RK

אתה מבין שכרגע רוב המכשולים חלים על היבואן הרשמי שחייב לטפל ברכבי ייבוא אישי ולתת מענה לריקולים ומה לא? החובות על יבוא מקביל קטנות משמעותית עד לא קיימות ביחס ליבואנים רשמיים, וזה עדיין לא כדאי ברוב המקרים.

ברור, מה גם שלא היה בה כל צורך, הכל טוב

אלה בכלל אופנוענים שהיו שם, לא קשורים אלינו

למען הסדר הטוב הברז שלי משהו כמו 30 מטר ימינה מהפריים זאת שמצולמת אכן יפהפיה. כשדיברתי על חברי הפורום התכוונתי לאנשים שברקע, פחות למכוניות

אם אתה חושב שהפרארי שלי, אתה מאד מחמיא לי 🤣🤣

כמו מאזדה CX-30, לא כמו טויוטה 😁 חידת היום - זהה את חברי הפורום ברקע

בוא נזכיר את הסיבה האמיתית (מיסוי חריג, שוק קטן וכלכלת אי למעשה בכל הקשור לרכב), אבל נזכיר אותה כבדרך אגב ונקטין חשיבותה (כי למה לצאת מול המדינה כשאפשר לצעוק Kill the rich), ובוא נדבר על חלפים (אכן עיוות רע) כשזה לא הנושא, ונאשים אותי באי הצטרפות למקהלת הקומוניסטים. תמצית כל שרשור דומה באשר הוא.

חד משמעית הדרכת נהיגה. מניסיון אישי - פיליפ רוזין (FLAT OUT), ראם גרוס.

אם אין לך ניסיון, סיכוי סביר שתקבל חתיכת קריאת השכמה. זה לא רע, בגיל הזה וכשכל החיים (המוטוריים ובכלל) לפניך, זה רק טוב. ותעשה את זה עם הדרכה, ובמסלול יותר טכני כמו ערד. אחרי ההדרכה תקבל החלטה. 100 כ"ס זה מאד נחמד, לדעת מה לעשות גם עם ה-200 שיש עוד יותר נחמד. ותתחדש, קנית מכונית מצוינת באמת.

הכבישים בארץ רחוקים מלהיות גרועים.

הטיעונים האלה (כמו המילה מונופול) חוזרים על עצמם בכל שרשור מחירים/יבואנים. אין מונופול. ולגבי מחירים, מוזמנים לבדוק בכל העולם - מוצרים דומים עולים סכומים דומים בכל מקום.

מה זה גרידיות? אף אחד לא מחייב אתכם לקנות אם לא רוצים. אף יבואן לא מלכ"ר. לא רוצים? אל תקנו. אבל בהינתן ביקוש שיא, מה אתם רוצים שגוף מסחרי יעשה? זה לא יקרה כי אז יראו מה נטל המס פה באמת עושה, והמדינה לא תוכל יותר לסבסד מחקרי kill the rich ורייג'-בייטים אחרים.

אוהב סטיישן מאד, אבל עיצוב האחורה של האקורד מזעזע בעיניי.

יש המון קסם במכוניות סטייל ברז/מיאטה/124. הכיף הנגיש והזמין עושה את זה גם לנהגים טובים ומנוסים.

שרשורי ג'וליה?

אני דווקא חושב שההגדרה של שמופי נכונה. זה משאיר באזור העמום מכוניות כמו M2/3/4 ו-AMG למיניהן, או ג'וליה תלתן, שעדיין מבוססות על רכבי נוסעים, אבל בסופו של דבר הן עדיין (מבלי לפגוע בכבודן, טיבן וביצועיהן) הסבות, מאשר מכוניות שיעודו מראש למטרה ספציפית.

הייתי משלם המון, אבל היא ירדה מהכביש, וגם הוזנחה בשנים האחרונות. לכן נרכשה אחרת. אבל זה עניין לשרשור אחר, אשר בוא יבוא. השרשור הזה מספיק חשוב בשביל לא להסיטו. רוב בעלי הברזים שמחזיקים רכב שני מחזיקים דיילי ישנה.

156

יש.

