Fazer

אני לא רואה מקום לבוא אליו בטענות: החנות פירסמה מחיר, האישה קנתה את המכשיר במחיר הזה, end of story. מוכר, בשום עסק שהוא, לא צריך לעשות סקר בזאפ לגבי "בכמה נמכרים מוצרים מתחרים" ולהוריד את המחיר בהתאם - אולי מבנה עלויות של חנות פיזית בקניון עזריאלי (לדוגמה) שונה ממבנה עלויות של חנות וירטואלית שמנוהלת מהבית של הבעלים, וזו הסיבה להפרש במחיר? אולי הוא נמצא באזור שאין בו תחרות ולכן הוא מרשה לעצמו לגבות מחיר בהתאם? אולי הוא מציע שירות/אחריות/אמינות שונים (שגם מתבטא בכסף)?

למען האמת כרגע המצב שלך די פשוט: עשית טעות וכנראה שהאוטו הזה לעולם לא יעבור לבעלותך, אבל גם להחזיר אותו תמורת צ'קים או הבטחות זה לא הגיוני, ולכן נשארו לך שתי אופציות פשוטות: 1. להחזיר אותו תמורת קבלת כסף מזומן ביד (וכמובן לוודא שהכסף לא מזוייף...) - ואז ההפסד הכספי יהיה שכר הלימוד שלך. 2. לבטח אותו חובה + צד ג' בלבד (הסבירו לך קודם שמקיף לא רלוונטי) ולהמשיך להשתמש בו כל עוד תוכל כדי להפיק כמה שיותר תועלת מההשקעה שלך, וכשלא תוכל כבר להשתמש בו אז למכור אותו לפירוק ולקבל עוד כמה גרושים (יש מספיק מפרקים שלא בודקים יותר מדי את הרשיונות), לצבוע בכחול ולזרוק לים, להפוך אותו לבריכת שחיה, או שאר שימושים יצירתיים.

המיונים לעונה הבאה של "היפה והחנון" נפתחים בקרוב.

אנחנו עשינו אצל גונן, הוא אכן עושה רק במרפאה שלו ופחדנו שזה יהיה "פאסט-ברית" (על משקל פאסט פוד), אבל היה באמת בסדר: היה סבלני, נתן עצות מועילות מנסיונו גם מעבר לנושא הברית (לדוגמה איך להכניס ולהוציא אותו מהסלקל בצורה הכי נוחה), ובאופן כללי שידר הבנה ללחץ של הורים טריים.

קח בחשבון שבסיטואציות של הגירה יתכנו מספר מקרים שיקשו עליך: - בהגירה בין מדינות שמאייתות אחרת צלילים פונטיים (לדוגמה: האות J שנשמעת בשפות מסויימות כמו Y באנגלית) יתכן והשם קיבל איות שונה, שווה לנסות ו"לנחש" איך היו מאייתים את צליל שם המשפחה שלו בספרדית. - יתכן והוא שינה שם משפחה לשם יותר "ארגנטינאי". במקרים כאלו שווה ליצור קשר עם הקהילה היהודית, ועם אנשים מהקהילה היהודית המקומית שעוסקים בגנאולוגיה.

עצה מכיוון אחר: כיון שזו דירה שכורה תשקיע את המינימום כדי שיהיה נעים (זו הרי לא דירה שלך וכל שקל שתשקיע זו זריקת כסף לפח), ותיידע את בעל הבית לגבי הדברים שאתה עושה (כדי שהוא לא יבוא בתלונות).

שים את הסימפטיה או חוסר הסימפטיה שלך לפיצ'ר כזה או אחר בצד, יש לי סטיה קטנה במכוניות שלי: הכל חייב לעבוד בדיוק כמו שהיצרן תכנן (או בדיוק כמו שאני תכננתי במקרה של שינויים ותוספות), וגם הפיצ'ר הזה יעבוד - אם אני אשתמש בו או לא זה כבר סיפור אחר. חולה, כבר אמרנו? (ולענייננו: היה לי פעם חיישן כזה בסיטרואן והייתי מאוד מרוצה מהאופן שבו הוא פעל)

