איציק נ.

לאחר בדיקה שיש מתח 5V על הכרטיס, חיברתי אותו למקפיא והפעלתי. המקפיא נדלק ועובד תקין (כבר יומיים) וחזר לשירות מלא. מסקנה: לבדוק היטב את הרכיבים המועדים לפורענות (יוטיוב עוזר בצורה מעולה ויש שפע מידע על הכרטיס הזה - הוא נראה זהה בכל הוורסיות שלו). לעיתים קשה להשיג מהרגע להרגע איזה רכיב. שיחק לי המזל - מצאתי קבל 47uF של 60V בספק כח של איזה ספוט לד שהתפגר, והוא היה תקין לחלוטין ובר החלפה עם הקבל של ה 16V (אבל לא להפך - אפשר לשים 60 במקום 16 אבל לא 16 במקום 60).

בדיקה לפני התקנה: על התקע הלבן בצד שמאל חיברתי פאזה ואפס (2 החוטים האחרונים בחלק התחתון) בצד השני מודדים מתח DC עם ההדק שמסומן בחץ כחול - מול ההדקים המסומנים באדום. במצב תקין = יש 5V במצב תקול = יש 0V או מתח נמוך בהרבה מ 5V (מדדתי 1.5V כשהיה תקול).

שלב ראשון היה לבדוק את כל הרכיבים המועדים לפורענות: דיודות נבדקו (סימון אדום בתמונה) - צד אחד אין התנגדות צד שני 0.6-0.5V = כולן תקינות. שני הנגדים (עם פיוז) מסומנים בסגול בתמונה - נבדקו (לקחתי מגוגל את התרשים צבעים שלהם וחישבתי התנגדות) = תקינים בעיגול הכחול ה-IC, אחד הנפוצים לתקלות מהסוג הזה, תקין ! קבלים (בירוק) תקינים (כל אחד 11uF והם מחוברים במקביל) - אז התנגדות היתה תקינה (22uF). עם מה נשארנו ? עם הקבל "התנעה" (בצהוב) של ה IC (הצמוד אליו בעיגול כחול). ערכו: 47uF במתח של 16V. פורק ונבדק 37-39uF עם התנגדות לא תקינה (לפי הסירטון הזה שעזר לי בפיענוח הבעיה) לאחר איתור הבעיה הוא הוחלף.

המקפיא בן 12-13, אחרי הפסקת חשמל לא נדלק. פורק הכרטיס, נבדק ויזואלית - לא נראו סימני שריפה או התחממות של רכיבים (שזה הכי מבאס). דגם הכרטיס: 4326994900. מדובר בכרטיס עם אינספור ורסיות, מלא סירטוני תיקון ביוטיוב וכו'. מה צריך ? מלחם, וולטמטר עם פונקציית בדיקות לקבלים, דיודות וכמובן נגדים.

וכמה עולה פילטר מקורי ?

תגיד לי אתה רציני ? מה אתה חושב שמדובר כאן בלשכת הסעד ? אצל איזה יבואן בישראל פילטר מזגן עולה פחות מ 200 ש"ח (ועוד עם התקנה עד הבית) ? אשמח לדעת. "טיפולים בחינם" יש רק באגדות (הכל כלול במחיר, אין מתנות...).

יש לי אחת בול כמו שתמונה, פצצה של מכשיר. עובדת אצלי כבר כמה שנים (לא יום יום, אבל נמצאת תמיד באוטו) הגדולה במחסן ויוצאת אולי פעם בשנה החוצה הפודרה של השפכטל האמריקאי לא הרגה את הדיוולט, אבל הכפתור של בורר המהירות קצת נתקע בגלל זה (הצלחתי לשחרר עם קצת ספריי שמן).

