BarryG

air tag, samsung smart tag או מקביליהם. ככה תדע עוד בהמראה אם המטען נמצא על המטוס או לא, ואם לא, תוכל לעקוב אחריו מהנחיתה עד ההגעה אליך.

היה לי שנה שעברה קונקשן של 40 דקות בשדה התעופה בוינה, שנחשב לשדה תעופה מאוד יעיל כאשר קונקשן של 25 דקות נחשב לזמן מינימאלי. אז אנחנו כן הספקנו לעשות את הקונקשן (למזלנו לא היה תור בביקורת דרכונים, ורצנו חלק מהזמן) אבל המזוודות לא הגיעו וקיבלנו אותן בערב (הן הגיעו בטיסה הבאה והובאו למלון על ידי שירות של שדה התעופה). ידענו מראש שהסיכוי שהמזוודות יגיעו איתנו נמוך ונערכנו בהתאם מבחינת אריזת תיקי העליה למטוס. בקיצור, אם אתה עם ילדים קטנים, ממש צריך את המזוודה באותו היום של הנחיתה או מתרחק הרבה משדה התעופה שבו אתה נוחת בארה"ב- לך על הקונקשן הארוך יותר.

לא יודע עד כמה טיסות בסיטואציה הנוכחית מייצגות משהו...

אם היה מדובר בתקציב נמוך יותר אתה צודק, אבל בתקציב הזה אתה קונה ספה איטלקית מחברה מוכרת ולא ספה טורקית/סינית.

סיכון אפסי, אשתי עשתה בשתי הלידות, לא התלוננה על כלום. הבדיקה די פשוטה. תעשו.

ניקולטי נכנס בתקציב, ממליץ מאוד

קודם כל, כמו שהמלצתי, אפשר להוריד אפליקציה שאתה מעדכן לתוכה כל הוצאה מיד איך שהיא קוראת, ואז יצוא הנתונים ממנה פעם בחודש ועדכון באקסל מרכז זה עניין של 5 דקות. דבר שני, אחרי שאתה עושה את זה שנה, יש לך סטיסטיקה מעולה של ההתנהלות שלך שמאפשרת לך לנתח בצורה טובה את ההוצאות, את יכולת החיסכון ולהבין כמה אתה צפוי להוציא בשנים עתידיות ואיך שינוי משמעותי בהוצאות/הכנסות, או הוצאה חד פעמית, משפיע על החיסכון/צרכים.

לטובת קלות מעקב שוטף ממליץ על האפליקציה החינמית Toshl Finance, מאפשרת לעדכן בקלות את ההוצאות. אני ואשתי מחוברים ומעדכנים כל רכישה, בסוף החודש רק מוציא לאקסל ומסדר לפי קטגוריות של אקסל המעקב שלי.

התגובה שלך מעידה על חוסר הבנה... אי אפשר לבקש ערבויות מבעלי מניות בחברה ציבורית, והדירקטורים בחיים לא יסכימו לתת ערבות אישית (הם לא בהכרח בעלי מניות). יכולה להיות הרמת מסך או תביעה נגד חנן מור במידה והייתה פה שחיתות, אבל הוא לא היחיד שקנה שם קרקעות אז זה לא יעבור- במיוחד שזאת חוכמה בדיעבד. פרקש צודק בתגובה שלו, ה"בעיה" היא לא מכירת דירות 4 חדרים במחירים גבוהים, את זה קנדה ישראל כבר עושים שם יחסית בהצלחה ככל הנראה, אלא תקופת הזמן עד תחילת הבניה וקצב מכירה איטי, כאשר ההון העצמי נמוך והחוב גבוה מאוד, כך שעליית הריבית חיסלה את הכדאיות. נזכיר שהפרויקט עדיין במצב קרקע ועוד לא התחילה בניה, והקרקע כבר לא שווה את מה שהוא שילם.

אתה מתבלבל. הלמ"ס מפרסם את מדד השכירות כחלק ממרכיבי מדד המחירים לצרכן, ושם הוא בהחלט עושה נירמול לכל אלה שנמצאים בתקופת החוזה. ככה יצא שהמדד הזה עלה ב- 2021 ב- 1% בלבד, למרות שכל מי שחידש חוזה יגיד לך שהמחיר שלו עלה הרבה יותר. בנוסף, הלמ"ס מפרסם את השינוי בעת חידוש חוזה, ושם רואים את העליה של אלו שחידשו חוזה בלבד. עכשיו, אם אתה באמת טוען שלהערכתך לא הייתה עליה משמעותית במחירי השכירות בארץ בשנתיים האחרונות, זה רק מעיד על הניתוק שלך ממה שקורה.

אנחנו מדברים בקונטקסט של מה יקרה עם מחירי הדיור. בהקשר הזה, כמו שכתבתי, אין בכלל למה לדון בשאלה האם יש מחסור או לא, השאלה האם בונים יותר יח"ד מתוספת משקי הבית או לא. אם כן, בהינתן שאר המשתנים קבועים (בעיקר, הריבית לא עולה/יורדת משמעותית), המחיר ירד, ואם בונים פחות יעלה (ביחס לשינוי בשכר הממוצע). זה ששיטת המדידה לא מייצגת טוב אומר שהטענה לא נכונה? לא אמרתי עלה ב- X%, ואז אפשר להתווכח על ה- X%, אלא שעלה משמעותית. אתה באמת טוען שבגלל שלדעתך שיטת המדידה לא טובה אתה מסיק שלא הייתה עליה משמעותית בשכר דירה בישראל בשנים האחרונות?

