קורן בן אשר

אם אתה שואל אותי מה המצב האידאלי, אני מעדיף דנמרק על ארה"ב, הבעיה שהרכבת יצאה מהתחנה ולדעתי זה הרע במיעוטו. אי אפשר מדינת רווחה סקנדינבית במדינה סופר הטרוגנית כמו ישראל.

מה שאני יכול להגיד לך, בתור מי שנסע וחזר יותר מפעם אחת: אל תסתכל על זה בצורה פטאליסטית. השנה לא 1890 וזה לא חייב להיות כרטיס בכיוון אחד. תחשוב שזה כמו מעבר לעיר אחרת, רק יותר רחוקה. יהיה לא טוב? נחזור. יהיה טוב? נשאר. אפשר גם לשבת כמה שנים, ואז לחזור. הכל בסדר. זה שאתה רווק בלי ילדים זה בכלל עושה את החיים שלך כל כך הרבה יותר קלים מבחינת הלוגיסטיקה של ההגירה.

זה נכון שדמוגרפיה אינה כלי לניבוי מגמות תרבותיות בקורלציה של 100%. אני מאוד מאוד אשמח להווכח בעוד 20 שנה שטעיתי לגמרי, כל התחזיות השחורות נתבדו, יש מדינה משגשגת ויש מהפכה ציונית שנייה שבאה, כמו הראשונה, מאותו ציבור דתי/חרדי שבעט בשטעטל המצחין ממנו בא, והחליט לקחת את עצמו בידיים. אני רק לא בטוח שאני רוצה להשתתף, עם הילדים שלי, בניסוי הזה. ***** לדעתי, כל אדם שרואה עצמו חילוני-ליברלי, ולא יכול או לא רוצה להגר, חייב להתחיל כבר מאתמול לחשוב איך הוא מקדם אחד מהבאים: 1. הפיכת המדינה לפדרציה עם ממשלה פדרלית רזה, ותחתה קנטונים אוטונומיים שאחראים באופן בלעדי לנושאי כלכלה, רווחה, חינוך, בריאות וכו' בשטחם. 2. אוטונומיה תרבותית לציבור החילוני-ליברלי. 3. ביטול מדינת הרווחה, ובמקביל הורדה מאסיבית של מסים (= המודל האמריקאי, כל אחד לעצמו). דגש: לא המשך השיטה הנוכחית של ביטול מדינת הרווחה אבל העמקת גביית המסים... אם יש תנועה שמקדמת את אחד מאלה, להצטרף אליה, ואם אין, אז להקים אחת. "אם תרצו, אין זו אגדה... ואם לא תרצו, אז הנה הדבר אשר ספרתי לכם הוא אגדה, ונשאר רק אגדה".

יש אנשים שאין להם שום רגש של זהות או שייכות, וזה לגמרי לגיטימי. אני מאוד מבין את ואדים, אם הוא מרגיש זר אז עדיף להיות זר בקנדה. לדעתי יש הרבה יותר אנשים שחושבים שאין בהם שום רגש של זהות או שייכות, ממש אפס מוחלט, רק שהם לא יודעים שיש להם. מאוד קל להיות ישראלי בישראל, איטלקי באיטליה או יווני ביוון, ולספר לעצמך שאתה אזרח העולם ומבחינתך זה הכל הבלים. talk is cheap כמו שאומרים. מתי כל זה צף? כשפתאום מוצאים את עצמך בארץ זרה. אז פתאום מתחיל משהו לנקר. וזה ממש לא ייחודי ליהודים וישראלים, דברים דומים שמעתי מקולגות בני לאומים אחרים, אנשים חילוניים-מערביים-ליברלים-עירוניים שחיים את הקלישאה האקספאטית. אני לא מספר את כל זה כדי להגיד "נונונו הגירה זה פויה נפולת של נמושות", אני בעצמי מחשב את צעדיי לאור המצב המתחרבן והולך. אני רק אומר שזה הרבה יותר מורכב מסתם לארוז את הפקלאות ולעלות על מטוס; לרבים מאיתנו זו דילמה קשה ממש, והמחיר מבחינתנו הוא כבד גם במישור הרגשי. חשוב להציג את הפן הזה למי שחושב שהגירה מסתכמת בלעשות שופינג של אזרחויות, להגיש כמה מסמכים ולמצוא עבודה.

