שביט

בינגו

דרז'ה. נפוץ באירועים של יוצאי צפון אפריקה. אני בתור ילד מאוד אהבתי את הסוכריות שהיו מחלקים בעיקר במסעדות, שהיו "מדפיסים" את שם המסעדה על הסוכריה. מישהו זוכר?

סע לבית שאן (חוויה אנתרופולגית בפני עצמה) ותעבור במעבר נהר הירדן

"אהבה ראשונה בחיים- לא שוכחים..." (שלמה ארצי) זה ה-דבר הכי יפה בעיניי כשמדובר ברכבי אספנות "פשוטים"- הזיכרון המתוק, הנוסטלגיה. המשפטים הכי נפוצים בפורום, ואלה שהכי כיף לכתוב אותם הם "כזאת בדיוק הייתה לנו כשהייתי ילד", "על כזאת למדתי לנהוג", "זה הרכב הראשון שקניתי בעצמי" וכולי.. בהצלחה!!

אתם מזכירים כאן רק את סצינת המועדונים, כאילו שאי אפשר להכיר אנשים גם במקומות אחרים... ועם כל המועדונים המעפנים האלה, שכולם שם פוזאיסטים אחד אחד וחושבים שהם מלכי העולם, למה ציפיתם?? אוסף של ציידים נואשים שבאים לעשות רושם על פוסטמות סנוביות...

התוספות שלי

היום לקטע הרחוב בין שווארמה שמש לאבא הלל קוראים "רחוב האחים בז'רנו" שלפי דברי סבתי היה להם בית חרושת לעסיס... אבי יליד 51, למד בבית ספר הגפן חיפושית גינס כמובן, שבה המושבים היו בדוגמת ג'ינס. אחד השרשורים היותר כיפים שרצו כאן לאחרונה. אנלוגי הקדים אותי עם "חטיף העולם הערב" ומישהו גם הזכיר את "מסטיק אמיצים" לפניי...

המסקנה היא שבחיים לא יוצאים מהאוטו כשהוא מונע/ מפתח בסוויץ'/ משאירים את הארנק/ טלפון ומי שעדיין עושה את זה (לא כל כך נעים לי להגיד) מגיע לו

מצטרף לקריאה הנרגשת לשים ג'נטים מקוריים (או "רגילים" או של סופר מרפיורי) בהצלחה

מה זה לראות את חמותך נופלת מצוק בתוך המרצדס החדשה שקנית לא מזמן? רגשות מעורבים ומאחל לכם חמות כמו שלי (אשתי לא נכנסת לי לפורום )

איך שקראתי את הכותרת, נזכרתי בזה.. הייתה לי חברה, עולה מדרום אפריקה (מכאן נובע שהייתה גרה ברעננה ). בוקר אחד ישבנו לאכול א. בוקר, ואני כרגיל- הכנתי לי קפה ושני סנדוויצ'ים עם גבינה או משהו בסגנון. אבא שלה ראה את זה והתחיל לצחוק- מה נסגר אתכם, הישראלים. איזה ארוחות בוקר מעפנות אתם אוכלים... כמה ימים אחרי הוא הכין לי ארוחת בוקר של אלופים- 2 ביצי עין, 3-4 נקניקיות מטוגנות (מכאן נובע 2- דתיים. אחרת היה גם בייקון) ולחם טוסט. בימי חול אני קם ב7, וב10 אני מכין לי טוסט גבינה ויוגורט. בשישי- שבת אני מתעורר מאוחר יותר, ומשתדל להכין איזה סנדוויץ' או להוריד כמה בפלות עם הקפה.

אבל מתי מתבצעת ההחלפה? אם בראש השנה הייתם אצלך ובפסח אצלה- לאן תלכו בראש השנה הבא? אנחנו עושים שנה שנה- שניים ברצף אצלה, שניים ברצף אצלי.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=1171061&postcount=18

כנראה שהניסיון לתת סיומת 55 לרכבי אספנות לא הצליח. בשלוש השנים האחרונות רכבי אספנות מקבלים תבנית של עמדה מספר 1, עם הסיומות המקובלות (68, 69, 71, 72)

מעניין אותי מי מהכותבים נהג בקורולה רובוטית וכמה ק"מ הוא נהג בה.

אלוהים נתן לה גוף אבל בעט לה בפרצוף שים עיתון דבר ותאמר אין דבר ראה הודעתי בשרשור המקביל דווקא בכיף. קודם שתוריד את המשקפיים ותפזר את השיער

השאלה מקבילה ל"האם היית נכנס למיטה עם מישהי מכוערת שמ$%^ת מעולה" האם רכב ספורטיבי בשבילך זה מכלול של מספר פרמטרים או שרק הנתונים היבשים מעניינים אותך? לדעתי ל"לוק" יש משמעות רבה ברכב ספורטיבי.

