BarryG

זה כותרת בשלושת עיתוני הכלכלה... אני מופתע יותר מהמחיר לדיור המוגן שעזריאלי "זכו" בו.

זה לא הזיה אבל זה נתון שיא מאז שהתחילו למדוד את הפרמטר הזה. זה שהיזמים טוענים שהנתון לא מייצג דירות מוכנות שלא נמכרו זה נכון, אבל זה לא אומר שזה לא מעיד על המצב בשוק, הרי היזמים מוכרים את הרוב המוחלט של הדירות תוך כדי בניה (בשאיפה, את כולן). אז גם אם אבסולוטית המספר לכשעצמו לא אומר הרבה, השוואה לנתון ההיסטורי בהחלט מעידה על מצב הביקוש ברמות המחיר הנוכחיות, וכשהנתון בשיא זה אומר שביחס לעבר היזמים בהחלט מתקשים למכור. התחלות הבניה ממש לא בשפל. הם נמוכות ביחס לשיא, אבל לא נמוכות ביחס ללפני 2021 ותואמות בערך את קצב הצמיחה במספר משקי הבית. נתון הגמר בניה יחסית נמוך בגלל עיכובים כתוצאה ממחסור בעובדים, אבל בסוף זה יתאזן כמובן.

לא מדויק. המדינה מוכרת קרקעות במחיר הנמוך ממחיר השוק כדי שהיזמים ימכרו דירות במחיר הנמוך ממחיר השוק למי שעולה בהגרלה. לאור זאת, היא מקבלת מחיר הנמוך ממה שהייתה יכולה לקבל וההכנסות שלה ממכירת קרקעות נמוכות מהפוטנציאל המלא שלהן. עליית המחירים בעשור ומשהו האחרונים נובעת בין השאר (ובעיקר, בהתאם למחקר של מכון אהרון) מהתחלות בניה נמוכות מהגידול באוכלוסיה, שזה אומר שיווק לא מספק של קרקעות על ידי המדינה ותהליכים בירוקרטיים ארוכים, גם משהו שבידי המדינה. במידה ומחירי הדירות לא היו עולים ככה מחירי הקרקעות גם היו נמוכים משמעותית, כך שהמדינה הייתה בכל מקרה מוכרת קרקעות במחיר הנמוך משמעותית מהמחיר הנוכחי. אז נכון ששיטת חלוקת ההנחות רחוקה מלהיות אידיאלית, אבל כיוון שלממשלה אחריות גדולה לעליית מחירי הדירות הגיוני שהיא תשווק קרקעות במחירים שלא מייצגים את העליה הזאת.

המחיר לא שונה משמעותית. היה לי גם קטע מוזר עם אמזון פעם, שנתיים אחרי הזמנת סכינים דרכם פתאום קיבלתי מהם מייל שמסתבר שהסכינים היו מזויפות והם שולחים לי החזר כספי מלא... אז כנראה שאי אפשר לסמוך על זה שמה שנראה כמקורי באמזון בהכרח יהיה מקורי בתחום הזה.

הזמנתי בתחילת נובמבר סכינים למכונה שלי מסדרה 8900, סכינים מדגם SH91, מחנות בשם אליאס מוצרי חשמל לבית (יש להם אתר). לזיכרוני הם לא היו הכי זולים אבל הגיעו מהר והן הרבה יותר טובות ממה שהיה לפני זה, סופר מרוצה.

שוב איש קש, אתה חוזר על טענות שנשמעו בתחילת המלחמה, בטח לא עכשיו (ואני עוקב אחרי ערוצי טלגרם אוקראינים, אין שם טענות כאלה). האוקראינים מודים בפה מלא שהמצב בחזית קשה מאוד מבחינתם ושהבעיה היא שאין מספיק חיילים, לא בעיה של ציוד.

איפה האנשים האלה פה? לא חושב שיש פה אחד שמאמין בזה

אתה מתבלבל, ולכן ביקשתי ממך קודם לכתוב מה אתה חושב שהוא שקר ואנחנו מאמינים לו. אתה מתווכח עם טיעונים שאף אחד לא טוען. אוקראינה לא קיבלה שום נשק מתקדם שטוב בסדרי גודל מהרוסי.

