asafk

אמרת הכל. זו, בערך, ההגדרה הטלוויזיונית של "חוסר רצינות". אסף.

שעון הקיץ מוסיף שעת עבודה משמעותית, ואני מצליח "לגנוב" כמה שעות פה ושם של עבודה על הקמפר בשבועות האחרונים. כאמור, אני ממתין לחלק חשוב כדי לסגור את המנוע, ובינתיים הוא בחוץ, והחלטתי בינתיים לעבור על תא המנוע והמרחב שסביב הגיר, מצד לצד, ולהחליף כל מה שצריך. מערכת החשמל (תמיד עושה לי רע להתעסק במערכת חשמל של רכב ישן שטופל על ידי חשמלאים ישראלים) - קודם כל, בצד ימין של תא המנוע מצאתי מפצל טעינה. זה נשמע טבעי כשאני כותב את זה, אבל עד לפני כמה ימים לא ידעתי מה זה או איך מחברים אותו, ולכן שאלתי וקיבלתי תשובות. חלק מהקטע של שיפוץ רכב ישן הוא להיות בלש- ובמקרה הזה המערכות שנוספו לטרנספורטר במסגרת הסבתו לקמפר, נותנות לחוש הבלשי לעבוד. פרט לזה החלפתי לא מעט חוטים ישנים, והרכבתי ממסר מתנע חדש, עם חיווט חדש. על הדרך השלמתי גם חיווט למצבר השני (שהיה מקורי ברכב והוסר ממנו). סה"כ המצב לא נורא, קצת אילתורים אבל לא משהו חריג. הדבר הבא שטיפלתי בו היה השלמת החלפת צנרת הדלק. המשאבה החשמלית איננה המקורית, ואני מקווה שנותנת לחץ מספיק להזרקה. גם פילטר מקורי חסר, והרכבתי במקומו פילטר עגול של בוש שמיועד למערכות הזרקה. לפני המשאבה מיקמתי פילטר נוסף, מהסוג הזול (השקוף עם הנייר הצהוב בפנים) רק כדי להגן על המשאבה. את צנרת החימום המקורית פירקתי, ואת הפתחים של הצנרת שהולכת לכיוון הקבינה סגרתי הרמטית (דאקטייפ ואזיקונים). נשאר רק להחליף צינורות בלם גמישים, את זה אני דוחה למתי שיגיעו חלקי מערכת הבילום שהזמנתי מארה"ב. מבחינת מצב הפח בתא המנוע- המגש של המצבר הראשי (צד ימין) חלוד למדי, אני אנקה, אצבע וארתך עליו פח עבה, מגלוון. בצד שמאל (של המצבר השני) המצב טוב בהרבה. באופן כללי יש בתא המנוע כמה נקודות חלודות, מכל מיני אלמנטים שפגעו בפח לאורך השנים ושיפשפו את הצבע. אני חושב לנקות ולצבוע את כל התא בצבע בהיר לפני שהמנוע יחזור פנימה, ככה שיהיה לו נעים. חוץ מזה קניתי חוטי הצתה חדשים ופלאגים, ועשיתי אתמול הזמנה גדולה מCIP1 של גומיות לכל החלונות הקבועים, פילטר דלק (מקורי, שיהיה), הצתה אלקטרונית, צינורות לסעפת יניקה, ידית לדלת נהג, עיגולי ניקל לפנסים ראשיים, קיט שיפוץ לקליפרים, משאבות בלם אחוריות חדשות, גוז'ונים חדשים לחיבור מנוע-גיר ועוד כמה דברים, הכל בפחות מ450 דולר. יש למה לחכות... אסף.

הרבה מילים על דבר פשוט- רכב עם 4X4 קבוע- אסור להריץ על גלילים שרק זוג גלגלים אחד מסתובב עליהם. פשוט וקל. אסף.

יש G בארץ. בודדים, אבל יש. מסתובב אחד שנת 89 למכירה, בנזין מהשנתונים ה"טובים". דווקא הדגמים החדשים יותר, ה270 וה400 נחשבים אסון מבחינת אמינות. אסף.

