oryo

אל תהיה מצחיק. זה קרה בגלל השמאל, כשסוף סוף נחליף את ממשלת הימין על מלא מלא בממשלה חדשה של ימין על מלא מלא-מלא, אז הכל יסתדר!

אי אפשר לערוך אז מוסיף כאן - אם זורמים עם ההקבלה (החולנית, תרתי משמע) הזו, מה שמנסים לשכנע היא ההבנה שאם למישהו יש ״סרטן״ אז הוא לא צריך להסתיר את זה, הוא לא צריך להתבייש בזה, הוא לא צריך לקבל סנקציות מהמדינה, הוא לא צריך לבקש רשות מהרבי להתחתן - וכו׳. איש המקביל נטיה מינית למחלה סופנית כמובן לא מסוגל להבין אמיתות פשוטות שכאלו, וזו הסיבה שאנשים כמוני לא מעוניינים לחיות בסביבה של אנשים כמוהו. הם קוראים לזה ״אנטישמיות״ כי זה קל ונוח, אבל בפועל אם לא משתמשים במילים מכובסות צריך להבין שהקו בין נבערות ורוע הוא קו מאוד דק. לאדם שעבר טראומה במקרה הטוב או התאבד במקרה הרע לא משנה אם זה כי האנשים רעים או נבערים, התוצאה היא אותה תוצאה.

דמיין את הסיטואציה שמשהו קרה. תחשוב מה יהיו ההשלכות הפוטנציאליות. עכשיו תחשוב האם אתה תעשה משהו לגבי ההשלכות האלו (תלך לבית משפט עבור דו״ח דמיוני של 250 ש״ח, נניח?) בהנחה שהתשובה היא לא, החוזה הוא בסה״כ סתם דף נייר לתיאום ציפיות, ואם האדם מבוגר ומתקשה ויכול לפחד מהסיטואציה (שלא לצורך), אולי אין בזה טעם. אני כמובן לא משפטן ולא מבין כלום מהחיים שלי וכו׳

מזעזע שהייתם צריכים לעבור את זה. חרפה. מעצבן גם לקרוא שמה שגרם לו להתנצל זה שאיזה רב אחר אמר לו כך וכך, ולא ״סתם״ דרך ארץ. אף אחד לא מנסה לשכנע את המצוטט שכולם צריכים להיות חולי סרטן (או גייז), צריך להיות אדם מאוד מאוד אטום, או (במחילה) נבער, בשביל לחשוב שהטענה שצריך לקבל/להכיל אנשים שקולה לטענה שצריך להמיר אנשים. היחידים שמדברים על המרה הם... אנשי דת מעולם לא שמעתי חילוני שאומר שצריך לגרום לאיזשהו אדם להיות הומו, אבל זה לא מפריע למצוטט לכתוב כאן ש״משכנעים אותי שכולם צריכים להיות הומואים״. יש לי זוג חברים ישראלים בזוגיות חד מינית, באירוע מסוים יצא לי לדבר קצת עם אמא של אחד מהם. היא ציונית, והיא מבקשת מהבן שלה שלא יחזור לישראל, מתוך הכאב של מה שהוא עבר ומה שלדעתה יעבור בנו בהמשך. כשהוא יצא מהארון זו היתה טראומה מערכתית, דברים מאוד קשים נאמרו - כי ככל שהאוכלוסיה דתית/מסורתית יותר כך נפוצות יותר השוואות כמו זו המצוטטת, למחלה. בור חסר אמפתיה לא יצליח להבין את כמות הכאב שעובר אדם שעובר התעללות רגשית על בסיס נטיה מינית מולדת, קל וחומר כאשר זה מגיע בתוך הבית עצמו, במקום הכי מוגן, בגלל נבערות בין דורית. למזלו של החבר שלי ההורים הצליחו להתעלות מעל זה, אבל יש אחרים עם פחות מזל. עכשיו תדמיינו מה קורה לילד גיי שגדל עם אבא שמאמין שנטיה מינית זו מחלה, שיש דבר כזה טיפולי המרה ושצריך להעביר את הילד דרך זה, ותבינו למה אחוז ההתאבדות בקהילה הלהט״בית גבוה מהממוצע.

אצל רבים בימין כשמוצאים לכלוך על מישהו אז זו קונספירציה של השמאל, מערכת המשפט מחסלת חשבונות, וואטאבר הצדקות שאפשר להמציא בשביל להכשיר את השרץ. אבל מה שיפה זה שגם כשמוצאים לכלוך על מישהו מהמתרס השני - גם אז זה קונספירציות אבל מהצד השני: לא מעלילים על האדם, אלא במשך זמן רב הסתירו את זה, הגנו עליו וכו׳. דיבורים מפוזיציה - קווים לדמותה. לעומת זאת לא ראיתי כאן אדם אחד ״לא ימני״ (קשה לקרוא לזה שמאלני) שרואה את הפרסום על הדפקט הזה חימי ומדבר על קונספירציות או שקרים, מקבלים שהוא מנוול וצריך לעוף קיבינימט וזהו. אף אחד לא אומר ״ממממ אבל הוא מתנגד ללוין אז בטח תופרים לו תיק״. ברור שמישהו ישב על המידע הזה עד לנק׳ בה יש clear to engage (התזמון קצת נוח מדי), אבל זה לא גורע מהמעשים ולא אומר שיש קונספירציה. עדיף מאוחר מלעולם לא (ועדיף לחשוב פרדטורים בזמן ולא לתת להם להשאר בתפקידים ציבוריים). זה הפער בין אנשים שמאמינים בשלטון החוק, ואנשים שמאמינים בשלטון החוק הנאכף על המחנה שהם לא אוהבים בלבד. זו הסיבה שאנשים מרגישים בנוח לתמוך בממשלה עם עבריינים מורשעים ו/או בתהליכים, ובד בבד לדבר על סטנדרטים לנושאי תפקיד ציבורי.

כמובן, דת קיצונית היא אושר, יוצקת משמעות ותוכן לעולם קר ואכזר. Ignorance is bliss זה משפט שאנשים מתבלבלים ושופטים כמעליב, כאשר אין בו שום דבר מעליב, זו המציאות. בסופו של יום כולנו מנסים למקסם אושר, אם פלוני מצא דרך (שלא פוגעת באחרים), שיעוף על זה. אין לי שום דבר נגד XM, אדרבא, נשמע כמו אדם אמפתי ומנומס. אני בטוח שהניתוח שלי את המציאות עבורו, זה גם כמו ניתוח של חתול את המציאות עבורי 🙂