מה השקרים שאתה חושב שאנשים פה מאמינים להם? אני מדגיש, לא מה השקרים שמספרים, אלא מה השקרים שנראה לך שאנשים פה מאמינים להם?

שאלה קלאסית ל- ChatGPT: Yes, you can create a list of videos you've liked on YouTube in several ways. Here are a few options: 1. Using Your YouTube Liked Videos Playlist YouTube automatically creates a playlist of all videos you've liked. You can access and share this playlist if you want: Go to YouTube: Open YouTube and sign in with your account. Navigate to Library: On the left side of the page, click on "Library." Find "Liked videos": Under "Playlists," you'll see "Liked videos." This is a playlist of all the videos you've liked. Make it a Shareable Playlist: By default, your "Liked videos" playlist is private, but you can use it as a personal reference or manually create another playlist with selected videos from this list that you want to share. 2. Create a New Public or Private Playlist If you prefer to create a customized list: Go to the Video: Find the video you’ve liked that you want to add to a new playlist. Click the "Save" Button: Below the video, click "Save." Create a New Playlist: You can create a new playlist and add this video. Name your playlist, and select whether you want it to be "Public," "Unlisted," or "Private." Add More Videos: Repeat the process for other videos from your "Liked videos" list to add them to this new playlist. 3. Using YouTube API for Custom Lists (Advanced Option) If you're comfortable with some coding or automation tools, you could use the YouTube Data API to create a list of videos that you've liked. This method allows more flexibility, such as exporting the list to a different format: Set Up API Access: Go to Google Developers Console, create a project, and enable the YouTube Data API. Get Your Liked Videos: Use a script to call the API and list the videos you've liked. Here’s a simple example in Python: python Copy code from googleapiclient.discovery import build api_key = "YOUR_YOUTUBE_API_KEY" youtube = build('youtube', 'v3', developerKey=api_key) request = youtube.videos().list( part="snippet,contentDetails,statistics", myRating="like" ) response = request.execute() for item in response['items']: print(f"Title: {item['snippet']['title']}, URL: https://www.youtube.com/watch?v={item['id']}") This script will give you a list of liked videos, and you can further modify it to export to a file or create a custom list. Summary You can use YouTube's default "Liked videos" playlist. Create a custom playlist to share or categorize liked videos. Use YouTube's API to create a more customized list programmatically. If you want more detailed steps on any of these methods, let me know!

סבבה, אם רצית בכל מקרה לקנות דירה בחו"ל והגעת למסקנה שזה הגיוני כהשקעה זה בסדר גמור, אבל לקנות מתוך חשיבה שזה מה שיעזור לך במידה ותחליט לעזוב ולתת פחות משקל לשיקול הכלכלי זאת טעות לדעתי...

אבל מהרגע להרגע יש פתרונות של איירביאנבי, זאת לא בעיה. אם אחרי חודש הגעת למסקנה שאתה נשאר וצריך לטווח ארוך, יכול להשתמש באותו הכסף כדי לקנות דירה, כמו שאתה קונה עכשיו.

הבעיה שמאוד קשה לנהל את זה מרחוק, ואם יש חברה חיצונית שמנהלת אתה מוותר על חלק משמעותי מההכנסה, וצריך לסמוך עליהם ב- 100%... חוץ מזה, ברחיש שבו צריך למצוא משהו עכשיו לטווח קצר, כנראה שלא תוכל להשתמש בדירה בכל מקרה כי יהיו שם כבר דיירים. ולמה שתגביל את עצמך לאותה עיר שבה נמצאת הדירה?

אם זאת השקעה פיננסית זה לא הגיוני כל כך, עדיף לפתוח חשבון בברוקר אמריקאי ולקנות מדדי מניות... כהשקעה לא פיננסית גם לא עושה שכל, הרי אם תחליט לעבור כדי לגור בחו"ל לא תהיה בעיה לשכור דירה, זה גם הרבה יותר גמיש... זה לא שאם לא תהיה לך דירה בחו"ל תיתקע בלי מקום לגור בו.

תוכל להסביר מה ההיגיון של "כדי שיהיה"?

