ezl280

או שבמהלך השנים מישהו סגר אותה

קרבורטור כפול בלי וואקום? מוזר...איזה רכב?

מסכים עם מה שנאמר, אבל עם תוספת קטנה. הואקום הזה אמור לתת קידום הצתה כשאתה לוחץ, והוא משמעותי מאוד. ההזרקה המכאנית אכן נותנת תגובה אדירה (למה לא עושים דברים כאלה יותר...) אבל זה יכול להיות עוד יותר טוב. הדיסטרביוטור במכוניות האלה נוטה להשחק, וכנראה זו הסיבה שאתה לא מרגיש הבדל. כשזה קורה ממילא ההצתה לא עובדת מדויק ולכן ההבדל בואקום לא מורגש. אם זה כך הדיסטרביוטור מצריך שיפוץ או החלפה באחד טוב יותר. כמובן שניתן לסחוב עם זה ככה, אבל אם אתה רוצה עבודה מדויקת (ומדהים כמה הן טובות כשזה כך) הדיסטרביוטור מצריך החלפה. בשביל לבדוק את ההשפעה תפתח את הדיסטרביוטור כשהמנוע מדומם ותתן "סחיבה" בפה לצינורית, אתה צריך לראות את הפלטה זזה. בהצלחה

הציטוט הוא "טוב שם משמן טוב"... מסכים עם כל היתר.

אין ספק שמדובר באחד הרכבים היפים והאלגנטיים ביותר שיוצרו, יש בה הרבה קסם. לא מכיר את הדגם האמריקאי, ויש מצב שהוא סורס בשנות ה70 עקב תקנות זיהום האויר (כמו ה 450...) אבל דגם ה 3.4 החלש של שנת 75 הוציא 161 סוסים, כך שה 4.2 אמור להיות הרבה יותר חזק, שלא לדבר על ה v 12 שזו כבר אופרה אחרת עם משהו כמו 280 סוסים וביצועים חזקים מאוד. שוב, יכול להיות שבדגמים האמריקאיים זה היה אחרת. נהגתי ב kjs 3.4 בשנות ה 90 באנגליה, והיא נסעה מאוד, מאוד יפה. חלקה כמשי עם ביצועים לא רעים בכלל. אמינות ה"גבולית" זה אנדר סטייטמנט בריטי...כשגרתי באנגליה וראיתי כמה הן עולות (מעט) מיד רציתי אחת, אנשים חכמים הזהירו אותי לא להעיז ולגעת באחת ישנה. עבדתי על יגוארים ישנים ומערכת החשמל שלהן היתה לול תרנגולות. הן ידועות באמינות זוועתית. זה קצת מזכיר לי חבר אמיץ מאוד שנוסע בשטח קשה עם ריינג' רובר משופרת משנות ה 90. למרות שהרכב ברמה הכי גבוהה והאיש אשף מכוניות, לעיתים קרובות הוא יוצא מהאוטו בשטח ואומר "מה קרה, אף פעם לא היתה לי תקלה באוטו" וכולנו נשפכים מצחוק. הוא קורא לאוטו מלכת אנגליה, כל היתר קוראים לו הפצוע האנגלי... זה די משקף לגבי היגואר, אבל יש בה קסם.