נכנסתי אליהם אחרי שנסעתי במיוחד מהשרון, והם באמת עשו רושם טוב - בניגוד למוסכים (מורשי רנו, כן? לא "מוסך דוד ובניו על האש") אחרים שעסקו בעיקר במשיכת כתפיים והפגינו חוסר ידע בסיסי במוצרים בהם הם אמורים לטפל, במכונן הבחור הסתכל חצי דקה על האוטו ואמר לי מייד שכשהחליפו את השמשה הקדמית לא החליפו את חיישן הגשם, וכרגע חסרה איזושהי רפידת סיליקון שמקשרת בין החיישן ובין השמשה, ושבלעדיה הוישרים פשוט לא יעבדו אוטומאטית. אז צל"ש למוסך, אבל מה: רנו לא מוכרים את הרפידה הזו לבד, והחיישן כולו (כולל מע"מ ועבודה) עולה... 1500 ש"ח! אז עשיתי להם פרצוף של , אמרתי להם יפה תודה, והלכתי לחפש פתרונות חלופיים. הפתרון החלופי (תאורטית לפחות - עד שלא יותקן וייבדק אני חי על אופטימיות זהירה) נמצא בדמות חברת Rejel שמוכרת, בין היתר, רפידת סיליקון חלופית. סך כל העלות: 100 ש"ח כולל משלוח לארץ. אני מקווה שכך תיפתר הבעיה, אבל בכל מקרה אעדכן כשזה יגיע ויותקן. אם זה יצליח זה פתרון טוב וזול לכל אלו ש"איבדו" את החיישן.

אז זהו, שיש מצב אחד אחרי ה"0" שלדעתי (ולפי מה שקראתי) מיועד להיות המצב האוטומאטי, וכנראה שבדגם שלי צריך להפעיל אותו כל נסיעה, ועד כאן הכל בסדר - אבל כשהידית במצב הזה הוישרים פשוט לא פועלים אוטומאטית גם בגשם שוטף כמו שהיה בשבוע שעבר. העברה למצב הזה (שלא מסומן על הידית, אגב: למרות שלידית יש 4 מצבים - 0, משהו שלא מסומן, 1, 2 - על הידית כתוב רק "1" ו "2") נותנת ניגוב אחד של השמשה ואחריה פשוט כלום, כאילו הידית על "0".

כאמור בכותרת, הבניין שלנו השתפץ על פי תמ"א 38, וכחלק מהשיפוץ הקבלן עשה כל מיני פאדיחות (בניה שלא לפי התקנים ושאר עיגולי פינות) שאליהן הוא כרגע מתכחש בשתי טענות עיקריות: 1. "אתם לא מבינים כלום" - טענה כללית שבה הוא השתמש בכל פעם שהערנו לו על משהו. 2. "בניתי על פי התקנים, תוכיחו שלא" - טענה מאוד ספציפית שבה הוא השתמש במכתב תשובה למכתב הרשום שהוצאנו לו. באופן כללי כל התמ"א הזה היה פארסה אחת גדולה, אבל זה כבר עניין לשרשור אחר כרגע אני מחפש חברת בדק בית או איזשהו מהנדס בפורמט אחר שיוכל לתת חוות דעת מקצועית כתובה אשר תתיחס לטענות הקבלן ובאופן כללי תפרט ליקויים ואי עמידה בתקנים שנעשו בבניה, כבסיס להמשך ההתדיינות עם הקבלן וכהכנה לתביעה משפטית עתידית.

הסינים יודעים ליצר מוצרים איכותיים כשהם רוצים - אפילו האייפון מיוצר בסין - העניין הוא שמחיר המוצרים האיכותיים שלהם, בעיקר אלו שהם לא labour intensive (מוצרים שמיוצרים ברובם במכונות), לא יהיה שונה בצורה מהותית ממחיר מוצרים מערביים מקבילים. בשלב כלשהו, לא רחוק מדי, הביטוי made in china יפסיק להיות ביטוי גנאי למוצרים גרועים וזולים - בדיוק כמו שקרה עם made in Japan. מצד שני, עד שהשלב הזה יגיע: על האקסנט-ליסינג שלי הרכיבו צמיגים סיניים כלשהם (ממש לא זוכר את המותג), והם היו כל כך גרועים וחסרי אחיזה שממש חשבתי ללכת ולהחליף אותם על חשבוני למשהו נורמאלי. מזל שפיטרו אותי בזמן ולקחו לי את הרכב לפני שהספקתי לתרום מכספי לחברת הליסינג