אני מאמין לך שאתה באמת מרחם עלי, בתור הנפגע לכאורה מעזיבת הדת. מנגד, שהחתול שלי מסתכל עלי לוקח חתיכת בשר נא ובמקום לטרוף אותה אני זורק אותה על המחבת, ומוסיף כל מיני קשקושים, ובסוף אפילו לא אוכל אותה בעצמי אלא נותן לאדם אחר - גם הוא לא מבין את זה, וכנראה מרחם עלי. כזה הוא החתול, הוא מכיר דבר אחד, וכל חריגה ממנו נראית לו הזויה. אם ההשוואה לחתולים מעליבה (אין כוונה, אני מאוד אוהב ומעריך חתולים, החיה שהצליחה לביית את האלפא פרדטור שהוא כולנו) אז כנ"ל מיסיונר המנסה לנסות להציל את נשמתי האבודה ע"י אמונה בגיזס קרייסט. בעוד שאני מעריך את האמפתיה של שניכם, את העולם אני שופט מנק' מבט שפחות מתמקדת בסובייקטיביות של זרים, בטח ובטח זרים שאין להם שום גושפנקא להצלחה או משקל מעבר לאמונה העצמונית שלהם. בעולם הזה המשקל לרחמים של אנשי דת מקבל משקל דומה למסיונרים וחתולים - אני מעריך את האמפתיה אבל לא מתרשם מהתוכן, שנובע מעצם זה שבסופו של יום You simply don't know any better. הרגשות מגיעים מעצם זה שלימדו אתכם לחוש את הרגשות האלו, כמו שהקוד שאני כתבתי מבצע משהו אם תנאי מתקיים - הוא לא מנתח את הסיטואציה ומגיע לתובנות עמוקות, הוא פשוט מוגדר ככה. אם יורדים רמה אחת מטה, ומנסים להבין למה כתבו לכם את הקוד הזה, זה די ברור: איך תשכנע אנשים להיות עניים, תחת שליטה בלעדית של אנשים אחרים, ולחנך את ילדיהם לעשות את אותו הדבר? תבטיח להם שזה אומר שהם טובים יותר מכל השאר, שהם אנשים נבחרים. הבטחות ללא כיסוי הן ההבטחות הכי טובות שיש - שאל כל רמאי והוא יסביר לך. או שפשוט תשאל כל איש דת והוא יסביר לך למה הדת שלו היא-היא דת האמת המובטחת... How conveniently convenient! הוא בדיוק נולד לאמא מהדת הנכונה, מי היה מאמין, what are the odds?? אני מאמין לך שאתה מאמין שיש לך תשובה לעולם וחושב שבגלל שאני ויתרתי על הדת אני מסכן ואשלם על זה איכשהו, כמו שאני מאמין לחתן שמסביר לי שהדיג'יי שלו בחתונה היה מדהים למרות שכולנו מהצד רק חיכינו שהאירוע יסתיים. כמו שהחתול שלי באמת בטוח שלא לאכול בשר נא זה טרלול. בעולם האמיתי, האובייקטיבי, ההישגים שלי נותנים לי מספיק סיפוק ופידבק. הם מגיעים ממקור בלתי תלוי וחסר אג'נדה, לא מהשליט שבסהכ רוצה לשמר כח. תראה, בפן האנושי גם לי כואב לדעת שהילדים שלך ושל חרדים אחרים יגדלו לתוך מלכודת בורות ועוני, אנשים שלעולם לא יוכלו להגשים פוטנציאל (מערבי) - ואם ינסו יצטרכו לעשות את זה תחת מעמסת קשיים נפשיים חברתיים והשכלתיים. סטטיסטית, הם יהיו ילדים עניים שיגדלו להיות מבוגרים עניים שייצרו עוד ילדים עניים. כמובן שלתפיסתך הם עשירים רוחנית והכל בסדר, כמו שלתפיסת אחרים אדם שמת הוא שאהיד בר מזל - כאמור, סובייקטיביות. ההבדל בינינו הוא שהילדים שלי יקבלו את ההזדמנות לעשות ליטרלי כל שמתחשק להם, ושלך יוסללו לפונקציה אחת בלבד. לתפיסתך החיים שלי עצובים, לתפיסתי אתה טועה, מה שיפה בחופש זה שכל אחד יכול לעשות מה שבא לו (וזה גם מה שעצוב, כשמדברים על הורות). הסטנדרט של ישראל מתקרב לסטנדרטים שלך, דת ועוני, ולכן אתה תגור שם ואני אגור כאן, ובשאיפה שנינו נגיע להגשמה עצמית סובייקטיבית ונרחם איש על רעהו 🙂

אתה לא צריך רשות ממני בשביל לכתוב מה שבא לך, if you want to shoot - shoot, dont talk. אני אמנם פחות קורא אותך אבל יש כאן מספיק אחרים שנהנים מהגיגיך אז למה לא. 1. אתה יודע למה אתה שקרן-קשקשן? כי הנה אור מדבר עם ״אי מי מהצדדים״, ובכלליות אני הרבה יותר נהנה לדבר עם בר פלוגתא כי זו דרך ללמוד דברים חדשים. אתה ספציפית חסום אצלי אחרי שמס׳ פעמים דיברת בצורה לא עניינית ואישית, והנה גם כעת אתה מאיזושהי סיבה מרגיש בנוח לדבר אישית על אור, אדם שאתה בכלל לא מכיר, ועוד לזרוק מילים בהקשר של הספד למת, חוצפן. אין לי עניין בשיח ברמה כזו כי הוא גורר גם אותי למטה, וזה מבאס. אבל @Gosser1860 המניאק גרם לי לקרוא (נתחשבן בביקור הבא!) 2. happy to indulge 3. אכן, אין ליהדות מקום בחיים שלי מבחינת דת, וגם מבחינת לאום זה מוטל בספק. יש בזהות שלי ישראליות כי זה ב״dna״ שמרכיב את מערכת ההפעלה שלי, ואני משתדל ליישם את הדברים היפים של הישראליות (חום, סקרנות, תעוזה, ערבות הדדית וכו׳) ולהשאיר את הדברים אליהם פחות התחברתי מאחור. אין לי בעיה עם התבוללות - הפועל עצמו מגוחך בעיני. כמעט כמו ״ירידה״ מישראל, פועל משעשע כשמתארים עליה מטאורית בכל פרמטר מערבי מלבד תחושה סובייקטיבית של אנשים ספציפיים, אשר נוצר בעיקר בשביל לשמר תחושת עליונות לא מבוססת. יש לך איזושהי הנחת מוצא כאילו לדם יהודי יש איזשהו משקל יתר, גזענות רגילה מפי אנשים שלא מבינים גזענות מהי. בעיני זה מגוחך כי אחד האסונות הכי גדולים שאני יכול לדמיין זה צאצא שלי שמביא הביתה חרדי (או כל איש דת קיצוני אחר - אני לא רואה הבדל בין חרדי, קתולי או מוסלמי אדוק, המאפיינים הם אותם מאפיינים פשוט אחד מאמין באלוהים א׳ ומנהגים x והשני מאמין באלוהים ב׳ ומנהגים y). במשפחה שלי אני אעדיף בכל יום אדם משכיל ליברלי סובלני שנולד לאם נוצרייה, על פני אדם גזען דתי-קיצוני שמקבל הוראות מאיזשהו פקיד-דת אבל וואלה נולד לאמא יהודיה כשרה למהדרין. 4. ״בכאב״ אעלק, תעשה לי טובה, אין לך אפילו פרומיל של כאב או אמפתיה כלפיי (וזה לגמרי בסדר) - אני בסה״כ ארנק לשעבר ובפרט מייצג את רוב הדברים שאתה כנראה פחות מתחבר אליהם - ״עגלה ריקה״ . דרך הרבי אתה מחווט לומר ש״חבל לך על כל נשמה יהודית אבודה״, אז תודה על הנימוס אבל זה בסה״כ מס שפתיים. תגובה סטנדרטית שחינכו אותך לומר ומאחוריה עומד כלום ושום דבר. מי שכן אמורה לכאוב את עזיבתי (לא של אור האדם, אלא של אור סוג המהגר) זו היישות האמורפית שקוראים לה ׳מדינת ישראל׳, היות ואנשים שנמצאים בעשירון/מאיון עליון הם אותם אנשים שמייצרים הרבה מאוד הכנסה למדינה בצורה ישירה ועקיפה. מדינת ישראל לוקחת אנשים כמוני ועושה מאמצים כבירים לדחוף אותנו החוצה, בחסות הדגנרטים בשלטון שמתמקדים בריכוז כח והפצת בורות וקיטוב. רוב החברים שלי בישראל מיואשים מאוד, חלקם כבר עובדים אקטיבית על תכנית יציאה, אתה יכול לנחש באיזה עשירון הם? ולמה זה מעניין בכלל עשירונים!? כי במדינה בה שני העשירונים העליונים מגנרטים 90%< מסך תקבולי המס, לחרבן להם על הראש זו דרך בטוחה למטה, ואני בהחלט מעדיף שהילדים שלי יצטרכו להתמודד עם ההחלטה האם לצאת לדייט עם ילד שלא נולד לאמא יהודיה מאשר להתמודד עם עוני ומלחמות. ולסיכום - סלח לי אם אני לא מתרשם במיוחד מהדיבורים שלך על ״אחווה״, שכן גם הם בגדר תיאוריה ותו לא. אין אחווה או יחסי גומלין בין מנצל למנוצל. זה שאמא של פלוני יהודיה לא מכשיר את הפעולות שלו, וזה שפלוני מתפלל ממש ממש חזק לא מסייע לתמ״ג הישראלי. תמשיך להתפאר בעבריינות מס ופושעים בכנסת בפרהסיה, כי חשוב מאוד שאנשים יחשפו לדעות האמיתיות ויבינו טוב טוב עם מה ומי הם מתמודדים. אני מקווה שיום אחד תשכיל להבין את הבעיות בגישה שלך, אבל גם אם לא - מספיק שאחרים יבינו ובסה״כ התרומה שלך לחברה תהיה ב net gain. מגיע לך נבלה

