אביב

אתה טועה ומטעה. למכשיר אולי זה לא משנה. לשקע זה משנה ומדובר בעניין בטיחותי וחוקי. אפס ופאזה שונים מהותית. סתם אתה חושב שהם מסומנים אחרת?

ירידת הלחץ תלויה במשטר הזרימה (בין למינרי לטורבולנטי), שהוא בעצמו תלוי במימדי הצינור ובצמיגות הזורם, כמו כן בחספוס של פני השטח הפנימי של הצינור. יש נוסחה ייעודית לזה. תוכל לחשב כאן:http://www.pressure-drop.com/Online-Calculator/ אתה צריך את חספוס הצינור. יש את הנתונים האלו לצינורות מים סטנדרטיים אך אין לי את הנתונים בהישג יד. אם תבדוק תגלה שמפל הלחץ על הברזים והחיבורים גבוה באופן משמעותי ושההתנגדות האורכית לזרימה זניחה יחסית אליהם.

רק למען הסר ספק, כמובן שירידת לחץ ניתן למדוד רק כאשר יש זרימה בצינור. בצינור סגור אין לזה כמובן שום משמעות והלחץ ההידרוסטטי יהיה זהה. לעניין עצמו- ההתנגדות לזרימה ליחידת אורך של צינור נמוכה מאד וכמעט זניחה בקטרים כאלו כאשר מדובר במים. נפילת הלחץ שתימדד מקצה לקצה תהיה נמוכה מאד. נפילה משמעותית יותר קיימת בחיבורים וזויות. אתה יכול להיות שקט .

יש לי מיקורגל שהכפתורים בו נוטים להתקע. לעיתים הוא מתחיל לבד או מוסיף לעצמו זמן אם הכפתור לא שוחרר ועומד ישר. אם אתה בטוח שהכפתורים תקינים ואין טיימר שפועל קרוב לוודאי שהבעיה בבקר האלקטרווני.

נראים לי ברגים סטנדרטיים. נסה בטכנו בורג, כל בורג ושאר ברגיות בת"א. אם לא תמצא תוכל להזמין כאן: http://www.a2a4.com הוא שולח לדעתי כל כמות.

יוסי, לצערי אתה אופטימי שהנמשל יבין את הכתובין של ביאליק.

יש לומר שלוש המהירויות.

אם זו הבעיה בהחלט כן. אני מניח שאתה שואל לגבי בדיקה ספציפית של גוף החימום ולא של התנור כולו. במכשירים מודרניים צריך להיות מאד זהיר עם בדיקת מגר כיוון שהמתח הגבוה "מטגן" את המעגלים האלקטוניים. בעבר יכולת לבצע בדיקה על התקע וזה היה מספק מידע אם יש זליגה במכשיר כולו. היום אתה תקבל את התשובה אבל על הדרך תשרוף את הבקר... לעומת זאת אם הבעיה היא בזליגה שקורית במצב מכאני מסויים בתוך הבורר כפי שחשדתי בהתחלה (וזה באמת הרבה פחות סביר) אז לא תגלה את הבעיה בבדיקת מגר, אלא אם תצליח לתקוע את הבורר בדיוק בנקודה שנניח מגע מסויים מקצר לגוף. תיאורטית זה ייתכן אך כאמור לא סביר ואני מעולם לא נתקלתי בזה (בניגוד לגופי חימום זולגים שנתקלים בהם כל הזמן). התיאור של פות"ש שמציין כי סיבוב הבקר בכיוון הפוך אינו גורם לכך מחזק את ההסבר של יוסי. אני באמת מוריד בפניו את הכובע (שאין לי) על האנליזה היצירתית.

סביר להניח שהניחוש של יוסי מוצדק. אם מדובר בבורר מכאני כיבוי מהכיוון השני ינתק קודם את הפאזה ואז הבעיה לא תופיע. בכל מקרה זהו פתרון זמני כיוון שאם הבידוד הפנימי של גוף החימום כשל זה רק עניין של זמן עד שהוא יפרץ לגמרי ואז שום טריק לא יעזור. ממליץ לך כבר עכשיו לבדוק אותו ולהחליף בהתאם.

