AK21

הבטא הוא אופנוע אנדורו 2 פעימות מעולה, הcrf250l הוא דוש בסדר. אין כמעט קשר בינהם למעט זה שלשניהם 2 גלגלים.

קארספורום זה מקום מוזר.. מצד אחד אמור להיות מקום של אוהבי רכב שההיגיון לא תמיד הדבר הראשון שמלווה את האנשים כאן בכל הקשור לרכב. מצד שני, כשכבר יש מישהו שקונה משהו קצת שונה מהתבנית אליה הוא אמור להתכנס שואלים למה לא פיקנטו.. תתחדש וסע בדרכים טובות.

לגבי הכתיבה, קיבלתי. באמת נראה מבולגן. בקשר למאזדה ולדמיון-הרכב הראשון של אבא שלי בארץ היה מאזדה 323 שנת 97 ככה שאין ספק שיש איזשהו קשר רגשי עם מאזדה.

מתחדשת! אין כמו להגשים חלומות. תהנה וסע בדרכים טובות!

אחרי 5k מיילים הגיע הזמן לעדכן: הרכב נכנס היום לטיפול שכלל החלפת שמן+פילטר שמן , החלפת פילטר אוויר ורוטצייה לגלגלים. הוזמנו רפידות בלם חדשות במסגרת ריקול לרפידות בלם שחורקות קצת במהירות נמוכה. הרכב עד כה עונה על כל הצרכים שלנו כמוביל משפחה. השורה האחרונה מקופלת וזה נותן המון מקום לציוד, עגלות ופקלי ילדים קטנים.הרכב מאוד נוח לנסיעות ארוכות בזכות כיול המתלים הרך יחסית ויחידת ההנעה מפתיעה אותי כל פעם מחדש. המנוע הזה מאוד חזק ומאפשר תאוצות ביניים זריזות כשצריך גם כשהרכב מלא ומועמס. המנוע מפיק גם אחלה סאונד כשעולים בסלד ולמרות שזה 6 צילינדרים (בלבד )והרכב רחוק מלהיות ספורטיבי, זה גורם לי לנהוג כמו חורני כשאני עולה על ההגה ואני "מאזן" את מחשב הדלק/מיילים ביחס לאשתי. אם כבר מדברים על מיילים, כרגע המחשב מראה שב5000 המיילים שעשינו עליו עד כה, עם מהירות ממוצעת של 27 מייל לשעה, הרכב החזיר 20 מיילים לגלון (8.5 ק"מ לליטר). לא רע בהתחשב בגודל הרכב ,בזה שהנסיעה היא בעיקר בעיר וכמו שציינתי, אני ממש לא מנסה לנסוע בצורה חסכונית. לשלילה: איכות ההרכבה רחוקה שנות אור ממאזדה. יש קירקושים בעוד שבמאזדה הכל היה מורכב בצורה יפנית למהדרין. דבר נוסף שמעצבן קצת( וקיים גם בסילברדו)-הקרוז קונטרול לא עובד עד מהירות של 25 מייל לשעה ובעיר בשעות ההסעה ל ומבתי הספר המהירות המותרת היא 20. זה + החוסר בבקרת שיוט אדפטיבית קצת מעצבן ברכב מהסגמנט הזה.

אמנם לא בארץ אבל זה הנתח הכי טוב שאכלתי השנה ואפילו בטופ 3 שלי בכל הזמנים. אני מאוהב בסקירט באופן כללי כי הוא מפוצץ בטעמים אבל כשניסיתי את הואגיו סקירט הזה (והייתי סקפטי) זה פשוט העיף אותי ורצתי לקנות עוד . יצא לי לאכול פה נתחים שעולים פי 5 וזה לא התקרב לזה.