מפזר חום ומקרן חום (סלילים, הלוגן וכו') עובדים בצורה שונה לגמרי ומיועדים לחללים שונים. מפזר חום אמור לחמם את כל האוויר בחדר הרחצה, ומתאים בעיקר לחללים סגורים וקטנים יחסית. מקרן חום מקרין חום לכיוון מסויים, ומתאים לחללים פתוחים וגדולים יחסית, ואמור להיות מכוון נכון. למשל, אצלנו מקלחת הילדים באמצע הבית, קטנה יחסית, בה התקנו מפזר חום (וגם בחוכמה השקע שם היה מול האמבטיה ולא מעל הדלת). במקלחת הורים שיש לה קיר חיצוני ארוך עם חלון והיא גדולה יחסית התקנו מקרן חום מעל הדלת, כך שהוא פונה בדיוק לאזור שטיחון המקלחת- יוצאים מהמקלחת לשטיחון ומרגישים את החום שלו.

לא אפשר, צריך. מכפיל רווח זה הבסיס של הבסיס, ואם מנתחים את ההרכב שלו מגיעים למה שכתבתי- תשואה צפויה (כפרמיה על ריבית חסרת סיכון), צמיחה צפויה, מחיר. אין מה להסתכל על גרפים של שינוי במחיר, אין להם שום משמעות. זה שזה קל להסתכל על הגרף לא אומר שזה מועיל. למעשה, זה ברוב המקרים עושה נזק- אנשים משום מה חושבים על מניות שלא על כמו כל מוצר אחר וקונים אחרי שהמחיר עלה, במקום לקנות כשהמחיר ירד. הרי אם אראה לך גרף של מחירי עגבניות אתה תבין מיד שכדאי לקנות כשהמחיר נמוך ולא גבוה. זה נובע מאופן הפעולה של המח שלנו שאוטומאטית מזהה מגמות, גם כשיש וגם כשאין. אז במחירי עגבניות אנחנו מבינים שאנחנו רוצים לקנות בזול ומתגברים על זה, אבל במניות אנשים לא חושבים במושגים של יקר או זול אלא ביורד או עולה, ונפגעים. בגדול אתה צודק- ל- 10 שנים עדיף להשקיע במניות. אם זאת, מי שמשקיע היום צריך להיות מוכן לזה שהוא כנראה ישיג תשואה נמוכה מהממוצעת בעשור האחרון ובמאה האחרונה, ולא לבנות תחזית בהתאם לתשואה של 10%. כמו כן, לא חייבים להשקיע ב- S&P500, יש לא מעט אלטרנטיבות שנסחרות בתמחור נמוך יותר- מניות קטנות, מדד S&P500 מוטה דיבידנד, ועוד ועוד. כאמור, אני לא מכיר אותו מספיק, ראיתי רק סרטון אחד והבאתי דעה לגביו.

