zizkebab

רייקונן ובורדה.

באטון ממש נלחם באוטו. בסטינט הראשון, היה קטע שהשמיעו אותו מדבר ברדיו עם מהנדסי המרוץ שלו, הוא נשמע לחוץ והתלונן על חוסר אחיזה. הוא ביקש להיכנס והם דחקו בו להישאר כי הוא עוד לא הגיע למרווח שבו הוא יכול לתדלק ולהחליף צמיגים, אבל הוא נכנס לבסוף מוקדם יותר. גם רובנס באריקלו סבל מאותן בעיות. הכי גרוע לדעתי זה שרייקונן עוד פעם גזל מסוטיל נקודות, למרות שיש הטוענים שמדובר בתקרית מרוצים רגילה...

יש את משאיות הזבל שלוקחות אשפת מפינות איסוף עם כף גדולה כזו, לפעמים הן עמוסות על יתר המידה ועפים מהן חלקי אשפה. למשל, פעם נסעתי מאחורי ממשאית כזו, ועף ממנה כסא פלסטיק.

נחמד לראות נהגים שלא היכרתי נוהגים ברמה גבוהה - כל מי שהגיע לגמר הגיע בזכות. חוץ מזה, אני שמח שעמדנו בזמנים, פחות או יותר. אבל ירון, אתה יודע מה אנחנו רוצים בתכל'ס...

שניהם מסלולים ראויים. תלוי במזג האוויר ובזמינות. רחובות הוא בחניון תת קרקעי וביל"ו תחת קורת השמיים. שים לב שביל"ו סגור בשבת.

בקארטינג רחובות יש גימיק שלמעשה הוא דבר מאוד מועיל שאין באף מסלול אחר: תצוגת זמן הקפה בקארט. זה פידבק מאוד מוצלח לגבי היכולת שלך בזמן אמת, ומסייע בשיפור זמני הקפה.

אני משתדל לעשות את זה. אשתדל להתמיד בכך.

האמת היא שנזכרתי עכשיו שיש עוד קבוצה, ושם כבר התפקדו 896 איש: הנה הקבוצה הבעיה היא שקבוצות בפייסבוק לא אומרות הרבה...

הלינק לא עובד

1. ההמבורגר הראשון שאכלתי שלא ברשת מזון מהיר היה בפופא. הייתה שביעיסט שיכור שחזר מבילוי בזמן אמיתי. זו הייתה חוויה, הלחמניה העבה שמסוגלת להחזיק את הקציצה העבה שבתה את לבי. 2. אח"כ עם סיום התיכון גילינו את אגאדיר במדרחוב נחלת בנימין. בר פצפון שמגיש המבורגר אדיר עם תוספות אלוהיות. אח"כ הם פתחו סניף בהרצל"פ, בו היה קל יותר לתפוס מקום. כוכבו של הסניף בנחלה דעך. עם הזמן, גם בהרצל"פ לא היה מה לחפש חוץ ממלצריות חתיכות. 3. חבר סיפר לנו על דיקסי. באנו. שילמתי הרבה כסף בשביל חיילי חובה עניים. היה נחמד אבל לא נפלנו. 4. חלפו השנים והגיעו מוזס ובלאק. מוזס היה המקום לשרוץ בו אחרי בילוי. בלאק היה טעים אבל יקר מדי. שתי הרשתות החלו להתפרש ברחבי הארץ, ובכל סניף הרמה אחרת. בכל אחד מהם אפשר לנחול הצלחות ואכזבות. למרבה הצער, אין להם יכולות לכפות סטנדרדיזציה כמו מקדונלד'ס. 5. במקביל, מג'יק בורגר הפך להיות ההמבורגריה העממית החביבה עלי. אני זוכר מקרה בו חברה שלי רצתה לאכול מקדונלדס כי היא פחדה שלא תתגבר ההמבורגר של מג'יק בורגר, והיום היא מורידה שם יחד איתי המבורגרים (והצ'יפס שם הוא אדיר!!!). עם זאת, הפלפול הרב בא לחפות על רמת הבשר, שבכל זאת לא יכולה לעמוד ברמה של האחרים. 6. בורגוס זה לא אדיר. בכלל. 7. בתור פתח תקוואי לא טרחתי לבקר בכלל ב R2 ואם כבר המבורגר כשר, אז עדיף לאכול בורגראנץ' ברחוב רוטשילד. לפחות יש להם רוטב ספרדי )) 8. לאחרונה חבר התחיל לעבוד במקום בשם "wolfnight". אכלתי שם רק פעם אחת, לפני שבוע, והטעם והמרקם עדיין חרוטים בזכרוני לטובה. אני אסתכן ואומר שאם הם חוזרים על ההישג בפעם הבאה שאני אוכל שם, המקום הזה הוא ההמבורגריה הנבחרת!!!