כמה הערות. 1. משבועיים של ביקור תיירותי בקיץ במדינה כלשהי אי אפשר ללמוד כלום. 2. יש משקל לעצות של בעלי ניסיון שהיגרו או לפחות היו כמה שנים ברילוקיישן. עצות של מי שלא עונים לקריטריון זה - לטעמי לא רלוונטיות. 3. דרך המלך להגירה, לפחות באירופה, היא ויזת סטודנט ללימודי תואר גבוה, כניסה לעבודה על ויזת עבודה ולאחר מכן המשך התגלגלות עד קבלת תושבות קבע/אזרחות. 4. בשום מקום לא מתים על זרים, ובכל זאת עדיפות מסויימת למדינת הגירה מובהקת (כמו ארה"ב/קנדה/אוסטרליה). מדינות אירופה הן מדינות לאום בהגדרה, ובסופו של דבר אתה חש את הזרות הצורבת שם. אז אמנם, מי שגר בעיר הגדולה והמילייה החברתי שלו מורכב מצעירים-מערביים-ליברלים-עירוניים כמוהו, לא ירגיש את זה רוב הזמן. אבל לאורך שנים זה ניואנס שמתחיל להציק. במיוחד כשיש ילדים. מניסיון אישי *שלך*? אם לא, ראה סעיף 2.

בהחלט אפשר להסתדר עם כפפות וכובע גנריים מפליז שקונים בכל חנות טיולים פה. מסתדר כבר 20 שנה עם כאלה בטמפרטורות עד מינוס 20. (הייתי שכן שלך למשך שנה וחצי ב"סניף" שלכם ממזרח, זה שמדברים בו פינית, ולפני כן שלוש שנים אצל השכנים שלכם מדרום מערב, אלה שמדברים עם תפוח אדמה בפה.)

זה הולך בלי להגיד.

קח איתך פנס, יושבים שם בחושך. זה לא באמת קר, לא צריך ציוד מיוחד. זו לא קנדה. מעיל טוב (דגש על טוב), כובע וכפפות חובה, רצוי צעיף, נעליים טובות, גרבי צמר עבות. נסיעה טובה.

רק מעיר. ככל שאני מסכים עם דעותייך (חלק ניכר מהזמן), אי אפשר להבטיח כלום, לכל היותר לומר בהסתברות גבוהה. כבר הייתי עד וראיתי ושמעתי מקרים שהעסק נכשל כשלון חרוץ ומשפחות התנפצו לכל עבר.

הנקודה היא אחרת. לא הניסיון הצבאי ולא הרקע הפיקודי. האנשים האלה עברו את המסננת של שירות למען הכלל מתוך תחושת שליחות ומחוייבות. נכון, זה בטח לא רק לא 100% אלטרואיזם טהור, והם לא עשו את זה בחינם. אבל אף אחד לא מבלה 15 שנים בתפקידי שטח בחיל קרבי מטעמים קרייריסטיים גרידא. סילבי קשת קראה להם "הדגנרלים". ואני חשבתי כבר לפני שנים, שיום אחד אנחנו נתגעגע לכל הדגנרלים האלה.