הרבה זמן לא עדכנתי, והאמת היא שאני לא בסדר כי אני גם לא מצלם מספיק, אבל יש עדכון.. בשבועות האחרונים, טיפין טיפין, הפשטתי את המנוע, ניקיתי וצבעתי כל מה שצריך, פירקתי וניקיתי גם הרבה דברים מתוך תא המנוע, ופתחתי את קיר האש בין המנוע למיכל הדלק, כדי להחליף את הצינורות הגמישים ששם. את בית המניפה תיקנתי, אחרי שגיליתי שזה של הונאגון (מנוע 2 ליטר חדש יותר) לא מתאים בול, וצריך התאמות קלות בפחיות מסביב. אם אני עושה עבודות פבריקציה, עדיף לי לתקן את המקורי. לא זוכר אם כתבתי או לא, אני מתכוון לבטל לחלוטין את מערכת החימום המקורית, ולהתקין מערכת חימום שפועלת על דלק, עצמאית. יעיל יותר, ופחות מסריח. החדשות המרעישות הן שבחיפושי אחרי תריסים לתרמוסטט, הגעתי למצב של שליחת מיילים למגרשי פירוקים בכל מיני מקומות בעולם, עד שלפני כמה ימים ענה לי כריס מקולורדו שיש לו את התריסים, במחיר 29$. על הדרך הזמנתי גם קיט תרמוסטט (שעולה עוד 69$ וכולל הכל חוץ מהתרמוסטט עצמו) ועם משלוח של עוד 45$ (הרבה ברזל) החלקים יהיו לי ביד עוד שבועיים-שלושה. כדי שתראו על מה מדובר, ככה נראית חווה בקולורדו שהפכה למשחטת טרנספורטרים: http://www.bustedbus.com/udp/UDP_01.aspx?memberID=126 שאלה למי שמכיר את המנוע- מה המקום האופטימלי לחיישן טמפרטורת שמן, מנסיונכם? היכן הוא ממוקם במנוע תעופתי/ תעשייתי? אסף.

מה שחבל הוא שהתכנית הזו לא תעשה רייטינג ולא תכניס כסף, ואז בפעם הבאה שמישהו יחשוב על לעשות תכנית על רכב, יאמרו לו ש"זה לא משתלם". חשבתי הרבה למה הכתבות לא טובות. ופתאום הבנתי. אף תכנית רכב בעולם לא עושה מבחני דרכים כאילו מדובר בתכנית צרכנות. ההרגשה מכל התכנית היא כמו ב"פינתו של ג'ו קריידן" בכלבוטק של לפני 20 שנה. תכנית צרכנות בלתי מזיקה, עם "פינות" ו"טיפים", במקום תכנית רכב. וזה, רבותי... לא מעניין אף אחד. אסף.

"תפסת מרובה לא תפסת". סוף סוף יש תכנית מוטורית... אז אמרו "גם נעשה פינה של סוחר ומכונאי, גם נעשה מדידת זמנים במסלול כמו טופ-גיר, גם מבחני דרכים אבל בלי להעליב את היבואנים או את בעלי המכוניות, וגם וגם וגם וגם... אבל בלי שהתכנית תהיה מקצועית מדי, ובלי שתהיה עממית מדי ו... ובקיצור- התכנית היא כלום משום דבר. לתכנית חייב להיות מיקוד, חייבת להיות אג'נדה. היא לא יכולה להיות משעממת. הבעיה היא העורך, אולי הבמאי, בטח לא המנחים. ולמרבה הצער, היא משעממת. לא רק את "חובבי הרכב" אלא גם את מי שלא. רציתם לעשות טופגיר? טופגיר מעצבנת, יש לה אג'נדה, היא לא פוליטיקלי קורקט, לא פוחדת להעליב, ובטח לא יאמרו בה על מכונית משפחתית אמריקאית שהיא דווקא בסדר למרות שהיא לא משהו "אבל ככה זה אצל כל המתחרות בקבוצה" או מלמול לא החלטי בסגנון. אסף.

עדכון סוף היום - מיקומים כלליים: 1 - גדסין, זמן כולל שעתיים , 10 דקות ו37 שניות 2 - אל עטייה, פער של 3 דקות ו46 שניות 15 (חמישי בתת הקטגוריה T13 ) שי שמעוני, פער של 20 דקות 42 שניות 29 (15 בתת הקטגוריה T12 ) צביקה כנעני, פער של 38 דקות ו19 שניות אסף.

