Buki

מהמר על משהו כמו 6 מיליון שקוראים עברית ברמה שיכולים להנות מהמגזין. 8 מיליון זה אולי אלו שיודעים לקרוא ברמה בסיסית. וכן זה בהחלט עניין של תרבות בנוסף לגודל האוכלוסיה. לדוגמא אני מכיר במדינות עם 2 מיליון תושבים ואפילו עם פחות מזה מוזיאוני רכב הרבה יותר מושקעים ממה שיש בארץ עם 10 מיליון תושבים. דבר נוסף שכבר הזכרתי - לאנשים אין בעיה לשלם כמה עשרות שקלים על חוברת מודפסת אם זה משהו שמעניין אותם אבל כולם רגילים שתוכן בשאינטרנט זה בחינם וכן יש בעיה לאנשים לשלם על תוכן אינטרנטי. מגזין רכב שלא גובה תשלם מהמנויים נאלץ למצוא מימון בפרסומות, מכירת לילדים, פרסום כתבות ממומנות וכו' וקשה לו מאד להיות ענייני, כן ואמיתי וגם ליצור תוכן מעניין. רעיונות לכתבות מעניינות לא חסר אבל זה לא משהו שיכול לעשות בו אדם שהוא איש צוות יחיד בשכר צנוע יחסית.

התוספים ששמים במוסך הם לדלק, איתם אין בעיה. אני דיברתי על איסור הוספת תוספים לשמן מנוע.

מיותר להחליף שמן לפני הזמן אבל אתה כמובן יכול להחליף לסינטטי מלא. לא לעשות פלשימג, זה מיותר, אין במנוע משקעים שצריך להוריד. בשום אופן לא להכניס תוספים כלשהם לשמן מנוע, היצרנים אוסרים את זה באופן מוחלט.

קראתי על זה קצת. כמו שכתבת משתמשים בזה במרכזי ערים הסטוריים למרחקים קצרים ומחוץ למרכז ההיסטורי חוזרים לתשתית עילית רגילה. הפס השלישי הזה סובל ממגוון בעיות - לכלוך, רטיבות, שלג איפה שיש, בטיחות העברים והשבים. באחת הערים יש אפילו מערכת מיתוג שמחברת מתח לפס השלישי הזה רק בנקודה בה נמצא הטראם, ומנתקת מיד אחרי שהוא עובר. זה כמובן יקר מאוד יחסית לתשתית עילית רגילה והיתרון היחיד הוא שמירה על מראה נקי. בתשובה הקודמת שלי התייחסתי ל Contact rail רגיל שקיים במטרו, הוא מתאים לשימוש רק במסילות מבודדות. תמונות ששמתי פה בשירשור לפני כמה שנים:

בשיטה עם פס שלישי כל המסילה צריכה להיות מופרדת ומגדדרת ללא שום צמתים, מעברי חציה, כבישים חוצים וכו' או תחתית בתוך מנהרה. זה לא המצב ולכן חייבים חישמול עילי.

ועדיין ממליצים על סככה. functioning in all weather conditions, the standard recommends to cover them with a roof over them for safety concerns

הימור שלי, אחרי החורף הראשן יהיה פרוייקט הסופת סככות לכל הכניסות לתחנות התת קרקעיות של דנקל.

מגזין רכב בשביל להביא תוכן מעניין צריך להיות בתשלום. שיהיה צוות של יותר מבן אדם אחד או שניים והם צריכים להיות אנשים מקצועיים שגם מבינים ברכב וגם יודעים לכתוב, שיהיה להם תקציב לעשות דברים מעבר לנהיגה במכוניות הדגמה של יבואנים ופרסום דוחות מכירה שנתיים. אין מספיק קוראי עברית שמוכנים לשים אפילו 5 ש"ח בחודש בשביל זה ולכן אין היתכנות כלכלית למגזין רכב איכותי נורמלי חופשי מאינטרסים שמוכר תוכן מעניין שהוא בעצמו מייצר. למשל מגזין באנגלית/צרפתית/רוסית/גרמנית שפונה לאוכלוסיה של 200 מיליון אנשים, יכול לדוג שם כמות מספיקת של קוראים שיהיו מוכנים לשלם דמי מנוי. כשאתה פונה לקהל דוברי עברית שהוא קטן ורמת העניין שלו בתחום די נמוכה, אין לך מאיפה להביא את הכמות המינימלית של מנויים בשביל שתוכל להיות רווחי.