רק שהבעיה היא ש That's not how anything works זה לא שיש כפתור on/off שהחרדים (או כל אחד) בוחרים האם ללחוץ עליו, מדובר בתהליך מתמשך. כמו שמישהו תיאר באחת התגובות משאית ענקית או ספינה, שלא יכולה לעשות פרסה ברגע אלא דורשת רדיוס מהירות ומסלול מסוים - כנ"ל, רק בסדרי גודל יותר קשה. גם אם מנהיגי הציבור החרדי יפנימו שמה שהם עושים עלול למוטט את הציבור שלהם והציבור שמממן את הציבור שלהם, מנק' התובנה עד שיחול שינוי מדיניות יעבור זמן, ומשינוי מדיניות עד לשינוי בפועל יעבור עוד הרבה יותר זמן. לבינתיים נזק נצבר. כמו ספינה מחוררת, שאיפשהו במהלך ההצפה שלה מבינים שמשהו דפוק, אבל תהליך האיטום ופינוי המים לוקח זמן ואם עוברים נק' מסוימת הוא יהיה מסוכן מאוד. באופן אירוני משהו, זה דומה לסוגיה עם ריסוק מע' המשפט של ביבי ולוין. עד שיפנימו את ההשלכות של רפורמת הבזק (הפיכה, במילים פחות מכובסות) כבר יהיה הרבה נזק בשטח, ולא ברור מה יהיה אפשר לתקן, אם יהיה אפשר.

נהג לילה, כשאתה משווה בין אתיופים/מזרחים וחרדים, אתה משתמש בטיעוני גזע פעמיים פעם אחת כשאתה טוען שמה שמאפיין אתיופים זה הגזע שלהם, ולא ההתנהגות / חברה / השכלה / הטמעות. פעם שניה כשאתה טוען שחרדים קרובים אליך בגלל שהם מאותו גזע, ללא כל סיבה מובהקת אחרת. הטענות נגד חרדים מהעולה כאן, אינן קשורות לגזע - אלא לאורח חיים. מנהיגי הציבור החרדי פועלים בצורה מובהקת לעודד ולהנציח עוני ובערות, הם טוענים שזה בשביל לשמור על צביון יהודי אני סבור שזה בשביל לשמר כח אבל מה שיפה שאת המציאות אף אחד לא מעניין, ובמציאות הם סוכני בורות (מערבית) ועוני. הציבור שלהם מתקיים אם ורק אם שני העשירונים העליונים בישראל שורדים. היות והנוכחות של החרדים בעשירונים האלו שואפת לאפס - בעידוד המנהיגים שלהם וה"שותפים הטבעיים" כמו ביבי ושות' - כל ההקבלה שלך בינם ובין מזרחים אינה במקום, וזה ככה בעדינות מתוך נימוס. החברה החרדית-משיחית תמוטט את כלכלת ישראל אם (וכש) הם יקבלו אחיזה מלאה בשלטון, אלא אם יתבצע איזשהו שינוי דרסטי במסגרתו הם פתאום הופכים לקטרי המשק - משהו שכל בר דעת מבין שאינו בר ביצוע, ברמה הפרגמטית. זו הסיבה שיבגני מפנטז על פירוד דמיוני שלא יקרה, והסיבה שאור שלף את המשפחה שלו החוצה. כל הסוגיה מאוד מזכירה לי את חמשת השלבים של אבל. אתה בהכחשה, סלואו בכעס, יבגני איפשהו בין מיקוח ודיכאון ואני בקבלה. 🤷‍♂️

אני נוטה להסכים, הכוונה שלי היתה שגם אם לא מסכימים, מה שבטוח זה שלא משתמשים בבריון שמנפנף באקדח כל פעם שמתכווץ לו הפיפי בתור נער הפוסטר. אבל שוב, הבחור ליטרלי קיבל את המשטרה לשליטתו, אז כנראה שאני לא מייצג או מבין את הלך הרוח הישראלי של היום 😳