סביון מעדכן טלפונית מאיטליה: פרולוג- אצל שי 2 פנצ'רים, צמיגים לא מתאימים - הפרולוג לא הלך טוב. שי כמעט התהפך, והיה מאוד לא מרוצה. גם לגל פנצ'ר. מתברר שלצוותים רבים היו פנצ'רים בפרולוג, גם למתחרים עם צמיגי מירוצים מקצועיים. את הסטייג'ים של היום הצוותים הישראליים כבר עשו על צמיגים טובים, לאחר שצמיגי הT1 שהזמינו, הגיעו. בסטייג'ים של היום הצוותים מתקדמים במיקום, חוץ מגל שחם, שהלך לו הגיר, ולא השתתף בסטייג' השלישי של היום, במקום זאת הוחלף לו גיר. כיוון שאסור להחליף גיר, הוא קיבל עונש של 8 שעות ומחר יזנק בתור T1. פרט לכך לא נרשמו תקלות או בעיות מיוחדות. אווירת הסרוויס טובה, יושבים ומחכים. שני סטייג'ים (על אותו מסלול) בוטלו, בגלל מגבלות הצבא שלא אישר את המסלול. כיוון שכך, הסרוויס הפך להיות שעה במקום 20 דקות, והכל מתנהל יותר רגוע. כל שעתיים- שלוש המכוניות מגיעות, מפרקים גלגלים, בודקים ומתקנים מה שצריך, שוטפים את המכוניות ולסטייג' הבא. מיקומים עד כה, לפני סוף הסטייג' השלישי של היום: סטייג' ראשון (פרולוג ת 14 למרץ)- גדסין בניסאן נבארה מנצח הסטייג'. מקום 32 - גל וגדעון מקום 37 - שי ואביב מקום 48 - צביקה ויובל סטייג' שני (15 למרץ)- אל עטייה מנצח הסטייג'. מקום 16 - שי ואביב מקום 28 - צביקה ויובל מקום 35 - גל וגדעון סטייג' שלישי (15 למרץ)- מנצח הסטייג' אל -עטייה. מקום 13, שי ואביב, מקום 17 מצטבר, בפיגור של 12 דקות ושתי שניות אחרי המוביל בכללי, גדסין. מקום 36, גל וגדעון, מקום 28 מצטבר, פיגור של 20 דקות ו22 שניות מקום 41, צביקה ויובל, מקום 36 מצטבר, בפיגור של 29 דקות ו17 שניות. נשתדל להמשיך בעדכונים שוטפים בג'יפולוג, וגם כאן. אסף.

שניהם רכבי שטח ישנים, לכן אני ממליץ להתרכז במצב של רכב ספציפי יותר מאשר חוות הדעת הכללית על זה או זה. אני חושב שהטרופר רכב מאוד מוצלח, הבנזין נחשב "סוס עבודה" איכותי ואמין. טראנו מעולם לא הצטיין בשום דבר ולא התבלט לטובה או לרעה. אני חושב שהמדריך הבא עשוי לעזור לך: http://jeepolog.com/208.html עברה יותר משנה מאז שהוא פורסם, אבל עדיין רוב המידע שם רלוונטי להתלבטות שלך. אסף.

מד מהירות של אופניים (כמו שכתוב למעלה) מצויין, וטוב גם למדידת מרחקים (שזה דבר שימושי, במיוחד למי שאין לו מד דלק). הכי נכון לחבר את החיישן שלו על אחד הגלגלים אבל לא תמיד זה אפשרי, במקרה כזה אפשר להדביק עם אפוקסי לכל חלק מסתובב ולעשות את קיזוז המהירות בהתאם. יש הרבה דוגמאות ברשת לאיך לעשות זאת. אסף.