הרכב המדובר: סניק 2 שנת 2005 נפח 2000 (הדגם המפואר). יש חיישנים על השמשה, והמצב האוטומאטי באורות עובד בלי בעיה, אבל את הוישרים האוטומאטיים פשוט לא הצלחתי להפעיל. מעיון בספר הרכב הבנתי שהמצב הראשון בידית אמור להיות האוטומאטי, אבל הוא פשוט לא מפעיל את הוישרים. התגובה היחידה שקיבלתי כשביקרתי במוסך מורשה ("מרתון" ברעננה) היתה "וואלה לא יודעים..." (בחייאת, אז למה אתם מוסך מורשה???). בידית של הוישרים יש לי (מלבד מצב ה"0") שלושה מצבים, אבל על הידית כתוב רק 1 ו 2 (אין כיתובית של Auto או משהו כזה). מה שכן, השמשה היא לא מקורית (הוחלפה מתישהו אצל הבעלים הקודם), יתכן שזה קשור (למרות שחיישני האורות דווקא עובדים)?

רואים שכבר הרבה זמן לא היית סטודנט: אני רוצה לראות אותו בא לקחת בחורה לדייט עם דוקאטו, אני מוכן להתערב שלא יהיה דייט שני (מצד שני, אם כן יהיה דייט שני-שלישי, הדוקאטו עשוי להפוך להיות מאוד מאוד שימושי...) אין ספק שדוקאטו מאוד פראקטי לעסק כזה, השאלה היא אם הוא יוכל להסתדר איתו ביומיום.

הבעיה בקשקושים האלו שזה כמו קעקוע: עשית את זה בהחלטה של רגע, אתה צריך לחיות עם זה לתמיד. עזוב אותך משטויות, לרוב האנשים שאני מכיר יש מפרצים מאיזו אמצע גילאי ה 20, הולכים קצוץ ורואים שהשד לא נורא כל כך.

לצמצם עלויות זה סבבה, אבל בפאריז - גם בחורף - צריכים להיות ריאליים בקשר למחיר, אם לא רוצים לגור במאורת עכברושים או בדורם של אכסניית נוער. ואגב: מי שרוצה לעשות את פאריז בזול מאוד, והוא בגיל המתאים (מתחת ל 30) יהנה מאוד מהמקום הזה.

אם זה מה שמטריד אותך, הסדר דאגה מליבך: ברלין היא עיר קוסמופוליטית מאוד, ויש שם קהילה ישראלית ענקית, ולא סתם. אין שום בעיה להיות יהודי בברלין, אין שום בעיה להזדהות כישראלי שם, ואת רוב הגרמנים בכלל והברלינאים בפרט מאוד יעניין זה שאתה ישראלי. נכון שלפני שהולכים עם תליון "חי" ענקי וחולצת "סוף מסלול סיירת שקד" צריך לברר מי האנשים שמולך, אבל זה אמצעי זהירות שנכון בכל חו"ל.

עד שמגיעים לפאריז להתכלב במלון של 50 יורו? ינואר זו אחלה עונה להשיג מלון שעולה באוגוסט 300 יורו בחצי מחיר ולראות את פאריז כמו שצריך

אם תקרא בין השורות תראה שהוא סטודנט שבעיקר מחפש רכב לעצמו, ושיוכל להשתמש בו כדי לעשות כמה גרושים על הדרך - דוקאטו או סוואנה לא מתאימים לדרישה הזו (אם הבנתי נכון). אני חושב שטנדרון קטן + וו גרירה יכול לתת פתרון טוב למטרות האלו.

ללוי יצחק יש מושג, במחיר שיחת טלפון אחת.

אם לא צריך קודנית, מיותר להתקין אותה. מעבר לזה הייתי מוותר על כל ההתקנות המקומיות, כך עשיתי מאז ומעולם בכל המכוניות שלי.

לא יודע איפה אתה גר - אבל מהבחינה הזו המוקד של עיריית הוד השרון מאוד יעיל ומשתף פעולה יופי עם המשטרה: כשחסמו לנו את החניה המוקד טילפן למשטרה, המשטרה איתרה את בעלי הרכב והתקשרו אליהם להודיע שיזיזו אותו. הבעיה היא שזה עובד יופי כשזה רכב פרטי, בליסינג או רכב שכור זה פשוט מביא אותם לחברת הליסינג/השכרה.