זה לא עובד ככה, ביקוש הוא דינאמי ולא קשיח- אם היו יותר דירות פחות אנשים היו חיים עם שותפים, משפחות שהיום נדחקות לדירות קטנות מהרצוי היו יכולות לקנות/להשכיר דירה גדולה יותר וכו'. העליה בשכ"ד מראה שבהחלט חסרות דירות בישראל, וכך גם יחס הדירות למשקי בית שנמוך מ- 1. ובכלל, השאלה של האם יש מחסור או לא חסרת משמעות, מדובר בשיווי משקל- ככל שיהיו יותר דירות ביחס למשקי הבית המחירים ירדו, ולהפך יעלו. זה לא בינארי- האם יש מחסור או לא. הרי אם יש מחסור אבל הוא מצטמצם המחירים ירדו, ולהפך.

נשמע שהעבירו אותה לפרימיום אקונומי, שבדרימליינרים של אלעל זאת קפיצה משמעותית ברמה ביחס למחלקת תיירים- כל מה שתיארת שהביאו לה זה לא מהביזנס אלא של המחלקה הזאת, וגם היחס של הדיילות בהתאם.

זה רלוונטי לישראל מבחינת היכולת להשמיד ומאזן האימה של סוללות נ"מ רוסיות בסוריה. אז אתה עוקב אחר הפרופגנדיסטים הלא נכונים...

נראה שהאוקראינים הצליחו להשמיד סוללת C-400 של הרוסים...

רק אציין שאתה טועה לגבי מינוף- המניות שאתה קונה כבר ממונפות, למינוף הזה אין ריקורס אליך ובדרך כלל הקרן ממוחזרת כל הזמן כך שאתה שומר על מינוף יציב יחסית, בעוד שבדירה עם הזמן הקרן נפרעת. מבחינת מימון למניות יש יתרון (החיסרון הוא שהריבית על דירות נמוכה יותר, כי הסיכון נמוך יותר משל חברה, אבל זה כבר עניין של סיכון נכס הבסיס).

זאת הקיצוניות השניה, ברור שלהעסיק אדם במשרה מלאה זה יקר מאוד, זה לא מדד לכלום.

הסבר נחמד בתאוריה, אבל בפועל אין דבר כזה הכל צמוד. הוא גם מפרט את המסלולים.

לא הבנתי איך סכום הקרן לא ירד בכלל... המסלול של הפריים היה אמור לרדת, וגם האינפלציה הייתה אפסית רוב הזמן והוא היה אמור לפרוע גם מהמסלול הצמוד. לא ברור אם המסלול האחרון צמוד או לא, אם לא צמוד בטוח היה אמור לפרוע חלק מהקרן.

זה לגמרי בגלל זה, מוכר פרטי לא יכול לתת הטבות בעוד שהקבלנים נותנים הטבות ששקולות לבערך 4-8% ממחיר הדירה (אם מתרגמים את הטבות המימון, כמו סיבסוד הלוואה על הון עצמי בתקופת הבניה או סיבסוד ריבית על המשכנתא, לשווי הנוכחי שלהן, ואי הצמדה למדד תשומות בניה).

הבעיה העיקרית היא מחסור בנהגים, במיוחד באזור המרכז. לכן יש קווים שבאמת לא יוצאים, והחברות בהחלט מקבלות בגין זה קנסות (לכל אוטובוס יש מכשיר מעקב, קל מאוד לבדוק מה התקיים ומה לא והאם היו איחורים או ביטולים, יש סטטיסטיקה של מדדי שירות שאם החברה חורגת ממנה היא מקבלת קנסות). זאת אגב גם הסיבה לזה שאוטובוס ריק יצא בזמן כשהרכבת מתעכבת בחמש דקות, אם הוא לא יוצא בזמן זה יחשב כאיחור והחברה תיפגע במדד השירות.

הוא צודק אבל, התמחור של ה- S&P500 נראה גבוה. לא מטורף כמו בזמן בועת 2000 או גבוה בכל קנה מידה כמו לפני שנה וחצי, אבל בהחלט גבוה (מכפיל רווח ממוצע 26 כשהריבית כבר ממש לא אפסית). אם הייתי צריך להעביר כסף למדד הזה הייתי עושה את זה במנות, נגיד, רבע מהסכום כל רבעון/חצי שנה, כדי למזער את הסיכון. איך לעשות את זה עם הפנסיה זאת שאלה קשה יותר שלי אין תשובה לגביה.

אתה יודע, אפשר להציג את זה גם כ- רוסיה יורה פצצות מצרר כבר שנה וחצי על אוקראינה, רק עכשיו ארה"ב מסכימה לשלוח חימוש מצרר לצבא האוקראיני תוך מעקב והגבלות על השימוש בחימוש זה לריכוזי חיילים בלבד בתוך השטחים שנכבשו על ידי רוסיה.

זאת לא נוסחה, זה תרשים של מה משפיע, לכן אין משקלים. yuvalganim, איפה אתה ממקם את הידע הכלכלי שלך על עקומת דנינג קרוגר?

במקומך הייתי מנסה לפחות לשמור קצת על צניעות. הנה תרשים של הגורמים המשפיעים על החלטות הריבית של בנק ישראל: