Fazer

אין דבר כזה "לחברת הביטוח אין מה לעשות עם הרכב" - גם למכור לברזל ולהחזיר אחוז כלשהו מהפיצוי ששולם זה משהו לעשות עם שאריות הרכב, וחברות ביטוח לא מוותרות כל כך מהר.

מילת המפתח היא "שוקה" - הוא יתן לך את כל הפרטים.

לרדת במחיר תמיד אפשר, והכל תלוי בכמה אתם לחוצים למכור. אם יש לכם סבלנות, אני הייתי מתחיל מלוי יצחק המשוקלל, מפרסם שבוע-שבועיים, "בודק את המים", ובמידת הצורך מוריד משם.

במקום לברר בפורום, פשוט תרים טלפון לשוקה שמטפל לך בביטוח של שאר הדברים (בית, רכב, וכו'), תסביר לו את המצב, ותבקש ממנו שיטפל בנושא - אני בטוח שהוא ידע למצוא לך חברת ביטוח מתאימה. בגדול אפשר לבטח כל דבר, הכל עניין של פרמיה ושל למצוא את חברת הביטוח הנכונה.

וזה נראה לך כמו כבוד גדול שראוי להתגאות בו בפורום ציבורי כי....?

30% נסיעות זה לא הרבה, ובתור מי שעשה כמה תפקידים של 50% ו 70% טיסות (די מתיש אבל מטורף) אני יכול להגיד לך בלב שלם שתיקח את התפקיד הזה: זה יתן לך ניסיון בהתמודדות עם מקומות ותרבויות שונות, וזו תהיה עבורך חוויה שלא הרבה אנשים זוכים לה. לך על זה בלי לחשוב פעמיים.

למיטב זכרוני היא ממש לא כבדה באופן חריג.

אין שום צורך להעזר באף אחד - התהליך קצת ארוך, אבל מאוד פשוט (האמריקאים טובים בלהסביר את הבירוקרטיה שלהם for dummies), והחברות האלו לא נותנות לך שום ערך מוסף.

ראיתי את העגלה הזו בשוורץ בניו יורק - היא לאו דווקא פראקטית יותר מכל עגלה אחרת מנקודת המבט של התינוק, אבל היא מגניבה בטירוף! נראה לי שה party tricks שלה זה משהו שיגרום לאנשים לעצור ברחוב ולהסתכל

כמובן שכל אחד והשיקולים שלו - מבחינתי האישית במאה ה 21 כל מה שלא מתחבר לאיזופיקס הוא ביג נו נו. ניסיתי לחבר את הסלקל ב 106 עם החגורות, וזה היה כל כך מצו'קמק (בהשוואה לאיזופיקס) שהדבר הראשון שעשיתי היה... להחליף אוטו.

תתחיל מלכתוב elevator pitch לכל רעיון: שב, פתח מסמך וורד, כתוב כותרת עבור כל רעיון, ואז סכם אותו בפסקה אחת בלבד (נגיד 5-10 שורות) שבה תכתוב מה הרעיון, מה היחודיות שלו, ואיך עושים מזה כסף. כלל הזהב הוא שאם אתה לא יכול לסכם את שלוש הנקודות האלו בפחות מ 10 שורות, אתה עדיין לא מפוקס מספיק על הרעיון או שזה פשוט רעיון לא טוב. אחרי שיהיה לך pitch עבור כל רעיון, תן לחברים שלא קשורים ולא מכירים את הרעיונות שלך לקרוא את המסמך הזה, ואחרי שהם קוראים אותו, שאל אותם מה הם הבינו. אם הם הבינו מה שאתה רצית להביע, כתבת טוב וזה רעיון ש"עובר" מבחינת היכולת שלך להסביר אותו - אם לא, אתה חייב לחדד את הרעיון יותר, או שזה פשוט לא רעיון טוב. השלב השלישי הוא לבחור (לבד או עם החברים/משפחה האלו) את שלושת הרעיונות המוצלחים ביותר ולבנות עבורם גרסה ראשונית (וקצרה!) של תיק מוצר ותוכנית עסקית, ושוב לסנן את הרעיונות. כלל הזהב הוא שאלא אם מדובר על "המצאות" מאוד קטנות, אדם לא יכול לעבור על יותר ממיזם אחד, מקסימום שניים אם הוא עושה את זה במשרה מלאה, במקביל אם הוא רוצה לממש אותם ברצינות. אם יש לך עוד שאלות, געגע לכיוון המסרים שלי, ונדבר על זה בטלפון.

אם מחליטים להתעמת עם גנב, זה צריך להיות רק בקבוצה (רצוי יותר משניים וגם זה רק אם הוא אחד), בעיקר אם לא מצוידים בנשק חם - לגנבים היום כבר אין גבולות, וגניבה פשוטה יכולה בקלות להסלים לניסיון רצח או אפילו לרצח. לדעתי אדם בודד ללא נשק חם רצוי שימנע מעימות עם גנבים, גם אם זה אומר שהוא מוותר על הרכוש, כיוון שאין רכוש ששווה לאבד בשבילו את החיים.

עכשיו כל מה שנשאר זה להחליף את הסמל מקדימה לסמל של סיטרואן, והשלום יחזור לעולם... או במילים אחרות: רנו : אתה :

זה בלאי סביר בהחלט במסגרת שימוש שוטף וזהיר ברכב - מצד שני להתחיל לריב איתם על זה יעלה הרבה יותר מ 500 ש"ח, כך שבמבחן העלות/תועלת אני לא בטוח שזה כדאי.