הWR חזק יותר, קל יותר ועם בולמים טובים יותר. לא הייתי מגדיר את CRF כבושה אבל הוא פחות טוב מהWR באופן כללי. הCRF קצת יותר נמוך ויותר ידידותי לרוכב מתחיל מאותגר גובה(לא יודע מה הגובה של פות"ש) אם כי זה לא אישיו בכלל. אני באופן אישי הייתי הולך(והלכתי בעבר ) על הWR כי הוא פשוט מוצלח יותר וגם אם קצת ישן יותר, הדגם לא באמת השתנה מ2008 אם אני לא טועה, ככה שאם מצאת אקזמפלר טוב- לך על זה.

מסכים עם "ההתנפחות" אבל זה תקף לכל עולם הרכב ולא רק לטנדרים. בקשר לגובה, אני מבסוט עם הגובה בסטוק. לא חושב להנמיך (למרות שיכול לעזור בטעינה ופריקה של האופנוע) ובטח שלא להגביה. באופן כללי, אוהב את הרכבים שלי סטוק ולא אוהב כל כך "שיפורים" ושיפצורים.

נשק עדיין אין, אני לא בדיוק מבין את הטירוף שיש כאן סביב זה. זה פשוט לא עושה לי את זה כרגע. כנראה השירות בצה"ל עשה וי על ההתלהבות מנשק.אם יקרה או לא בעתיד?אולי. מה שכן, קטע מצחיק כשהעברתי את כל הדברים מהמאזדה לסילברדו הבחור שמכר את הרכב ועשה את כל תהליך המסירה שאל אותי אם לא שכחתי כלום, נגיד אקדח שאנשים נוטים לשכוח בתא הכפפות. בנסיעת מבחן כשבדקתי את המושב האמצעי שמתקפל למשענת יד הוא הראה לי שיש תא אחסון ננעל בתחתית שכמובן מושלם לאחסון נשק.

הסיבות שבחרתי ברכב מהסוג הזה: 1.אני נוסע לא מעט ובעיקר על כבישים מהירים ישרים כמו סרגל.הנוחות של רכב מהסוג הזה היא ברמה אחרת. 2.הרכב הזה יכול לעשות הכל פחות או יותר. הוא יכול להוביל משפחה בבטחה ובנוחות ולסחוב קמפר לטיול, הוא יכול להוביל ציוד לעבודה וDIY , הוא סוחב צעצועים מושלם. יש לי אופנוע שטח שצריך לשנע לשטחי רכיבה ויש לי אגם כ20 דקות מהבית ואופנוע ים כבר נמצא בויישליסט. אני גם מאוד אוהב להיות כמה שקרוב לקרקע ברכב אבל באופי הנסיעה שלי ובסביבת העבודה שלי זה פשוט לא עושה שכל. זה לא נוח וזה לא פרקטי (וזה לא באמת כייף בכבישים שאני נוסע בהם בד"כ)לתפור 25-30 אלף מייל בשנה על רכב ספורט. רכב לסופשים יש גם כן בווישליסט ואני מאמין שבשנה הקרובה יצטרף לחבורה (אם כי אין לי מושג איפה לחנות/לאחסן אותו כרגע).

למדתי על משאית של מאן, אם אני זוכר נכון,רק לאחר השיחרור מהצבא. הייתה לגמרי חוויה.