דני יכול להיות שנהגת בגרסאות מושקעות במיוחד, ואם הן יצאו מוצלחות זו בוודאי חוויה. אבל יש כמה מוקשים בדרך. למעונים אמריקאיים יש יתרונות וחסרונות. היתרון כמובן הוא הרבה סמקים, החסרונות הן שיחסית לכמות הסמ"ק הם לא באמת חזקים. מנועים לא משופרים בנפחי 4000-5000 מוציאים באיזור ה 190 כ"ס וזה לא הרבה. הם גם משודכים לגירים אוטומטיים 3 מהירויות או 4 ידני, וזה לא תורם. חוץ מזה הם כבדים מאוד ולא אוהבים לעלות בטורים. במובן הזה מנועים אירופאיים עם נפח מקביל יתנו הרבה יותר. מול זה יש יתרון שפוטנציאל השיפורים שלהם הוא אינסופי. במובן הזה אפשר לעשות המון אבל ההשקעה לא קטנה. מנוע היגואר וי 12 לדוגמא בנפח 5.3 מוציא 300 סוסים ועושה את זה בשקט וברכות מדהימה, במובן הזה הוא מנוע אגדי. מולו לשים מנוע סמול בלוק אמריקאי עם גיר 3 הילוכים פשוט יהרוס את כל חווית הנהיגה ברכב הזה, ויגרע משמעותית מהביצועים. לגבי הטרימוף, המנוע הרבה יותר כבד מהמקורי, וגם ככה הטרמיומף מכשכשת בזנב...לא יודע איך התגברו על זה, אבל דבר אחד ברור: אם הרכב שנסעת בו היה טוב על הכביש למרות המשקל העודף הגדול מקדימה, מישהו עשה בו עבודה טובה מאוד ומושקעת מאוד. אז שוב, אם מדובר במשהו שנסעת בו והוא מושקע ומוצלח, אני מניח שזה יכול להיות מאוד מענין. אם סתם דחפו מנוע אמריקאי עם גיר אמריקאי, זה יכול להיות רע מאוד. נסעתי על כאלה והן היו גועל נפש.... כנראה שהמקורות שלך לרכבים מוצלחים יותר טובים משלי...אבל מה שנייסיתי להגיד הוא ששיפור רכבים הוא דבר לא פשוט, ובוודאי ובוודאי כשמדובר בדברים כאלה. צריך לבחון טוב טוב איך זה יצא.

ה g הוא רכב אגדי, עם עבירות הכי גבוהה שאפשר, ובדגמים של פעם גם פשטות וקשיחות מדהימה שמתאימה לדור ההוא של מרצדסים שהיה הטוב ביותר. למיטב זכרוני הוא מיוצר משנת 79 כך שהוא מתחיל להיות אספנות. אני מניח שמנוע 230 מאוד קטן עליו, אחר כך הוא בא עם 280 ואחר כך עם שלל גרסאות מנוע אבל לייבוא זה עדיין לא רלוונטי. יש גרסה ארוכה וגרסה קצרה, הקצרה שימשה חקלאים בכל רחבי אירופה. הרבה כאלה נתפסו שלל ונמכרו במכרזים, אבל לא לתנועה בכבישים. יש מעט מאוד בארץ מסיבה פשוטה: הן עלו הון...ובשנים הרלוונטיות לא היתה כאן תרבות ג'יפים מפותחת כך שלא היה ביקוש. בשנות השמונים היו כאן סיקסים וזהו (פחות או יותר) גם דיפנדרים היו מעט מאוד בארץ עד שנות ה 2000. במשך השנים הן התמחשבו כמו כל המרצדסים והפכו לרכבים בעייתיים מאוד. הצורה הבסיסית לא השתנתה, אבל הפשטות המכאנית ואיכות הייצור האגדית נעלמה. גילוי נאות: כשיימי זלטין יעברו (אינשאללה) ובעוד כמה שנים, אחת כזו בהחלט נמצאת אצלי ברשימת הייבוא. למיטב ידיעתי מדובר בג'יפ הטוב ביותר אול אראונד שיוצר מעולם. אגב, הוא יוצר בשיתוף חברת שטיייר פוך האוסטרית שהיתה אחראית לתמסורות וכו'. הן נמכרו באירופה גם עם סמל שטייר. מבחינת פשטות ותחזוקה: מאוד פשוט ומאוד אפשרי לתחזק. ברמת המנוע חשמל וכו' כמו כל מרצדס מהשנים ההלו, ברמת התמסורות צריך לייבא אבל יש המון חלקים משומשים והם עמידים מאוד. ברמת הפח, כן הן מחלידות אבל בגלל הקווים הישירם לחלוטין של הפח לא מסובך במיוחד לשחזר אותם. בהצלחה לסיכום, להזהר מאוד מדגמים מעל אמצע שנות ה 90, הישנים יותר כלים נפלאים.

מן הסתם לא תוכל לייבא כי דגם המנוע לא מתאים לרשומות. זה לא כולל דגמים כמו סאנבים טייגר למשל שבהם היצרן עצמו עשה את זה. בכל מקרה, לא יודע למה תרצה דבר כזה. זה הורס את כל המקוריות, ובמקרים רבים גם את כל חווית הנהיגה. נסעתי בכלים כאלה, הם היו ממש לא מוצלחים.

אני מנחש שאם המוכרים לא עונים, הם מאירופה... בכל מקרה, הבעיה בדרך כלל היא כאן בדואר ובמכס. קרה לי כבר שחבילות היו תקועות חדשיים ומעלה בלי שאף אחד יידע על מה אני מדבר...תפנה לדואר בצירוף טרקינג נאמבר, תרים כמה צעקות ופתאום יתברר שהן כאן כבר מזמן. בהצלחה

כנראה שאהיה באירופה באיזור הזמן שבו התערוכות מתקיימות (אמצע- סוף אוקטובר) אשמח לדעת מה ההבדל בין שתיהן, ממה שראיתי באסן זו תערוכה לכל דבר בעוד וטרמה זה שוק ענק. אם זה נכון, השני מענין הרבה יותר... ממה שראיתי בתמונות ובסרטונים ווטרמה היא שוק מדהים, אבל לא ראיתי חלקים "גדולים" ממש. אם אני נוסע זה יותר בשביל למצא מנועים, גירים וכו'. אני מחפש במיוחד חלקים למרצדסים (שנות ה70 וה 80) פורשה 911, ושוב, בעיקר חלקים "גדולים" במחירים נחמדים. זה מקום מתאים לחפש? אשמח לשמוע ממי שהיה שם אם זה מתאים למה שאני מחפש, מה שבטוח זו תהיה חוויה... תודה איתן

סדר פעולות: קודם כל תבדוק מאוורר. יש לו קלאץ' ויסקוזי שנוטה להתקלקל אחרי זמן מסוים, תבדוק אם הוא אכן נכנס לפעולה ואם לא, להחליף קלאץ'. דבר שני, מאוור חשמלי שעל רדיאטור המזגן, תבדוק אם הוא נכנס לפעולה ובאיזו טמפרטורה. דבר שלישי, אם הרכב עבר רתיחה יכול להיות שיוניט החום נדפק. אם היתה רתיחה כנס למוסך שיבדוק לך טמפרטורה באקדח לייזר, לא ע"י בדיקת חום מים ברדיאטור. הלאה, שים יד על הרדיאטור כשהרכב חם ותראה אם פיזור החום שווה בכל המקומות. אם לא, הרדיאטור לא תקין. אם זה כך, חייבים להוציא רדיאטור ולנקות. זו לא בעיה גדולה כי למיטב ידיעתי זה רדיאטור מתכתי שאין בעיה לפרק ולהרכיב. מן הסתם יש לך סיבה שבגללה אתה מפחד מהרדיאטור...אם כך סביר שהוא לא תקין! אין שום בעיה להחליף רשת, וזה אפילו מומלץ. הרדיאטור המקורי של מרצדס אכן מצוין, אבל היום ישנן רשתות של 3 שורות שאפשר להתקין בתוך המסגרת והן עושות עבודה פנטסטית. מנסיון, זה יפתור את כל בעיות ההתחממות - לתמיד...רק תבדוק שאין בעיה של עובי ומן הסתם אין. אם תצטרך בעל מקצוע שיעשה את העבודה אני אשמח להמליץ לך על אחד כזה. אם כל זה לא עזר, ישנה בעיה במערכת ההצתה, כנראה מוקדמת מאוד. נכון שהמנועים האלה לא אוהבים חום ויש נטיה קלה לצלצולים, אבל צלצולים מאסיביים מצביעים בכל מקרה על מערכת הצתה לא תקינה. אם תרצה המלצה על בעלי מקצוע מעולים בתחום הזה, אתה מוזמן לבקש. אם כל זה לא עזר, בעיה בראש מנוע. קל לבדוק את זה לפי צבע השמן ולפי הלחץ במערכת המים. בכל מקרה, זה שהרכב מתקרר בנסיעה זה סימן טוב אבל אם תמשיך לנסוע ככה הסימן לא יהיה כל כך טוב! דבר אחרון: במרצדסים חדשים 100 מעלות זה תקין, בישנים ממש, אבל ממש לא. הישנים צריכים לעבוד על 80 מעלות, מקסימום 85-90 בעמידה בפקק ביום חם. לא יותר. אגב, טעות נפוצה: הקו בשעון החום שבין ה 80 ל 120 הוא 100, לא 90. הרבה טועים בזה וחושבים שבין הקו לבין ה 120 זה 100. אם אתה צריך עוד עזרה אתה מוזמן לבקש אבל בכל מקרה אל תסע ככה, זה מתכון להרס ראשים. בהצלחה איתן

בגלל זה בדיוק הובלתי ב ro ro 1000$ פלוס מינוס

תודה, אליו התכוונתי. ממליץ בחום רב

יש אפשרות לייבא, אני ייבאתי שמשה מארה"ב ובעקבותי לדעתי גם מישהו עם מוסטנג מאותו הספק. אדם אמין מאוד, השמשה באה ארוזה מצוין, הוא אחד היחידים שמוכן לשלוח, והמחיר סביר מאוד. שמו ריצ'ארד והעסק נקרא prosourceglass בחלפתי מחשב ולכן אין לי את המייל שלו בשליפה, אבל אם תרצה אני אחפור ואמצא אותו. בהצלחה איתן

אוו...תודה

ברחוב שאני לא זוכר את שמו (...) יש בית מלאכה כזה של אנשים מבוגרים שמייצרים אטמים מעולים לפי כל ספציפיקציה שתרצה. הוראות הגעה: סע בדרך יפו ת"א מכייון התחנה המרכזית לכיוון הים (בכללי כמובן) כ 4 ק"מ. הרחוב יורד ואח"כ עולה. אחרי שיא העלייה הוא מתחיל לרדת שוב ושם תראה פניה שמאלה. הפנייה היא קטנה וצמודה למבנה גדול כך שבעצם תראה קיר לפניך. סע כ 100 מטר ובצד ימין (מול מוסך) נמצא בית המלאכה. הרחוב מתחבר בסופו לרחוב פלורנטין ובהמשך לסלמה. מצטער על ההוראות הדיסלקטיות, אבל תהנה מהתוצאה. בהצלחה

תודה על התגובה בענין ההתחממות, שיחקתי היום עם כיוון ההזרקה לפי האוזן (בלי מכשיר co) העשרתי את התערובת, והטמפרטורה חזרה לנורמה. בקשר ליתר, כיינתי הצתה עם אקדח, החלפתי חוטים, ומכסה המפלג תקין. כשהעשרתי את התערובת הרכב גם סוחב הרבה יותר טוב, אבל עובד הרבה פחות עגול בסרק...משהו כאן לא מסתדר לי בראש. זה נראה לחלוטין כמו בעיית דלק ולא בעיית הצתה, אבל אני לא מצליח להבין את ההגיון...

שאלה לכל המומחים בבנזין.... לאחרונה התווספה לאוסף מרצדס 190 נפלאה. מאחר ולא רציתי לנסוע בענתיקות ביום יום ורכב מודרני עושה לי צמרמורות, קניתי אותה לנסיעה יומיומית. היא פשוט נהדרת, כיף שחבל על הזמן!! אחרי סידור כל הואקומים (נסעה קצת חלש ואכלה המון דלק..) ניסיתי לכוון אותה, וקרה משהו מוזר. בסרק אחוז ה co הוא 1.5 בערך, והמנוע עובד מצוין -שקט וחלק. בדרייב או ב 2000 סל"ד, אחוז ה co ממריא לאיזור ה 2.7 שזה מוזר מאוד, אמור להיות הפוך. בנוסף לזה, בנסיעה המנוע מגיב חלש והחום קצת עולה, שזה דווקא מצביע על מחסור בדלק...בדקתי אותה על שני מכשירי co בשני מוסכים שונים והתוצאה אותה תוצאה. יש למישהו רעיון מה יכול לגרום לזה???? בתודה מראש איתן