טוב, מסקרנות נכנסתי לראות, בעיקר כי גם ראיתי את הכותרות האלה על המחקר של גולדמן ותהיתי מה הוא יכול לספר על זה. חייב להגיד שלא קראתי את המחקר שגודלמן פרסמו, אבל זה פחות העניין פה (או שכן, אפשר להרחיב). קודם כל, להיות הוגן, הבלוג נראה מושקע מאוד והוא בהחלט יודע לדבר. ועוד דיסקליימר, זה הדבר היחיד שלו שראיתי, אז כל ההתרשמות היא מ- 20 דקות אלו שאין לי מושג אם הן מייצגות, ואם לא אז אני טועה לגמרי במסקנה שלי אודותיו. המסקנה שלי לגבי 20 דקות אלו היא שלראות אותן זה בזבוז זמן עצום. את התוכן הרלוונטי שהוא העביר אפשר היה להכניס בפחות מ- 3 דקות, או אולי 2 משפטים: "חיזוי שוק ההון קדימה הוא קשה מאוד עד גבול הבלתי אפשרי, כפי שניתן לראות מתחזיות היסטוריות, בין השאר של גולדמן עצמם. התחזית של גולדמן לעשור הקרוב היא ל- 3% כממוצע בטווח שבין 1%- ל- 7% (ופה הוא היה צריך לציין שההסתברות ל- 3% גבוהה מהשוליים, סוג של התפלגות נורמלית), העיתונות הכלכלית בארץ ברמה נמוכה מאוד כי היא מחפשת כותרות". אני לגמרי מסכים איתו שהעיתונות הכלכלית בארץ ברמה נמוכה מאוד והכותרות הרבה פעמים מנופחות/חסרות משמעות. מה שכן, ב- 20 הדקות האלו התוספת שלו לידע של הצופים נמוכה, ומעידה על רמה של "קורא גרפים". אני טוען שיש כמה רמות של הבנה- הראשונה, לצטט מספר, כמו שעשו העיתונים. השניה, להסתכל על הגרף, על מה קרה בהיסטוריה, כנתונים, שזה מה שהוא עושה בקטע הזה. השלישית, והבאמת חשובה, היא לדעת לענות על "למה?". בלי אותו ה"למה?", הגרף חסר משמעות והוא באמצ ציטוט של מה שקרה, אבל עם 0 רלוונטיות לגבי העתיד. כיוון שאנו בפורום רכב, אם הרכב נסע 200 א' ק"מ בלי תקלות יוצאות דופן, מלהסתכל על ה"גרף" נסיק שהוא יכול לנסוע 200 א' נוספים בלי תקלות יוצאות דופן. ברגע שנשאל למה, ונבין מה קורה למכלולי הרכב, נדע שאנו צפויים לתקלות כנראה. אותו הדבר בשוק ההון, בלי לדעת ממה בכלל נוצרת תשואה ואיך פרמטרים שונים משפיעים עליה, המבט בגרף לא עוזר לחיזוי העתיד. שוב, זה הקטע היחיד שלו שראיתי, אבל הוא לא נוגע בכלל ב"למה", שזה הדבר החשוב פה. אני אצטט אותו בדקה ה- 18: "מאיתנו, פשוט להסתכל בגרפים, ונשאל את עצמנו, האם אנחנו רואים פה 3%...". זה ממש לא רציני, ויותר מזה, לדעתי, זה גורם לצופה לחשוב שזאת רמת הידע המספקת. יש לי עוד ביקורת אבל היא שולית יותר. לגבי הנושא העיקרי בלינק הזה, אגיד שתחזית לטווח הקצר (שנה, למשל) היא חסרת משמעות וההסתברות שהיא תקרה אפסית, אז אין מה להסתכל על תחזיות כאלה בכלל, של אף אחד, והן לא מעידות על איכות תחזיות לטווחים ארוכים. לגבי התחזית ל- 10 שנים, המספר עצמו, 3%, גם כן חסר משמעות לכשעצמו. מה שאפשר לקחת מהתחזית של גולדמן היא האם השוק יקר או זול ברמת המחירים הנוכחית, והם חד משמעית אומרים שהוא יקר. מי שקונה S&P500 צריך להיות מודע לזה שהוא כנראה קונה במחיר יקר, ואפשר לפזר למדדים זולים יותר. אם נרד קצת יותר לעומק, שזה מה שהיתי מצפה ממנו לעשות, הייתי מסביר שתשואה עתידית היא פונקציה של רמת המחירים הנוכחית, התשואה המבוקשת והצמיחה הצפויה ברווחים של החברות במדד. ככל שרמת המחירים גבוהה יותר התשואה תהיה נמוכה יותר. אפשר לבחון את תמחור השוק על ידי בחינת התשואה הצפויה והנחת הצמיחה הצפויה ברמת המחירים הנוכחית. התשואה הצפויה היא בעצם "פרמיה" על ריבית אג"ח ממשלת ארה"ב, ואנו מכירים את הטווח ההיסטורי שלה. האם היא צריכה להיות שונה משמעותית מההיסטורית? לפרקי זמן ארוכים, כנראה שלא. אותה פרמיה המגולמת כיום במחיר הנוכחי של ה- S&P500 היא כ- 4%, ביחס לממוצע של 4.25% מ- 1960, אז אנחנו במקום סביר. אם זאת, שיעור הצמיחה הצפוי כדי להגיע לפרמיה כזאת הוא כ- 8.8%, וזה כבר גבוה מאוד בראי היסטורי, כאשר הממוצע מ- 2009 הוא כ- 6%. בסוף 2021 היינו ברמות גבוהות יותר של כ- 12%, והשוק באמת יירד אז, אנחנו זוכרים את התחזיות לגבי מגזר ההייטק שלא התגשמו. אז 8.8% זה לא הזוי, בטח כשחלק משמעותי מהמדד זה חברות הייטק עם ציפיות צמיחה גבוהות יחסית, אבל זה עדיין די גבוהה. אם הצמיחה תהיה נמוכה מאותם 8.8%, הפרמיה בתשואה תהיה נמוכה באותו שיעור- למשל, אם הצמיחה תהיה נמוכה ב- 2%, 6.6% בממוצע, התשואה שתצדיק אותה תהיה 2% פרמיה מעל אג"ח ממשלתי (6% וקצת אחוזים, כשמוסיפים ריבית של 4% וקצת של האג"ח הממשלתי של ארה"ב). אז אין פה 3% אבל 6% וקצת זה נמוך משמעותית מההיסטורי, ולדעתי מי שקונה היום S&P500 צריך להיות מוכן לכך שזאת תוצאה ברמת ה- probable. כמובן, שהתוצאה בפועל לאורך הדרך לא תהיה לינארית ובכל שנה תהיה תשואה אחרת. הנתונים של התשואה והצמיחה אגב מהאתר של פרופ. Damodaran מ- NYU, שמפרסם ומעדכן את הנתונים חינם באתר שלו.

