מודעה הייתה נראית ככה-
לאונה, שנייה, 125 אלף, 89, ה"כ, מזגן, ידנית, מכני מעולה, רופא 😆
"פול אוטומט" לא בהקשר של הגיר, אלא דווקא באבזור. היה שלב שככה היו קוראים לאוטו עם הגה כוח, 4 חלונות חשמל, מראות חשמל ונעילה מרכזית.
לי זכורה חווייה "הפוכה". במקרה אחד, השיעור שלי הסתיים ולא היה באוטו תלמיד שיחליף אותי. המורה לא רצה שאמשיך לנהוג, אז התחלפנו...
המורה עם חגורה "משוחררת" תפוסה באטב כביסה, נסע הכי לא נכון שאפשר - מהר , חסר סבלנות, תנועות חדות... אולי רצה להראות לי "תסתכל איך לא נוהגים" 🤦🏻♂️
אפשר לומר שבידני אתה נוהג עם שתי רגליים.
אז הוא משתמש ברגל שמאל לבלימה ובימין להאצה, מתוך הרגל להשתמש בשתי הרגליים.
אני נהגתי פעם ראשונה בגיל 16 וחצי על אוטו של שכן חולה הגה כמוני, שהיה אז בן 22.
הייתה לו מיצובישי קולט אוטומטית, ואני זוכר שהוא אמר לי "קח את רגל שמאל, שים אותה בצד. אתה לא משתמש בה, אלא רק ברגל ימין".
מיותר להחזיק אוטו ולשכור אוטו אחר כשצריך.
קנו אוטו עם ספסל אחורי רחב יותר מהi10, ותא מטען נוח ונדיב, וסעו לשלום.
בנסיעה המשפחתית הראשונה שלכם לשישבת מחוץ לבית (מקווה שבמהרה בימינו), תבינו שעשיתם את הדבר הנכון.
בלונדינית אחת שמעה שמרבית התאונות מתרחשות קרוב לבית, אז היא עברה דירה
מחזק לגבי אבו סעיד, התיאור- מדוייק. "מסעדה כמו של פעם" כמו במערכונים של ארץ נהדרת על המסעדות "המזרחיות"
דגניה מוכר להרצליינים הותיקים בתור "הצריף הכחול בנווה עמל" וכיום הוא מתופעל ע"י שני הנכדים- זוהר, חבר יקר, ובן הדוד שלו. אכן שווה ביקור.
היו שתיים חום מטאלי ואחת לבנה במפרט אמריקאי (עם פנסים קדמיים עגולים לא עוקבי פנייה).
חום אחת נצפתה לפעמים ברעננה ועל שנייה הייתה כתבה באתר "קלאסיקאר" שהיה בזמנו של ליאור ברוך, 2005 או 6.
בהחלט מכונית מעניינת.
הגיר האוטומטי היה כל כך נפוץ לעומת הידני?
נראה לי שבסוף האייטיז אוטומטי היה פחות נפוץ, והמפץ הגדול התחיל באמצע הניינטיז.
היו כל כך הרבה BX אוטומטיים כדי לגרום כזה נזק?
אני גר שתי דקות הליכה ממנו.
האוטו עומד שם כמה שנים טובות. רוב הזמן נראה שהוא בכלל לא זז.
מה שמדהים הוא, שמדובר באזור עם מצוקת חנייה (בנייני רכבת ורחוב חד סטרי עם חנייה רק מצד אחד) ובכל זאת, האוטו נשאר באותו המצב ואף אחד לא מתלונן.
הבעלים גר ממול, בכניסה שנמצאת כחמישה מטרים מהאוטו, אבל עדיין- מעורר פליאה איך האוטו נשמר במצב כזה כמעט מבלי לזוז.
לאחרונה התחילה לחנות לא רחוק ממנו חיפוג'יפ אדומה מגניבה, ו100 מטר ממנו עומד יונימוג מכוסה. אנסה לזכור ולצלם את שניהם השבוע.
למסעדה בהרצליה קראו אבו חאלד, נסגרה לפני שלוש שנים +-.