מזל טוב, שנזכה לראות מירוצים לפני שתחליף עוד עשור

יארי מאטי לאטבלה הוא הנהג הכי לוזר שיצא לי להכיר בשנים האחרונות. כמה אפשר לפשל? כמה???

זה קורה המון פעמים בצומת הסירה, אבל קצת הפוך. אנשים יורדים במחלף, וממשיכים ישר חזרה לכביש החוף מהמסלולים האמצעיים הפונים שמאלה להרצליה פיתוח. למעשה, זה קורה בעוד הרבה צמתים. אין מנוס אלא להיות מעורים בתנועה, להתבונן במראות, לאותת וכו'. לפעמים זה אפילו עוזר.

אני עוקב אחרי הפורומים העוסקים בספורט המוטורי הרבה זמן אבל לא מבין את ההבדל: האם יש הבדל עקרוני בין באחה ישראלי למירוצי הראלי, כך שאחד מתקיים לאורך מסלול חוצה ישראל באופן תקין, ואחר המתנהל לאורך 3 מספר קילומטרים נתקל בקשיים? ההבדל היחידי שאני רואה זה שאולי רוב כלי הרכב בבאחה הם עם לוחיות רישוי "צהובות" וכלי הרכב בראלי הם ללא לוחיות כאלה... אולם ראיתי בתמונות כמה כלי רכב עם לוחיות "במבחן", טרקטורונים ללא קשתות התהפכות כך שוודאי לא עברו מבחן רישוי, באגים בבנייה עצמית... אז אולי אין הבדל?

תמיד ראיתי את המתחם הנטוש והעזוב וחשבתי לעצמי: מי המשוגע שיבוא ויעשה עם זה כבר משהו? כל הכבוד ליזמים. אם היה לי רכב שמצדיק את העלות, הייתי בא ... (והבנתי שקארטים לא יכולים לנסוע שם)

פרסמתי את זה במקור בבלוג שלי (לינק למטה) , ואני יודע שזה קצת הזוי - אבל לדעתי השלכותיה של ה"ידיעה" שבנידון שהיא שולית כביכול עשויה לעניין את העוסקים בספורט המוטורי, כדי שיקבלו פרספקטיבה לגבי מצבם לעומת ענפי ספורט אחרים, שהם "שוליים" לא פחות. ------------------------- נתקלתי במקרה בכותרת באתר The Marker: 12:53 : בהשקעה של 2 מיליון שקל של משרד התחבורה נחנך היום מנחת מטוסים - מצדה - ליד ים המלח; ישמש את אולימפיאדת טיסני הסילון שתיפתח היום שאלתי את עצמי: אולימפיאדת טיסני סילון? 2 מיליון ש”ח על מנחת? מה קורה פה? לא מצאתי יותר מדי מידע, אבל מסתבר שזו לא בדיחה: אכן מתקיימת אולימפיאדת טיסני סילון ומידע נוסף אודותיה נמצא כאן: http://www.2009jwm.com/index.htm תדהמתי נבעה מכך שמשרד התחבורה הקצה 2 מיליון ש”ח בשביל לשדרג את המנחת הזה למטרת האולימפיאדה. חיפשתי מקורות לכך באתר משרד התחבורה אך לשווא, ומכיוון שמדובר רק בכותרת באתר דה מארקר ולא בכתבה, גם כן לא מצאתי יותר מדי. בסופו של דבר, מצאתי איזה כתבה תלושה מהמציאות באתר הזה: http://www.yallakadima.co.il/article.asp?item_id=8365 שם נאמר שהשר הגיע לאתר, שמע שהולכת להתקיים שם אולימפיאדת טיסנים, והקצה לשם כך תקציב. לעומת זאת, מספר דקות לאחר מכן, מצאתי את הכתבה הבאה: http://www.port2port.co.il/Index.asp?ArticleID=66129&CategoryID=44 שם מתייחסים בכלל לעובדה שרוצים להביא לשם “מוניות אוויריות” וכו’. בכל אופן, מישהו הצליח לגעת בליבו של אדם רב דרג במשרד התחבורה ולגרום לו להקצות תקציב - חרף התנגדויות פוטנציאליות מצד כל מיני גורמים. מה אני רוצה לומר? איך זה קשור לעולם הספורט המוטורי? אם ענף כמו טיסני סילון מצליח לארגן אירוע בינלאומי ועוד לקבל תקציב של 2 מיליון ש”ח לסלילת מסלול, מדוע ענפי ספורט מוטורי כמו דראג, קארטינג, סופרמוטו לא יקבלו תקציב כזה? הרי סכום כזה מספיק להרים תשתית סבירה ברמה לאומית. על הדרך, אפשר לשאול - האם מתחרים יסכימו לכתת רגליהם לפריפריה על מנת להתחרות?