זאת אקטצנרית זאת עגולה גדולה לקירות

הטיח מתפורר (שילוב של זמן, איכות העבודה שהיתה מקובלת דאז וכו'). בגדול אתה מגרד את מה שרופף, עובר עם מברשת או שואב אבק להוריד את מה שאפשר. מורח בונדרול. נותן לו כמה דקות להיספג וישר מבצע שכבה של קלסימו\פרופילה. נותן לזמן להתקשות שעה שעתיים ונותן עוד שכבה. שכפטל רחב (בשכבות האחרונות) הוא חובה. ככל שתיתן יותר שכבות דקות (אחרונות) תגיע למצב שלא צריך לשייף אפילו בכלל (במקרה של תקרה כמו אצלך...). עדיף עוד יד עם שפכטל רחב (שכבה דקה) וכשמתייבש לצבוע עם צבע שלא מדולל הרבה (שיהיה בשרני) וזה יטשטש לך את כל מה שאתה לא משייף. ייצא לך פי 100 יותר יפה ממה שיצא לך ובהרבה פחות מאמץ. ** מריחת הבונדרול היא שלב לחיזוק התשתית. אם אין לך בונדרול אבל יש לך תוסף "בי גי בונד" אקרילי - אתה יכול לדלל אותו ביחס של 1:1 עם מים ולתת שכבה. הרבה מאוד מהבניה המודרנית סובבת סביב חומרים מקשרים שעיקר הרעיון שעומד מאחוריהם הוא דבק לטקס\אקרילי - מה שמאפשר היצמדות של 2 חומרים על בסיס צמנטי בצורה יותר טובה. במקרים מסויימים (לפי מפרט) עובדים גם עם חומרים אפוקסיים, אבל זה מיועד רק לתשתיות לא סופגות (לדוגמא: כפריימר להדבקה של אריח קרמיקה על אריח קרמיקה). איציק

שפכטליסט טוב זה שפכטליסט שאתה כמעט ולא צריך לשייף אחריו - אבל קשה לי לתת הסברים בפורום כי זה עניין של מיומנות... מיומנות שהיא לא רק בעבודה אלא גם בבחירת החומר, גם ברמת הדילול שלו, גם בעבודה עם הכלי עצמו וכו'. למתחילים הייתי ממליץ לעבוד עם שפכטל שלא שוקע וקל לשייף - שזה אומר UNIFLOTT של KNAUF או "קלסיבורד" של טמבור. למראית עין - נראים בגיוון של שפכטל אמריקאי. בפועל: קל לעבוד איתם, שקיעה מינימאלית, זמן ייבוש סביר וקל מאוד לשיוף. מה שמתעסק בשפכטלים יודע שיש מעין כלל אצבע - אם החומר קל לשיוף, הוא חלש מאוד ומשמש להחלקה. אם הוא קשה לשיוף -- הוא שוקע פחות ומשמש לסתימת חורים. ה UNIFLOTT וגם ה"קלסיבורד" הם בדיוק שילוב של 2 היתרונות האלו אבל המחיר יקר יותר (שק של 5 ק"ג נע בין 35 ל 55 ש"ח בסקאלה הנמוכה של המחירים). למקצוען שעובד על שטחים הייתי אומר לעבוד עם טיח גבס ואז להחליק עם אמריקאי. גם כאן צריך מיומנות וכמה שכבות (2 שכבות מכל סוג חומר אם אתה רוצה לשייף בקטנה ולא לשבור לעצמך ת'ידיים בשיוף). אני מחזיק גם מלטשת אקצנטרית קטנה עגולה וגם מלטשת גדולה לשיוף של קירות גדולים, אבל למשתמש הביתי אין מה לעשות עם כלים כאלה. איציק

לא יודע מה איתכם, אבל ברוב המכשירים הסלולאריים בבית יש לי חבילות של 200GB ומעלה... בבדיקות שאני עושה מידי פעם, אנחנו לא מנצלים עשירית מזה ! לא בטלפונים של הילדים ולא בטלפונים שלנו. כמו ברוב המקרים - בבית יש WIFI והגלישה הנספרת היא בחוץ. כמות של 10,000GB זה באמת מטורף.