אבל מה זה משנה לך אם לא הצבעת לו? אם לא הצבעת לו הדבר היחיד שמשנה לך זה איך הכהונה שלו השפיעה עליך, לא מה הוא הבטיח ל- X והאם עמד במילתו.

יותר מזה, אם לא בחרת בו זה בכלל לא טיעון שאתה יכול להביא, אין לזה משמעות. כמו שאני אגיד שביבי בגד בבוחריו או מרב מיכאלי בגדה בבוחריה, למי אכפת, השאלה מה הביקורת על מה שהם עשו בפועל.

מי שטוען שבנט בגד בבוחריו גם בחר בבנט, או אומר את זה כצופה מהצד? לגיטימי שמי שבחר בו יגיד את זה, אבל בינתיים יש פה שניים שבחרו בו ומרוצים. ואם לא בחרת בו ואתה אומר שהוא בגד בבוחריו, אז האמירה הזאת לא מי יודע מה חזקה...

אתה לא רואה פה בעיה?

זה שתחזור על הססמה הזאת לא יהפוך אותה לנכונה. אני הצבעתי לבנט באותן בחירות והייתי מאוד מרוצה מהתוצאה (ובטח הרבה הרבה יותר ממה שציפיתי).

מספיק לראות את עלויות האחזקה כדי לראות שצריך 2 טיסות בחודש כדי שהעלות מול השכרה תהיה זהה, בלי להזכיר בכלל עלויות רכישה שכמו שציינו מעלי, הן הרבה יתר משמעותיות מהעלויות השוטפות גם בחלוקה ל- 20 שנות הפעילות הצפויות.

כשבוחנים עלויות של שימוש במשהו מבחינת השכרה מול רכישה, בודקים את כל העלויות על פני תקופה, ולא רק את העלויות של שימוש בנקודת זמן, כי לבעלות יש עלויות גם כשהנכס לא בשימוש. ולכן: "ליאל ציין בדיון כי אמנם השוואת העלויות אינה משקללת את הרכיב הקבוע באחזקת מטוס כנף ציון (900 אלף שקל בחודש), וכן את עלות רכישתו והסבתו (588 מיליון שקל). בה בעת, ליאל ניסה לרמוז כי נתוני הכדאיות הכלכלית בפועל שונים מהפער שעליו הצביע דו"ח מבקר המדינה – שם נטען לעלות טיסה ממוצעת של 5.2 מיליון שקל ב"כנף ציון", לעומת עלות של 2.5 מיליון שקל בחכירת מטוס אזרחי."