לדעתי אתה שאנן יתר על המידה. אתה עדיין משוכנע שהכל פוליטיקה ושאפשר בעקרון להקים מחר בבוקר ממשלה חילונית לגמרי, אם רק הפוליטיקאים יסכימו לכך. אני חושב, כמו אחרים פה, שאתמול נפל דבר, זה לא הפוליטיקה, הייתה הכרעה ברורה מאוד לגבי צביון המדינה. הלאומיות החילונית הישראלית הובסה סופית, הכיוון הכללי הוא שלטון דתי סמכותני ושבטי כששלטון החוק הוא רק למראית עין, בקיצור מדינה מזרח-תיכונית לכל דבר ועניין. כאמור, זה לא בגלל מוסי רז ולא בגלל מירב מיכאלי והשטויות שלהם. העם אמר את דברו בקול ברור מאוד. אם אתה דתי, מברוכ. אם אתה חילוני, מתישהו הדבר הזה ינשוך גם אותך בתחת. ממליץ לך לחשוב ולגבש איפה הקווים האדומים שלך שאחריהם גם אתה תתחיל לדאוג.

זה הסבר שמחפש את המטבע מתחת לפנס. לדעתי אצלנו תהליכים שונים הובילו ומובילים לתוצאה הזו. בעיקר שחרור השד היהודי המשיחי מהבקבוק בשנת 67 + הדמוגרפיה. אלה מתקיימים במנותק מהמשברים שיש או שאין.

^ לך תסביר לאנשים עד כמה זה "החלום ושברו". לאו דווקא תוצאות הבחירות הנוכחיות, אלא התמונה הגדולה (הרי במוקדם או במאוחר זה היה קורה בכל מקרה, אם לא היום אז עוד 5 שנים).

איזו הרמה להנחתה, ישתבח שמו... כבר שעתיים אני מחכה לזה, ידעתי שהטיעון הזה יבוא. איך שהוא בכל העולם מסתדרים בלי זק"א, יד שרה, איחוד הצלה וידידים. בוא נעשה עסק. אל תקבור אותי, אל תשטוף את הגופה שלי, אל תחפש חלקים ממנה, אל תשאיל לי כסא גלגלים ואל תבוא עם בוסטר להניע לי את האוטו. מויחל טויבעס! אני אשלם מכיסי או אעשה ביטוח מתאים במקרה הצורך. אתה, בתמורה, תצא מהכיס שלי ותפסיק לנהל לי את החיים. יש דיל? מה אתה אומר?

הנקודה היא שברה"מ הצביעה כפי שהצביעה מתוך מחשבה מדינית מסויימת, ואחרי שהבינו שהכיוון פה אחר, יצא המרצע מן השק. לא כתבתי שהיה גירוש, כתבתי שגירוש כזה כנראה היה באופק, ולמרבה המזל ירד מהפרק לאחר התפגרותו של סטלין. אם אתה מתכוון לזה שבירובידג'ן הוכרז מחוז אוטונומי יהודי הרבה לפני כן, זה לא חדשות בשבילי. הוריי ילידי ברה"מ וחיו בה מחצית מחייהם, רק בצד השני שלה, זה שחמותך שגדלה בבירובידג'ן חוותה את הדברים אחרת מהוריי גם לא מפתיע אותי.

הסיבה האחת והיחידה שהצביעו בעדנו, היא כי חשבו שנהפוך להיות גרורה קומוניסטית במזה"ת. למזלנו בן גוריון חשב אחרת. מהשנייה שהסובייטים הבינו שזה לא הולך לקרות הם הפנו לנו עורף, והחשבון הוגש מהר מאוד, ובעיקר ליהדות ברה"מ. רדיפות הולכות וגוברות, משפט הרופאים, משפטי הסופרים והמשוררים, משפטי פראג, והשיא היה אמור להיות הגירוש הגדול לבירובידג'ן, אלמלא למזלנו סטלין התפגר רגע לפני כן.

חלק גדול מהבעיות שלנו (לרבות הקטסטרופה התחבורתית) נובע מגידול האוכלוסיה פי שלושה (!) תוך 50 שנה.

המודל שאנחנו צריכים זה סינגפור... לרבות שיטת "הדיקטטורה הנאורה" שלהם.