חוות הדעת שלי על סיריון. אפתח בווידוי - אני נוסע כל יום 250 ק"מ בסיריון, לעבודה וחזרה. (כן, אני ראוי לרחמים). הסיבה היחידה שאני נוסע ב"מכונית לכאורה" הזו, היא שבהתחלה נתנו לי גטס, אותה החזרתי אחרי יומיים. בדבר הזה אני באמת לא מוכן לנהוג. אם פלסטיק אפור וחלול זה הקיק של מישהו - זה האוטו. אם ציון "בלתי מספיק" בהתנהגות זה מה שאתה אוהב- בהחלט. דווקא את המד-טורים המצחיק אני אוהב. לא ממש צריך אותו, אמנם- אלא אם כן מדובר בנהג שאיבד את השמיעה, אבל הוא חמוד, ועוזר לשמור על הטורים בטווח של 5000 עד 6000, הטווח היחיד בו המנוע מצליח אשכרה להזיז את האוטו (ואז הוא די זריז, אכן). אם כבר דיברנו על איבוד השמיעה, הרי שהסיריון תורמת לכך באופן אקטיבי. בואו נאמר שאם יורד גשם ברמה של טפטוף קל, בתוך האוטו זה נשמע כאילו יורד ברד כבד. כשמאיצים, הרעש החלול של מנוע מכונת התפירה מתערבב ברעשי הרוח והכביש, עד רמה בה אי אפשר לדבר בטלפון, או אחד עם השני בתוך הקבינה. מעל 60-70 קמ"ש, אני כל הזמן מחפש איזה חלון השארתי פתוח. אבל לא מוצא. נוחות הנסיעה מזעזעת, טובה יותר רק משל יונדאי גטס, מזכירה במשהו את נוחות הנסיעה באוטו של מישהו (לא חבר שלי) שפעם לקח אותי לסיבוב (ולא כי רציתי) - זו היתה הונדה סיביק בצבע ורוד, מונמכת לרמה של "אין מתלים" ועם ג'נטים 20 אינצ' עם טיפה גומי סמלי מרוח עליהם בתור צמיגים. בעצם, גם נסיעה עם קארט על כביש ציבורי נוחה באותה מידה. בואו נגיד שאפילו בכביש 6 נשפך לי הקפה. מצד שני- האוטו די מרווח בשביל הגודל החיצוני שלו, כולל במימד הגובה. חשוב לאנשים גבוהים. ויש גם המון תאי אחסון, רובם ממוקמים בצורה לא שימושית או לא נגישה, אבל סחתיין על המאמץ. אסף.

חשבת נכון. סופה מהשנתונים המתקדמים (98 ומעלה) ובמצב טוב, אמנם קשה למצוא, אבל תיתן לך ככל הנראה תמורה מצויינת. גם סופה מהשנתונים המוקדמים יותר, הנפוצים יותר בשוק, תיתן לך תמורה טובה, אבל צריך לבדוק כל סופה כזו ב 7 עיניים. בשורה התחתונה, הסופה אינה יקרה לאחזקה, במיוחד אם אתה מטפל בה לבד. יש נקודות תורפה ידועות, ביניהן חלודות ואורך החיים הקצר של הגיר, אבל פרט לכך מדובר ברכב אמין למדי ומהנה מאוד בטיולים, גם כשהוא כמעט סטנדרטי. שים לב שהסופה אינה נוחה עם המתלים המקוריים, וזה לא מתאים לכל אחד. גם "איכות החיים" בקבינה אינה ברמה של רכבי פנא-שטח מודרניים, וגם זה לא מתאים לכל אחד. היות ומדובר בטיולים עם המשפחה.... זה חשוב. בתקציב שכתבת תוכל למצוא סופה משופרת (ואני ממליץ לא לקנות סופה משופרת מדי), לשפר עוד טיפה שיהיה לטעמך, לסדר את הפנים שיהיה יותר "אנושי", ולהשאיר בתכנית חסכון כמה אלפי שקלים, תמיד צריך אותם באופן מפתיע ברכב שטח שנוסע בשטח... אסף.

מה מנוע מקורר אוויר חושב על מזגן? טוב לו? לא טוב לו? עושה לו חם? אסף.

שני חברים אוספים ומשפצים טרקטורים. יותר משפצים מאוספים, בעצם. אם זה רלוונטי, אני אתן טלפונים בה"פ. אסף.

ועוד כמה.. אסף.

הבטחתי תמונות... אסף.