שר בטחון הפנים בראיון לאחר הפיגוע מבלה 30 שניות בדיבורים על שבת ואיחולי רפואה שלמה לפצועים, ואז מתחיל בסאגה של 3 דקות בדיבורים על זה שהוא לא מצליח לאטום את הבית של משפחת המחבל בגלל היועמ״שית - ועל זה שצריך להרוס בתים של ערבים במזרח י-ם באופן כללי. https://www.maariv.co.il/news/military/Article-976440 והנה סדר העדיפויות משתקף, מינוף פיגועים בשביל להעביר רפורמה לריכוז כח אצל הממשלה, דיבורים על ״דחיפות״ לכאורה בעונש קולקטיבי כאילו זה בכלל משנה משהו אם אוטמים בית היום או עוד שלושה ימים(!?), וכמובן הקרם דה-לה-קרם דיבורים על הרס בתים של ״סתם ערבים״ כאילו זה מה שיעזור לפתור את סוגיית הטרור. כן, בעולם המרתק של בן גביר ותומכיו להרוס לסתם אנשים את הבית זו דרך למגר טרור, לא ליצור עוד שכבה של שנאה תהומית. הוא ממשיך בדיבור על נשק, והאירוניה כאן כמעט מתאבדת כי זה הרי אותו בן גביר ששלף אקדח על מאבטח בקניון סתם ככה מתוך עצבים - הוא אשכרה נער הפוסטר של כל מי שמתנגד לנשק לציבור בגלל פוטנציאל אסקלציה, אבל הוא בור מדי בשביל להבין את זה והתומכים שלו כנראה לא בדיוק מומחים לחשיבה ביקורתית. נשק זה משהו שאמור להשלף כמוצא אחרון בהחלט, יש טיעונים לגיטימיים לסיבות מדוע יש אולי מקום להוריד חסמים מסוימים, אבל הוא הטייפקאסט שמבהיר מדוע חייבים להגביל גישה. במדינה מתוקנת על ההתנהלות שלו הוא היה חוטף סנקציות על brandishing, במדינת ישראל הוא קיבל את המפתחות למשטרה. מדהים. (ומביך)

זה כי אתה אשכנזי לפלף ❤️

#אסורלהשוות

מרתק - מי זה בדיוק ״השמאל״ שיושב למו״מ? עם מי בכלל הוא יושב למו״מ? הממשלה הנוכחית מנסה לבצע מחטף, הם לא קראו לשבת למו״מ ואין גם ממש עם מי, הם רוצים להעביר חוקים ולזרום עם זה. משא ומתן עושים כשיש שני צדדים, כאן אין ממש שני צדדים אלא הממשלה והכנסת שרוצים להעביר רפורמה, ו... זהו בגדול. חלק מהציבור מביע תרעומת, וחלק מהציבור מעמיד פנים שהרפורמה הזו גם היא באשמת אסמול שלא יושב למו״מ, כאילו יש שמאל מלכתחילה או צד לבצע איתו משא ומתן (וכאילו השאלה האם לרכז את כל הכח אצל הממשלה היא שאלה של ימין ושמאל, ולא שאלה של אלו התומכים בכח מוחלט לממשלה ואלו התומכים באיזון רשויות, מה שלעתים נקרא גם ״דמוקרטיה״) תשמע אני לא יודע מי מכם יושב עם VCs ואיינג׳לים בשוטף, בתור אחד שכן עושה את זה אני יכול לומר לך שבבירור יש נסיגה מנגיעה בפרויקטים בישראל כרגע, מה שאצלכם מתויג אצל רבים כ״סתם עניין של סמולנים בכיינים״ נתפס מעבר לאוקיינוס כאירוע רציני מאוד, ורבים ממתינים לראות where the chips will fall. אנחנו נכנסים לשנה/תיים קשוחות מלכתחילה, להוסיף מעל הסיכון הקיים גם סיכון של עניינים גאופוליטיים ושלטוניים חוצה את הסף סיכון של קודקודים לא מעטים. מכאן זה פשוט מגוחך לראות את הזילות של חומרת המצב, זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב. מעניין למה בעצם? מה זה מעניין אותו כמה סמולנים בת״א? שואל ברצינות (הנחת המוצא שלי היא שבבלפור שמים פס על הסיפור, צבר כבר מספיק כח קריטי), מעניין לשמוע דעה אחרת.

