RK

סכום שנדון במסגרת דיון משפטי לא יכול להיות לא שנוי במחלוקת. לרוב אם הסכום באמת לא שנוי במחלוקת, מתקבל פסק דין חלקי המחייב לשלם אותו. אם הסכום לא היה שנוי במחלוקת, לא היה צריך הליך משפטי. מה שאתה מציע לא הגיוני, ואני לא רואה סיכוי שייושם. כנ"ל לגבי החלק השני - אתה רואה בכל תביעה שהוגשה, אפריורי, כאילו היא מוצדקת. זה מאד רחוק מלהיות המצב בשטח. הגיוני יהיה להניח שלא יהיה לי ניסיון בבית משפט לתביעות קטנות, כי עורכי דין לא מייצגים בתביעות קטנות, ואלא אם משעמם להם ואין להם עבודה, לא תובעים שם. עם זאת, יש לי לא מעט ניסיון שם כי אני מייצג חברות שלעתים נתבעות בתביעות קטנות ולכן בבטחון מלא אני יכול להגיד לך שהאקטיביזם והפשרות הענייניות שאתה מדבר עליהן, אינן, ברוב המקרים, אלא הפעלת לחץ על מתדיינים חסרי ידע משפטי לצורך אותה מטרה בדיוק - סילוק התיק כמה שיותר מהר. דוגמא אחת היא פיצוי בגין הלנת שכר שלקוחות שלי שילמו על תקופה בה המשרדים שלהם היו סגורים בצו (קורונה - הנהח"ש פנימית של החברה, יושבת במשרדים. תעשיית יופי, אסור היה לפתוח. ברגע שהסגר הוסר, הגיעו ושילמו באותו יום או יום למחרת. התובעת תבעה את מלוא המשכורת, לא תיקנה תביעה גם לאחר שקיבלה את המשכורת, במקום לעוף מכל המדרגות הלקוחות שלי שילמו הלנה. סכום אפסי, אבל ברמה המשפטית מרגיז ביותר). דוגמא נוספת מהתקופה האחרונה בה דווקא הייתי בצד התובע, ומפאת צנעת לקוחותיי לא אפרט, אבל צדק הרבה לא היה שם. העלה חיוך על פני, כי בשנים האחרונות אני בד"כ בצד של המעסיק, אז תראה בזה סוג של נקמה פרטית במערכת. זה לא תמיד נכון. הסכומים שהם רכיבי משכורת לרוב חייבים במס ויוצא עליהם תלוש, אלא שברוב המקרים שנסגרים בפשרה הסכומים מוגדרים כפיצויי פיטורים על מנת למנוע תשלום מס. עוד הליכה לצד של העובד.

תיקון קטן עם אנקדוטה - המהירות המירבית לא הייתה 120, אלא 118 קמ"ש, ולכן לא היה לה נתון צריכת דלק ב-120 קמ"ש (כזכור אז התקן היה 90/120/מחזור עירוני). מקורות יודעי דבר (אבא שלי) הגיעו ל-120 קמ"ש indicated ביצור הזה, וההרגשה, לפיו, הייתה כאילו עוד מעט הדבר הזה ממריא לחלל 🤪

גם. היו, בהכללה גסה, 2 סוגי זפורוז'ץ, עם אחד מחולק לשניים נוספים. זה הדור הראשון (גורבאטיי, כלומר זה עם הגיבנת). הדור השני הוא ה-966/968 (שאני מניח שבוקי יתייחס אליו בפרקים הבאים בהרחבה, שבתורו מחולק ל"אושאסטיי" - כלומר זה עם האזניים, ו"מילניצה", כלומר סבוניה).

על מה ולמה שצד כלשהו יפקיד בקופת בית הדין סכום שנוי במחלוקת? כל מי שתובע תביעה מונפצת ומופרכת יזכה להבטחת סכום מונפץ בקופת בית הדין? למזלם של כולם הרעיון המופרך הזה לא ישים ולא ייושם. אי פעולה על פי דיני הראיות עניינה סדרי דין בהבאת הראיות, לא התעלמות מהראיות ופסיקה על הבאב אללה. מניין לך שאין ריבית על סכומים שנפסקים בפסקי דין? יש בדיוק לצורך זה חוק פסיקת ריבית והצמדה, סכומים שנפסקים מוצמדים ליום הגשת התביעה, ובהוצל"פ וודאי וודאי שיש תוספת ריבית והצמדה. שופט "אקטיבי" כהגדרתך לא משכנע לפשרה רלוונטית לעובדות, אלא לפשרה שתעיף את התיק מהשולחן שלו כמה שיותר מהר. שופט שיפסוק, בשביל זה הוא שם. מה זה לדעתך פשרה שקשורה לצדק? מה שנוח לך? בקיצור, צר לי (לא ממש האמת), אבל אין כמעט מילה אחת נכונה בפוסטים שלך.

שוב, אני מדבר מניסיון. לא יעל דולב, אבל גם לא יומיים במקצוע או בבית הדין לעבודה. עובד צריך לפשל ממש כדי לצאת בידיים ריקות מבית הדין או כדי להיות מחויב בהוצאות. הוצאות ריאליות לא קיימות במשפט הישראלי, וזה לא ייחודי למשפט העבודה. זה המצב. רוצה לשנות? תצביע למי שיעביר שינוי חקיקה כזה, ולא תקנות מטומטמות של גודל פונט ואיפה לכתוב כותרת. הלנה לא תיפסק, כי אין שום ערכאה גבוהה שתקבע שזה מידתי, הפרשנות למחלוקת כנה רחבה יחסית והשלכות הרוחב של הפלת עסקים שיידרשו לשלם פיצויי הלנה גבוהים באופן חריג רחבות יותר מצדקנות כאן בפורום. בכלל, לדיני העבודה השלכות רוחב עצומות. תכביד על המעסיקים יותר מדי (וזה כבר לא סביר בעליל) - לא יהיה לעובדים אצל מי לעבוד ואת מי לתבוע. עובדים שסך תביעתם קטן זאת בעיה שאין איך לפתור ברמת פסיקת הוצאות. אין ערכאה שתקבע שפסיקת הוצאות בסכום גבוה משמעותית מהתביעה או אפילו מתקרב אליה מידתית, ובצדק. מי שתביעתו קטנה, שינסה לתבוע לבד, או שילך להסתדרות. עוד אחת מהחזקות (הרבות) לטובת העובד, בניגוד למה שיהודה כתב.

זה שתגדיל את הפונט לא יהפוך את זה לצודק. הקישור הראשון שפתחתי העלה ש-73% מפסקי הדין שניתנו היו לטובת העובד. הקישור שהבאת מ-YNET חוגג בת מצווה. רוב מה שנאמר שם (לגבי חזקות למיניהן, נטלים הנוגעים בהעברת מידע וכו') כבר לא רלוונטי להיום. בקיצור, גלה לנו מה שורשי הוונדטה הפרטית שלך.

יהודה, אני לא יודע מה הניסיון שלך בבתי הדין לעבודה, מאיפה המירמור, ומה ההתייחסות שלך לכתבות שהבאת (במקרה הטוב חצאי אמיתות, או איזושהי הסתכלות אלוהית על פיצויי הלנה, שהם פיצוי חריג שבחריגים, כמשהו שאשכרה מקבלים). אני, בסך הכל, בא ויוצא בשערי בתי הדין לעבודה, מצד העובד ומצד המעסיק, כ-15 שנים. תאמין לי, שאני מרגיש הרבה יותר בנוח לבוא לשם כשאני מייצג עובד מאשר מעסיק.

הפיקנטו לא עושה 15 ק"מ/ל', בשימוש מעורב יותר קרוב ל-12.5. בדיוק כמו היונדאי.

אתה מתעלם מכך שרוב התביעות מוגשות בסכומים ורכיבים מופרזים ומנופחים, בין היתר על מנת ליצור מנוף לפשרה נוחה. לא כל מה שנתבע אכן מגיע לתובע במאת האחוזים. כך המערכת עובדת. אני לא יודע באיזה עולם אתה חי, ומה הניסיון שלך בבתי הדין לעבודה, אבל לרוב - המעסיק יוצא עם ידו על התחתונה גם אם לא באמת חייב, או לא באמת חייב כל מה שנתבע. מאזן האימה בבתי הדין לעבודה מוטה מאד לטובת העובד, מתוך שיקול מערכתי.

אתה מתעלם מכך שרוב התביעות מוגשות בסכומים ורכיבים מופרזים ומנופחים, בין היתר על מנת ליצור מנוף לפשרה נוחה. לא כל מה שנתבע אכן מגיע לתובע במאת האחוזים. כך המערכת עובדת.

לשלם = להפקיד בקרן. משלמים לך רק במקרה פיטורים. אם אין הסכם קיבוצי או צו הרחבה שמחייב לשלם 8.33%, אתה זכאי רק ל-6%.

חיצונית. לא מתחבר לעיצוב של החדשה. מכאנית אני לא חושב שלקודמת יש איזשהו יתרון. הפרש המשקל זעום וזניח לעומת היתרונות של החדשה.