שישי של עבודה עם הספקים נאים, אבל גם הרבה עצבים. הוצאת המנוע עברה בקלות, אחרי תכנון מדוקדק של הרמת הרכב מול גובה השולחן ההידראולי (מן עגלה שהפלטה העליונה שלה עולה ויורדת עם מנגנון דומה לשל ג'ק הידראולי). להורדת המנוע, כמובן אחרי ניתוק כל מה שמחבר אותו לרכב, (וצילום חיבורי החשמל השונים), ואחרי פירוק הפחיות שבחלקו העליון (למעשה הדבר החשוב הוא לפרק את הפחית שמאחורי המניפה, שמונעת מהמנוע לזוז אחורה) הורדתי את הפגוש האחורי, אבל חיברתי מחדש את הבסיסים שלו (שמתחברים לשלדה), ואז הרמנו מהבסיסים הללו עם הייליפט, והנחנו בוקים מתחת לבסיסי הג'ק המקוריים שלפני הגלגלים האחוריים. הרמנו ככה שהנקודה התחתונה של הרכב (הקורה שמתחת למכסה המנוע) מאחור תהיה בגובה 65 ס"מ מהרצפה (והגלגלים הקדמיים עדיין על הקרקע). גובה השולחן ההידראולי במצב מינימום הוא 25 ס"מ, גובה המנוע 40. השולחן ההידראולי מתחת למנוע, עם קרשים כדי לפזר את המשקל. רצועה מתחת לגיר, עדיין לא מתוחה. פתיחת ארבעת האומים שמחברים את המנוע לגיר. כאן גיליתי שהמנוע מחובר לגיר בשלושה ברגים בלבד. אחד מהשניים התחתונים שבור, וויתרו עליו. השני עקום. אני אחליף את שניהם. פתיחת הברגים שמחברים את גשר המנוע לשלדה (אחד נחתך עם דיסק לאור מצבו העגום), הנמכה קלה של המנוע + גיר, ומתיחת הרצועה שמתחת לגיר. הסעת המנוע על השולחן ההידראולי אחורה עד שכל הבגים בחוץ, וכמובן ציר ההילוך הישיר מחוץ לקלאץ'. הנמכת המנוע, משיכת העגלה עם המנוע אחורה. בשלב הזה התחלתי לפרק את החיפויים הנותרים, ולהתעצבן עם כל צעד. קצת רקע- מנוע קירור אוויר מתקרר בעזרת מניפה ופחים שונים מסביבו שמנתבים את זרימת האוויר הקר והאוויר החם לאן שצריך, ולא פחות חשוב- מונעים ערבוב ביניהם. בזמן הפירוק התברר לי שלא רק שאין את הבידוד סביב תא המנוע (שמונע כניסת אוויר חם מתחתית המנוע לתא המנוע), מתברר ש- התרמוסטט עם התריסים שלו לא קיימים (לא נורא, זה יכול לגרום למנוע קר מדי- זה לא טוב, אבל לפחות לא יכול לגרום התחממות). מתחת לבית המניפה יש יציאות למחליפי החום שמיועדים לחימום הקבינה. מחליפי החום כפי שראיתי מראשף מחוברים בצורה רופפת. זה אומר שהאוויר בורח משם במקום לקרר את המנוע. יש בפנים תריסים שמתפקדים כשסתום אל-חוזר ומונעים כניסת אוויר חם ממחליפי החום חזרה לבית המניפה- או שלא. מישהו הוריד אותם. זה כבר ממש פוטנציאל לאסון. בנוסף, ה"ברך" עם השסתום של חימום הקבינה שאחרי מחליף החום השמאלי - לא קיימת (האוויר החם משתחרר לתחתית המרכב וכיוון שאין בידוד סביב תא המנוע- חזרה לתא המנוע). מתחת למנוע, יש את הפחיות התחתונות ביותר- שמנתבות את האוויר החם שסביב סעפת הפליטה החוצה ולמחליפי החום- שלא יחזור בטעות למעגל הקירור. הן חסרות. כל זה בנוסף למה שכתבתי בפעם הקודמת- לגבי החור שיש בבית המניפה. אולי חשבו שזה מנוע קירור אוויר וכל הפחיות האלו מפריעות לאוויר לזרום... בקיצור- רשלנות של המכונאי שטיפל שנים ברכב, שלא לומר חבלה ממש. עוד לא דיברתי על זה שסביב הראש השמאלי שהוא החליף, המון נזילות שמן. סביב הראש הימני שמחובר למקום כבר 30 שנה- אין נזילות. אני ממש כועס, ומתחיל לחשוש שאולי מצב המנוע לא טוב כפי שהיה אמור להיות. מי יודע כפה פעמים הוא התחמם ולא שמו לב? מעניין אותי אם החלקים השונים ירדו לאט לאט במשך השנים, או שהוא החליט לוותר על כולם בפעם בה הוא החליף את ראש שמאל.. סה"כ לפירוק המנוע- חצי יום (לא חצי שעה, יניב), בורג אחד חתוך עם דיסק (ועוד 6 ברגים של האגזוז שחתכתי אח"כ), ועבודה לא קשה מדי. לגבי חיישן החום- יש לי פתרון- חרטתי גליל אלומיניום בקוטר חיצוני 30 ואורך 20 ממ, אני אקדח בו ואבריז מצד אחד הברגה M10 ומצד שני הברגה M10 עדינה, אבריג אותו על אחד מברגי הראש, ולתוכו את החיישן. ההנחה היא שטמפ' ברגי הראש זהה או קרובה מספיק לטמפ' הראש. עוד מעט תמונות... חוץ מכל זה, הזמנתי בולמים עם מק"ט מקורי, של בילשטיין. מומחי הטרנספורטר לא ממליצים באופן כללי להשתמש בבולמי גז לטרנספורטר, כי קבוע הקפיץ של הבולם מרים מעט את הרכב מאחור כיוון שהבולם מחובר ל"מנוף" מאחורי הזרוע העוקבת האחורית. במקרה שלי, החלטתי שזה יהיה בסדר, כי הקפיץ האחורי מעט שקוע, והרכב, באופן כללי, כבד. לחברות המובילות האחרות כבר אין, למרבה הצער, בולמים עם מק"ט מקורי לטרנספורטר, אלא בניה מיוחדת בהזמנה (כך שהבחירה היא מתוך היצע מוגבל מאוד). כך או כך, מדובר בוולמים יקרים- אבל מדובר בבטיחות ובנוחות נסיעה גם יחד, מה שהופך את ההוצאה לקלה יותר. אסף.

