BoazB11

יד שלישית יהיה תם ויד רביעית - זה שאינו יודע לשאול, ורק רוצה מרצדס בזול...

לפני כמה שנים בחיפושים לרכב עבור קרוב משפחה, מצאנו ספורטאג' עם נתונים מפתים מאוד, ונסענו 60 ק"מ כדי לראות אותו. נראה מצוין, עד אשר הרמתי את הכיסוי של הגלגל ספייר... חלודה מטורפת שיכולה להיות רק ברכב שעבר הצפה ולא טופל כמה חודשים. הצצה מתחת לשטיחונים ובפינות נסתרות הראה שעשו ניקיון חפיף וניסו למכור "כחדש".

מאוד פשוטה במקרה הזה... כל מי שרכב על אופניים עם הילוכים יודע שמינימום מאמץ במהירות X דורש הילוך מתאים. נסה לדווש בעלייה קלה בהילוך גבוה מדי ותיווכח שאתה משקיע הרבה יותר מאמץ מאשר בהילוך נמוך יותר, למרות שבהילוך הנמוך אתה מסובב את הפדלים יותר פעמים במרחק נתון. יותר קל בפדלים (קראנק) = פחות מאמץ = משקיע פחות אנרגיה = פעולה חסכונית. מ.ש.ל דווקא במכוניות ישנות היה מד וואקום, שהראה מה היעילות של הלחיצה על הדוושה. מזה למדתי שאחרי שמגיעים למהירות הרצויה, אפשר לאט לאט להוריד גז, ועדיין לשמור על אותה מהירות. כאשר ההילוך היה גבוה מדי, המד יצא מהתחום הירוק, וחזר אליו רק בהילוך נמוך יותר.

אלה שני דברים שונים. הונדה מייצרים מגוון גדול של מנועים, לא רק לרכב. גם לגנרטורים, משאבות, כלי גינון מוטוריים ומה לא... במקרה של קימקו מובי - זה נקרא ייצור ברישיון כפי שרשמת. הונדה מוכרים פסי ייצור ישנים ו/או זכויות לייצר מנועים מתכנון שלהם ללא מעט יצרנים במזרח, ביניהם (בעבר) קימקו וסאן יאנג, ששימשו בראשיתם כמפעלי הרכבה לדגמי הונדה ואח"כ יצאו לעצמאות והמשיכו כעשור לייצר ברישיון את המנועים של הונדה. כיום אלה כבר מנועים מתכנון שלהם. אז מה שיש לך במובי הוא מנוע של קימקו שמבוסס על תכנון של הונדה (זהה אגב לדיוק של סאן יאנג המתחרה...) זה מקובל בעולם הרכב שיצרנים גדולים מוכרים טכנולוגיה של דור קודם ליצרנים קטנים. פיאג'ו למשל הפסיקו לייצר מזמן וספה דו-פעימתית, אבל קווי הייצור נמכרו ל-LML ההודית ו-ווספות כמו של פעם עדיין מיוצרות שם 1:1 כמו במקור ונמכרות בעולם השלישי בשם 'סטלה'. יש כמה חברות סיניות שקנו מהונדה זכויות ייצור למנועי ה-500 דור קודם, והם נמצאים במגוון אופנועים סיניים. גם סאנגיונג הקוריאנית (KGM היום) השתמשה בטכנולוגיה של מרצדס, וייצרה ברשיון את מנועי הדיזל הישנים שלהם, אולי עד היום.

אלה חטיבות נפרדות למרות שהן מגיעות מאותו יצרן. שים לב שאפילו הסמלים מעוצבים בצורה שונה. בדו"ג האסטרטגיה של הונדה שונה מהקצה, והם משקיעים הרבה בשוק האירופי.

לא מכיר מקרוב את השתיים האלה, אבל ברמת העיקרון, אמינות של רכב בן 14 תלויה בעיקר באופן בו הוא תוחזק וננהג לאורך השנים, ובכלל - כדי לקחת רכב בגיל כזה למשימה של 50K ק"מ בשנה, צריך להיות אדם אופטימי מאוד אם לנסח בעדינות...

לא רק בישראל. בשוק האירופאי בעיקר. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001397669

תודה. תענוג לקרוא. הקרדיט על הכתיבה המשובחת מגיע למוטי "ינוקא" גלברט והפסד של כולם שהוא לא כותב יותר. לפחות לא לפרסום. הנה עוד פנינה, על אדם נדיר ומיוחד בשם אנטון. לפי החשבון שלי הוא אמור להיות כבר בן מעל 90 כיום, ואנחנו שומעים מדי פעם שהוא עדיין פעיל ומאמן רוכבי מוטוקרוס צעירים. https://www.doogigim.co.il/אנטון/

כן

פולסטאר. סוג של...

נמסר.

ע"פ 'משומשת' היא אוטומטית. (זה הסלהספיד רובוטי חד מצמדי?) 3.2L עם 184 כ"ס. (אמור להיות 250 כ"ס למנוע הזה, לא?) מרכב: סטיישן. מודל 2005.

כתבה מ-2020 על המצלמות הטקטיות. לא נראה לי שהשתנה משהו מאז, אולי ההיפך. מיצו מסביר למה צריך הרבה כוח אדם (שחסר היום יותר מאז) כדי למצות את הפוטנציאל של המערכת הזו. https://www.mitsu.co.il/?p=8756

עם הכתמים והוילונות השחורים זה נראה יותר כמו "קמפינג"...

אני באמת שלא מאשים אף אחד. זו דרכו של העולם ואני מקבל את זה. אני שמח שיצא לי לחוות את העידן הבתולי הזה ואפילו להיות חלק ממנו בזמן ובמקום הנכונים, ואני לגמרי מרגיש שהתמזלתי. לפני שיצאנו לדרך עם האתר, אמר לי בלי כחל ושרק אחד היבואנים שהיה גם חבר "זמנכם עבר!" חשבתי שהוא טועה אבל זה בחור עם חושים עסקיים חדים ומסתבר שהוא ידע על מה הוא מדבר.

https://thecar.co.il/קיה-סיד-כל-הצרות-בדגם-אחד/

תתרגל כרוכב לסמוך רק על עצמך, ועצם המודעות שלך לסיכון ולצורך במיומנות היא כבר בסיס מצוין להתחיל איתו. בשיעורי רכיבה אתה לומד לתפעל את האופנוע ומתאמן בשליטה בסיסית. אין בזה משהו מאיים אם אתה מודע לכך שזה שלב ראשון בדרך ארוכה. בקורסים לרכיבה מתקדמת אתה מגיע עם האופנוע הפרטי שלך ומתאמן עליו, לכן רצוי 'להשתפשף' עליו קודם לכן (מטאפורית, כן? לא להשתפשף על הכביש חו"ח...), ושם מקנים לך באופן מרוכז ומקצועי את הדרך לרכב בצורה נכונה, ואלה בעיקר 'כלים' שתיקח איתך לחיים האמיתיים ותתרגל אותם עד שיהפכו לך לטבע. יש קורס בסיסי, ואחריו אפשר לעבור קורסים ממוקדים יותר. תסתכל באתרים שלהם. כמובן שרצוי ומומלץ לרכוש ציוד מגן לרכיבה: קסדה מלאה, כפפות, מעיל ונעליים גבוהות שנשרכות היטב. שמתי לב שתלמידי רכיבה חובשים קסדות 3/4 משומשות ובלויות מן הסתם, שמקבלים מהמורה בטח, אז לדעתי התחלה טובה ורצינית תהיה להגיע לפחות עם קסדה אישית שלך שיושבת עליך טוב, ואולי גם עם כפפות ומעיל, אישי או מושאל. זו הרגשה אחרת מאשר ביגוד רגיל עם אפוד זוהר מתנפנף, וקסדה שרוקדת לך על הראש...

הרכב מאדם פרטי שקנה אותו באפס ק"מ? אם עבר כמה ידיים וסוחר או 2 בדרך, הייתי חושד גם בק"מ הנמוך וגם במקוריות.