הf350 זאת חיה אחרת לגמרי. זה חיית עבודה בעוד שהסילברדו שלי היא משפחתית עם בנפיטס

אז באופן רשמי את המאזדות החליפו התוצרים של GM. ההחלפה של המאזדה 3 הייתה כבר באוויר זמן מה. הרכב טחן מיילים והגיע הזמן להתקדם הלאה. את נקודת המבט שלי על מה שנקרא כאן טראק התחלתי מ" מי בכלל צריך את זה" כשהגעתי לכאן, המשיך עם" נחמד כל הקטע הזה .." ואז הגיע ל : " אני צריך אחד כזה". הטראק בטקסס הוא כמעט MUST. אפשר לראות אותם בכל מקום כאן. בערים הגדולות, בפרברים ובעיירות הקטנות. נוסעים עליהם אנשים מכל הקצוות. מפועלים שזה רכב העבודה וכלי העבודה שלהם ועד אנשים בחליפות שהעדיפו את הטראק על S class או דומיו. לסיפור שלי- התחלתי לחפש בלוחות משומש בן שנה- שנתיים עם נסועה נמוכה ללא דגם ספציפי אבל עם כמה דרישות: בטיחות, אמינות, נוחות וצריכת דלק ברמת הסביר( ככה שהV8 די ירדו מהפרק). החיפוש התחיל מאוד רחב כשלא הייתי סגור על מה אני רוצה והסתכלתי גם על על קטגוריית הMidsize שכוללת את הטקומה, פורד ריינג'ר, שברולט קולורדו וההונדה רידג'ליין( שמאוד אהבתי על הנייר והייתי קרוב להיסגר עליה). תוך כדי נסיעות מבחן ברכבים הנ"ל המחשבה של " למה לא FULL SIZE ?" התחילה לקנן בי . ההבדל במרחב המחיה פשוט מטורף. ההבדל במחירים ובצריכת הדלק לא גדול אז למה לא?! מה שכן, קטגוריית הMIDSIZE כשלעצמה מאוד תחרותית וכל רכב מציע משהו שונה. המיוחד ביותר מבחינתי הוא ההונדה רידגליין שמבוסס על מרכב אחוד ומציע חווית נסיעה של רכב רגיל עם ארגז ובעל כמה פיצ'רים גאוניים שכמעט שיכנעו אותי. בFULL SIZE התחלתי לצמצם את האופציות. ram 1500 עד שנת 2019 מאוד זמין מבחינת היצע (מה שנקרא עכשיו ram classic ) אבל נפל חד משמעית בגלל מבחני ריסוק גרועים. הטונדרה והניסאן לא באמת היו אופציה בגלל צריכת הדלק המטורפת. נשארנו עם GM והרכב הנמכר ביותר בארה"ב- פורד F150. לאחר מיקוד נוסף, הגיעו 3 פיינליסטיות: F150 2.7 ecoboost XLT עם חבית האזור 302( שמוסיפה חשמול למושבים הקדמיים). יתרונות: הרכב הנמכר ביותר -כנראה אומר משהו, שילוב מנוע גיר מעולה, צריכת דלק הטובה בקטגוריה.חסרונות: אינטיריור מבאס, דגם ותיק יחסית לפני החלפה(הוצג דגם חדש ב2021). Silverado 1500 2.7 LT 2019 and on - יתרונות:מנוע מעולה!מומנט גבוהה מסלד נמוך ,מאוד מאובזר כבר ברמת האבזור LT עם הנעה ללא מפתח, הנעה מרחוק, keyless entry, מושבים והגה מחוממים. חסרונות: מנוע חדש יחסית, גיר לא חלק כמו בפורד. Ram 1500 lone star 2019 and on יתרונות: מנוע V6 אטמוספרי עם מערכת "היברידית"(כנראה אותה אחת כמו במזראטי ה"היברידית") מציג צריכת דלק טובה על הנייר, אבזור די נדיב, עיצוב פנים הטוב בקטגוריה. חסרונות: מנוע שלמרות שטוב כשלעצמו פחות טוב לדעתי מאלו שבGM ופורד. איכות ההרכבה הרגישה לי משמעותית פחות טובה מפורד וGM . החלטתי שאקח את הרכב במצב הטוב ביותר שאמצע בין ה3 במסגרת אילוצי התקציב כי 3 הרכבים באמת טובים. לאחר משהו כמו שבועיים של חיפוש פעיל ופספוס של כמה אקזמפלרים ממש טובים ראיתי שאני לא מתקדם יותר מידי. החלטתי לבדוק כמה עולה רכב חדש או משומש קלות(שאריות של 2020 וכו') והופתעתי לגלות שאפשר חדש בכמעט אותו המחיר. בשלב הזה הRAM ירד מהפרק כי המחיר שלו כחדש היה גבוה יותר ללא הצדקה ממשית. בראש הייתי סגור על הפורד וכבר הגעתי למחיר עם הדילר המקומי וכל מה שנותר הוא רק להגיע ולבצע את העסקה אבל הלב לא הרגיש שלם עם הפורד. למה? לא יודע בדיוק .החלטתי שאעשה נסיעת מבחן נוספת ולמרות שרציתי שנסיעת המבחן הזו תפסול את הסילברדו וככה גם ניגשתי אליה,זוהי התוצאה:

לא. הייתי ב2 מוסכים שונים של מאזדה והם פשוט אומרים שהם לא נוגעים בשמן

ישיבה נוחה ורסטיליות מרווח מחיה ו כמובן שינוע צעצועים כל זה ועוד בשרשור סילבי שיעלה מתישהו לאוויר

תמונות של סילבי אין עוד יותר מידי, אני אפתח שרשור חדש ואעלה אבל בינתיים: וכן, זה נוח וכייף להיות על טנק(טנק זה יחסי, בישראל זה טנק ודי סבל בערים הצפופות, כאן זה פרייבט קטן)

^ כן.

הגיע הזמן להיפרד. קצת פחות מ120 אלף מיילים הגיע הזמן להמשיך הלאה. הגיר התחיל להחליק קצת לאחרונה בהנעות קרות. זה עובר ונעלם כאשר המנוע מתחמם אבל עדיין.. הרכב נסע כבר לא מעט ועם ערך שיתחיל לנשוק לכיוון ה-0, שוק ער ליד השניה( עקב הקורונה), מבצעי סופשנה/תחילת שנה (ואני יודע שקצת מתנגש עם הסעיף הקודם) ובלאי שאין מה לעשות מגיע ומתישהו יגרום לרכב להיות פחות כלי עבודה ויותר נטל. ההחלטה נלקחה. המאזדה, מעבר למה שציינתי לגבי הגיר וגומיות דלתות אחוריות קצת עייפות , הציגה אמינות מופתית וליוותה אותי נאמנה ובכייף גדול בחלק מהנסיעות הרבות שלי. אופי הנסיעה שלי הרבה פעמים כולל מפגש של הדוושה עם הריצפה ולמרות מנוע לא בריון בכלל היה ממש כייף. להתראות מאזדה, ברוכה הבאה סילבי.

העצה שלי, תנשך שפתיים כנס למוד קרבי ותעבור דרך זה. הייתי במצב מאוד דומה עם לימודי הנדסה מכאנית, משרה מלאה ורצון תמידי לצעוק זין על כולם ולמה אני צריך את זה ולעזוב הכל.היום אני מוקיר תודה שלא עשיתי את זה. לא הייתה לי שניה של נחת, את הלימודים משכתי גם כמעט 6 שנים במסלול ערב ואין לי מושג מה זה להיות סטודנט, מה זה חיי סטודנט,מה זה לשבת ללמוד/לבלות עם אנשים אחרי הלימודים מבחינתי זאת הייתה תקופה כמעט שחורה בקטע הזה. בת הזוג שלי , שבהמשך הפכה להיות אשתי הייתה שם בשבילי לתמוך ברגעי המשבר הרבים. זכור לי בעיקר רגע אחד שהייתי צריך לעבור קורס בפעם ה3 בגלל איחורים בהגשות(ותכלס התנכלות בקטע אישי של המרצה) שאמרתי זהו , פה אני יורד מהרכבת הזאת אבל לשמחתי אחרי כמעט שבוע שלי עם עצמי החלטתי להמשיך. תנסה למצוא לך את הדברים הקטנים שמאירים את הימים הקשים ונותנים לך כח להמשיך לרוץ. אני מכיר אנשים שהפסיקו ומתחרטים על זה עד היום , כל יום גם בגלל הקטע המקצועי וגם בגלל הויתור שעשו לעצמם. אתה נראה כמו מישהו שזה כן מעניין אותו וכן מתחבר לתחום ופשוט חווה קושי. אם לא היית כזה(לפחות לפי מה שכתבת כאן) לא היה טעם להמשיך במשהו שאתה לא אוהב/לא מתחבר אליו.

