדובר בנזק של 1000-2000 ש"ח בפועל, קשה להחליק את זה. מכוער נורא.

לגבי מנוע ה 170 כ"ס, הוא מעולה ולדעתי אם תמצא אחת מהאחרונות ששווקו כנראה שכבר לא תסבול מעניין הבוצה כי איפשהו בשנת 2012-2013 שינו את משטר הטיפולים אחרי שהבינו שטיפול פעם בשנתיים\30 א"ק זה יותר מדיי למנוע הזה. היה לי אותו במיטו תלתן והוא היה פנינה אמיתית. מומנט בריא בסל"ד מאוד נמוך וגם ידע לטפס למעלה יפה בלי לאבד כוח. לדעתי המיטו נסעה לא פחות טוב מהג'ולייטה 240 כ"ס שבבעלותי כבר שנה שישית. וזו נקודה חשובה: מתוך 8 שנים בעלות על רכבים איטלקיים בעשור האחרון, פיאט ושתי אלפות. המכוניות האלו בסדר גמור, אמינות לא פחות מכל רכב מינסטרמי בישראל ואפילו הרבה יותר מדגמים "רגילים" כמו פז'ו והרצועות הטבולות למינהן, הפוקוסים עם בעיות הגיר, ואג עם מחלות מכטרוניקס וסוזוקי שמחליפות מנועים בשקט בלי שאף אחד שומע על כך. שלא נדבר על הטויטות המהוללות שחלפים מקוריים מתומחרים כמשקלם בזהב. החיסרון של אלפא לדעתי , וזה מחמיר משנה לשנה זה שבעלי המקצוע שמוכנים ללכלך ידיים מתמעטים. והסיטגמא של הספרינט וה 33 חיה ובועטת עד היום. זה גורם לך להרגיש לא נעים שאתה מגיע לקבל שירות או חלילה עם תקלה באלפא, תמיד מרגיש כאילו "תגיד תודה בכלל שאני מסכים לקבל אותך" וצריכים לרדוף אחריהם. שלא נדבר על מחירים מופרכים ואין מה להזכיר הנחות כמובן. שעת עבודה זה 350 ש"ח ומשלמים על כל אחת ואחת או חלק ממנה. כמו בדקות שיחה עם חבילות הסלולר של פעם. בקיצור, אם כבר אלפא אז את דגם ה 170. ועצה אישית, אולי עדיף בכלל פולו GTI או איביזה קופרה מאשר להכנס לכת הפראיירים של בעלי אלפא בישראל.

בדקת כאן?

לא יודע אם זה קשור במקרה הזה לאלקטרוניקה אלא יותר אמור להשפיע על רכיבים מכניים בתוך הדיסק.

לא זוכר מאיפה, אבל שמעתי פעם שלילה במקפיא יכול להחזיר דיסק קשיח לחיים לכמה שעות. אלי זה יעזור אפילו רק בשביל חילוץ חומרים חשובים. אבל כאמור, לא בטוח אם יש לזה מקור.

כמובן שתיאמתי הגעה (כמעט שבוע מראש), כמובן שטיפול בסיסי כזה לא אמור לקחת מעל שעה גם למכונאי הכי פדנט ובטח שעל ליפט ובטח שאין שום סיבה לגבות מחיר כזה. אבל את הנסיעה כבר עשיתי, וחבל היה לעזוב ולזרוק חצי יום עבודה. אבל לפחות זה סגר את הפינה שלהבא אגש למוסך כללי בלב שלם.

טוב, מעדכן שלבסוף נשברתי. כל התגובות כאן שיכנעו אותי להמשיך במתודולוגיה הנוכחית - מומחים לדגם. אז חזרתי מהטיפול אח"צ. יצאתי מהבית ב 10 בבוקר, הגעתי לשם ב 10:30. הרכב עלה על הליפט ב 13:15 וירד ב 14:40. שמן, מסנן שמן, מסנן אויר, מסנן מזגן. הכל נעשה בצורה רגילה לחלוטין כמו שכנראה כמו ילד ויוטיוב היו עושים בלי יותר מדי נסיון מקדים. 700 ש"ח עבודה ופקק של שעה בדרך הביתה. היה כיף אבל זו כנראה הפעם האחרונה. ניפגש שם אולי לטיימינג אבל טיפולים שוטפים מהיום מאחורי הבית. במקסימום אצל המוסך ממול.

תודה, מכיר את פאבל דיי טוב. טיפלתי שם במשך שנים ברכב של המשפחה, הוא דיי גדל מאז המעבר למקום החדש. יש שם 20 מכונאים או משהו כזה. חלקם טובים וחלקם פחות. אי אפשר לדעת על איזה מהם תיפול.

מוסך מעולה, אבל מרכז. כמו תלתן פתח תקווה, איציק רחובות, מיכאל ת"א, אלו בדיוק ה 4 שדיברתי עליהם. כל אחד מהם זה להשבית יום עבודה. שלא לדבר על האתגר לתאם עם חלק מהם..

הלוואי, אם יש כזה במוסך כללי על קו נתניה-זכרון -אשמח לשמוע. לא יודע אם זה קשור ליצרן. יותר אולי לסוג הרכב (קצת ספורטיבי במקרה הזה). אני יודע שבתור קונה, רכבים בלי תיעוד מסודר נפסלו על הסף. עבור רכבים מתוצרת אלפא יש מספר מומחים ידועים בארץ ואפשר לספור אותם על פחות מיד אחת. זה מתחיל ברמת השרון דרומה. זה אומר לצאת מאוד (מאוד) מוקדם בבוקר ולחזור מאוחר בערב. בין לבין זה פקקים ברמה של שעתיים לכיוון. אפשר לסבול את זה, אבל בשביל טיפול שמנים ומסננים דעתי שכבר לא חייב. כמובן שיש גם הרבה מומחים אחרים, לצערי עדיין לא מצאתי אחד שיהיה מוכן "לגעת" באלפא. תמיד זה מתחיל בהרמת גבה ונגמר בסירוב. פעם מנהל עבודה במוסך מקומי דיי נחשב הסכים לקבל אותי, הבעלים נכנס וראה אלפא על הליפט, קיבל שחור בעניים. המכונאי לא הספיק אפילו לפתוח מכסה מנוע לפני שמצאנו עצמנו שוב בחוץ. תכל'ס? סטיגמה. אין בו שום דבר מסובך.