הקדמה: הפוסט המצורף פורסם בקבוצת רילוקייטורים וקיבל כמות אנגייג׳מנט פסיכית לגמרי שמאוד הפתיעה אותי, בגלל שזה באמת היה חסר תקדים החלטתי לחרוג ממנהגי ולשתף משהו שבד״כ אינו externally facing (אקסטרנל בהקשר הזה הוא ״לא רילוקייטורים״) כי ייתכן שהוא מעניין מספיק. ייתכן שלא. אם מישהו נפגע איכשהו מטקסט של אדם חסר משמעות במרחב האינטרנטי אז - אל (וסליחה). ** חזרתי מישראל לפני שבוע, להלן סיכום הביקור שאף אחד לא ביקש: הטוב - אנשים במעגל ראשון. אנשים שלא ראיתי 4 שנים מדברים איתי כאילו נפגשנו אתמול, אנשים שפגשתי לראשונה מדברים איתי כאילו אנחנו חברים כבר שנים. אוכל. באופן מעניין דווקא האוכל היותר ״פשוט״ היה יותר מוצלח עבורי, אבל ייתכן שזה מקרה קלאסי של ״הדשא של השכן״ כי את האוכל הפחות עממי יש לי גם כאן באומוריקה. משפחה. הילדה בת 3 ומהרגע שפגשה את סבתא (שתיהן) שכחה מקיומנו, ובמפגשים משפחתיים עם מלאנתלפים שרצים קטנים כמוה שיחקה ורצה ועשתה חיים. כמובן שהשמחה של המשפחה הגרעינית להיות בחברת הילדים גם עשתה לי שמח. (אישי) Reach. פרסמתי הודעה בפייסבוק על הרצאה ופוף מילאתי 100 אנשים באולם, פעמיים. הלוואי שהיתה לי את היכולת הזו בארה״ב... מנגד די ברור לי שזה יותר עניין אישי שלי ולאו דווקא משהו ישראלי פרופר. בכל מקרה זה היה ממש כיף! התגעגעתי לזה לאללה. [הערת צד קארספורומאית: ותודה ל @Gosser1860 שכיבד אותי בנוכחותו] הרע - צפיפות. בחיפה המצב טוב לאין שיעור מת״א, והמצב גרוע. באזור המרכז המצב מחריד. להגיע מהמרחבים של אוסטין לעיי החורבות שהיא אור יהודה רבתי היה לא פחות ממיינד פאק. זה מתבטא בכל פרמטר אפשרי: מגורים, תחבורה, תחב״צ, חניה (lack thereof). ביקרתי חברים ומשפחה ונחרדתי להזכר מה הסטנדרט. רווחה. מאז שעזבתי (5 שנים) נדמה כי המחירים עלו ב80-100% (דוגמא סתמית: שווארמה שעלתה פעם 30 ש״ח, כיום רק מתחילה ב50), המשכורות לא עלו בפקטור דומה וגם אם היו עולות חשוב מאוד לזכור שהמיסוי האולטרה-פרוגרסיבי שוחק את ההכנסה האפקטיבית. במילים אחרות: בשביל לכפר על עליית המחירים הזו בכסף נטו צריך לראות עליית שכר של 150%+, זה לא המצב. אפילו לא בהייטקס. תרבות במרחב. לא היתה פעם אחת בה הייתי ברחוב ישראלי ברגל או ברכב ולא שמעתי צופרים (plural). כשיצאתי בערב פתאום קיבלתי תזכורת ל-מה זה סיגריות ובפרט סיגריות במרחק 50 ס״מ ממני (==עלי). היתה פעם אחת בה הלכנו ברחוב והיה פקק ומישהו פשוט החזיק את הצופר פתאום, סתם, בלי קשר לכלום ובלי שיש למישהו יכולת לעשות משהו... הכלב של הולכת הרגל לפנינו ממש נלחץ ופתאום מצאתי את עצמי מסנן לעצמי קללה - משהו שלא כ״כ קורה בשוטף. האגרסיה מדבקת 🙁 שירותים ציבוריים. כשעמדתי בבנק והמתנתי בסבלנות שום דבר לא קרה, כשפניתי לבנקאית לאחר שעה(!) של עמידה בתור היא דיברה עם מישהו ופתאום קיבלו אותי מיד (למה להמתין בסבלנות פוגע בלקוח!? זה הגיון הפוך!). בבנק עצמו גיליתי שמס הכנסה שמו לי עיקול על החשבון על חוב ששולם כבר לפני 3 שנים והייתי חייב להגיע לסניף, פיזית, בשביל לטפל בשטות הזו. וואו. סטנדרט בניה. כמות הפעמים ששמעתי ישראלים שמגיעים מישראל ומבקרים את הבניה האמריקאית היא עצומה, אבל הספקתי לשכוח עד כמה זה מגוחך. מבני הבטון והטיח בישראל נראים הרבה יותר גרוע, השימור שלהם נוראי, והבידוד (טמפ׳) מזעזע - היה לי קר לאללה. בעיות מטומטמות. הקטע הזה עם דוד חשמל והצורך לחשוב על ׳האם יש מים׳, העניין הזה עם חניה והצורך לחשוב האם היא קיימת במקום אליו יוצאים, שיקולי פקקים בשביל לפגוש אנשים (ומפגשים שמתבטלים בגלל זה), להתארח אצל משפחה ולגור בחדרון עם מיטה וחצי עבור 2 מבוגרים וילדה (טוב זה כבר תלוי במצב המשפחה:). הייאוש. כמעט כל אדם שדיבר איתי הביע ייאוש חמור, זה משהו שאני לא נתקל בו ביום יום שלי כאן וזה היה ממש מבאס. אפשר לתרץ את זה בכך שהישראלים ״בכיינים״, או כל סיבה אחרת שמסייעת לנרמל את הסיטואציה, אבל בפועל זה פשוט מבאס לפגוש אנשים שאתה אוהב ולראות שרע להם - וזה גם מבאס לפגוש אנשים זרים ולראות את אותו הדבר. בגן השעשועים היה ילד מקסים ששיחק עם הילדה שלי, מכיל וחמוד וממש בוגר לגילו. החלפתי כמה מילים עם אבא שלו, ברגע ששמע שאני לא גר כאן הדבר הראשון שאמר היה ״עשיתם בשכל, אל תחזרו״. המשפט הזה לא שימח אותי בכלל, הוא ביאס אותי, כי ההקשר הוא קשוח. שמעתי דברים דומים גם מהמשפחה הגרעינית ואלו מן הסתם אנשים שהיו מאוד שמחים לראות אותנו בישראל. המכוער - בנייני רכבת. זה כ״כ פאקינג מכוער. הא ותינוק במטוס במסע של 24 שעות דור טו דור, TWO OUT OF TEN, DO NOT RECOMMEND!!! ____ הביקור הזה היה mind fuck די רציני עבורי, בעיקר בהתחלה כשהייתי בשלב הdebug. מה שקרה לי זה שמצד אחד הרגשתי כמו במקום שהוא בית, ומצד שני הרגשתי כמו במדינה מתפתחת מינוס. לקח לי זמן להבין שההרגשה אינה כאילו אני בבית, אלא יותר הרגשה של להיות במקום מוכר. נוסטלגיה, סוג-של. ממש כמו לחזור לבית הספר, להזכר שפעם היית פה כל יום והיו רגעים יפים וחוויות חיוביות - ובד בבד לדעת שאתה ממש לא מתכוון לחזור לשם אי פעם 🙂 זכיתי להיות מאוד שלם עם בחירותיי ולא להיות תקוע במצב ״לימבו המהגר״ במסגרתו אתה לא בבית בישראל ולא בבית בארה״ב; לא בבית בשום מקום בעצם. כמו כן התמזל לנו להיות בזוגיות בה שנינו מרגישים את אותו הדבר, מה שמקל מאוד על הסיטואציה. כשחזרנו הביתה שחררתי אנחת רווחה, וכשפגשתי את החברים כאן חיבקתי אותם חזק חזק כי באמת התגעגעתי. יש לי המון אמפתיה לכל החברים שלי ובקהילה שחשים אחרת, בין אם זו תחושת אי שייכות כללית, או בין אם זו תחושת אי שייכות ספציפית במקום החדש + חוסר רצון לחזור למצב רווחתי קשוח במקום המקורי. לתפיסתי, אנחנו המהגרים משלמים את המחיר בשביל שהילדים לא יזדקקו לכך - וכל אחד ואחת מאיתנו חשים את המחיר הזה בעצימות יותר או פחות גבוהה. כמו כן חשוב לי לציין שישראל עמוסה ביתרונות וחסרונות, ושהנ״ל הם לא רק אובייקטיביים אלא גם מאוד סובייקטיביים. המשקלים שונים בין משפחה ומשפחה, ואין אני סבור כי כולם צריכים לעשות x או לגור ב y, כל מקרה לגופו. ____ מבחינת רווחה כלכלית נטו (שכן רווחה מורכבת גם מעניינים שאינם כלכליים במהותם, כמובן), התחושה שלי עם עצמי היא שעבורי לחיות בישראל זה כמו לרכב על סוס. סוס ייקח אותי לאן שאני צריך להגיע, אני יכול להשתפר ברכיבה עליו ולשפר זמנים, ופעם רבים עשו את זה יום יום בהצלחה וללא תלונות. ואז בא הרכב, ופתאום אתה מגלה שאפשר להגיע לעבודה הרבה יותר מהר, עם מזגן ובלי ריח נלווה. פתאום לרכב על סוס, משהו שהיה פעם סבבה לגמרי, מרגיש מוזר וקשה ללא סיבה ברורה. מרגיש כמו משהו שאפשר לעשות פעם ב- בשביל החוויה, אבל לא ככלי תחבורה סביר לשארית החיים.