דעתי האישית: זה מסוג הדברים שאפשר לעשות גם היום וכבר הגיעו אליהם היום ועושים אותם - הבעיה היא משקל הסוללה (כתלות בסוג החומר והצפיפות שלו). עד לנקודות משקל מסויימות למדו להתמודד היטב עם המשקל של הסוללות (שים לב שממש בשנים האחרונות היו לא מעט ביקורות על רכבים חשמליים עם מתלים רכים מידי \ מתנדנדים). עכשיו שכבר מגיעות מכוניות עם מתלים דיי טובים - ברגע שתעלה שוב את המשקל אתה מתרחק מנקודת ה sweet spot שכבר הגיעו אליה. ברגע שהמשקל של הסוללה עולה אתה צריך לחזק את כל הרכב, כשאתה מחזק את הרכב אתה מעלה את המשקל שלו...שאתה מעלה את המשקל שלו אתה צריך יותר אנרגיה להניע אותו... לופ בעייתי. שים לב שב-ATTO2EV במעבר מסוללה של 45-51KW ל 68.8KW נאלצו להחליף את כל המתלה האחורי (מה שהיטיב עם התנהגות הכביש שלו + הנוחות + נפח תא המטען, אבל בחו"ל תמצא שרוב המבחנים הם על הדגמים עם הסוללה הקטנה יותר והמתלה הפחות עדיף שכבר גם ככה היה על הקצה שלו - ושם תמצא תלונות על רכות יתר ותא מטען של 400ל' במקום 450ל'). גם בתקופות עבר יצרנים תיכננו ושידכו את גודל מיכל הדלק בהתאם לתאבון ונפח המנוע. לרוב היה מדובר בטווחים ריאליים של 400 קמ למיכל דלק. שנים לאחר מכן זה השתפר בזכות מנועים חסכוניים יותר וחזקים יותר.

+1 אם אתה בבית מול המחשב, או שיש מחשב פתוח בבית, תתקין ב CHROME את "צופר - צבע אדום". לא מפספס כלום.

ההחלטה של סטנלטיס לשנות אסטרטגיה ולחזור לדיזל היא חכמה כי הם מבינים במה יש להם ניסיון ומה יהיה הקלף שלהם בעוד כמה שנים. לאורך שנים - לאירופאים היתה התמחות טובה בטורבו דיזל וטורבו בנזין. ליפאנים היתה התמחות מעולה בבנזין אטמוספרי וגם בבנזין אטמוספרי משולב הייבריד, סיניים בתכל'ס צריכים להתמחות בחשמליות כי שם הם מקדימים את רוב העולם. הקוריאניים פשוט העתיקו בהתחלה מכולם ועכשיו הם צברו ניסיון מעולה בכל התחומים והם שולטים דיי טוב כמעט בכל הקטגוריות למעט דיזלים שכמעט כבר לא רואים אצלם.