לגבי 1, תמיד מביא את החלקים בעצמי למרות שלבסוף גם המומחה וגם המורשה לקחו אותו מחיר (פשוט דפקו שעתון עבודה לפי יצרן ולא מה שלקח בפועל). לגבי 2, מחלות ידועות אין יותר מדי לדגם. ואני מניח שתושבות, צינורות, בלמים, גומיות, תותבים, תפוחים וכו' לקראת או בסוף חייהם כל מכונאי ידע לזהות. לגבי 3, הסיבה מלכתחילה שאני דורך במוסך היא כדי שיהיה תיעוד מסודר. אחרת הייתי מטפל בעצמי. אבל לא יודע כמה אנשים מסתכלים על שם המוסך. יותר רוצים לראות שהטיפולים נעשו. ברור. הכל התחיל מרון לפני 15 שנים כשהיתה לי גולף, המקצועיות שלו מדבקת. בזמנו הוא היה עוד מטפל ברכבים בעצמו. אח"כ ליאור זוקילנד עם הג'ימיני. לאחר מכן ג'רי קרוזר עם הלאנד קרוזר, ומאז -פונטו, מיטו, ג'ולייטה אצל מיכאל. הבעיה שכבר אין את הזמן לריצות האלו.

על תקלות אני לא מדבר, ברור ששם יש יתרון מובהק למוסכים מומחים ובפרט לרכבים שהם קצת מעבר למינסטרים. מדבר על טיפולים תקופתיים בלבד (שמן, מסנן שמן, מסנן אויר, ומסנן קבינה). אגב, בשנה שעברה אותו הסיפור. לא מצאתי את הזמן לנסוע למומחה. נכנסתי למוסך יבואן רשמי - בבית אספתי את כל הקליפסים השבורים מהחלפת מסנן המזגן. כן, זה סוג של עונה על השאלה. אבל אני מדבר עכשיו על מוסך שהוא סך הכל בסדר מהיכרות של כמה שנים עם הרכב השני.

שלום לכולם, רוצה להתייעץ בבקשה. אולי יש מינוסים שאני מפספס בנוגע לטיפול במוסך כללי. עד היום, בכל הרכבים שהחזקתי הייתי חופר, קורא ומתעניין עד שלבסוף מגיע ל"גורו" של המודל בהתחשב במרחק גאוגרפי סביר. זה בדרך כלל עלה בדלק, זמן על הכביש, יום עבודה וכמה שקלים אקסטרא על כל שעה תחת הליפט. עם השנים זה דיי הוכיח את עצמו שכן בדרך פלא כל הרכבים עברו מטיפול לטיפול כמעט ללא תקלות משביתות. הגורו הנוכחי יושב במרכז ת"א וכבר קשה מאוד לתאם מולו. גם שאר המומחים יושבים באזור חיוג 03 (מינ' שעה נסיעה לכיוון ובד"כ עד שהרכב נכנס ויוצא זה נגמר ביום עבודה שרוף). יש לנו מוסך דיי אמין דקה מהבית שאני מטפל שם ברכב השני (יפני). הוא מוכן לקבל את האלפא. איפה באמת נעוץ היתרון של המוסכים המומחים? מנסיונכם, כדאי לדבוק בשיטה הראשונה או שהגיע הזמן לשחרר?

לא בטוח אם מישהו כתב לך לפניי, אבל מציע לך לתפוס כמה שיותר מרחק.

יש נסיון, רכשתי שם כבר 6 מחשבים. X1 Nano בשבילי ועוד 5 יח' מיקרוסופט סרפייס לעבודה. הכל עובד כמו שצריך. להבנתי משיחה עם מנהל המכירות המלאים שלהם מגיעים מכל מיני מחסני אוואטלט בעיקר בארה"ב אבל לא רק. לכן תראה במוצרים מסוימים כי המקלדת בשפה אנגלית בלבד, או בשילוב עם צרפתית\ספרדית וכו'.

אמת, זו היתה סתם דוגמא. לא התעמקתי יותר מדי. אפשר לקבל גם חדש לחלוטין במידה ומוכנים "לשנמך" ל i5. לא שזה כזה משנה אם להתחשב בייעוד של פותח השרשור. https://www.pcnasdaq.co.il/product/lenovo-thinkpad-x1-yoga-gen-6-core-i7-1165g7-256gb-ssd-8gb-14-1920x1200-touchscreen-win10-pro-storm-gray-french-2/

לתקופת שימוש מתוכננת של 8 שנים הייתי מסתכל על אחד מדגמי ה ThinkPad. אישית עובד עם Nano ששוקל פחות מקילו. בשילוב עם מסך מגע הוא מאוד נוח לגלישה בלי לקום מהמיטה. לדעתי במידה ולא נופל או נחבל יכול להחזיק אפילו שתי קדנציות. לדוגמא: https://www.pcnasdaq.co.il/product/lenovo-thinkpad-x1-titanium-yoga-gen-1-2-in-1-core-i7-1160g7-512gb-ssd-16gb-13-5-2256x1504-touchscreen-win11-pro-titanium-backlit-keyboard-fp-reader/