השאלה אבל מדוע... אפילו בתחנות כרמלית יש סככה, אין שם דרגנועים אבל היא משאירה את המדרגות יבשות ולא מכניסה מים לתוך אולמות התחנה שצריך לנקז אחר כך. אפילו הגומי הנע של המעקות יתייבש ויתבלה בשמש מהר יותר פי כמה ממה שהוא מתבלה במבנה סגור. כאמור בלי גוגל אני מתקשה לזכור איפה ראיתי דרגנועים חשופים...

מקבץ תמונות מהעיר קישינב. מה שמעניין שם זה שכמעט כל התחבורה הציבורית בעיר מופעלת באמצעות טרולייבוסים, טראם היה פעם ונסגר לפני הרבה עשורים, אוטובסים יש מעט. מטרו/תחתית אין בכלל. טרולייבוס מפרקי מודרני, תוצרת בלרוס. כל הבאים בצבע כחול - לבן פחות מודרניים אבל עדיין די חדשים, גם תוצרת בלרוס, מהווים את רוב הצי בעיר. פה מישהו עם סובארית היה צריך רדיאטור רק לא מצא מקורי מתאים. אבל זה לא בעיה... פנ רואים את מצב הסלילה הלא מי יודע מה מצויין בהרבה רחובות. בפנים המעבר בין בתי הגלגלים די צר ולא נוח. לאחרונה הוכנסה מערכת חיוב שמאפשרת לשלם עם סמארטפון ישרות בולידטור, ללא צורך ברכישת כרטיס או התקנת אפליקציה כלשהיא. כמו רכישה רגילה באשראי. זה לא פועל בכל הקווים עדיין. מה שכן פועל בכל הקווים זה כרטיסן.ית שנמצאים בכל קרון ומוכרים כרטיסים במזומן, גם מוודאים שכל הנוסעים שילמו. מחיר נסיעה אחרי ההתייקורת האחורנה קצת יותר משקל אחד. תשתית עילית שבאמת גורמת ל"זיהום" בחלק מהמקומות. זה Skoda 14Tr ישן, פעם כל הצי היה מורכב מכאלה, היום כבר רובם הוצאו מהשרות. ניידת לטיפול בתשתית חשמל עילית, אני רק יכול לנחש מאיזה שנה היא אבל בכושר טוב. בגדול המערכת עובדת לא רע. זה שקט, לא מזהם, זול ויעיל. אולי לא מתאים לערים צפופות ועמוסות אבל בעיר כמו קישינב, שאין בה צפיפות ועומסי תנועה גדולים, זה עובד טוב. בכיכר במרכז העיר התקיימה תארוכה לזכר אזרחי מולדובה שגורשו על יד הסובייטים.

דבר אחד שנראה תמוה בעייני, בכניסה לתחנות תת קרקעיות הדרגנועים יוצאים למפלס הרחוב בלי שיש מעליהם סככה כלשהי. זאת אומרת בחורף בימים גשומים הם יהיו מוצפים במים וזה לכל הפחות לא נעים, לא מדבר על עמידות המערכות המכניות והחשמליות בגשם. מתקשה לזכור אם ראיתי בכלל במקום כלשהו דרגנועים שפועלים מחוץ למבנה סגור. לדעתי חייבים סככה מעל. ככה זה נראה:

אני יודע שקיים שירשור ארוך נפרד בנושא פתיחת הרק"ל בגוש דן, אין לי זמן לקרוא או להגיב בו. אני אשים פה רק את זה: הסבא שלי היה רופא. היו ימים שהוא עשה תורנויות של ביקורי בית אצל החולים. היה רכב אחד עם נהג במרפאה שרוב הזמן היה תפוס. ברוב הימים הסבא נסע מחולה אחד לאחר בתחבורה ציבורית (שדווקא הייתה מפותחת ופעלה יפה), רק פעם ב...היה מקבל צ'ופר, זאת אומרת יוצא עם רכב ונהג של המרפאה. היה מחסור תמידי במכוניות. בזמן אחר ובמקום אחר יש עודף מכוניות אבל אי אפשר להשתמש בהן כי הכבישים פקוקים. היום פעם ראשונה מאז שהתחלתי לעבוד, נסעתי ללקוח בתחבורה ציבורית - רק"ל. 13:50 יצאתי מהמשרד שלי בקריית אריה, 14:20 אני אצל הלקוח ברחוב הארבעה בתל אביב. האוטו נשאר בחניה ליד המשרד. כייף. זה מבחינתי משהו מרגש מאוד. המקטע התת קרקעי עובד מצויין, מהיר ויעיל מאוד. הקטעים העיליים הרבה פחות מרשימים, בגדול טראם רגיל. עדיין מדובר בצעד ענק קדימה, משהו מתחיל לזוז פה. מרגש. באמת.

יצרני מכוניות לקוחים בחשבון תקלות מסויימת ומתככנים מעקף - למשל אם חיישן טמפ' לא תקין, מאוורר מנוע מופעל אוטומטית במהירות הכי גבוהה, אם חיישן MAF לא תקין המחשב מכניס נתון כלשהו שיאפשר למנוע לעבוד, לא בהספק המקסימלי ולא עם צריכת דלק טובה אבל יאפשר לעבוד וכו'. אני בספק גדול שמישהו בתכנון לקח בחשבון אפשרות לסדקים בהלחמה שגורמים לשיבוש תקשורת. רק מניח שאם זה היה נתקן מוחלט בפלג באחד הקווים התגובה הייתה יותר ברורה - או שלא מניע בכלל או שחלק מהמערכות לא עובדות קבוע. זו נגיד הייתה נגיד "תקלה מתוכננת". כאמור אני בספק גדול מאוד שמישהו לקח בחשבון אפשרות למגעים לא יציבים בקווי תקשורת שפעם נוגעים, פעם חצי נוגעים ופעם לא נוגעים בכלל וזה משתנה כל הזמן.

פותח השירשור התייעץ איתי בפרטי, ה 1.6 מודל 2017 היה יד ראשונה עם ספר טיפולים מלא במורשה עם כל הטיפולים בדיוק בזמן חוץ מאחד שחרג ב 5000 ק"מ, לאחר החלפת החלפת מיכל אוריאה, מילוי נוזל FAP ב 190 אלף ק"מ, אחרי ריקול טיימניג שלב ראשון ושני. טיפול 200.000 בוצע החודש. בעל הרכב הוציא ושלח תדפיס טיפולים מלא. ה 2.0 ליטר מודל 2014 היה יד שלישית, במודעה רשום מטופל עם חלפים מקוריים אבל לא בורר איפה והאם יש לזה תיעוד וגם לא בורר איך טופל בידיים הקודמות. במקרה זה אם הייתי הקוניה לא הייתי חושב פעמיים ובוחר את ה 1.6 2017. לא ראיתי בהסטוריה החלפת בולמי זעזועים, מצד שני אני חושב שאם הרכב נסע הרבה בבינעירוני בכבישים סלולים הייטב, לא בהכרח נדרשת החלפת בולמי זעזועים ב 200 אלף ק"מ.

זה לא מסך פגום, הסמך בסדר גמור. יש סדקים בפלג תקשורת ללוח שעונים שגורמים לשיבושי תקשורת עקב מגעים לא טובים ולתקלות בכל המערכות. ראה סרקית תקלות שצירפתי בהודעה הראשונה.

נחמד מאוד לקבל פידבק, תודה רבה. האוטו שלי אחרי התיקון המתואר כאן נסע עוד שנים ללא שום בעיות מהכיוון הזה.