@נקודה טובהמרענן לראות מישהו "מהצד השני" שמיישם תרבות דיון וסקרן לספוג מידע (לא חייבים להסכים על הכל, אבל חשוב לכל הפחות להקשיב ולהגיב עניינית) כתבו לך הרבה מלל כאן, אבל אם היית שואל לדעתי בתמצות, אז יש שני דברים שאמורים ליישר קו בין כל 2 ברי דעת: 1. אורח חיים חרדי אינו בר קיימא במדינה מתוקנת. הגבת מס' פעמים עם טענות על מעמ ושות', אבל זה המיקרו. עזוב אותך מיקרו, תחשוב רגע במאקרו: אם מחר נותנים לחרדים מדינה - האם הדבר הזה יוכל להתקיים בלי סבסוד מלא חיצוני, בצורת ההתנהלות הנוכחית? כמובן שלא. אז איך זה הגיוני לבצע את זה כיום? 2. קצב הגידול של החרדים הוא פי 2.5 בערך משל שאר האוכלוסייה. אין כאן פוליטיקה אלא חשבון, אם יש לך מגזר שאינו בר קיימא עצמאית כבר היום, ואותו מגזר גדל בקצב מהיר (הכי מהיר בעולם, לא המערבי, כל העולם!) מה אתה חושב שיקרה בעתיד? תוסיף לבלילה את העובדה שבישראל כבר כיום נטל המס הוא פסיכי לחלוטין על עשירונים 9 ו10, וזה עוד לפני הגידול המדובר, בתוך תוואי צפוף להחריד ותחת המנטליות הישראלית של "לא לצאת פראייר", ותבין למה הפראיירים-לכאורה מאבדים את זה. זה דבר אחד לתרום חצי מהשכר שלך למדינה, ודבר אחר לעשות זאת בזמן שהשכן לא תורם כלום, לועג לך בזמן שהוא מכלה את כספי המסים, ומאלץ אותך להתאים את אורח החיים *אליו*. דמיין מנכ"ל סטארטאפ שפוגש את הvc שהשקיע בו, אומר לו שהוא ממש מטומטם מפליץ לו על הפנים והולך לשחק במחשב באמצע יום העבודה. איך אותו vc ירגיש לגבי ההשקעה? כמה אמונה יהיה לו בחברה? האם ישקיע בחברה בעתיד? ** החרדים אינם רשעים, הם בסהכ הולכים אחרי ההסללה שמנהיגיהם שימרו במשך שנים רבות. רשע הוא מי שמקפיד לשמר את ההסללה ולקצור ממנה רווח אישי (כמו העבריין דרעי או רה"מ נתניהו), מטומטם הוא מי שנותן לזה יד ומסייע להשאיר ילדים רבים בעוני ואת עתיד ישראל ברצפה.

מדהים שצריך להעלות את זה על כתב בכלל. הכל מטומטם

היש הבדל בעצם? ביבי הוא הציבור פרוטקטר אוף יזראל

זה ויכוח עקר, ובעיקר מבאס. מבאס כי זה לא פורום של בני 15 (אאל״ט) אבל מסתבר שיש דברים שעדיין לא חלחלו גם לשכבת הגיל ׳שלנו׳ (אני מניח 30+ מההיכרות המצומצמת עם חלק מהנפשות הפועלות). אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק איך מדיון על ההבדל בסיכון בין מעוז ומיכאלי הגענו להסבר איך ילדה בת 15 ששוכבת מרצון עם 13 גברים מחזיקה באחריות בלעדית למעשים שלה, בדמיון שלי הדברים האלו הם מנת חלקם של חלקים נחלשים באוכלוסיה בלבד ובמציאות מסתבר שפחות. מה שכן נסגר כאן full circle, סוג של, שמסביר מדוע מיכאלי - עם כל הקיצוניות שלה - כן מייצרת שיח שיכול להיות חיובי למקוטעין. רק בשביל שאם מישהו נחשף לתכנים האלו וחושב לעצמו ״ממממ רגע משהו פה doesn't feel right״ אז אולי יצא מהדיון משהו פרודקטיבי. ולהערה ההיא? כל אחד מ13 האנשים הטובים היה יכול לבדוק האם יש כאן סיטואציה של מישהו שיכורה יתר על מידה, אולי מסוממת, ולנסות לחזל״ש את הסיטואציה במסגרתה בת 15 עוברת אונס קבוצתי לכאורה. ממש כמו שאם אבא שלך קורא לך לבעול מישהי שנראית קצת צעירה אתה אמור לשאול את עצמך ״היי רגע זה לא נראה לי כמו סיטואציה נורמטיבית! אולי יש כאן טעם לפגם!״

אפשר סימוכין לטענה? (אומנה זה טריוויאלי)

״כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט״ (פוסט פוליטי שכתבתי בפייסוש, משתף גם כאן) ** מעטים המקרים בהם אנחנו צופים בפיצוץ גרעיני בשידור חי - מעטים עוד יותר המקרים בהם זה קורה בזמן שרוב האנשים בטוחים שזה בסה״כ סתם ילדים משחקים בזיקוקים. בפוליטיקה הישראלית רוויית קריאות הגוועלד קשה לדעת מתי מדובר באזעקת שווא ומתי בדבר האמיתי. But this shit is as real as it gets. כל הדיבורים על הרפורמה המשפטית בישראל טבולים בניחוח פוליטי עז, וכמו בפוליטיקה ישראלית המחנות מתחלקים לשתי קבוצות כדורגל במקום לעצור לרגע ולדון בתכל׳ס - מה בעצם קורה, והאם זה רצוי? אני חופר בנושא הזה כבר כמה ימים, ומגלה שמאורת הארנב היא עמוקה (מאוד). הדיון בנושא מאוד שטוח, ולא בכדי - מדובר בפלפולים משפטיים ופוליטיקה. אנסה להנגיש כמה שיותר מידע בצורה כמה שיותר קלה לקריאה ואשמח לשמוע את דעתכם! ** הנושאים: 1. איזון רשויות 2. חוקה וחוקי יסוד 3. מהפכה שיפוטית 4. בחירת שופטים והיועמ״ש 5. שורה תחתונה כמובן שהפוסט יוצא ארוך טילים גם ככה, אז לא אוכל להכנס בעובי הקורה של כל נושא ונושא, אעשה כמיטב יכולתי לתמצת את הסעיפים בצורה אובייקטיבית ככל הניתן ואם שגיתי - אשמח ללמוד על כך ולעדכן, הדעה הסובייקטיבית שלי תהיה בעיקר בחלק האחרון. (ואם הפוסט ארוך לכם מדי - תשקלו לקפוץ לחלק האחרון 3> ) ** 1. איזון רשויות לפני שצוללים לעומק הרפורמה, חשוב להבין מדוע הנושא הזה כ״כ קריטי למדינת ישראל. במרבית (כל?) הדמוקרטיות המערביות, ישנה הפרדה בין הרשות המחוקקת, המבצעת, והשופטת. ההפרדה נועדה לאזן את הרשויות, כך שכל אחת תהווה משקל-נגד לאחרת, ואף אחת לא תצבור יותר מדי כוח. בישראל ישנה שיטת שלטון פרלמנטרית במסגרתה הרשות המבצעת (ממשלה) מורכבת מתוך הרשות המחוקקת (כנסת), ולכן *בהגדרה* ההפרדה היא חלשה יותר, או במילים פחות מכובסות: אין הפרדה אמיתית בין הרשות המחוקקת והמבצעת, להלן: מחוקצעת. מתוך ההבנה הזו, ו**ללא קשר לדעות פוליטיות**, זה טריוויאלי לטעון כי איזון כוחות בין הרשות המחוקצעת ובין הרשות השופטת הוא קריטי ע״מ להגן על המדינה מעריצות, היות ומלכתחילה בהפרדה בין 3 רשויות, 2 כבר די מרותכות זו לזו. ** 2. חוקה וחוקי יסוד הפואנטה של חוקה היא להסכים על תנאי בסיס כלשהם, בין היתר ע״מ להגן על הדמוקרטיה מעריצות. חוקה אמורה להיות מעוגנת חזק מאוד ושינויים בה אמורים לדרוש תנאים מחמירים, על סף הבלתי אפשריים. לצורך ההמחשה חוקת ארה״ב שונתה 27 פעמים במהלך 235 שנים, 6 פעמים בלבד מאז סוף מחל״ע השניה. בישראל אין חוקה. היתה אמורה להיות כזו אבל היסטוריה + פוסט ארוך מדי = לא נכנס לזה, וכיום הדבר הכי קרוב אל חוקה הוא מה שנקרא ״חוקי יסוד״. ישראל למדה מהעולם, אבל עדיין לא מצליחה לייצר יציבות - שכן במהלך 75 שנות קיומה השתנו החוקים 51 פעמים... (פי 6 מארה״ב). רגע אמרתי חוקים? התכוונתי חוק 🙂 זה היה רק חוק יסוד אחד (הכנסת), לא ביצעתי את האריתמטיקה על פני כל החוקים כי אני עצלן, אבל זה כנראה יותר לכיוון הפי 10 יותר שינויים מארה״ב, למדינה בגודל של ניו ג׳רזי. חוקי היסוד יכולים לעבור שינוי ברוב חלש בכנסת (61), מה שאומר ששינויים בחוקי יסוד - הדבר הכי קרוב לחוקה - הם סופר פשוטים לביצוע. —> רפורמה —> א. ביהמ״ש העליון יוכל לנסות לפסול חוק בו יש סתירה מפורשת לחוק-יסוד, אך בד בבד ייאסר על ביהמ״ש לדון בפסילת חוק-יסוד או חלקים ממנו. ב. ביהמ״ש יוכל לעשות זאת רק בהרכב מלא (כיום נשיא העליון יכול לקבוע את גודל ההרכב) ג. פסילת חוק תידרש לשמונים אחוזים של תמיכה מתוך ההרכב המלא (בניגוד לרוב רגיל, והרכב חלקי) ד. פסק דין צריך להתקבל תוך 30 ימים (כיום אין הגבלת זמן) ה. במידה וחוק בוטל ע״י ביהמ״ש העליון שלא ב100% הסכמה, הכנסת תוכל להעביר אותו ע״י רוב רגיל (61 ח״כים) דרך פסקת התגברות. ** 3. מהפכה שיפוטית יום אחד נשיא ביהמ״ש העליון בא ביציאה - וואלאק לא מתאים לי שמחוקקים כאן חוקי יסוד, כאשר בפועל אין להם משהו מיוחד חוץ משם מגניב. מעתה, ביהמ״ש יתייחס לחוקי היסוד כמעין חוקה, ויפסול חוקים אשר נוגדים את אותם חוקי יסוד. חוקי היסוד יקבלו קדימות על פני חוקים עתידיים, כאשר תהיה התנגשות - תמיד היסוד ינצח. המהפכה של ברק גרמה לכך שביהמ״ש ניכס יכולות אופרטיביות, אקטיביות, והתחיל להגן על חוקי יסוד (לשיטתו) - ובפרט חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כמו כן ביהמ״ש התחיל להשתמש במשהו שנקרא ״עילת (חוסר) הסבירות״, שזה בתכלס נותן לשופט להפעיל שיקול דעת לגבי מהי פרשנות סבירה להתנהלות המנהל (בהקשר הרלוונטי: בעיקר החלטות מנהלתיות של הממשלה). המבקרים של המהפכה של ברק טוענים שביהמ״ש ניכס סמכויות שאינן שלו - במקום להתעסק בשיפוט, הוא פתאום מתעסק בביקורת על חוקי הממשלה והגבלת פעולות נבחרי הציבור שלה. לדעת המבקרים, ביהמ״ש אינו אמור להעביר ביקורת על הממשלה, היא הרי צריכה למשול. ביהמ״ש צריך להתערב בעיקר בעבירות על החוק, ופחות בחקיקות עצמן. —> רפורמה —> א. תיקון ל״חוק-יסוד: השפיטה״, שיבטל את עילת חוסר הסבירות ובעצם תנטרל אותה לחלוטין מסט הכלים של המערכת השיפוטית. לא תהיה יותר התערבות של ערכאה שיפוטית בהתנהלות ממשלתית עקב ״חוסר סבירות קיצונית״ (הערה סובייקטיבית: נניח אם מעוניינים לתת לעבריין מורשע פעמיים, שהתחייב לא לחזור לחיים הציבוריים, להיות שר האוצר הבא של מדינת ישראל). ב. פסקת ההתגברות: הוזכרה בסעיף הקודם - במידה וחוק נפסל ע״י בג״צ בהצבעה שאינה פה אחד הכנסת רשאית לחוקק אותו בכל מקרה ברוב רגיל. סיכום ביניים: ביהמ״ש העליון לא יוכל להגן על חוקי יסוד, פסילת חוקים דורשת אופרציה כבדה, וגם לאחר מכן כמעט תמיד הכנסת יכולה לחוקק ע״י רוב רגיל. הלכה למעשה, ברמה האופרטיבית נטו וללא פרשנות או העדפה אישית, ביהמ״ש העליון חסר כמעט כל כח מול הרשות המחוקקת שתמיד יכולה לבצע לו override, מלבד מקרה ספציפי בו כל השופטים כולם פסלו חוק. בהינתן שאין חוקה, אין שום בסיס יציב אשר ניתן לסמוך (או להסתמך) עליו. הרשות המחוקקת תוכל לחוקק ולשנות כל חוק העולה על רוחה, כולל חוקי יסוד, כאשר ההגבלה היחידה היא החלטה של כל שופטי העליון יחד לפסול את החוק. כמעט כח מוחלט. ** 4. בחירת שופטים מינוי שופטים זה עניין קצת מסובך - מחד, ניתן לטעון כי הציבור רשאי (ואף צריך) לבחור מי יהיו האנשים שאחראים על הערכאה השיפוטית החשובה במדינה, תפקיד סופר-מורכב (וחשוב!) המיישם את האיזון היחידי לרשות המחוקצעת. מאידך, התפקיד הזה אינו פוליטי-נטו ויש לו פן ביצועי מאוד חשוב וברור ולכן הגיוני לדרוש שמקצוענים יהיו מעורבים בהחלטה, ע״מ למנוע פוליטיזציה של כל המערכת. בישראל, שופטים נבחרים ע״י ועדה המורכבת הן מדרג מקצועי (=שופטים ומשפטנים) והן מדרג פוליטי. נכון להיום הועדה מורכבת מ9 חברים: 2 שרים, 2 ח״כים, 2 חברים בלשכת עורכי הדין ו-3 שופטים. במילים אחרות: 4 פוליטיקאים, 5 אנשי משפט. עבור מינוי שופטים נדרש רוב רגיל, עבור מינוי שופטים לעליון נדרש רוב חזק (7 מתוך 9) ע״מ להבטיח הסכמה רחבה טרם המינוי. חשוב לשים לב: אין לאנשי המשפט מספיק כח בשביל לבחור שופטים לעליון ללא תמיכה מהממשלה. נשיא ביהמ״ש העליון נבחר לפי ותק, לכאורה ע״מ למנוע פוליטיזציה של התפקיד. —> רפורמה —> א. ועדת הבחירה תורכב מ11 אנשים: 3 שרים, 3 ח״כים (2 קואליציה 1 אופוזיציה), 3 שופטים ו-2 נציגי ציבור שייבחרו ע״י שר המשפטים. במילים אחרות: 7 אנשי קואליציה מתוך 11, 6 פוליטיקאים ו5 אנשי מקצוע. ב. נשיא ביהמ״ש העליון ייבחר ע״י הועדה לבחירת שופטים. לסיכום: אין כאן צורך בפרשנות מיוחדת, מדובר בכח מוחלט לממשלה. ** 5. שורה תחתונה לישראל אין חוקה (חוקים בסיסיים אשר כמעט בלתי אפשרי לשנות), ישנם חוקי יסוד אבל לאחר הרפורמה, הממשלה תוכל לעשות בהם (כמעט) כל העולה לרוחה. בישראל יש לכאורה 3 רשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת) אך אפקטיבית 2 רשויות: מחוקצעת (ממשלה), שופטת. מבחינת הפרדת רשויות, מדינת ישראל מתחילה מנק׳ חולשה עוד לפני שמדברים על רפורמות. ואיך נראה איזון הרשויות לאחר הרפורמה? 1. הממשלה תשלוט במינוי השופטים 2. הממשלה תוכל לחוקק ולשנות חוקי יסוד, לביהמש אסור להתערב 3. כאשר הממשלה תחוקק חוק הנוגד חוק יסוד, הדרך היחידה למנוע זאת תהיה ע״י הצבעה פה-אחד לפסילת החוק, כל דבר אחר יאפשר לממשלה לעשות כל העולה על רוחה דרך פסקת ההתגברות - וגם זה רק אם השופטים שהממשלה עצמה מינתה, הצליחו להרכיב הרכב מלא ולהגיע לרוב של 80% המתנגד לחקיקה תוך 30 ימים מרגע ההתכנסות. כמו למצוא חניה בדיזינגוף בשישי בערב: אפשרי, אבל קשוח. לסיכום: כח מוחלט לממשלה במינוי שופטים, כמעט כח מוחלט לממשלה בחקיקה. חבר טוב, חכם ומוערך - אמר לי: ״עזוב, הם חיים בסרט, גם אם הממשלה תנסה להשתמש בכח המוחלט שלה בשביל לעשות כל העולה ברוחה, המציאות תכה אותה שוק על ירך. אי אפשר להעביר חוק אנטי דמוקרטי מובהק כי הכלכלה הישראלית תספוג מכה אנושה מהעולם אם(/כש?) תעשה זאת. המציאות תגן על המדינה.״ במילים אחרות: יהיה בסדר. ייתכן שהוא צודק, ייתכן שלא. אני לא חושב שלתת לפוליטיקאים כח מוחלט ולקוות שהמציאות תאזן אותם זו תכנית עבודה טובה או סבירה, אני חושב שזו תכנית מפחידה טורבו. שימו לב שאין כאן שאלה של ימין או שמאל(!!!) - אני סבור כי אין אדם אחד בישראל (או בעולם) שמכיר היסטוריה ומסוגל לחשוב שכח מוחלט לממשלה זה משהו חיובי. מה שיש זה נושא מורכב, חברה שסועה ומנטליות פוליטית של קבוצת כדורגל. אנשים תומכים במהלכים שיכולים לחרב את הדמוקרטיה הישראלית, לא בקטע מוגזם, בתכלס. לטוענים שהרפורמה בסה״כ באה לאזן את המערכת: לא. כל כך, כל כך לא. לאזן את המערכת זה לדרוש *איזון*, לא כח מוחלט. גם אם סבורים כי המערכת הנוכחית דורשת תיקון (גילוי נאות: אני מסכים) - לא שופכים את התינוק עם המים ואז דורכים לו על הפרצוף מצלמים סלפי ומעלים לטיקטוק. אני לא סבור שהדמוקרטיה הישראלית תקרוס מחר, אני כן מאמין שהרפורמה הזו היא כמו כדור לרגל: לא הורג מיד, אבל גורם לצליעה, יכול לגרום לזיהום, ועם פוטנציאל לנזק רציני ללא טיפול נאות. היום הפוליטיקאי הוא בצד שלך? סבבה, אבל מה לגבי הפוליטיקאי של מחר? מה לגבי מצב בו אותו פוליטיקאי מושחת מהכח המוחלט אותו קיבל? מה, באמת כ״כ קשה להאמין שיש פוליטיקאים מושחתים…? (תודה שקראתם)

