אביב

4.5 אינץ' יספיק לך לתעלות (עושה המון אבק). אם אתה מחפש משהו חד פעמי- בוש הירוק. אם אתה מחפש כלי מקצועי- מקיטה, בוש הכחול, מטאבו או היטאצ'י. תבדוק אם יש דגם שאפשר לרכוש לו מתאם לחיבור שואב אבק. זה יחסוך לך עננים של אבק ובכל מקרה כדאי שתעבוד עם מסכת נשימה לאבק בדרגה P3, אחרת תגיע לבית חולים עם סיליקוזיס...

מחיפושים התקשיתי למצוא מקדחים כמו שאתה מתאר במידות של עד 10 מ"מ. יש לי מקדח אחד כזה של חברה צרפתית לא ידועה. מאיזו חברה אתה קונה מקדחים כאלו? אגב במידות שאתה מתאר נראה לי שאפשר למצוא מקדח עם שימות מתחלפות. אני מניח שאתה ממילא קודח על מכונת יציבה אז אני מתקשה להבין מדוע אתה לא משתמש במקדחי מתק"ש מלא, עם חורי מעבר לנוזל קירור וציפוי TiN. אם כבר מתדיינים בנושא מקדחים, מה דעתך על מקדחים בעלי יותר משתי שפות חיתוך?

יש לי סט שהרכבתי לפני כעשר שנים. המידות השלמות הם מקדחים של guhring והחצאים של etm מדגם שאז קראו לו etm gold. רוב השנים הסט שימש אותי לקידוח ידני. מהשוואה התרשמותית המקדחים של etm קודחים טוב יותר והחזיקו בצורה טובה יותר. לעיתים קרובות הייתי קודח חור מוביל עם מקדח של etm ומשלים אותו עם מקדח של ghuring. כיום לקידוח במכונות אני קונה מקדחי קובלט או וידה מלא של wtp (titex) והם מעולים.

בוא נשים את זה על השולחן- סט מקדחים איכותי 1-12mm בקפיצות של 0.5mm עולה מעל 1000 שקל. אתה מוכן לשלם מחיר כזה? אם לא חבל לדבר על מקדחים איכותיים. קידוח במקדחה ידנית הוא לא יציב והורס את המקדחים נקודה. במצב כזה המקדחים צריכים השחזה לעיתים קרובות. בקידוח על מכונה יציבה כמו מחרטה, כרסומת או מקדחת עמוד רצינית המקדחים מחזיקים המון זמן גם שהם עובדים בעומסים גבוהים בהרבה. כמעט כל קידוח במתכת, בעיקר בפלדות דורש קירור. באופן חובבני אתה יכול להשפריץ תוך כדי מים בעזרת מרסס. אם אתה רוצה להגדיל אתה יכול לקנות נוזל קירור ייעודי כדוגמת Tapmatic #1 GoldCutting

התשובות שלכם קצת מפתיעות אותי. אני מסכים עם זה שישנם הרבה מתכנתים גרועים בשוק אבל להגיד שיש אינפלציה נראה לי תמוה. הסיבה שיש מתכנתים גרועים היא שהדרישה רק גוברת בשעה שתחומים אחרים כמו low level הולכים ומצטמצמים. לא שלא צריך פשוט היחס בין כמות אנשי חומרה לאנשי ה- low level לאנשי אפליקציה בפרויקט מדבר בעד עצמו. בתור מי שקרוב מאד לעולם ה-emedded והכי low level שאפשר (איש חומרה), מי ששפת c נחשבת לקצת יותר מידיי high level בשבילו, אני רואה שבשנים האחרונות הדרישה לאנשי חומרה, מתכנתי embedded, דרייברים ובכלל כל תחומי ה-low level הולכים ומצטמצמים (אפשר להרחיב גם למה זה קורה). בה בשעה הדרישה לאנשי תוכנה בשפות עיליות וחדשניות הולך ועולה. אז גם אם אתם שמרניים ולא מכבדים מתכנתים מהסוג הזה, אני בספק אם העצה שנתתם לבחור מוצדקת. מעניין לשמוע עוד דעות.

השאלה שלך יותר בסיסית מהחשמל, כך שנראה שהוא לא כ״כ בסיסי אחרי הכל...