את כולן - אבל לכל אחת החוזקות שלה; ה ATTO2EV זה SUV-B עם גובה מצויין, איכות חומרים מצויינת ויתרונות רבים; תא מטען 450 ל' (שהוא גדול ביחס לקטגוריה - שים לב שהוא עמוק [כלפי מטה] ולא ארוך), מרווח פנים מצויין ביחס לקטגוריה וביחס למרחק בין הסרנים שהוא קטן יחסית (2.62 לזכרוני). רשימת האיבזור סופר נדיבה, סוללה של 64.8KWH, גג פנורמי עם וילון חשמלי, מתגים (מעבר למסך) ולוח שעונים מפורט. אין תא מטען חשמלי, אין I PEDAL אבל הרגנרציה חזקה וטובה והשימוש בבלמים מזערי. הספק 204 כ"ס. המושבים טובים ונוחים. ה MG S5 היא כבר SUV-C גדול יותר שאחד היתרונות שלו זה פשוט הביצוע והאיכות הכללית. האוטו פונה לאירופה. נוחות נסיעה טובה מאוד, מרווח פנים טוב מאוד (מרחק סרנים 2.734 מ'), יש מצב נהיגה בפדל אחד I-PEDAL, תא מטען בגודל סביר לקטגוריה (453 ל') אבל בגלל שהוא לא עמוק (כמו ב ATTO2) אלא יותר ארוך, הוא נראה גדול יותר. מדובר בחבילה ממש טובה שאחד היתרונות העצומים שלה הוא: ש-פ-ע גדול של מתגים פיזיים לשליטה על מזגן ושאר בקרות, לצד רשימת איבזור נדיבה מאוד (סאנרוף אמיתי חשמלי עם וילון, תא מטען חשמלי וכו'). אהבתי מאוד והתבאסתי רק על הסוללה (62.2KWH). הספק 170 כ"ס. כמו כן רעש המפוח של המזגן (לייתר דיוק - יציאת האויר דרך הגריל אספקה בדשבורד) היו לטעמי מעט רועשים. האוטו מבפנים נראה טוב בשילוב בז' ושחור (הרוב בז'). עסקה מצויינת למשפחתית ב 150,000 ש"ח. ה Deepal S05 בגרסת ה MAX (עולה 10K יותר ביחס ל ATTO2\MGS5) מציעה דברים אחרים: SUV-C מ-א-ו-ד מרווח (הגדול מבין ה-3 הנ"ל כאשר המרחק בין הסרנים הוא 2.88 מ'), רשימת איבזור סופר נדיבה; תא מטען חשמלי (בנפח 492 ליטר - הגדול מבין ה-3 הנ"ל), מושבים מפנקים חשמליים כמובן (כולל ריקליינר חשמלי למושב נוסע), גג פנורמי עם וילון חשמלי, הספק של 272 כ"ס, תא מטען קדמי של 159 ליטר (יחד יש לך כושר מטען של 651 ליטר !), מערכת סאונד עם 14 רמקולים כולל סאב (איכות השמיעה מעולה), Head Up Display (הקרנה של מידע על גבי השמשה - אין לוח שעונים). המסך המרכזי גדול, סופר חד (2K) קריא מאוד וזז על ציר (חשמלי) ימינה או שמאלה. לצד כל החששות מול צמיגים בקוטר 20" וחתך של 45 (245/45R20) האוטו התברר כמאוד (!) נוח - והתחברתי אליו תוך 3 דקות כאילו נהגתי עליו שנים. סוללה 68.8KWH - הגדולה מבין -ה3 הנ"ל. לצד החסרונות - תלוי למי - יש: רגנרציה לא חזקה במיוחד, אין I PEDAL (לך תדע, אולי בעתיד עוד יוסיפו - אבל כרגע אין), אין לוח שעונים. ולמרות הכל - בנסיעה של חצי שעה (!) פשוט אתה מבין שאתה לא צריך את המסך "לוח שעונים" תקוע מול העיניים, את המידע שצריך יש ב HUD והמסך המרכזי קרוב אליך והכל במרחק קצר מאוד ומאוד אינטואיטיבי. במסך קיים "בר" עליון ותחתון קבועים, כך שלחיצה על הבר התחתון באיזור הטמפרטורה - מייד נותנת לך את האפשרות לשחק עם הטמפ'... מבחינת "מספר הקשות" - כמו שיש לי היום ב 3008. עוד דבר שאהבתי הוא מצב AUTO למפוח מזגן - ז"א שהוא מחליט על מהירות המפוח בהתאם לטמפ' שבחרתי. כמו כן - לטעמי - המפוח היה שקט יותר בדגם הזה ביחס ל MG-S5 (רוצה לדייק: לא המפוח עצמו אלא רעש האויר שבוקע מהגרילי אספקה בדשבורד שמוציאים אויר). בכל המכוניות נוחות הנסיעה היתה טובה מאוד. ב ATTO2EV לא חפרתי אם אפשר לשחק עם קשיחות ההגה אבל הוא היה הכי קל (באף אחת מהן אין תקשורת מההגה). הבנתי שבמעבר ל "ספורט" הגה מתקשה אבל עדיין לא בדקתי אם זה משהו שאפשר לעשות על מצב אקו או קומפורט. ב MG וגם בדיפאל ההגה היה עם קשיחות נעימה כבר מהתחלה ולא הרגשת שאתה משחק באיזה נינטנדו - זה לא הגה מתקשר, אבל מעט מאוד קשיחות גורמת לו להרגיש יותר נעים. בדיפאל קיים מצב CUSTOM שמאפשר לך לבחור את הספק המנוע, רמת רגנרציה וקשיחות ההגה - שזה בעיקרון מאפשר לך לכייל את הכל לפי טעמך. יש גם את המצבים הגנריים הרגילים (אקו, קומפורט, ספורט) שלכל אחד מהן ערכים קבועים של רגנרציה והספק מנוע. בכל המכוניות הנ"ל יש עבור הסלולארי מטען אלחוטי מהיר עם חריץ איוורור. בדיפאל התא האמצעי (מתחת למשענת יד) פשוט ענק וגם מקורר (אין תא כפפות - ולמען האמת גם לא צריך). לצד כל זה יש את עניין הטעם האישי. מאוד אהבתי את הדיפאל; יש בה משהו נקי יותר וזורם יותר, פחות מוחצן אבל עדיין עם קווים שמאפיינים את היצרן שלו. הגעתי לנסיעת מבחן האחרונה (בדיפאל) בחששות כבדים; מצד אחד - אהבתי את מה שאני רואה, מצד שני: מה יקרה אם משהו ממש יפריע לי וארגיש לא בטוח עם רכישה של כזה דבר ? מה יקרה אם יפריע לי המחסור בלוח שעונים ? או מתגים ? מה יהיה אם הנוחות נסיעה תהיה גרועה ? או שמשהו לא יהיה לי נוח במושב ? אחרי הנסיעת מבחן (אליה לקחתי גם את אישתי וגם את אמא שלי) ירדתי מהאוטו בלי חששות. איציק

