אביב

לוודא שהווסת באמת מזיז את התריס/ברז או מה שלא יהיה בפיז'ו כמו שצריך. יש מכוניות שהבידוד של התריס שמפריד בין האוויר הקר לחם במטריצה נהרס ולכן אוויר קר מתערבב עם אוויר חם. אחרי שבדקת דברים אחרים אם יש לך סיבה טובה לחשוב שיש סתימה ביחידה הפנימית לדעתי אתה יכול לנתק את שני הצינורות ולהכניס מים לא בלחץ. פשוט תחבר צינור מים רגילים ותפתח את הברז לאט לאט. אם הזרימה נראת לך חלקה זה אמור להספיק. אין שם צורך בלחץ גבוה כדי שהאוויר יתחמם. כשתסיים תכניס אוויר בעזרת צינור (שלא תכניס את הג'יפה לפה) כדי לרוקן שאריות מים רגילים.

לפותח השרשור- חשוב להבין מה זה מומנט, הספק והקשר ביניהם. תעזר בחומר שהפנו אותך אליו. לשאלתך, תיאורטית אם תקח שני מנועים, אחד ממכונית מירוץ ושני ממשאית ולשנייהם אותו הספק כאשר תחליף ביניהם הם יתפקדו באופן זהה. בפועל זה לא עובד ככה כי יש סיבות מעשיות- גודל פיסי, משקל, סל"ד אידאלי להספק מקסימאלי ושאר נושאים מעשיים.

יכול להיות שיש גם בעיית טעינה (ואוליי רק בעיית טעינה) ולכן המצבר הלך ודעך בדרך לירושלים. בכמובן שזה יכול לגרום לבעיית סחיבה. תתחיל בלאבחן את בעיית המצבר+טעינה ולאחר מכן תראה איך האוטו סוחב.

אם אני לא טועה הבהוב המנורה אומר שהנעילה לא נכנסה לפועל עדיין. לפעמים צריך לנסוע קצת קדימה אחרי השילוב כדי שזה באמת ינעל ואז המנורה דולקת קבוע.

בדוק טעינה. הנורה מסמנת בעיקרון בעיית אלטרנטור/חיבורים אליו ולא בעיית מצבר.

צביקה אתה תותח- מכיר כל אחד והאוטו שלו. אתה יכול לתת הסבר קצר על מה היתרונות/חסרונות במצערת כפולה? בתודה מראש,

גם ככה אבחון וירטואלי הוא קשה, תן עוד פרטים ככל שניתן. צבע, תיגע בו- שמנוני, לא שמנוני, ריח. בנוסף קח פנס ותנסה לראות מאיפה הנוזל מגיע.

רק להוסיף שהמעגל שמרק צרף מתאים לצרכנים בודדים שצריכתם לאורך זמן לא עולה כל 30A. ראיתי שיש מוצר מדף אותו מחברים בטור למצבר והוא מנתק את הזרם כאשר מכבים את הרכב כך שהזרמים הפרזיטיים לא מרוקנים את המצבר. אני מניח שיש להתייחס לנושאים כמו מחשב רכב ואזעקות אם מחברים כזה דבר. דניאל- המעגלים (לפחות המקוריים) המותקנים ברכב חייבים לעמוד בסטנדרטים שמגדיר SAE אשר כוללים הנחיות הגנה מפני surges. בכלל כל תקני EMC כוללים פרק בנושא הגנות מתח. זה יהיה בזיוני למדי לגלות שאין כך הדבר, למרות שאני לא אתפלא אם באמת מתעלמים מזה. כמובן שגם אני מכיר וראיתי מעגלים ברכב שנדפקו מסיבות כאלה ואחרות וכמובן שתמיד עדיף להיזהר כמה שיותר ולהמנע מלבדוק האם קיימות הגנות או שלא. לפותח השרשור, אתה יכול לפרט את הפרוצדורה של איפוס החלונות בטויוטה?

התופעה קוראת הרבה, בבורות, חול, כורכר וכל מיני מצבים אחרים בהם האחיזה של כל הגלגלים איננה זהה. כאשר אתה לוחץ על הברקס הגלגלים מגיבים בצורה שונה היות והם עוברים חיכוך שונה, נניח גלגל אחד בדיוק נכנס לבור או צד אחד של הרכב על חול. מערכת ABS מנטרת את המהירות הסיבובים של כל גלגל וגלגל. כאשר ישנם הפרשי מהירויות מעל סף מסויים (וכמובן הברקס לחוץ, אפילו לחיצה הקלה שביותר) המערכת תתחיל לפמפם את הברקס. במידה וכל הגלגלים בולמים בצורה טובה ואחידה יחסית (כפי שבודקים בטסט למשל). אני לא הייתי מתרגש כלל.

הייתי רוכש כפתור חיפוש בצע חיפוש, הנושא נדון הרבה פעמים.

הקופסה השחורה של האוטו?! אם אתה יכול תצרף צילום. אוליי זאת יחידת הפיקוד של המאווררים.