הדעות שלי על המתרחש בתחומי ברה"מ לשעבר לא ממש קשורות לזלנסקי, יש לי מוח משלי. שים לב שאתה מצדיק משטר של שוחד, שהוא תופעה פסולה ביותר, בכל לוול (בין אם הגבוה במערב ובין אם היומיומי במדינות חבר העמים).

יש שכבה שנקראת "האינטיליגנציה הרוסית" שהיא כל מה שדיברת. עכשיו, אגב, רובה המכריע מחפש, או כבר מצא, את הדרך החוצה, בשידור חוזר של 1917. הם די הרבה במספרים אבסולוטיים, וכלום ושום דבר באחוזים מהעם. אהבתי את הכניסה האישית, בדרך כלל מצביע על יאוש. פרודוקטיביים באותה מידה, רק שהם זכאים להגדרה עצמית ולעצמאות. העניין הוא לא מה הם עכשיו, אלא מה הם רוצים להיות. לרוסיה זה לא נאה.

תחליף לתקוף בלכבוש, והוא לא ממש טועה. אין לאף אחד שאיפות לכבוש עם לא פרודוקטיבי שמתפרש על שטח עצום. תקיפה ישירה כולל כניסת כוחות לרוסיה היא מעשה די מטומטם, נפוליאון והיטלר הוכיחו את זה היטב. זה לא שנאטו הם דובוני אכפת לי, אבל אין באמת איום בכיבוש רוסיה או מקצתה מצד נאטו, ולא היה כזה, בטח לא ברמת קאזוס בלי.

הוא צודק.

אם הם כאלה פחדנים, למה זה כזה איום?

ההערכה שלי, אצבע מול הרוח, היא לקחת את הנתונים של אוקראינה (לגבי רוסיה) ולחלק בחצי. מניח שאבידות האוקראינים לא רחוקות משם.

אצלי יש רב חיבורי, אבל התותבים ששמתי הם לא במתלה אלא בחיבורי התת שלדה לגוף.

כל אחד רוצה להרוויח כמה שיותר בכמה שפחות זמן, אחרת הוא מטומטם. זה עבודה, לא מפעל צדקה. חושב שאתה יותר טוב? תגיש תביעה לבד. בהצלחה. מה זה להילחם בשביל הלקוח? אף אחד פה לא דון קישוט. כשיש על מה להילחם - נלחמים. כשאין - לא נלחמים. המלחמה היא כלי, לא ערך. עבודה איכותית ורבה עולה כסף, שאותו לרוב לקוחות מהסוג של החבר שציטטתי קודם אליך לא מעוניינים לשלם, אבל משום-מה מצפים ש"תתאבד" על התיק (ששוב, זה לא ערך. זה משהו שהם ראו בסדרת טלוויזיה). הערך היחיד הוא סיכויי הצלחה מול כישלון ושיקולי עלות מול תועלת. בדיוק. רוב עורכי הדין, חוץ מאולי מתחילים ממש, לא יקחו תיק קטן מזה. פסיקת הוצאות בארץ לא מגיעה לסכומים אמיתיים.

@Liviur תתחדש ותהנה! ממתין לרשמים ממסלול/טיול. בינתיים ממה שיצא לי לראות מהצד, היא בהחלט טובה יותר מהדור הקודם.

אמנם זה פחות רלאטיבי למקרה שלך (כי אין לך דיף מאחור), אבל מאז ששמתי תותבים על הסאבפריים האחורי רמת הרעש והרעידות עלתה באופן די מורגש בסל"ד מסוים. לגבי מונרו ריפלקס - ניסיון חיובי עם ה-156 בזמנו.

כל עוד זה לא בולם ספורטיבי, תקנה מונרו ריפלקס וסגור פינה. לגבי בושינגים - מה המטרה בהרכבתם? כי לא שאני מחדש לך, אבל רמות הרעידות והרעש יעלו בהכרח, והשאלה היא אם תהיה תמורה לאגרה.

המדינה במקרה הזה, אני מניח, זה המשטרה, גוף רקוב מהיסוד. לחקירת משטרה באים רק אחרי ייעוץ, וחייבים לתת לך זכות להתייעץ לפני חקירה. מקרה זדורוב צריך ללמד אנשים דבר או שניים, השוטר לא חבר שלך. קונספירטיבי או לא, תבדוק אפשרות הליכים משפטיים.

מה זה קשוחים וקפדנים ולמה הכוונה בפאן? מטווח אמור להקפיד על כללי בטיחות. רובה 0.22 היה במרכז קנדה בזמנו, אבל לדעתי המטווח לא פעיל אחרי המעצרים שהיו שם.