למייטב ידעתי ההבדל בין אופטיקוז לגיר רובוטי ZF Traxon שנמצא בשימוש של כמה יצרנים אירופאים הוא בכך שאופטיקרוז יודע להעביר הילוכים בלי להפריד קלאץ', כשהמשאית בתנועה. בטח כל אחד שנהג פעם ברכב ידני יודע שבמצבים מאוד ספציפיים כשמתאימים ף בדיוק את הסל"ד והמנוע מוציא 0 מומנט, אפשר להוציא מהילוך לניוטרל ללא קלאץ' וגם לשלב להילוך אחר ללא קלאץ' וזה העיקרון בו משתמש האופטיקורז.

אני כן רציתי לתרום למי שזקוק למוצרים האלו. יש לי ברלינגו שאפשר להוביל בה הרבה דברים אבל לא מקרר 500 ליטר אלא אם כן זה בשכיבה עם דלתות אחוריות פתוחות ואני לא חושב שזה רעיון טוב. ועם כל הרצון הטוב, לשלם עוד כמה מאות שקלים על הובלה של מקרר שאני תורם, אני לא מוכן. בסוף מסרתי אותו לאלטעזאכן.

גיר Opticruise הוא גיר ידני, יש דוושת קלאץ'. בזינוק מהמקום, בתמרוני חניה ולקראת עצירה הנהג משתמש בקלאץ'. בנסיעה המערכת מחליפה הילוכים ללא שימוש בקלאץ', תוך התאמה מדוייקת של סל"ד המנוע לסל"ד שיהיה בהילוך אותו היא משלבת. במצב ידני אם ההחלפה אפשרית מבחינת התאמת סל"ד המנוע להילוך אותה בחר הנהג, ההחלפה תתבצע ללא הפרדת קלאץ' כמו במצב אוטומטי. אם ההתאמה לא אפשרית הנהג צריך ללחוץ על הקלאץ' בשביל שההילוך יעבור. כל התפעול מתבצע מידית קטנה מתחת להגה בצד ימין. זה בכללי, לא מדובר במערת חדשה אלא כבר קייצת כמה עשורים עם שיפורים ושידרוגים כמובן. באחד האתרים רשום שהיום קיימת גרסה ללא דוושת קלאץ', זאת אומרת הוסיפו מפעיל רובוטי לקלאץ'. בגרסה הקלאסית אין מפעיל רובוטי לקלאץ', זה או שהנהג מפעיל את הקלאץ או שהמערכת מחליפה הילוכים ללא שימוש בקלאץ'.

אני רק אומר שחלק מהמוצרים שמסרתי, פרסמתי למכירה קודם לכן ביד 2. שם היה 0 מוחלט של פניות.

אני אומר שוב, מדובר במוצרים שלא אמורים להיזרק לזבל. מוצרים תקינים במצב עבודה משומש תקין. לא גרוטאות שלא עובדות שבאמת אפשר לזרוק.

נכון. אחד המקררים שהיו לי, אחרי שלא נמצא מי שרוצה לקבל אותו, פונה ככה. במקום השני לא נקנה מקרר חדש את לא הייתה את האופציה הזו.

כמו שכתבתי, לא הייתה לי שום בעיה עם מסירת מוצרים שאפשר לסחוב ביד. אבל לדוגמא מקרר קצת קשה מאוד לסחוב ולהוריד לרחוב, אני ציפיתי שמי שיגיע לקחת אותו (תקין ולא ישן מידי, עובד מצויין) לפחות יעזור לי להוריד אותו.

קיים. כל שבוע עוברת משאית של העיריה ואוספת את זה, יש יום ושעה מוגדרים לכל שכונה ולכל רחוב. אבל משם זה הולך למזבלה/מחזור. המוצרים שמסרתי היו מוצרים תקינים במצב עבודה מצויין, לא היה צריך לתקן שם כלום ולכן היה חבל לי לפנות אותם בדרך הזאת... וואלה, אם אתה עובד בהייטק אז גם אני עובד בהייטק...איזה קידום😁

עשיתי את זה עם הרבה פרטים פחות שווים, את היותר שווים רציתי למסור למישהו שזקוק להם.