ברור שיש קשר ותיאורטית דבר כזה יכול לקרות, מאידך הוא יכול לקרות מעוד 1001 סיבות. אם כל מגע רופף ברכב היה הורס את כל המערכות האלקט' מצבנו היה בכי רע. לדעתי מנק' מבט של אלקטרונאי ומפתח טיעון כזה בחיים לא יתקבל בבית משפט. תנסה לתבוע את יצרניות הסיגריות או הנשק במקום...

מסכים עם כולם (איזה יופי...) לא שאני הולך להגיד משהו מרעיש בעניין אבל קצת הרחבה מנקודת מבט של מתכנן, כדי למנוע בעיות ברכבים ממוחשבים אכן עדיף לחבר מקור חיצוני בזמן הניתוק. לגבי קפיצות המתח (Surges), שדני תמיד אוהב להזכיר, שנגרמות בחיבור או ניתוק מתח- התופעה נגרמת כאשר העומס הוא השראי (כולל רכיב כמו סליל) באופיו והחיבור/ניתוק מייצר AC בתדר גבוה וגם ברוחב פס עצום (כמו אות הלם). במקרה של הרכב ההשראות נובעת מחוטי ההספקה שמובילים חשמל לכלל המערכות. כאשר ישנו שינוי זרם מהיר בזרם הזורם דרך סליל (כאמור החוטים במקרה שלנו) מתפתח עלייהם מתח גבוה. מה שכן אני מסכים לגמרי עם מרק שהיום כל המערכות, ובמיוחד הג'וקים (ICs) מוגנים מתופעות כאלו, במיוחד מערכות אלקטרוניות של רכב. ההגנה מתבטאת במעגל Clamping בכל קו I/O. וכן סינון AC ו-Clamping על אספקת המתח.

השאלה לא כ"כ מובנת, אם יש לך חיישן למדה (למבדה) זה אומר שיש לך ממיר קטליטי. אם כך הדבר לא מומלץ שתסיר אותו. סביר להניח שלא תעבור בדיקת זיהום אוויר (למרות שיש מקרי נס שכן עברו, אבל לא הייתי בונה על זה). האוטו שלך יזהם לכולנו את האוויר. תציין את סוג ודגם הרכב כדי שיהיה אפשר להעריך את המחיר.

מרק צודק. אכן בספר וולקסווגן כתוב שרק צריך למדוד את גובה הנוזל ולא להחליפו. כמו כן גם ב-Haynes שלי רשום שאם משתמשים בנוזל המקורי של פולקסווגן אין צורך להחליף את הנוזל.

לא הצלחתי להבין, אם אין לך את היחידה אז בשביל מה אתה צריך סכימה? את מה תתקן את הסכימה?

נשמע שהבעיה בכפתור עצמו. אני לא יודע איך זה הולך אצלך אבל אם אתה יכול נסה להחליף עם כפתור של חלון אחר ותראה אם זה משנה משהו.

צריך לגשת לדיאגנוסטיקה ולקרוא את קוד התקלה, יכול להיות שאתה יכול לקרוא את הקוד ללא סקנר דרך הבהובי המנורה. בצע חיפוש בפורום, אני יודע שיש הפניה לאתר שמסביר איך לעשות את זה. בכל מקרה יכול להיות שהתקלה אינה קבועה בגלל זה המנורה נדלקת ונכבת לפרקים. במצב כזה כשיקראו את קודי התקלה תופיע לצידן המילה Intermittent

כדאי שתחפש מידע בנושא בפורום האודיו. יש שם המון מידע בנושא הזה (קבלים, לא קבלים, אלטרנטור וכו')

מהנסיון שלי אתה לא תצליח לשים יד על שרטוט פנימי של היחידה. מה שכן תוכל לעשות זה קצת Back-Engineering. אם יש לך נסיון באלקטרוניקה, היחידה היא לא מתוכנתת והרבה מזל אתה תצליח לזהות/לבדוק רכיב שרוף. סביר להניח שכמו ב-95% מהתקלות במעגלים אלקט' הבעיה היא ברכיבי ההספק. אם תצטרך הכוונה כיצד לנסות לאתר את הרכיב השרוף צלם תמונה טובה של הכרטיס ואני אנסה להדריך אותך.

בגלל זה שאלתי כי אני מנחש שחומצה הידרו כלורית תגרום נזק לאלומניום ולמתכת בכלל. נשמע לי מאד לא הגיוני שהחומר הזה הוא חומצה. חומצה לא עושה כלום לשומן עד כמה שאני יודע. ההגיון אומר שזהו איזה דטרגנט דווקא בסיסי ולא חומצתי. מישהו יודע באיזה חומר מדובר?

תודה על הקבצים, את הפרוצדורה אני מכיר, ביצעתי אותה יותר מפעם אחת. תהרוג אותי מרק אבל אני דיי בטוח שבספר הרכב שלי (או ב-Haynes) מומלץ להחליפו כל שנתיים... אני אבדוק.