אני לא מבין כלום בסכינים, אבל הדוגמה הזו שלך מכורה מראש, כיון שככל שהמחירים עולים ההבדל ה"שולי" מצטמצם: קח מערכת ב 3000 ש"ח ומערכת ב 12000 ש"ח, ותראה שאפילו האדם הממוצע שומע את ההבדלים ביניהן.

בעד - אבל רק אם זה מקורי מהמפעל. יש לי במשפחה המורחבת שני רכבים עם סנרוף, וכשהתנאים מתאימים (כלומר בערב בעיקר) אני מאוד נהנה לסוע עם הגג פתוח - זה מכניס אויר ואור נעימים לאוטו.

לדעתי היתה איזושהי בעיה כללית עם משלוחים מגרמניה - אולי בגלל החגים, ואולי בגלל אלוהים יודע למה: משלוח שסומן כיצא מגרמניה ב 30/8 הגיע אלי רק אתמול.

הדוקטור כתב "אם עושים את זה כמו שצריך" - במקרה שלך לא עשו את זה כמו שצריך - מה גם שלהגיד "שטויות" על משהו שאיש מקצוע כותב זה, איך לומר זאת בעדינות, קצת שחצני.

אני חושב שאולי הפעם "אכלת אותה" בגלל הכנות שלך - אבל זה בדיוק מה שיביא לך עוד לקוחות: מחר מכר שלה ירצה לקנות איגואנה, אז היא תגיד לו "תשמע, יש איזה באגירה אחד, והוא אחלה גבר והגון מאוד", או שהיא תשלח את השכנים שלה עם הכלב לקנות אצלך דברים, או השד יודע מה. הפסדת מעט מאוד (יחסית) כסף, וקצת זמן, אבל היית הגון איתה, ובדיוק ההגינות הזו תגרום לה להמליץ עליך הלאה.

אתה טועה: מבחינת הלקוחה המשלוח עדיין לא התבצע, כיון שכשהיית אצלה הבאת לה מוצר פגום, ובעצם לא סיפקת את הסחורה -זה שסימנת "וי" על "הייתי אצלה" עדיין לא אומר כלום - ואת ההפסד למעשה אתה גרמת לעצמך, כיון שלא בדקת את המוצר לעומק לפני השליחות (או שהוא ניזוק תוך כדי נסיעה, זה לא משנה). לו אני הייתי אתה, הייתי עושה כמו שהציעו פה: מציע לה מוצר תקין בתוספת איזשהו צ'ופר כפיצוי (כדי לעשות אותה לקוחה מרוצה), ואולי אפילו מוריד מעט בדמי המשלוח (נגיד 130 במקום 150), כדי לסיים את העניין ברוח טובה. לחילופין, הייתי מציע לה לבטל את העסקה ללא כל קנס, ולא מחייב בדמי משלוח. לפעמים דווקא הלקוחות ה"מעצבנים" האלו, הופכים להיות אח"כ השגרירים הטובים ביותר של העסק.

זה לא לגמרי מדוייק ותלוי בדגם - אל תתרשם מכל מיני מחירים שמופיעים ברשת, בעיקר לא מ MSRP שמפורסם בכל מיני מקומות, בפועל ניתן לנצל הזדמנויות בארה"ב כדי לרכוש מכשירים בהנחות יפות בהשוואה לארץ, בעיקר אם אתה מסתפק ב"דגמי השנה שעברה". לא בארץ המוצא, אלא ב Region המוצא, כלומר טלפון שמיועד לאמריקה ניתן יהיה לפתוח עם סים אמריקאי כלשהו, טלפון שמיועד לאירופה עם סים של כל מפעילה אירופאית, וכן הלאה.

בתלות בדגם, המחיר ממש לא מתקרב או זהה למחיר בארץ: באייפון יש חיסכון ממוצע של 500-1000 ש"ח לעומת הארץ, אני את הנקסוס שלי קניתי ב 1500 ש"ח (בארה"ב) כשבארץ רצו עליו 2100-2700. אז נכון, זה לא שבארה"ב תקנה ב 1000 ש"ח מכשירים שבארץ עולים 4000, אבל החיסכון הוא ממשי ומשמעותי ברוב המקרים.

דרכון רומני הוא לא ממש "פותח דלתות" מצטיין, גם בתוך אירופה יש לו מגבלות, ולפחות בצרפת (אותה אני מכיר טוב) ובאיטליה לרומנים אין שם "מי יודע מה" (ואת זה אני אומר בתור אחד שנוסע עם האדום-אדום הזה). באיזו חברת הנדלינג אתה עובד? שאני אדע עם מי לא להסתבך

ורד, אנחנו אומנם לא מכירים (למרות שמסתבר שיש לנו כמה חברים משותפים), אבל אני מחזק את ידכם. הכרעת הדין אומנם לא תחזיר את טל, ואני בספק אם היא מהווה איזושהי נחמה או איזשהו פיצוי על החוסר, אבל זה משהו קטן שמוציא את הצדק אל האור אחרי כל ההשתלחות בו גם מצד אור ירוק וגם מצד הנהג הפוגע. בסופו של דבר, רוב מי שטל חסר לו כעיתונאי, ככותב, כאוטוריטה, לא הכיר את טל אישית - אני נפגשתי איתו פעם או פעמיים במפגשי רוכבים - אבל אתם איבדתם בן משפחה, שבמקרה גם היה "טל שביט". עם כל הכאב שאתם חשים, אני מקווה שהמורשת שהוא השאיר, והעובדה שהוא נגע בכל כך הרבה אנשים לאורך חייו, מחזקת אתכם.

תתחדש, תהנה, וסע בדרכים טובות ובזהירות! (ובסוגריים אני חייב להגיד שוב שככל שאני רואה את האוטו הזה יותר, אני משתכנע שאין מצב שמעצב רכב אמיתי חתום על הכיעור הזה... )