אנקדוטה קצרה: הוריה של אשתי גרים בערד, אנחנו גרים ברמת גן. פעם בשבועיים שלושה אנחנו נוסעים לבקר אותם, עם האוטו כמובן. לפני כמה זמן שאלו אותנו "לא כדאי היה לכם לקחת אוטובוס?" לקחנו דף, עט וחשבוניה והתחלנו לחשב: אוטובוס מר"ג לרכבת ארלוזורוב עולה 6.6 ש"ח. מארלוזורוב לב"ש עולה 17 ש"ח ומב"ש לערד- 10 שקלים לפחות. יוצא ששני אנשים, הלוך חזור- 134 ש"ח. נסיעה לערד וחזרה זה 320 ק"מ, שלוקחים חצי מיכל של פורד פוקוס, שבימינו עולה משהו כמו 160 ש"ח. יוצא שחסכנו 25 שקל, אבל הנסיעה לוקחת פחות זמן ועוברת הרבה יותר בכיף. להחזיק רכב פירושו להוציא כסף מבלי לקבל תמורה חומרית, אבל ישנן דרכים נוספות לקבל תועלת (כמובן שמתחת לנסועה מסויימת זה לא משתלם כלכלית בעליל)

אמן!! אני מדליק סיגריה זו לחיי העישון הסלקטיבי. את הבאה אדליק בעוד חודש, חודשיים, תלוי מתי יתחשק לי

אתמול עשיתי סיבוב עם הרכב וקפצתי למפגש החיפושיות. אני שמח שתפסתי גם את אירוע מועדון החמש, שמחתי לראות רכבים רבים שלא הכרתי (הרנו 16 למשל, מדהימה!) וד"א, צביקה25, הפנסים של ה504 קבריולט הם המקוריים (לא יכלתי שלא לשמוע את השיחה ), והמדבקות שעליה הם בגלל עבודתו של בעליה (שיש לו 404 קבריולט עם אותן המדבקות), סתם שתדע. הבעיה היא שגם לשם מגיעים המשפרים וה"פתיחות" המפגרות שלהם. לפני כמה חודשים זה נגמר בהתנגשות בין STI ומרצדס אם אינני טועה. לשמחתינו ללא נפגעים (ולשמחתי עם נזק לרכבים). לא נראה לי שהם למדו את הלקח.

כשתסיימו את הסדיר, ותעשו מילואים (מי מכם שלא יוציא פטור/ יקנה כרטיס ללונדון כל פעם שיקבל צו/סתם לא יבוא כי לא בזין שלו) תגלו שאין משהו יותר מעצבן מלצאת לשבוע שמירות באוגוסט בדיוק כשאתה באמצע עבודה/ לימודים/ אישה/ ילדים/ חיים נורמליים... אז בבקשה קצת פרופורציות. לגבי החוליה הקריטית- בתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף. ושוב אציין את כל אלה שהיו להם פטורים משמירה וממטבחים בצבא, ואחרי השחרור עובדים כמאבטחים או בקייטרינג

בהתחלה חשבתי שרצית לספר לנו על one night stand שהיה לך אח"כ חששתי שאולי גנבו לך את האוטו בהצלחה. אני מתאר לעצמי שהדרך היחידה להפסיק לעשן, היא פשוט- להפסיק לעשן. בלי לעבור ללייטים או חצאי סיגריות או השד יודע מה. שביט, מעשן סלקטיבי

ואני רק חושב לעצמי "אמאל'ה, מה האנשים האלה עושים במסיבת רווקים??" לא ברור לי מתי ולמה מסיבת רווקים הפכה לאיזשהו תירוץ לזיין ולפרוק עול...

כמה דוגמאות: כשאני נוסע לבית הורי אשתי בערד, אני נוסע בכביש 3255 ו358 (דבירה- להב). זה כביש של 10 ק"מ עם שדה ראייה רחב בחלקו הגדול, עם מעט סיבובים חביבים. אפשר לומר שבקטע כביש זה, בזכות היותו כביש לא עמוס בעליל, אני נוהג נהיגה קצת פחות מנהלתית וקצת יותר "כיפית", בגבולות האפשר כמובן. עוד דוגמא? מחלף גלילות, מזרח ומערב. כשהכביש פנוי (וזה נדיר מאוד) לוקחים את הסיבוב על קצת יותר ממה שמקובל. בהקשר למשפט "אני גם לא בטוח שלקחת פניות מהר במהירויות קרובות למגבלת רכב אפשר לקרוא לזה נהיגה ספורטיבית" אתה צודק, ועל כן לא השתמשתי במלה "ספורטיבית", אבל כן, מידי פעם רוצים לנהוג קצת פחות מנהלתי וקצת יותר... אחרת, נקרא לזה כך. רוני סיכם זאת בצורה הטובה ביותר, גם מבחינת ההתייחסות לנהגים האחרים ולמגבלות החוק.

ההסטוריה המוטורית שלי תחילת לימודי נהיגה בגיל 17 ו3 חודשים טסט ביום שמלאו לי 17 ו7 חודשים (אז הוציאו רשיון בגיל 17.5) חודשיים מלווה מהרגע הראשון הייתי מבוטח על רכבי ההורים (לאבי היה רכב חברה ולאמי פרטי). כשהשתחררתי מהצבא התחלתי להשתמש ברכב של אמי לעיתים תכופות יותר, וההשתתפות בהוצאות הייתה בהתאם. כשהתחלתי ללמוד, בגיל 24, למעשה "ירשתי" מאמי את רכבה ומאז אני מחזיק רכב באופן עצמוני.