ידידי היקר, הטעות כאן היא שלך. בדוק את המקורות שלך. TBI היתה שלב ביניים בין קרבורטור להזרקת דלק רב נקודתית, זה סוג של קרבורטור אלקטרוני. ה MPI הגיע לאחר מכן.

אין לדעת. כרגע ניתן להתייחס רק לעובדות: 1. התחרות מסין קשה לכלל היצרנים, עם דגש על טווחי אחריות (לרכב עצמו) של 6-7 שנים ו 150K ק"מ בממוצע (7-8 לסוללות). 2. ההתקדמות כבר לא מהירה כמו שהיתה, התעשיה הולכת לכיוון רכבים "רגילים" עם טווח של 350-400 ק"מ - מעין שילוב "מנצח" בין משקל סוללה לטווח. 3. בהמשך לסעיף 2, כיום רוב הסוללות נמצאות בטווח הממוצע של 65-75KW כאשר יש מעט חריגים לכאן או לשם כתלות בגודל הרכב. מעטים הרכבים שיש להם סוללות גדולות יותר - וגם אם כן, זה בא על חשבון משקל גבוהה יותר (כאן הבעיה העיקרית) עם כל החסרונות סביב העניין. יש יוניקורנים בכל סיפור אבל זה לא המיינסטרים. 4. אם להסתמך על העבר: כשיצאה הזרקת דלק אחרי קרבורטור, אנשים רצו קרבורטור כי פחדו מהזרקת דלק. אחרי שיצאה הזרקת דלק (חד נקודתית) יצאה אחריה הזרקת דלק רב נקודתית, החשש היה שם, אבל הזמן עבר ומכוני קרבורטור נסגרו וחלקם יישרו קו עם הטכנולוגיה - למדו והפכו מקצועיים. זו כבר היסטוריה... טכנולוגיה חדשה ותיקונים זה תמיד שלב מאוד קשה, אבל בסופו של דבר זה יקרה (זה כבר קורה). כנראה שלא יקרה בזמן הקרוב. אם סטלנטיס זרקו לפח 20 מילארד אירו והחליטו לחבור לליפמוטור הסינית, כנראה שיש סיכוי שגם יתר המתחרים בסופו של דבר יעשו דברים דומים. כמו ש PSA עשו עאלק-שת"פ עם BMW לפני כמעט 20 שנה, זה מה שעלול לקרות גם בעתיד לעוד הרבה קונצרנים מוערכים. במקביל להתפתחות הטכנולוגיה כנראה שיש לא מעט יצרנים אירופאיים שנמצאים במלחמת הישרדות ולכן הכסף הוא זה שקובע, השקעות עתק בטווח הקרוב כבר לא תראה. ותנו לי לספר לכם שבימים האחרונים נהגתי על ה ATTO2EV, MG-S5 ו deepal S05 - ואני אומר לך חד משמעית שהאירופאים בהחלט צריכים להיות בלחץ. איציק

איזה טלפון יש לך ? איך ה GPS שלו ? מהם הטלפונים האחרים ?