מדליק. משה, אני חייב להודות שזה לא הטעם שלי, אבל האוטו פשוט מדליק. ולשאר- מה אכפת לכם? הבנאדם הוא אספן אמיתי, עם אוסף שמוקדש כולו למטרה אחת ולנושא אחד. אז הצביעה והקישוטים לא מקוריים? למי זה איכפת? אין פגיעה אמיתית ברכב בגלל הקישוטים, אם אי פעם הרכב יימכר, אפשר להוריד אותם ולהשקיע בצביעה באחד מהגוונים המקוריים שהיו באותה שנה. ביג דיל. אם אני אצבע את הטרנספורטר שלי בדוגמאות וציורי שלום ואהבה של שנות ה60, לאף אחד לא יהיה איכפת, נכון? אבל קישוטים על טנדר פז'ו? אוי ואבוי... אסף.

לייבא באופן כללי מירדן מותר. את בדיקת המכס עושים בחיפה, ופרט לכך הכל כרגיל. FJ יש בארץ, בודדים אבל יש. חלקם בלי רשיונות (שלל לשעבר ודברים אחרים). לא תהיה לך בעיה לייבא כרכב אספנות, אך קח בחשבון שמחיריהם בכל העולם גבוהים, והמקומות המחידים בהם הם לא יקרים להחריד הם מקומות בהם ההגה הוא בצד הלא נכון. אסף.