זה לא רק הממיר. הגיר DCT לא אוהב זחילה בפקקי תנועה והחלפת מצמדים עולה סביב העשירייה, ו"מוח גיר" או גלגל תנופה בשפתם, עולה עוד כמה אלפים, וזה בלאי שיופיע בק"מ כזה או אחר בהתאם לאופי הנהיגה, ואי אפשר להימנע מזה. תוסיף עבר של ליסינג ברוב המכוניות האלה, עם תחזוקה חפיפניקית ונהגים שלא אכפת להם, וסוחרים שמנקזים אליהם את ה'בררה' של חב' הליסינג, "מגלחים" ק"מ ומחכים לפראייר שנראה לו שמצא מציאה. זה בערך מה שיש לי להגיד...

1. אין באמת קיצורי דרך*. כדי להוציא רשיון A1 צריך לעבור טסט באחד מבית הספר לרכיבה. אחרי שהוצאת רשיון והתרגלת קצת לכלי האישי שלך, מומלץ מאוד לעבור קורס רכיבה מתקדמת. יש לפחות 2 רציניים שאני מכיר, 'אופנוען מאומן' ופרוריידינג. זה עולה סכום לא קטן אבל שווה כל אגורה לטעמי, ומשפר את כישורי הרכיבה גם של רוכבים ותיקים יותר. 2. ביטוח דו"ג הוא סיפור יקר וכואב. ביטוח חובה "עסקי" לשליחים יעלה לך קרוב לוודאי כמו מה שאתה משלם בחובה+מקיף לרכב. אין דרך להוזיל. כל הרוכבים מבטחים באופן גורף ב'פול', גם אם זה נעשה דרך סוכן, והרוב המכריע של הכלים לא מבוטחים במקיף בגלל העלות הגבוהה, ומסתפקים בחובה+ג' במקרה הטוב. עובדתית - כמחצית מכלל הרוכבים לא מבוטחים כלל בחובה, למרות שהביטוח כשמו כן הוא - חובה ע"פ חוק. תוכל לחשב כאן לפי הפרמטרים האישיים שלך: https://car.cma.gov.il/ ("עסקי" מוגדר כ"בעלות אחרת", וכולל בעצם את כל מי שמנכה הוצאות דו"ג בדו"ח השנתי, גם אם הקטנוע/אופנוע לא משמש בכלל לצורכי העבודה עצמה). * יש קיצור דרך אם אתה מסתפק ברשיון A2 (עד 125 סמ"ק ו-14 כ"ס)