ובכל מקרה החוק אוסר על מעל 12 שעות עבודה ביום.

נראה כמו מערגלת.

יש מספר דגמים כך שממילא תצטרך לפרק ולקחת דוגמה.

איתמר צר לי לאכזב אותך אבל אתה טועה וההסבר ניתן כמה הודעות אחרי. לא מדובר באיזה פס ייצור של איזה עסק קטן-בינוני בישראל. מדובר בפסי ייצור מאסיביים. אף אחד לא עוצר ולא מחליף חומרי גלם. מעבר לזה אם תעשה קצת שיעורי בית בכלכלה תגלה כמה מתוך הייצור של יצרני OEM הולך ליצרניות הרכב וכמה מיועד ל- After market. כשתגלה מה היחס בין השניים תגיד לי אם לדעתך היצרן יעשה איזשהו שינוי בפס חוץ מלמחוק את הלוגו או לא להטביע אותו בסוף...

נשמע לי כמו דיון פילוסופי יותר מענייני. כל בר דעת יודע שחברה שמייצרת חלק מסויים לא תקים פס ייצור אחד מאיכות א' ופס ייצור אחר לאותו חלק באיכות ב'. כל מי שמבין משהו ב-mass production יודע שעלויוית הקמה ואחזקה של פס ייצור לא יאפשרו זאת. אם יש הבדלים הם יכולים לנבוע לדעתי ממלאים ישנים של חלק ששופר או משהו בסגנון. לא מעבר לזה. אם לשפוט על פי כדאיות כוללת אין ספק ש- oem משתלם יותר בשקלול איכות-מחיר. מה גם שלפעמים דוחפים ללקוח (או למכונאי) חלף בטענה שזה ״מאותו יצרן שמייצר את המקורי״ כשבפועל זה לא המצב...

האמת שלא יצא לי להיתקל בדיודות שצבועות ככה. במבט הראשון היה נדמה שזה נגד. לפי המיקום אלו דיודות הגנה של הממסר אבל צריך לוודא.

כדוגמת זה: http://multimedia.3m.com/mws/media/51969O/z-axis-tapes-70-0709-3772-0-pdf.pdf?&fn=Z-Axis%20Tapes%2070-0709-3772-0.pdf

במקום לשחק בניחושים עדיף למדוד את תקינות הבידוד ברכיבים השונים עם מד התנגדות בידוד- מגר בשפת העם. אני מהמר כמו איציק על המדחס. כל זה בהנחה ואתה אכן מדבר על הפחת ולא מבלבל עם המא"ז הראשי.

קידום מכירות טיפוסי. אף פעם לא הבנתי את החזירות של למכור שני מוצרים שעולים לצרכן 120 שקל במחיר הזוי של 300-500 שקל. כוסית סיליפוס יעילה במניעת אבנית כל אימת שהיא מלאה. המגן "ברקים" נותן הגנה מסויימת מפני ספייקים של מתח (שהופעתם ברשת החשמל הישראלית אפסית). נגד פגיעת ברק זה לא יכול להגן, בוודאי לא מזיק...

לפני שאכביר במילים אומר לך את השורה התחתונה- לאט ובסבלנות. פער הגילאים משחק לטובתך כי חתולים צעירים מסתגלים הרבה יותר מהר וחתולים בוגרים פחות רואים בחתולים צעירים איום. אם תקרא ברשת יש המון מדריכים, גם בעברית וגם באנגלית לגבי איך משדכים ביניהם. בהתחלה תפריד חדרים. אח״כ תחליף בין החדרים כדי שיכירו את הריחות (או שתחליף חפצים כמו עץ גירוד או איזה סמרטוט שהם יושבים עליו. אח״כ אפשר להם הצצה חטופה אחד על השני. אח"כ תאכיל אותם יחד באותו חדר. אח״כ תן להם לשהות יחד באותו אזור, לפרקי זמן הולכים וגדלים כשאתה נמצא לשמור. התהליך יכול לקחת בין כמה ימים לשבוע או יותר. צריך הרבה סבלנות. ואל תתרגש אם הם קצת נוהמים אחד על השני. צלוחיות ושירותים יכולים להיות משותפים. זה על קצה המזלג.