אני פחות מודאג (בינתיים) מהמצב הבטחוני והכלכלי, ויותר מהמצב התרבותי-חברתי-פוליטי. ואין שום טעם למדוד את ישראל בסרגל של ארה"ב. זה קנה מידה אחר לגמרי. למעשה מעט מאוד מדינות בעולם אפשר להקביל לארה"ב. קנדה, אוסטרליה, בערך זהו. ברוב המדינות בעולם המפותח לא חיים ככה. הולנד היא דוגמה טובה להשוואה יותר הגיונית, עדיין ההשוואה לא מחמיאה לנו, אבל זה לפחות אותו קנה מידה וזו מטרה ריאלית לשאוף אליה.

אני עם יוחאי - אין מצב בעולם! זה עניין עקרוני, יהרג ובל יעבור. כאילו, בשביל מה קניתי את המדיח המ****ן? בשביל שאני אצטרך לחכות לירום הודו 20 דקות עד שיסיים את ענייניו, במקום ללכת לישון? אני במקומך, או שמוצא פתרון או שהוא טס החוצה בו ביום. לדעתי שים טבליות פיירי אם אתה חייב ג'ל (כן אני יודע, מסוכן וזה, תגדיר נוהל משקפי מגן חובה בכל התעסקות עם הטבליות הללו).

אני מקווה שאתה מבין שאי אפשר לשנע חשמל סתם ככה, אלא הוא זורם ממתח גבוה לנמוך כמו שמים זורמים ממקום גבוה לנמוך. אתה יכול לשלוט בייצור בתחנה, ואתה יכול למתג בצורה מסויימת, אבל מכיוון שיש רשת אחת שהכל מחובר אליה, אתה לא ממש יכול לקבוע לאן החשמל יילך. אם יש עומס בתל אביב אז החשמל הזה ייבלע בתל אביב, אם אין עומס הוא יזרום החוצה. אם פתאום העומס לא בתל אביב אלא דווקא בבאר שבע, אז אולי עדיף למנהל המערכת להוריד את רידינג ולהרים יצור במקום אחר מבחינת יעילות.

נתבקשתי לעזור בבהילות ולאתר בעל מקצוע כנ"ל, לטובת פירוק מטבח ממקום שמפונה בימים אלה, הובלתו והרכבתו במקום חדש. כל העבודה ברדיוס ת"א-ר"ג. אשמח להמלצות אם יש. תודה מראש.

זה מסמך שאפשר לקבל ממנו הרבה אינפורמציה, אמנם לא בדיוק מה שפות"ש ביקש אבל נותן מושג מסויים. פניה בבקשת חופש המידע צריכה להיות למשרד התשתיות ו/או רשות החשמל; נגה היא חברת ניהול הרשת ומקבלת מהם הנחיות. (סמכויות ניהול הרשת עברו מחח"י לנגה, כנראה כהכנה עתידית להפרדת רשת ההולכה והחלוקה מחח"י). בספק אם פות"ש יוכל לקבל בסיס נתונים *מפורט* של מיקומי קווי הולכה וחלוקה והסטטוס שלהם (מה יכולת ההולכה וכמה ממנה תפוס). אם כי עם קצת סבלנות אפשר לבנות מפה מקורבת של קווי ההולכה, תחנות כוח ותחמ"שים ברחבי הארץ ממקורות פתוחים. רשימת מתקני ייצור ויכולת הייצור שלהם זה משהו שבגדול אפשר למצוא באופן גלוי ברשת. לשאלה "איזה תחנות מעבירות חשמל לאיזה קווים" אין משמעות, יש רשת אחת אחידה וכיוון זרימת האנרגיה תלוי בייצור ובצריכה הרגעיים בכל נקודה.

יש נורה אחת בכל צד לתאורת דרך (tail light) ונורה אחת בכל צד לבלם (מבחינה טכנית יכול להיות בצורת נורת שני סלילים אחת, זה לא משנה את העקרון). כל אחד מהם מבחינתך עניין נפרד, אחד לא מחפה על השני.

אתה לא היחיד. שונא שעון קיץ. וכל מה שקשור לקיץ. חוץ מפירות קיץ ובחורות בלבוש "קייצי".