לפי גוגל, 1 מכל 6 אנשים בעולם הוא סיני. זה כמובן שקר - אתה רוצה להגיד לי ש1 מכל שישה אנשים שאתה מכיר הוא סיני!? במילים אחרות: התעללות מינית זה לא בדיוק מידע שעובר בין חברים, ולאנשים משכילים מהעשירון העליון (אתה, יבגני, אני) כנראה(?) יש ייצוג-חסר בתוך אותה קבוצה שסובלת מהתופעה. אדם חכם אמר פעם בפורום: אתה בסה״כ תוצר של הסביבה בה גדלת. אז אני לא יודע שהמידע מהדף ההוא הוא שקר, או אמת. אני כן יודע שאם מיכאלי התבססה על הדף הזה (או דומה לו) אז היא לכל הפחות לא שיקרה במצח נחושה, כפי שטענת קודם לכן. מבחינת ״אני לא מאמין לנתונים קטגורית כי החוויה שלי שונה״, יש לך פה את מייקל שטוען את אותו דבר על תחב״צ, אז בסה״כ אתה בחברה טובה ויותר ברצינות, שווה להבין מאיפה הנתונים הגיעו, אולי הם אכן לא מדויקים, אבל לפסול רק כי במרחב האישי שלך זה אחרת זה מה קוראים אותו poor practice

היא אמרה בראיון איתה (זה שלא ברור לי האם ראית בכלל) שהיא מדברת על ילדים שעברו איזושהי התעללות. אם אתה מתייחס לכך שהיא דיברה על משפחה גרעינית, יאללה נכנסתי ללינק הראשון וביצעתי אריתמטיקה: מה שהיא אומרת לא נשמע תלוש מהמציאות לפי חיפוש סופר רדוד בגוגל, הטענה שלך שהנתונים מומצאים לחלוטין אינה מחזיקה מים (לא יודע על מה בדיוק היא הסתמכה, אבל יש נתונים לא מאוד רחוקים ממה שהיא טענה), כמו הטענה שאתה יודע מה עובר לה בתוך הראש ובראיון עם מצליח היא משקרת. בהינתן התנגשות המציאות האובייקטיבית עם הפרשנות הסובייקטיבית שלך, לא חושב שיש לנו כאן שפה משותפת. מעצם זה שאני לא בדיוק מעריץ של מיכאלי (בלשון המעטה...) וכן מחבב אותך - אין לי רצון להכנס לזה בכלל. i got no skin in this game. אם אתה שלם עם הדברים שלך אז זה שלך ושיהיה בכיף. לדעתי אינטגריטי >> חוסר-חיבה לישות ציבורית כלשהי, ובמחילה יש יותר מדי סתירות בין מה שאתה אומר ובין מה שראיון מצולם / חיפוש בגוגל מחזירים.