נשמח אם תסביר לחברי הפורום מה (ואיך) צריך למדוד.

השאלות ששאלת בהחלט רלוונטיות אך לצערי התשובה לא מאד פשוטה. באופן כללי חלק משטחי החתך קבועים בתקנות החשמל לפי העניין. ישנן תקנות שונות למה שקורה בתוך הלוח, מה שקורה במעגל הסופי, מה שקורה במוליכים שבתוך מובלים ולמה שקורה בקווים תלויים באוויר. שטח החתך נקבע לפי סוג המוליך (נחושת, אלומיניום),סוג הבידוד, סוג ההתקנה (האמירה שהוזכרה כאן שלשיטת ההתקנה ולפיזור החום מהמוליך אין השפעה או שהיא זניחה ממש לא נכונה) אלמנט ההגנה, המרחק, מפלי המתח המירביים המותרים ועוד. להתחיל להסביר את כל הוריאציות והשיקולים והוריאציות על גבי הפורום יה לא מעשי. מעבר לכל זה, למה שקורה בתוך המכשיר או אצל חברת חשמל זה בכלל סיפור אחר. למיטב ידיעתי אין מניעה לא מבחינת התקנות ולא מבחינה טכנית להתקין מא״זים דו קוטביים בלוח החשמל, יש מקרים שזה אפילו חובה. הניתוק שאתה מחוייב לו בכניסה למכשיר יכול להתבצע רק ע״י מפסק פקט, שהוא מפסק לכל עניין ודבר. הגישור של 2.5 ממ״ר בלוח לא צריך לרגש אותך. בגלל המרחק הקצר המשמעות של זה כמו שאתה מבין לא קריטית (אחרת הוא היה מתפחם). בכל מקרה זה לא תקני ובטח לא מומלץ.

אם תנסה להרחיב את הקונוס יותר מידיי הנחושת תיקרע. אני לא יודע אם אפשר למצוא נקודת ביניים שבה הצינור הדק יתאים לקונוס הרחב אבל אם יש אום כזה ואיציק אומר שאפשר אז כנראה שאפשר. בכל מקרה הפתרון הטכני של החיבור בכלל לא מטריד אותי. אפשר בקלות להלחים קטע מעבר של צינור רחב יותר בקצה וזה יהיה הפתרון הטוב ביותר. דווקא התרמודינמיקה מטרידה אותי... המזגן תוכנן לעבוד עם צנרת מסויימת. התנגדות הצינור לזרימה משתנה משמעותית עם הקוטר ונראה לי שזה לא מוצלח לעבד בצנרת דקה יותר. ממליץ להתייעץ עם חבר הפורום יוסי ל. שהוא המומחה לעניינים כאלו. אם אתה צריך עזרה עם הלחמת מעבר אני יכול לסייע, למרות שאני בטוח שאתה יכול להסתדר לבד.

דליפת דלק או דליפת אוויר. אני מניח שאם הייתה דליפת דלק היו מריחים אז...

לפי התמונה זה ברז עם שסתום דיאפרגמה. לסיבוב אין שום משמעות. המעבר בין פתוח לסגור מתבצע ע״י הרמת/הורדת המנוף. למיטב זכרוני במצב כמו בתמונה הוא סגור וכשהמנוף ניצב הברז פתוח. ברזים בהם מסובבים את הידית הם ברזים כדוריים. רואים בבירור שזה לא ברז כדורי.

ללא קשר ישיר לסיבת פתיחת השרשור- אני ממליץ לך לשקול את העניין של קרינה קוסמית בטיסות טרנס-אטלנטיות. להבנתי זה לא משהו שראוי לזלזל בו.

בדוק אצל עדי קרמיקה ברעננה.

תזמין טכנאי שיחליף לך גוף חימום וסע לשלום. תגיד תודה לאלוהים שלא התחשמלת.

1. לגבי צרכנים מסחריים התשובה חיובית. בגורם הספק מספיק גרוע קונסים אותם. 2. כמו כל רכיב הספק ממותג גם משנק אלקטרוני יוצר רעשים והרבה. אם הוא תוכנן בצורה רשלנית ואולי לא תקנית הרעשים האלו יוצאים החוצה וגורמים להפרעות.