לא הבנתי- מאיפה בדיוק הנזילה? חצי מטר של צינור אנכי זה כבר אצל השכן מלמטה ומה הקשר לתמונה?

היי יוסי, קטונתי מהאילתורים היחודיים והניסיון הפרקטי שצברת עם השנים. כאמור בהחלט מקרים מעניינים מאד. זרם השימוט של פחת סטנדרטי 30mA. 230v/30mA נותן 7.67 קילו-אוהם. זוהי כמובן התנגדות שכל רב מודד יכול למדוד בנקל. ואולם כפי שציינת התנגדות הבידוד אינה לינארית ובמקרה דנן יש לומר- התנגדות הבידוד הפרוץ היות ויש לצפות לשינוי מהותי בצורת הגרף (מתח/זרם) של בידוד פרוץ לעומת זה של בידוד לא פרוץ. לצערי אין לי גראפים כאלו עבור מבדדי אבקת תחמוצת מגנזיום דחוסה. הניסיון הדל שלי מלמד שניתן להבחין בהתנגדות מספקת (כזו שרב מודד מסוגל לקרוא) בגוף חימום לא תקין. מעניין יהיה לגלות אם גם במקרה הזה רק המודד יוכל להבין.

1. תקין ונורמלי לחלוטין. מורגש יותר בבניינים ישנים. 2. נורמלי. חפש שרשור בנושא מלפני כמה שבועות. קשור לחיווט נקודת המאור שלך. 3. נורמלי. קורה בעיקר בנורות לד זולות של יצרנים עלומים. 4. לאחר שהסברת שמדובר בתחושת התחשמלות בכל מגע ולא רק במגע הראשון ככל הנראה ההארקה בדירה לא תקינה. סביר שמנותקת לחלוטין.

יוסי ההסבר שנתת מעניין מאד. אם לחדד אותו במצב שהגוף מקבל מתח עוצמת השדה החשמלי בנקודת הכשל נמוכה יותר מאשר עוצמת השדה במצב בו רק האפס מנותק. אם גוף החימום פורץ מספיק כדי להקפיץ את הפחת מספיק לבדוק אותו עם רב מודד והבעיה תתגלה, אין צורך במגר. הייתי מבצע מדידה פשוטה ללא מתח.

כמות השטויות שנכתבה בתגובות מדהימה.

יש בעיה בתנור. אם זה בורר מכאני סביר להניח שהבעיה בו. אם אלקטרוני הבעיה בבקר.

יוסי הקדים אותי עם ההצעה לגריז גרפיט. גרפיט הוא חומר רך ובעל תכונות סיכוך. המוליכות שלו לא מדהימה אבל היא בהחלט תהיה מספקת למקרה שלך. ככלל כדאי שתיקח בחשבון שבפנסים האלו התבריג של מכסה הסוללות הוא תבריג עדין מאד (פסיעה קטנה) ושטחי (לדעתי אין מדובר בתבריג תקני במחינת הגיאומטריה שלו. השילוב הזה עם חומר הגלם שהוא אלומיניום הופך אותו ללא אמין ואכן מספר מוגבל של פתיחות-סגירות מספיק להריסת התבריג. אני בספק אם גריז לבדו יפתור את הבעיה. אם הגריז המוצע מגיע בכמות גדולה או יקר מאד תתפשר על שיטה מעט חאפרית: קח גריז סיליקון פשוט, קנה חודי עופרת עבים (נראה לי 2 מ"מ) לעיפרון מכאני + מחדד מתאים. חדד את החוד עד שתקבל מספיק גרגרי גרפיט. אתה יכול להשאיר אותם כמו שהם או להמשיך לכתוש אותם עם מכתש מאולתר. את אבקת הגרפיט ערבב עם כמות קטנה של גריז סיליקון עד לקבלת תערובת הומוגנית.

הסיבה היותר חשובה היא שתיתכן תנועה יחסית בין הקיר לרצפה. המאמצים האלו צפויים לסדוק את הקרמיקה. השיקול הזה הופך לזניח כאשר משאירים ספייס מינימלי וממלאים אותו ברובה/סיליקון. חשוב לשים ספייסר כלשהו ולא להניח את השורה הראשונה על הרצפה.