אז זהו, שאם תרד קצת מהטורים שאתה עליהם, תבין שהחוק לא כובל את הידיים של אף אחד - החוק אומר דבר פשוט והגיוני: כדי שמישהו יורשע, הפרקליטות צריכה להוכיח שהוא אשם. במקרה הזה כיון שהעדים פחדו להעיד לפרקליטות לא היה קייס מספיק חזק ביד, ולכן הם התפשרו על משהו שישיג הרשעה בסבירות גבוהה. הבעיה היא שגם המשטרה מפחדת מהעבריינים היום - ראו את מקרה "השוטרים הנוקמים" מנהריה - שוטרים ומשפחותיהם מאויימים באופן שוטף על ידי ארגוני פשיעה. זה כנראה לא רחוק ממה שכבר קורה היום במקומות ובתחומים רבים.

נשבר הז*& מכאלו שחושבים ש"לקחת את הילדים לגן" או "יש לי ילד באוטו" הופך את חוקי התעבורה (ויותר מזה, את הנימוס הבסיסי) לחסרי משמעות. כמה מקרים שנתקלתי בהם לאחרונה: 1. נסיעה ברחוב חד סטרי צר נגד הכיוון וכמעט תאונה איתי כי "אני ממהרת לקחת את הילדים לגן ואתה לא תגיד לי שאסור לי!!!" (זה היה בתוספת קללות שחסכתי מכם). לא מותק, זה לא אני שאגיד שאסור, זה התמרור. 2. חניות על מדרכה - אינסוף מקרים שמאוד נפוצים גם סביב גן הילדים של הבן שלי. כשהערתי למישהי פעם על זה שהיא חוסמת את המדרכה, התגובה היתה "אנשים יכולים לעבור מהצדדים, ואני פה רק לשניה" (כן, לעבור מהצדדים... נכון... רק אם יש לאנשים האלו גזרה של דוגמנית אנורקטית) 3. חסימת חניה - הבניין שבו אני גר נמצא ליד כמה גני ילדים, וכמעט כל יום חוסמים לנו את היציאה מהחניה כאלו שלוקחים את הילדים שלהם לגן ו"נורא ממהרים". לפני שהיה לי ילד אמרו לי "כשיהיה לך ילד תבין" - יודעים מה? עכשיו יש לי ילד, והוא הולך לגן, ואף פעם לא חשתי בצורך החיוני הזה להפריע לאחרים כי לא בז*% שלי ללכת עוד 50 מטר בדרך לגן. (סליחה, הייתי צריך להוציא קיטור)

נמנעתי בכוח מלהתערב בשרשורי ההתלהמות האחרונים שצצו פה, אבל בכל זאת: אבוי לנו אם נגיע למצב כזה - אז אתם תצעקו "צפון קוריאה זה כאן!". אם תקרא את הכתבות בנושא היטב תבין כמה דברים: 1. בלי קשר לסעיף האשמה, התביעה הולכת לבקש מספר דו ספרתי של שנים בכלא. 2. סעיף האשמה המתוקן נובע ברובו מזה שלא ניתן היה להוכיח את סעיפי האשמה המקוריים כיון שעדים רבים פתאום הפכו לדגים ושתקו (הוכרזו כעדים עויינים). נורא קל לבוא בטענות אליהם, אבל כשעומד מולך אדם שקשור לארגון פשיעה, אז בתור אזרח פשוט שיודע שהמשטרה לא יכולה להגן עליו, אני לא יודע אם גם אני לא הייתי בוחר בהגנה על עצמי ומשפחתי ושותק. במצב הזה התביעה העדיפה לתפוס אותו על משהו ולתקוע אותו ככל האפשר מאשר לשחרר אותו - בדיוק כמו שתפסו את אל קפונה על העלמת מס דווקא. בית המשפט פשוט פועל על פי החוק והעדויות, התביעה עושה את המיטב עם מה שיש לה, ואוזלת היד במקרה הזה שייכת דווקא למדינה שלא יודעת להתמודד עם ארגוני פשיעה ולא יודעת להגן על תושביה מהארגונים האלו.

אני זוכר שבזמנו דובר על זה שהברלינגו הגיעו ברמת גימור "תעשייתית" יותר והפרטנר ברמת גימור "משפחתית" יותר - יש בזה משהו או שזו סתם רכילות חסרת בסיס?