ברגע שלא מפורסם נתון ב 99% מסתתרת שם לקרדה. כנראה מטען אלחוטי איטי.

דגמים חדשים (לא C3) שנתקלתי בהם מתהדרים בטעינה אלחוטית מהירה של 50W כולל חריץ איוורור\קירור. מן הסתם זה גם תלוי בסלולארי עצמו. כמה יש ב-C3 ?

זה לא שימוש סביר.

Wecom נותנים גלישה חופשית בארץ ללא הגבלה. באותיות הקטנות זה "שימוש סביר" אבל בעידן שבו כבר יש חבילות של 200-500 גיגה, אתה יכול לראות טלויזיה כל היום על הנקודה החמה ולא תעבור את זה.

הם לא רצו להכיר 100% בהוצאות שלו או שזה היה עניין אחר ? המערכת של מס הכנסה דורשת לעיתים היכרות עם המושגים המוזרים שלהם - ומספיק שטעית בסעיף\טבלה אחת, אכלת אותה. נניח: אתה מרוויח X בשנה ובת הזוג Y. בטבלה נדרשת למלא כמה אתה מרוויח וכמה היא מרוויחה. מספיק שטעית ורשמת את ההכנסה *שלה* כ"הכנסה נוספת" בדו"ח שלך, המערכת תחשב את זה עם רמת המיסוי הגבוהה ביותר. אני מאמין שיש איזה טעות בהגשה של הדו"ח. תפתח פניה באתר שלהם, שיקבעו לך פגישה ושם תעברו על כל המספרים. אתה יכול להתייעץ קודם לכן עם רו"ח בשביל להגיע מוכן או להבין איפה היתה טעות בהגשה (אם היתה). איציק

פחות מסכים. הגבולות היום מאוד מטושטשים וקצת לא הוגן לשים את הדברים בגבול שבין ספורט\ספורטיביים לאקובוקס. כל רכב מיועד להעביר אותך בסופו של דבר מ-א' ל-ב', השאלה היא איך הוא עושה את זה. כמו שעפר אמר - דווקא לקטנות האלו יש חן בניהוג שלהן, ואם הן נראות לטעמו של הקונה - אז בכלל יש פה שיחוק... ביום יום אני נוהג על רכב עם מפתח, אבל בבית יש לי רכב עם קיילס מלא (המפתח נשאר בכיס). להגיד לך שזה איזה דיל ברייקר או משהו שמציק לי ביום יום ? ממש לא. יכול להיות שבעתיד הרכב עם המפתח יהיה קיילס, ואז אני ארגיש יותר נוחות, אבל זה לא משהו מציק. אביזר נוחות - כשמו כן הוא, נוח... אבל לא ברמה שכרגע אם לא נוח אז אוטומטית הוא מוגדר "מציק".

@Doron_Z תן לי לסכם לך את העניין בצורה דיי פשוטה ; רכב הוא לא רק "סך האביזרים" שיש בו אלא גם עניין של טעם... סוג של "אהבה ממבט ראשון". ברגע שאתה אוהב, החסרונות מסביב מתגמדים עד לא קיימים. לדעתי זה מה שקרה ליוליאן ואני תכל'ס מבין אותו לגמרי. קשה היום למצוא רכב שאתה יכול להסתכל עליו ובאמת לאהוב את מה שאתה רואה. חלק נראים גנריים, חלק מוחצנים מאוד, חלק אנמיים לחלוטין וחלק עדיין לא גיבשו לעצמם עמוד שדרה (אוסף של קימורים שעדיין לא הגיעו לשלם). עד שאתה מוצא רכב שאתה באמת נהנה להסתכל עליו, שם בדיוק נגמרת רשימת האיבזור ומתחיל משהו אחר. איציק