3000 ש"ח זה מחיר סביר. ההתקנה בפנדה שלי עלתה לפני שנתיים 2700 ש"ח, מתוכם 1000 לצמת חשמל. ברוב כלי הרכב היום אי אפשר לגנוב חשמל מאורות הרוורס והווינקרים, כי מערכת החשמל של הרכב מזהה את זה ונכנסת למצב חרום. למעשה, המתקין גילה את זה בדיעבד :-/ . אה, עוד משהו: תבדוק אם יש אור רוורס או לא בצמת חשמל, וביטול של אור ערפל. לפי התקינה האירופאית, לא צריך אור רוורס במכוניות פרטיות, ואור ערפל מבוטל ברכב במידה ומחובר נגרר. בישראל דווקא נהוג לשווק חלק מהגרורים וגם מנשאי אופניים עם אור רוורס, וכבר היה טסטר שניסה להכשיל את הנגרר שלי בטענה שאין לי אור ערפל באוטו.

באיטלקית זה אפילו יותר טוב: http://www.youtube.com/watch?v=CK--NMxOOD0

תכננתי להוריד מהאינטרנט ולראות, אבל בגלל התיאורים לא התאפקתי: http://www.youtube.com/watch?v=2CDXyXObUA8 דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. פסיכי לחלוטין מה שהולך שם.

בכל הנוגע לבזבוז מים, הדבר היה נעשה גם בימי המרכז הארצי להוראת תחבורה שהיה באשדוד. בזמנו, המטירו ממטרות קובים של מים על גבי משטח בטון על מנת שמשאיות יחליקו. חוץ מזה, מסלולים כמו מסלולי מוטוקרוס זקוקים ל"השקיה" גם כן. עם זאת, לכל דבר יש מחיר ואם אפשר להשתמש במי קולחין, זה יהיה יתרון. מי יודע, אולי אפילו נארגן ככה "מירוצי גשם" באמצע הקיץ

בשעה טובה, צביקה!!! אני לומד באותו יום עד 14:00-14:30, אך אנסה לבוא!

אודי, אני חייב לומר שזו לא גאווה לאומית, אלא הצלחה פרטית של משפחת דאי. להצלחה הזו אין כל קשר להיותם ישראלים. אין כאן שום דבר לאומי - אין מנגנון שהכתיר אותו כאלוף הלאומי (לפחות לא במסגרת האליפויות בהן התחרה), אין תמיכה או הכרה מהמדינה, אין ספונסר ישראלי. כשאלון יגיע לגיל גיוס, ודאי לא יכירו בו כספורטאי מצטיין, וספק רב אם יכירו בו כספורטאי פעיל (אני מקווה מאוד שיש להם קשרים באכ"א). במקרה זה, יש כאן רק עבודה של אברהם, אלון ומעגל מסויים של אנשים מסביבם. הם לקחו הימור, השקיעו ממרצם, זמנם וממונם, והחליטו ללכת על אליפות פורמולה רנו באסיה. למרבה ההפתעה, הם גם מצליחים שם. למרות שאני מצר על כך שלא ראיתי את אלון על קארט בערך משנת 2006 (או תחילת 2007?), אני שמח שהם מצאו מקום שבו אלון מצליח ואולי גם ילכוד את תשומת ליבן של קבוצות שיאפשרו לו להתחרות בהמשך. בנוסף, במבט על מקרה זה, חשבתי על על תובנה והשערה: 1. מקרה זה מראה שמי שנמצא במקום הנכון ובזמן הנכון, ויש לו את המשאבים המנטליים, הפיזיים והפיננסיים, יצליח בלי קשר ללאומיות שלו. 2. בהתקיים גוף מסודר, ייתכן והיו עוד רבים כמו אלון שממשיכים מעבר לרמה המקומית או הלאומית, ומנסים את כוחם בזירה הבין לאומית.

ישר כוח. לא יכולתם לנסח את זה יותר טוב: "ניתן להשוות זאת לסיטואציה שבה המשטרה תכנס לזירת איגרוף ותבדוק את חוקיות הכפפות של המתאגרף, שהרי אלימות אינה חוקית, נכון?" אני הולך לאמץ את האנלוגיה הזו.

גדול, מצחיק, אהבתי.

האם הייתה לך בכלל אפשרות לבקש צמיגים איכותיים, אפילו בתוספת תשלום?