RK

יש לא מעט אנשים שחזרו לשם. בינם כאלה שלא הצליחו להיטמע כאן (ובגדול, חיים גם שם חיים לא מי יודע מה), וגם כאלה שמצאו את הסביבה שם נוחה יותר לעסקים והתעשרות (וחיים שם חיי רווחה הרבה יותר נוחים מפה). עם זאת, זה עדיין לא בדיוק הגירה, המונח היותר נכון לדעתי יהיה חזרה מהגירה (לכאן). לאנשים שלא נולדו שם רוסיה לא באמת יעד. גם אוקראינה לא, מן הסתם.

ההקשר הוא המנטרות בדבר "שחרור", "ערכים", "אחווה סלאבית" ועוד מלא מלא בולשיט. יש אנשים שרוצים לחזור לשם, ויש הרבה יותר אנשים שלא. שוב, באופן כללי, למי שלא נולד שם, היא לא מהווה מדינה שרוצים לחיות בה, בניגוד לארה"ב, UK, גרמניה וכו'. כנראה שאותם ערכים לא באמת שווים הרבה.

זאת לא הפעם הראשונה שהאמריקאים פיקששו בקטע הזה. הם די עקביים בכך. רוסיה לא תהיה דמוקרטית, ולא צריך להתעסק עם השלטון שלה. צריך למנוע ממנה להתפשט מעבר לגבולות שלה למקומות שלא רוצים שהיא תתפשט אליהם, זה הכל.

תסתכל על זה מנקודת המבט של מדינות כיעדי הגירה. המערב מהווה יעד הגירה כלל עולמי. רוסיה? רק של מדינות אסיה התיכונה, רפוקליקות ברה"מ לשעבר. ועם כל ה"ערכים המסורתייים שלה" שלא נותנים למזדיינים בתחת מאירופה הנחשלת לקעקע את יסודותיה המסורתיים, הנה, אזלו הכרטיסים. לצעוק "можем повторить", מסתבר, יותר קל מאשר להילחם. כידוע, пиздеть - не мешки ворочать.

כי כסף מציעים, וגיוס במתכונתו הנוכחית מחייבים. לא רציתם בכסף? תלכו בכח.

להתחיל לגבות ממגזרים וענפים שבאופן שיטתי מתחמקים מתשלום מס. כך תוכל להקטין את נטל המס ולא רק על רכב, כנראה גם את שיעור המע"מ.

@shmuel121 כל מה שאתה מתאר כבר קיים בשוק הרכב היום. יבואן מקביל מקבל הקלות לעומת יבואן רשמי בכך שאינו חייב להחזיק רשת מוסכים ומלאי חלקים, בעוד היבואן הרשמי חייב וחייב גם לטפל ברכבי הייבוא המקביל. בנוסף, בעלי המוסכים. שערי הכניסה ליבוא המקביל נמוכים על כן משמעותית לעומת שערי הכניסה ליבוא הרשמי (שכבר מזמן אינו בלעדי), וזאת בדיוק אותה תמיכה בהם עליה אתה מדבר. מה עוד לא טוב?

בהתחשב בכך שאלה מותגים קטנים ובלתי ידועים, כלל לא בטוח. אבל מכל מקום שים לב - אין בכתבה קביעה נחרצת של רשות התחרות. אין גם שום אסמכתא לה, יש ציטוט בעלמא. יש החלטת יצרן לפצל (כמו שעשו יונדאי עם קיה, למשל), כמו שיש החלטות הפוכות (אופל, סקודה בזמנו). הרשות מתעניינת. כל ההתעניינות נוגעת לאיזו החלטה שכבר בוצעה, של מותג איזוטרי שלא מעניין אף אחד, שיכול להיות שכן ויכול להיות שלא הושפעה מהרשות, וזה בהנחה שהיה שם פרה-רולינג (אם היה, וזה אם גדול), על סמך כתבה שהופיעה בבטאון המפלגה הקומוניסטית. האם לדעתך פיצול היבוא בין יונדאי וקיה משפיע על המחירים? שני יבואנים שונים לחלוטין, ללא קשרים עסקיים ביניהם, שבמקרה לגמרי נותנים מחירים זהים על מוצרים זהים.

שאלת שאלה לגבי מוסכים, כשעצם השאלה שלך הצביעה על אי הבנת המצב בשטח. עניתי לך, התעלמת מזה באלגנטיות והמשכת לדחוף אג'נדה וססמאות. ואתה מצפה לנהל דיון רציני?