זה תהליך ארוך כפי שאני רואה אותו, אפשר להגיד מתחילתו בארץ וגם בחו"ל. עוד לפני המגזינים הראשונים הייתי קורא כל כתבת רכב בעיתונות הרגילה, פשוט כי הייתי רעב לתוכן מוטורי. כשיצא 'טורבו' הייתי פוקד את חנות העיתונים וקונה את הגיליון מיד כשהגיע, וקורא כל מילה וכל שורה כולל הפרסומות... כשהתפצל 'מוטו' מ'טורבו' בכלל זו הייתה חגיגה. תוכן דו-גלגלי בעברית?! = פנטזיה שהתגשמה. הייתי קורא אותם שוב ושוב, ואם המנוי שעשיתי היה מתעכב בדואר, לא הייתי מתאפק וקונה בחנות. ממש כמו נרקומן אבל של מידע ותוכן מוטורי... הכותבים היו מעטים ומוכרים, כסף אני יודע שלא היה שם, והם כתבו מתוך שליחות ואידיאל של לייסד עיתונות מוטורית בעברית. ואז, אולי כמו כל דבר, כשרבו הקוראים והתחיל להיכנס כסף, התחילו המריבות והכוחניות ונעלמו האידיאלים. 'טורבו' נסגר וחלק מכותביו ייסדו את 'אוטו', וכבר אז רבו התלונות על התמסחרות וכתבות מטעם וש"זה כבר לא זה". אדוארד אטלר פתח את קוואטרו כביכול כדי לשמר את הרוח המקורית, אבל גם הוא לא עמד בכוחות השוק. אני ממש זוכר את כתבת המבחן שלו על רנו (19 אאל"ט) שבה הוא ציטט מהפרסומת ש"ממש אפשר להרגיש את צהלת 80 הסוסים..." אחרי שקראתי את המשפט הזה סגרתי את הגיליון ומאז לא קראתי ב'קוואטרו' יותר. אכזבה גדולה. בתחום הדו"ג מוטו טל שביט עוד המשיך את הקו העיתונאי הישר ונטול הפניות, אבל הבעלים של המותג לחצו אותו להתמסחר והוא פרש. גם מוטו של אחרי טל שביט וגידי פרדר כבר "לא היה זה", והקריאה כבר לא הייתה מענגת כבעבר. באחרית ימי מוטו נכנסה חזק המדיה המקוונת שעורך מוטו גיא בן ברק (גב"ב) קרא לה בזלזול "בולשיט.דוט.קום", ומיד כמה חבר'ה הקימו אתר בכתובת הנ"ל (bullshitdotcom.com) לימים 'פול גז', ומוטו פשט רגל ונעלם מהנוף. גם 'פול גז' עבר מהפך לפני כעשור והעיף מתוכו את הכותבים המיתולוגיים של פעם, והפך לאתר אינפו' בהגדרה עדינה. טל שביט פתח את דו"גרי, אבל גם שם הוא לא נסק כלכלית, ונהרג במהלך מבחן דרכים. כיום דו"גרי חזר לשם 'מוטו' וגם הוא כמו פול גז עוסק בעיקר באינפו' ובמעט מבחני-דרכים-פרווה. כותב שורות אלה ניסה גם את כוחו בביצת העיתונות הזו והרים את פרויקט הקטנופדיה, במטרה לבסס אתר צרכני שיעשה סדר בשוק הקטנועים, אבל אחרי סבב שיחות עם נציגי היבואנים הבנתי שאם לא אשתף פעולה כסוכן לידים וכתבות פרווה, לא אקבל פרסום וכלי מבחן והעדפתי לגנוז את האתר ולא להיות פיון עבור חופן פרסומות ופינוקי טיסות ומלונות להשקות בינ"ל. האתר אגב נגיש עדיין ברשת, ואפילו מונה כמה אלפי כניסות בחודש, למרות שלא התעדכן במילה מאז 2017. אני חושב שבסופו של דבר זוהי דרכו של העולם, ולא רק בתחום העניין הזה. גם במדיה החברתית המקוונת קורה תהליך דומה. הפורומים הרציניים של פעם נעלמו כמו הפרינט, והפלטפורמה הזו היא אחת האחרונות שאפשר לקרוא בה דברי טעם, ולא פוסטים הזויים של 8 מילים ששבע מתוכן הן 'חחח' ו'אחי'...

בדיוק ככה. החריגה הזו היא לא מתוך רחמים או התחשבות, אלא בגלל היכולת המוגבלת של המערכת לעבד ולנפק דוחות. אז לתקופה מוגבלת המערכת תעבוד ב over-rev ואח"כ תחזל"ש, אז מה תועלת פה?

ווייז מתריע כבר שנים על מצלמות מהירות, נייחות וניידות, אז מה הועילו בזה? יאספו פירורים מתחת לפנס כרגיל, יפרסמו איזה דף יח"צ ש - הנה עשינו משהו ושוב הנהגים אשמים. ובמי מתנגשים אלה שממהרים בצמתים? לא באלה שעוברים באדום בצד הלא מצולם? האין זה דארוויניזם במיטבו...?🙃 ובכלל כמה מצלמות גאטסו פעילות יש ביחס למספר הצמתים? ?0.000 בקיצור - שוב אקמול במקום ניתוח. שוב פעולה אימפוטנטית קלה לביצוע וכימות אבל חסרת משמעות.

בשידור חי...

4 ראש מברשת שיניים לחשמליות של אוראל B. מתאים לכל הסידרות חוץ מ- io ופולסוניק. הוזמן בטעות... 3 סגורים הרמטית, אחד נפתח כדי להיווכח שלא מתאים לידית שלי וחזר חדש לאריזה. רעננה.