מה אתה רוצה לעשות איתה?אני ממליץ על Gopro עם ייצוב תמונה( 7 ומעלה). היה לי דגם ישן יותר )(5) וברכיבה על אופנוע שטח עם לא מעט רעידות ותזוזות ההבדל בין עם ייצוב התמונה וללא הוא מטורף.

התכוונתי לgx שנמכרת כאן ומעבר למנוע ולבאדג'ינג אמורה להיות אותו הרכב פחות או יותר.

אני חושב שיש כאן הגזמה לגבי הנוחות של הלנד קרוזר. הרכב לא מתנהג כמו SUV אירופאי אבל הוא רחוק מלהיות D-MAX . המחיר שלו בישראל נראה הגיוני לגמרי ואפילו אטרקטיבי במידה מסויימת אם מסתכלים על המחיר בארה"ב(אם כי המנוע וזה לא לגמרי תפוחים לתפוחים). הרכב הזה יקר כי הוא אייקון , כי הוא הוכיח אמינות ושרידות לאורך השנים וירידת הערך שלו(שמה לעשות חשובה להמון אנשים) היא מהנמוכות בעולם הרכב.

יכול להמליץ על וובר גם הספיריט וגם הגנסיס. הגרילים שלהם פשוט מעולים. אני קניתי גריל ב90 דולר שמשמש אותי כבר שנתיים וסה"כ בסדר אבל כל פעם שיוצא לי ל"עבוד" או לאכול מוובר אני אומר לעצמי שברגע שאני מוצא איזה דיל אני משדרג. לאחרונה השידרוגיטיס גרם לי לקנות pellet smoaker כאשר התלבטתי מאוד אם לקנות גריל גז וובר או להוסיף כלי לארסנל עם יכולות עישון. אני לא יודע אם זאת אופציה שחשבת עליה אבל אולי שווה לשקול. יש כמה דגמים שמאפשרים גם צלייה על "אש ישירה" . זאת לא צלייה קלאסית כמו בגריל גז או פחמים אבל עדיין אפשר להוציא סטייקים לא רעים בכלל וייש המון יתרונות לכלי כזה מבחינת הגיוון שזה מאפשר.

שמע איזה גבר אתה!!!תראה לה מה זה.. אני לא מכיר אותך ולא את אשתך ובדרך כלל גם לא מגיב יותר מידי אבל חייב להודות שאני מרחם על אשתך שהיא חיה עם אדם כמוך. לא יודע אם יש/אין ילדים אבל אם יש,גם עליהם אני מרחם בגלל שאבא שלהם יכול בכל רגע שיקפוץ הקוף (יש לי תחושה שהוא קפץ כבר מזמן.. ) לעשות הכל כדי להתנקם באמא.

אני מאוד אוהב את הבן דוד האמריקאי של ההיילקס אם כי לא בטוח ב100 % מה בדיוק ההבדלים למעט העיצוב. להבנתי ההיילקס מתאים יותר למטרה המקורית של טנדר-עבודה והטקומה מתאימה יותר להגדרה האמריקאית של טנדר כזה - פרייבט קומפקטי אבל לא בטוח איך זה מתבטא טכנית. אני מאוד אוהב את עיצוב הפנים הפרקטי והאינטואיטיבי בטקומה. גם כאן תיבת ההילוכים מוזכרת הרבה כהססנית וכאחת הנקודות הבודדות לחובתה אבל באופן כללי הרכב מאוד אמין ומוצלח, עם ביקוש מטורף ושמירת ערך הזויה ובפן הזה אני די בטוח שכך זה גם בארץ הקודש.