ליבואן המקביל אין שום חסם. לא רק שאין לו חסם, אלא שהוא לא חייב לפתוח רשת מוסכים ולהיכנס להוצאות, כי הוא רוכב על רשת מוסכי היבואן, שמחויב לטפל במכוניות ולתת אחריות לרכבים שייבא היבואן המקביל. לגבי הדיון, רק מהתגובה שלך עולה שאי ההבנה, כנראה, לא בצד שלנו של המשוואה.

קראת את כל הכתבה, או רק הכותרת המתלהמת?

לא מעניין אותך אם הכתבה רצינית יותר או פחות? כלומר מה שחשוב זה "לזעוק" ולא להבין? זה מה שקורה כרגע. יש יבוא מקביל, הוא לא ממש כדאי.

מעולה הדוגמא של אפל. האם מחירי אייפון יבוא מקביל נמוכים משמעותית? האם אתה מקבל את אותו המוצר והשירות (אחריות, תיקונים, חלקים)?

מכונת שתיה היא לא באמת מוצר צריכה בסיסי. נותנים לשתות בבתי חולים. שתיה מתוקה היא מותרות, בהגדרה.

אותו הייטקיסט שקשור לחברה אחת לא דואג ללקוחות ואין לו בעצם שום מאפיין של עצמאי. במלוא הזהירות, סיכוי סביר שאם יתבע את החברה, הוא עשוי גם להיות מוכר כעובד. ציפורניים/פסיכולוג? בפירוש כן.

הכוונה היא שבלי ניהול עסק, כל סוג של עסק, בפועל, לעובד שכיר מאד קשה להבין את מערך האילוצים, האחריות וגם המטרות של ניהול עסק. זה פשוט מנטליות שונה. כל מה שמדברים פה עליו - שולי רווח, חזירות ומה לא, פשוט לא היה עולה על דל שפתיים של מי שניהל עסק. כל עסק.

@shellcase הכוונה שלי הייתה שזה משפיע על תחושת ההיגוי ומשהמשקל הבלתי מוקפץ משתנה באופן די חד, זה לא יכול לא להשפיע.

יתרונות - בדרך כלל נראה יותר יפה. חלק טוענים שזה משפר אחיזה בכך שמגדיל את המפשק, לא חושב שזה עד כדי כך משפיע. חסרונות - הגדלה של המשקל הבלתי מוקפץ, פוגע בהתנהגות, בנוחות ובתחושת ההיגוי. מגדיל בלאי.

שונא כי בתוך תוכך אתה מבין שזה נכון. כשאתה מנסה, בהיותך שכיר כל השנים, להבין את האילוצים של ניהול עסק, אין לך שום סיכוי להצליח. זה קו שחוזר על עצמו בכל שרשור (או שיחת חברים) שנוגעת לניהול עסקים, כאשר כל פעם אנשים שהיו שכירים כל חייהם נוקטים באותו קו מוטעה. אז אתה יכול לכעוס, וזה בסדר, אבל זה המצב.

מ.ש.ל.

רק שאף אחד עדיין לא הוכיח חזירות, ואף אחד אפילו לא הגדיר אותה.

כי אם התחייבו למועד אספקה X ולא מוכנים לספק למרות שהמכונית כאן, זאת עילה לתביעה. אם לא, אז לא. וציניות כמו שלך הביאה את ברה"מ.

אם מה שמתואר פה נכון, אחלה עילה לתביעה. תרשה לי להיות סקפטי ולהניח, כמו שכתב נהג לילה לפני, שחברה לא תעמיד מכוניות (תוך שזה מסב לה עלויות) בשביל העלאת מס שאולי תבוא ואולי לא, עליה תלביש עליית מחיר בהפוכה (אולי כן אולי לא). אבל אם כן, אחלה עילה לתביעה. יהיה מעניין.

הוא לקח רווחים של כמה יבואנים מול חברות ליסינג (שפועלות במתווה אילוצים שונה בתכלית) וגזר מזה רווח "מוגזם" (בלי שהוא, או אתה, או כל אחד אחר יכולים להגיד מה מוגזם ומה לא). מה הוא לא עשה? התייחס לנטל המס, התייחס לסיבות לנטל המס (עליהן אתה כתבת. אפשר לראות את מה שכתבת, ואפשר לראות התעלמות מחוסר גביה בשני מגזרים שמהווים חלק נכבד מהאוכלוסיה, כל אחד בוחר לראות את מה שהוא מרגיש לנכון), התייחס למרכיבי הרגולציה בעלויות השוטפות של היבואנים ועוד לא מעט דברים שלא נוח לו לדבר, כי כל מה שצריך זה להצדיק מיסוי גבוה על גבול המופרך.

תקציבי ביטחון קטנים יותר, הפרדת דת ממדינה, פחות מגזרים שהם עלוקות.