אתה מדבר מתיאוריה. אין לי מושג אם החזקת רכב ספורטיבי פעם, אבל לפחות מהפוסטים שלך, לא נראה ככה. מי שחובב נהיגה ספורטיבית רואה פה הזדמנות. מי שחושב שעוד אוקטביה RS (שהיא תכלס אחלה אוטו) מיני האלפים שעלו לכביש לאחרונה זה מקדם הפוזה, ימשיך לקנות אוקטביה, או RS, או רגילה וישים עליה לוגו RS. זה עוד לפני שנכנסים לדיון של מה אומר על מישהו שמעניין אותו מה חושבים עליו או על המכונית שלו.

בחיי שאני לא מבין חלק מהמגיבים כאן. מגיע רכב, שזוכה לביקורות מעולות, מבית מעולה, במחיר פגז, ואנשים פה יוצאים נגד? זה כמעט כמו להגיד ש-VR6 זה ה-6 צילינדר שנשמע הכי טוב כשהבוסו נשמע יותר טוב גם כשהוא מכובה.

לא הכל בעיניים, חלק בטלוויזיה, אבל יאללה, ניתן ניסיון לעשרה אירועים או תהליכים, בניסיון לסדר כרונוליגי, הזכורים לי או שעיצבו אותי כחובב רכב ונהיגה: 1. עדיין לא בארץ, נהיגה "על הברכיים" של אבא ושל דוד שלי, וההבנה שאני מאד אוהב את העסק הזה של נהיגה. גם שיחות רבות עם דוד אחר שבתכלס ממנו קיבלת יאת האהבה לתחום. אותו הדוד כבר פחות בקשר, וגם את האהבה לרנו לא ירשתי ממנו, אבל התחביב חזק מאי פעם. 2. 01.05.1994. ההבנה שהעסק הזה מסוכן ושזה יכול לקרות לכולם, כולל הטוב ביותר. 3. גראן פרי ברצלונה 1994, שומאכר מסיים שני עם הילוך חמישי בלבד. תצוגת הנהיגה המדהימה ביותר שראיתי עד אז, ואולי גם מאז. 4. גראן פרי קנדה 1995. לראות את ז'אן אלזי סוף סוף מנצח היה משהו, ועוד ביום ההולדת שלו. ניסים קורים. 5. 1997 - קריאת המבחנים הראשונים של אלפא 156, והרצון העז שתהיה לי אחת. אז עוד לא יכולתי לדעת שיהיו לי 3. יש פנטזיות שלא יוגשמו (הונדה S2000, מוניקה בלוצ'י), זאת בהחלט כן. 6. 2003 - קניית אלפא 146. המכונית השניה שקניתי, אבל הראשונה שבחרתי (לפניה הייתה מכונית שגולגלה מאבא כשהוא החליף). לא כי היא אלפא, אלא כי זאת הייתה מכונית שהייתה מעבר לאמצעי תחבורה, אלא עם כיוון והנאה. 7. 2003 - הניסיונות הראשונים בקארטינג וג'ימקאנות. להבין שזה באמת מצליח לי. הרגשה עילאית. 8. 2004 - בחירה לועד מועדון אלפא, אז המועדון הכי גדול בארץ אחרי מועדון ה-5. מתחיל לעשות משהו עם עצמי בתחביב. 9. עידן המסלולים (תחילה כוכב יאיר, ועתה הנוכחיים). בהתחשב בשיממון שהיה כאן והמחשבות שלעולם לא יהיו כאן מסלולים מסודרים, אנחנו בגן עדן. אז כן, לא מבקרים שם כל יום או כל שבוע, בטח לא התקופה המאד לוחמנית האחרונה, אבל זה לא מקטין מאומה מגן העדן המוטורי שיש כאן, בהשוואה לאפילו שני עשורים אחורה. 10. מגזין CF - הגשמת חלום ישן וכתיבה אמיתית במקום למגירה. V אישי מאד חשוב עבורי.

קשה לי להאמין שיש רק 3. אולי מהדור הזה, של אחרי מתיחת פנים (היו יחסית מעט 2.5 וכולן אוטומטיות). מהדור שלפני יש בוודאות יותר.

הייתי בטוח שאני היחיד שזוכר את הדבר הזה. מאד הייתי שמח לשים יד על אחד, אז כבר אשבור את הראש איפה לאחסן אותו. הייתה לו מערכת שליטה מאד מעניינת, הכל מההגה.