סיקור מעניין למכונית מעניינת מאוד.
לאחר גל המכירות הגדול הBX הייתה כישלון, כיוון שעמישראל של שנות ה80 עבר אליה מסובארו DL- שיא הפשטות והאמינות. להפיל על הישראלי הממוצע, שהתרגל לרכב ש"שונא מוסכים", עוד מערכת שצריכה תחזוקה שוטפת זה אסון, ועד מהרה רוב הBX נראו ונשמעו כמו הצרות שלי. כמובן שלזה יש להוסיף את רמת המוסכים בארץ, שלא ידעו איך לאכול את הרכב הזה.
בכל פעם כשאני מדבר עם חברים/ משפחה על מכוניות, מגיע השלב שעולה שמה של הBX, ומתחילים המשפטים הקבועים- "חרא של אוטו", "צפרדע מוזרה", "צרפתייה קפריזית..." לך תנסה להסביר שאם שומרים על המערכת ההידראולית, בדיוק כמו שמחליפים טיימינג אחת לתקופה/ נסועה (אם אני זוכר נכון, באחד הדיונים עלה סכום של 1500 ש"ח בממוצע אחת ל4-5 שנים, לא נורא בכלל), מקבלים רכב עם התנהגות פנטסטית שאין הרבה כמוהו.
הייתי מאוד שמח לנהוג על BX ידנית ותקינה, מעניין אם אזכה לכך.
בתחילת שנת 90, עת הייתי בן 9, קיבל אבי BX ידנית ממקום עבודתו, וכמובן שבתור ילדים התלהבנו מכך שהרכב מתרומם בכל פעם שמניעים אותו. שנה לאחר מכן, בתחילת מלחמת המפרץ, היו כמה ימים שהאנשים היו מסוגרים בבתיהם. אבי ניצל את הכבישים הריקים והגיע עם הBX למהירות בלתי חוקית בעליל, ועד היום הוא משבח את אחיזת הכביש הפנטסטית שלה.
ד"א, אותות הגיל כן ניכרים עליה, במיוחד (או רק) בארץ