סליחה, עכשיו ראיתי שדיברת על התנעה חמה...במצב כזה וודאי שיש בעיה במערכת

הרעיון להחליף ל 560 + גיר הוא בפירוש שיפור ראוי ונכון ל 450sl קח רק בחשבון (אם אתה לא יודע) שהמנוע לא נכנס אחד לאחד, יהיה צירך שינויים קלים במרכב. ומערכת k ממש לא מעצבנת, היא מערכת מעולה ואמינה. אם יש בעיות בהתנעה ראשונית משהו לא תקין שם. מאחר וזה קיץ לא הייתי הולך על מערכת ההתנעה הקרה למרות ששוה לבדוק גם אותה, יותר סביר שיש סיבה שהמנוע לא מקבל מספיק דלק או לא מכוון נכון.

באוטו מיני אין? (הוא קיים עדיין?)

שאלה מענינת ביותר, ואני אענה מהנסיון הפרטי שלי. לכל רכב יש נקודות חוזק ונקודות חולשה. אפשר ולדעתי נכון לחזק נקודות חוזק ולשפר נקודות חולשה אבל לשמור מכל משמר על האופי המקורי של האוטו. דוגמא: פעם הייתי חולה שיפוץ לרמת הבורג, הכל היה צריך להיות מקורי. כששפיצתי סאנבים אלפיין חיפשתי פחות או יותר בכל העולם את משאבות הגלגל האחוריות המקוריות שהיו זהות לאלו של הקורטינה אבל חצי אינטש יותר קטנות בקוטר. אני אמרתי "רק מקורי" ואחרי חיפוש חובק עולם מצאתי והרכבתי אותן. להגיד שהיא עצרה מי יודע מה? ממש לא. אז באמת כל הסיפור היה טיפשי ומיותר. בסאנבים היו שני קרבורטיורים סטרומברג (שזה היה שיפור בפני עצמו...), ואחרי כל הכיוונים והמשחקים האוטו נסע כמו אוטו בריטי ישן. אחרי כמה משחקים יצירתיים במיוחד האוטו נסע אחרת לחלוטין, המנוע קיבל חיים והראה שהוא יכול לעשות הרבה מאוד, ואפילו לעלות בטורים. זו כנראה הסיבה שלדגם המירוצים היו שני ווברים כפולים. זה לא שהיתה סיבה מיוחדת שבמקור יהיה קרבורטור בודד אחד, זה היה פשוט ענין של חיסכון והשארת הדבר האמיתי למי ששילם יותר כסף... הסאנבים גם סירבה להניע כמו שצריך בבוקר, ואחרי משחקים רבים הסתבר שמשאבת הדלק המכאנית היפהפיה עם כוס הזכוכית שכל כך התאמצתי לשחזר ולשמר פשוט לא סיפקה מספיק דלק...שמתי משאבה חשמלית והמנוע התעורר לחיים כל בוקר בנגיעה. עוד דוגמא הן האלפות שהיו לי. הן היו נפלאות ומיוחדות אבל גם אם חידשתי את כל מערכת הבלמים הן לא ממש עצרו...זה היה גם מעצבן וגם מסוכן. שידרוגים כאלה ואחרים הוציאו מהן פוטנציאל הרבה יותר גבוה. חוץ מזה, אלו שהיו 1.6 היו זהות בהכל ל2000, אז יש סיבה לא לשנות? גם מנוע הטווין ספארק של שנות השמונים היה מנעו נפלא, נתן צליל דומה מאוד והרבה יותר כח וגמישות, אז אני לא רואה שום סיבה לא לעשות את השדרוג הזה. ולהחליף כסאות מקוריים (ברכב ספורטיוי) שבדרך כלל לא היו נפלאים גם כשהיו חדשים ואף רפד לא ישחזר אותם לאותה צורה מדויקת (לא הריפוד החיצוני) לכסאות ריקארו שמתאימים לתקופה זה רע? ממש לא, זה רק מוסיף להנאה מהנהיגה ומהמיצוי שלה. מצד שני, יצא לי להתקל ברכב בריטי אצילי שהתקינו בו מנוע וי 8 אמריקאי. נכון, המנוע המקורי לא היה מציאה מבחינת אמינות ולמנוע האמריקאי יש הרבה כח, אבל זה פשוט הרס את האופי המעודן של הרכב הזה שהמנוע המקורי התאים לו בול. דבר כזה הוא פשוט חבל. לסיכום, אפשר לדעתי וחשוב מאוד לשפר נקודתית, עד כמה שאפשר עם מוצרים מתקדמים יותר של אותה חברה ואם אפשר של אותו דגם אבל מהדגמים המפוארים והיקרים יותר או הספורטיווים יותר, תלוי ברכב. מצד שני, כל דבר שמשנה את מראה הרכב בצורה משמעותית חוץ ופנים, גורע בדרך כלל הרבה מאוד מהיופי היחודיות, ומהחיבור לתקופה. כאן אם לגעת, אז בזהירות ועם כמה שיותר טעם. לדוגמא, מרצדס אס אל אמריקאיות באות עם פגושים מחרידים. נכון, זה מקורי, אבל זה מכוער...להחליף לפגושים אירופאים זה רק יתרון. גם להוסיף למשל את הספוילרים העדינים הקדמי והאחורי פלוס הגאנטים של האס אל של שנות השמונים המאוחרות עושה לדעתי למראה המקורי רק טוב. כל זה נכון לדגמים לא מיוחדים ונדירים במיוחד ומייצור המוני שארך שנים רבות. בדגמים מיוחדים באמת (שכמוהם לדעתי אין בארץ בכלל) חס וחלילה לגעת, קודם כל כי זה מיוחד באמת, וגם כי זה מפסיד הרבה מהערך... למדתי אחרי הרבה טעויות שהייחוד של רכב קלאסי הוא לא רק באיך שהוא נראה, אלא גם באיך שהוא נוסע. לכן חשוב לשפר דברים מסויומים שבלעדיהם הרכב עלול להיות מבאס קצת, דברים שאם ישופרו הכיף של הרכב יגדל בצורה משמעותית בלי לפגוע בתחושה המקורית. הכל בעדינות ובחכמה.