זה לא קשור למפריע או לא. בוודאי שטמטום כזה מפריע לי. אף אחד לא יחצוב החוצה את כל הצינור כדי להחליף אותו לצינור חדש ארוך יותר מנקודת המוצא עד למיקום הרצוי. בהינתן עובדה זו עדיף לוותר על חיבור קבור בתוך הקיר. גם אם מדובר בצנרת שחילה (פקס) וניתן לשלוף החוצה את כל הצינור ולהחליף בחדש (וזה אם גדול מאד) את הצינור המוביל לא ניתן להאריך באופן שיבטיח יכולת השחלה במקרה הצורך (גם אם ניתן לבצע- הארכה כזו לא תקנית). לכן המסקנה שוב שבחישוב עלות/תועלת עדיף לרדת מזה. אם הוא רוצה חדר שירותים מפואר ממילא המונובלוק יוחלף לניאגרה סמויה, ייבנה קיר חיפוי ואז אין שום משמעות למיקום הברז. למרות שגם אני אוהב צדק- עדיף להיות פיכח ולא צודק.

העיקר להגיב לשם התגובה...

סתם טעות, עצלנות או שארית צינור שהחאפר רצה לנצל. לדעתי הליקוי הזה לא מצדיק לקבור חיבור בתוך הקיר (בין אם מדובר בפקס ובין אם מדובר ב-SP). לניאגרה סמויה זה לא יפריע כלל.

יש לי תחושה שהחששות שלך לא מוצדקים ואסביר מדוע: 1. בלוח כמו שאתה מתאר זורם זרם דיי נמוך ולכן ה-ELF נמוך יחסית. 2. אני מניח שהלוח לא ממש קרוב למיטה ולכן עוצמה האפקטיבית במיקום בו אתם שוהים נמוכה בהרבה. 3. בלוח כמו שאתה מתאר אין סלילים או חוטים ארוכים שיוצרים השראה גבוהה. לפני שתשבור את הראש עם פתרונות מיגון אני מציע שתזמין בודק רציני שאפשר לסמוך עליך שיבצע מדידות לשדה חשמלי ומגנטי (עם ציוד שמודד בכל הצירים). לאחר שתקבל את הנתונים תחליט אם יש צורך במיגון. ניחוש שלי שלא אבל יהיה מעניין אם תחזור לעדכן. הבודק ידע להמליץ לך על מיגון מתאים אם צריך. כעיקרון למיגון כנגד ELF ושדות מגנטיים בפרט או שמשתמשים במתכות סטנדרטיות עבות או בחומרים היקרים בעלי פרמביליות גבוהה כמו Mumetal ואז אפשר לרדת בעובי.

באופן עקרוני למזגן אין duty cycle מוגדר והוא יכול לפעול באופן רציף. קח בחשבון: 1. בכיון סביר (24-26 מעלות) וכשהבית אטום ומבודד בצורה סבירה המדחס לא פועל באופן רצוף, אלא מפסיק וחוזר. 2. כמו כל מכונה או מכשיר יש לו אורך חיים סטטיסטי מסויים וניתן לחשב לו MTBF בשעות עבודה.

בסה"כ שני קבלים באריזה אחת. אין שום בעיה להפריד אותם.

לדעתי גש לכל עסק של כיפוף פחים וקח ממנו כמה חתיכות לניסוי. כעיקרון כל מתכת ניתן לצרוב כימית, מתאימים את הממס למתכת ולא להיפך. שוב אני לא יודע מה המטרה אך צריבה בלייזר מאד מקובלת היום.

לשאלה השניה- למרות כל הסיפורים וההטעיות שמוכרים לציבור- הדברה כללית בבית לרוב מאד לא יעילה להרחקת נמלים. לא בכדי הנמלים חזרו וצפה שהן עוד תחזורנה בגדול. נגד נמלים דרוש סיכול ממוקד- מעבר על החורים מהם הם נכנסות ויוצאות והזרקת חומר שמדביק את כל הקן. לרוב דרוש טיפול בכל מיני חורים קטנים, תעלות חשמל וכיו"ב. לגבי החתולה- מציע לברר עם המדביר באיזה חומר הוא השתמש ולבדוק עם הויטינר שלכם (או לבקש ממנו לברר אם הוא לא יודע). בהצלחה.