אוקיי אז ככה, מאחר ומדובר בזרמי זליגה (אגב אני לא מסכים להגדרה, זרם זליגה זה משהו אחר אבל העיקר שהכוונה ברורה לכולם) שהם קטנים בדר"כ מ-1A לא תוכל למדוד אותם במדוייק אפילו אם תקנה את הצבת DC שהוא בסבירות גבוהה איכותי ומדוייק יותר מכל מעגל שאני או אתה נבנה. במקרה הטוב תוכל לקבל מושג גס ברזולוציה של אמפר אחד. כמו שהסברתי עיקרון ההשראות ההדדית לא יבוא לעזרתך כאן בגלל שמדובר ב-DC. מה שכן אפשר לעשות זה לחקור קצת על איך הצבתות DC עובדות (כמו שאמרתי, אני מנחש שעל אפקט Hall) ואז לבנות מעגל כזה שיגביר סיגנל שיגיע מחיישן Hall (אגב יש בתוך הדיסטריביוטר של רכבי הזרקה חיישן כזה, רק שאני לא יודע מה הרגישות שלו- אוליי יכול להיות שימושי). נדמה לי שראיתי צבת רב-מודד שיודע למדוד גם מתח וגם זרם DC. אם אני זוכר נכון רק AC היה ניתן למדוד דרך הצבת ו-DC דרך הדקים רגילים כמו כל DMM אבל יכול להיות שאני טועה. כדאי שתבדוק, אוליי לקנות כזה לא יעלה הרבה (ברור שלא של פלוק). אני אשמח אם למישהו יש שיטה יעילה שאני לא מכיר למדוד DC ללא חיבור טורי.

נדמה לי שבמכוניות VW ההמלצה היא להחליפו כל שנתיים, למרות שהסיבה לא ברורה לי לחלוטין. יכול להיות שזה מתבקש כדי לנקות קורוזיה ולכלוכים אחרים שהתווספו למים תוך כדי המעבר בתעלות הקירור. לא נראה לי שהחומר עצמו מאבד מתכונותיו הכימיות/הפיזיקליות כך שצריך להחליפו מסיבה זו.

היי מרק, בוא נעשה סדר בבלאגן- מד השראות הוא מכשיר לגמרי שונה ממה שנאמר. הוא מודד השראות עצמית של סלילים (נמדד ביחידות מיקרו הנרי). נכון שצבתות זרם ל-AC מבוססים על השראות אבל זה לאהופך אותם למדי השראות ובכל מקרה לא רלוונטי למקרה שלך- מדידת DC. מה שאתה מחפש נקרא צבת זרם. המכשיר מקובל מאד לשימוש ב-AC ודיי נדיר לשימוש ב-DC. את צבת הזרם מחברים לרב המודד והוא מתרגם זרם למתח או לזרם (תלוי בסוג) בדר"כ ביחס של חלקי 1000 ולכן איננו מתאים לזרמים נמוכים. ישנו פרוב זרם לסקופ אבל זהו פרוב יקר ודורש מגבר מיוחד לפני החיבור לסקופ. בכל מקרה איתו מודדים זרמים נמוכים. כמובן שבכל מקרה את הצבת נועלים מעל החוט (הבודד כמובן ולא צמה) ואז ניתן למדוד ללא ניתוק. בעיקרון צבת AC הוא סוג של סליל (בפועל זאת ליבת שטף יעילה מאד) שמתלפף סיבוב אחד סביב החוט הנבדק. במקרה שלך ליפוף חוט לא יעזור לך היות ואתה מודד DC, שיוצר שדה מגנטי קבוע ולכן כאשר יושרה על סליל אחר (זה שתלפף) לא יווצרו בו שינויי שטף, לא שינויי מתח ולכן לא תוכל למדוד כלום. ראה לינק מצורף לאתר של fluke לאביזר הרלוונטי. מובן שבשורה התחתונה ללא הצבת DC לא תוכל למדוד ללא ניתוק בלי האביזר: http://www.fluke.nl/comx/show_product.aspx?pid=9323&locale=ilen&product=PRCU לדעתי מדידת הזרם ב-AC מתבצעת ע"י השראות על הסליל ומדידת זרם ה-DC ע"י Hall sensor אבל זה רק ניחוש. לא בדקתי את העניין. אם אתה רוצה למדוד צריכת זרם כאשר הסוויטץ' כבוי תחבר מד זרם בטור ותתחיל מהתחום של 10A. לא סביר בעליל שהרכב יצרוך מעל 10A כשהוא כבוי (עם סוויטץ סגור כמובן וללא מגברים או זללנים אחרים דלוקים). אם תראה שהתחום נמוך תעבור ל-mA. במקרה הכי גרוע ישרף לך הפיוז במודד. אם מאד חשוב לך למדוד גם כשהמנוע דולק אין לך ברירה אלא להשתמש בצבת DC (בגלל הזרם הגבוה, לא בגלל הניתוק). צור איתי קשר במידה והדבר קריטי ואני אנסה להשיג צבת כזה לצורך הבדיקה.