מסכים עם שושנים. שלדה בסופו של דבר היא לא משהו שמחליד בטירוף. ברכב שתמצא שלדה רקובה, הפחים כבר מזמן נופלים לחלקים... יש שתי סיבות לרקבונות בשלדה: או שהרכב עמד ונסע במקומות סופר לחים או על מלח, או שבוצעו בשלדה תיקונים לא נכונים, ולכן נוצרו איים ללא ניקוז שבהם המיים עמדו. בקיצור, אם אין בשלדה קטסטרופות, צריך לדאוג שאין מקומות שבהם המים ילכדו בלי אפשרות לצאת, ולצבוע חיצונית. כל היתר זה מאוד נחמד אבל בהחלט לא נחוץ ובטח ובטח באקלים שלנו כשמן הסתם הרכב לא יסע 20.000 ק"מ בשנה בתנאי סערה. בהצלחה

נזכרתי אחד מהגדולים בגרמניה, לא יודע כמה חלקים יש שם לענתיקות אבל בכל זאת beyer נמצא ב nuess

אני יודע על פירוקיה של מרצדסים בדורטמונד, אבל אני מניח שזה לא עוזר הרבה. בקשר לפורשה, גם אני אשמח לדעת...אם יש מגרשים בסגנון you pull it בגרמניה זה יכול להיות פתרון מצוין לעלות החלפים ההסטרית של ה 911.