קצת קדימה, קצת אחורה... היתה שבת מוזרה. התחלתי בהחלטה להוריד מנוע. בעיקר בשביל לקחת אותו לאיציק כדי שישתול לי קינסרט שיחזיק את הגוז'ון שנשלף. על מנת להוריד את המנוע צריך לפרק כמה מהפחים מסביב (מנוע קירור אוויר מכוסה בפחים שמתעלים את זרימת האוויר). פירקתי (שוב) את מערכת ההזרקה עם הסעפת והכל, פירקתי את הכיסוי של ראש שמאל והסתכלתי מקרוב על החור של הגוז'ון החסר. אם תסתכלו על התמונה של הראש בתגובה הקודמת, תראו שהגוז'ונים של הסעפת יניקה מוברגים למעשה ל"צלע" החיצונית ביותר. מבט מקרוב גילה מהצד הפנימי של אותה צלע הברגה תקינה- כלומר- הגוז'ון פשוט לא היה מוברג פנימה עד הסוף (איזה עד הסוף... היה מוברג פחות מחצי דרך. קצת לוקטייט, הברגתי את הגוז'ון הסורר עד שראיתי אותו יוצא מהצד השני. הסתדרנו. אבל זה לא הכל. החיישן חום המאולתר, זוכרים? האילתור הוא חור של אחד מברגי כיסוי הפח, זה שלייד הגוז'ון הסורר ממקודם, שהורחב והוברז להברגה M10. כאמור, הקדח הוא קדח עובר בצלע קירור- לא מקום ממש מוצלח למדוד בו טמפרטורה. אבל אני לא יכול לחשוב על מקום אחר פנוי לקדח מוברז לחיישן- יש למישהו רעיון??? אני ממש אובד עצות. רגע, חשבתם שזהו? אז הדיכאון האמיתי התברר לי כשפירקתי את הפגוש האחורי (כשחשבתי שאני בדרך להוריד את המנוע). אז ראיתי חור בתעלת האוויר שליד המניפה. חור ממש, באלומיניום, שנגרם מפגיעה של אבן או משהו קשה לפני קצת יותר מ20 שנה, ככל הנראה. עכשיו יש לי שתי אפשרויות- הראשונה- טלאי סביב החור. זה במקום , בלי בלבולי מוח ובלי להוריד את המנוע. השניה- את כל התעלה (יציקת אלומיניום שיושבת לרוחב המנוע) להחליף באחת תקינה שיש לי ממנוע אחר שפורק לחלקים. זה הפתרון הנכון, אבל שוב... המנוע צריך לרדת בשביל זה. וזה לא שלוקח יותר מחצי שעה לפרק מנוע מטרנספורטר (וכל מה שנשאר לי זה לפתוח 4 ברגים במצב הפירוק הנוכחי), זה שכשאין ליפט, זה סיפור מהתחת- צריך להפריד את המנוע מהגיר, ואז להרים את התחת של האוטו איזה 30-40 ס"מ באוויר. לא סימפטי במיוחד. חוץ מזה, הרשלנות של המכונאי שטיפל במנוע בפעם האחרונה (זה שהחליף ראש) ממש מדהימה. כל החיבורים בין תעלות האוויר פתוחים- זה אומר שמערכת הקירור לא ממש עובדת. לאטום הכל תהיה עבודת נמלים, ואני לא בטוח שיש לי מהיכן להשיג את כל החלקים. בקיצור- עוד עבודה רבה לפנינו, אבל אני אופטימי... לאט לאט ובסוף זה עוד ייסע... (נראה לי שגם את שבת העבודה הבאה אני אתחיל בהחלטה להוריד מנוע...) אסף.

מה עדיף? מסנן סיני מצ'וקמק, או מסנן אירופאי לא מתאים שנדחס בכוח למקום (וחונק את המנוע אולי) ? אסף.

ידוע. סוג של פתרון זמני. אסף.

קניתי בטיפול הקודם פילטר אוויר אצל ג'אן (רח' המסגר בת"א), הדגשתי שמדובר על 2 ליטר שנת 2003. קיבלתי פילטר MANN c25126. הפילטר נראה לי בהרכבה קצת גדול מדי (לא נכנס, אבל בסוף נכנס בכוח). לקראת הטיפול הנוכחי קניתי שוב פילטר אוויר (עבר מספיק קילומטרז'), אמרתי שבפעם הקודמת הוא נראה לי גדול מדי וביקשתי לוודא שמדובר בחלק מתאים- וקיבלתי את אותו חלק עם אותו מק"ט. בירור בקטלוג MANN מעלה שמדובר בחלק למנוע 180 כ"ס משנתון חדש יותר (החל בסוף 2003) וכי המק"ט המתאים לרכב שלנו הוא c25101. בג'אן לא הסכימו לתת זיכוי על החלק הלא נכון כי הוא בלי הניילון (אנחנו מדברים על 77 שקל), ואף הגדילו והתווכחו עמי שהחלק כן מתאים (להזכירכם- פילטר גדול מכדי להיכנס לבית שלו). ציטוט: "לא מעניין אותי המק"ט של MANN על השקית יש מדבקה עם מק"ט פז'ו ובמחשב כתוב שהוא מתאים ". אז את שאר הדברים שהייתי צריך הלכתי לקנות במקום אחר. חבל לי, הרבה שנים קניתי הכל שם. אגב, הפילטר אוויר הסיני שקניתי אי שם ביצחק שדה אמנם סיני, אבל נכנס בול. שימו לב למק"טים כאשר אתם קונים חלפים. אסף.

אגב, המלצה כללית שלי כמי שנאבק בפקידי משרד התחבורע באופן קבוע- רצוי להרים טלפון ולשאול. יותר מזה- לבקש שישלחו לך פקס או מייל בו צילום של התקנה. בבוא יום, ועם פקיד/ה שחושב/ת שהיא/הוא יודע/ת (והנה מבזק: חלקם הגדול של הפקידים בורים בתקנות), יהיה יותר קל. אסף.