(אבו חסן יש רק אחד, ביפו, ברחוב הדולפין 😆).
ג'מיל טעים, אבל המחירים של שווארמה בכלל ואצלו בפרט בעלייה מתמדת.
יש את פלאפל חיים ברחוב סוקולוב, חביב עליי במיוחד.
אין צורך להתפחלץ, זהו טיבו של דיון ושיחה.
כל אחד נותן טיפים ועצות , וכן, לפעמים "עונים על דברים שלא שאלו" , וכל עוד זה בצורה תרבותית, ולא סוטה 180 מעלות מהנושא המקורי, הכל בסדר.
כל רכב שהוא נישתי ולא "קונבנציונלי" יחליף ידיים יותר מהר, לדעתי בגלל שיש לו "יתרון" אחד שלא תמיד גובר על שאר ה"חסרונות", ומהר מאוד החסרונות מתחילים להעיק.
דוגמא נהדרת- שניים או שלושת שירשורי הפונטו קבריולט שרצו פה לפני כמה שנים, וחם חם מהתנור- הסמארט קבריולט שפורסמה אתמול בשרשור הרכבים המעניינים המקביל.
רכבי ספורט קשיחים, ספרטניים לעיתים ולא פרקטיים
רכבי יוקרה זולים לקנייה אך יקרים להחזקה
סוזוקי ג'ימני 😆 "קטן וחמוד לנסיעות בעיר" אך "צפוף, עגלתי וקופצני", אבל גם רכבי שטח שלפעמים נרכשים כסמל סטטוס ונוסעים רק על כבישים
רכבי קבריולט עממיים - פונטו, 206 וכיוצ"ב
2 מתוך 3. יפה לך 😁
גם עבודת מחסן פרופר, אבל גם עבודה שוטפת מול הייצור, שחרורי משלוחים מהמכס, משלוחים לספקים/ קב"מ ועוד.
חברת בת של אלביט, 40 איש. משם נגזרת הדחיפות במרכאות של דברים מסויימים.
זה לא קשור לדרג בכיר או זוטר. יש דברים שהתכתבות וואצאפ של 2 דקות יכולה לפתור תוך דקה, במקום לחכות למחר/ מתי שתחזור לעבודה, או שבמקום שמישהו יחפש משהו שעה בזמן שאתה יודע תוך 3 דקות איפה זה.
ברור שאפשר להגיד "חבר'ה, אני מחוץ לשעות העבודה לא מתעסק בעבודה" אבל צריך להיות קצת מציאותיים, עם כמה שזה מבאס.
ומי שמצא מקום עבודה שבו אפשר להשאיר את ההתעסקות רק לשעות העבודה, מבלי לחשוש לעתידו (ללא קביעות כי זה לא חכמה) - אשריו ומה טוב חלקו. רציני.
אין דין שכיר כדין עצמאי
אין דין בכיר כדין זוטר
אין דין משרד ממשלתי למגזר הפרטי
אין דין רווק בן 27, הורה בן 44, הורה בן 55 או בן 60
כל אחד ומה שנוח לו, מה שמקובל בתחום שלו ובמקום העבודה שלו.
שכיר דרג זוטר, 43, לוגיסטיקה, משלוחים ומחסן. רוב העבודה שלי היא פיזית ואני לא לוקח את המחשב הביתה. יש קבוצת וואצאפ של הצוות ולפעמים מדברים שם גם ב9 בערב במוצאי שבת. לא מרגיש שזה מעיק או מכביד עליי. יכול להיות שזה בגלל שהתרגלנו שזה מקובל... אבל זה לא כזה נורא בעיניי.
גם כשאני בחופש באילת על המגלצ'ות עם הילדים, ומקבל וואצאפ או שיחה עם שאלה קצרה- בכיף. המקום מתנהל בצורה שאם אני איננו אז יש גיבוי, ואין כמעט שומדבר שלא סובל דיחוי לשבוע הבא.
תיכף יתחיל הדיון הנצחי של השכירים מול העצמאיים, ואלה שמאמינים שצריך להפיל ה5 את העט ושיזדיינו כולם עד מחר ב8. 😆