oryo

אחרי שבוע עם הריפט, אני יכול לומר שזה פשוט נוקאאוט למחשב/קונסולה. מדובר בחוויה שנמצאת בליגה אחרת. בתור מי שרגיל לקרוס על הספה סביב 2300, גיליתי שיש לי עדיין יכולת לתפקד נהדר סביב 0200-0300... אתמול שיחקתי לראשונה בסימולטור נהיגה עם הריפט, project cars (אותו יש לי גם בps4). הגרפיקה מאכזבת ונראית פחות טוב מאשר בקונסולה, ומנגד החוויה שונה מאוד. זה מרגיש מאוד, מאוד אמיתי. גם השליטה ברכב מדויקת יותר בגלל שאתה ממש מרגיש שאתה נמצא על המסלול. בכ"א מדובר בטכנולוגיה בשלה לחלוטין, ואני מאמין שהיא תשנה את עתיד התעשייה. יש משחקים כמו rts / rpg / soccer שטרם ברור לי איך יעברו לריפט, אם בכלל - אבל בכל הנוגע לנהיגה / ירי / קווסטים וכו'... כאמור, game changer. היו לי ספקות רבים בנוגע לרכישת נייד שיהווה את הפלטפורמה עליה ירוץ הריפט, אבל מסתמן שזו היתה החלטה מצוינת. בגלל שהמחשב עצמו נייד, וכך גם הריפט, נוצר מצב שיש לי ערכת vr ניידת לחלוטין - שזה מגניב. יכול לקחת איתי לנסיעת עבודה, למשל.

העתיד כבר כאן - והעתיד נראה טו-אוב!!! __ מסתובב בדיזינגוף סנטר עם אמא שלי (היא פוחדת להשאיר אותי לבד בבית) פתאום רואה עמדה מוזרה כזו - מעין זירה שבאמצע יש בנאדם שהתחפש לאלפא (נדמה לי?) מהפאואר ריינג׳ר, נו העוזר הדפוק הזה של זורדון שהולך מצחיק ומדבר עם הידיים כאילו הוא על הספקטרום. מתקרב קצת ומגלה שזו עמדת מציאות מדומה, ממש כמו שקראתי במעריב לנוער!! מבקש מאמא שתתרום לי עשרים שקלים למאמץ המלחמתי, נכנס לזירה, שם את המשקפיים - וואו. זה מגניב לאללה! יש לך ג׳ויסטיק מוזר כזה ביד, והרובה שלך יורה כדור אחד כל פעם ואז לוקח לו מס׳ שניות להטען. אני משחק מול מישהו אחר - 1 על 1, צריך לאגף אותו ולהיות מאוד זהיר עם התחמושת. הגרפיקה מפוקסלת לגמרי, אם אפשר לקרוא לזה גרפיקה בכלל - בגדול מדובר בצורות גאומטריות. אבל החוויה עדיין מגניבה לגמרי, ההתממשקות עם הסביבה הוירטואלית, עצם זה שאתה יכול להביט ולא לשבת סטטי מול המסך, וואלאק זה מגניב. עריכה: מצאתי סרטון של זה! https://www.youtube.com/watch?time_continue=26&v=L60wgPuuDpE __ פאסט פורווארד עשרים ומשהו שנים, פלוס מינוס, והיום סוף סוף חיברתי את הסטאפ שרכשתי בשישחור האחרון: Oculus Rift Touch את הריפט פגשתי לראשונה בתאילנד, כבר יצא לי לשחק בVR מתחרה (HTC Vive) - אבל אוקולוס הבינו את הטריק. הסוד אינו במשקפיים, הסוד טמון בשלט. השלטים של הריפט ממדלים את היד בצורה הרבה יותר טובה מהתחרות, ובד בבד המשקפיים שלהם נוחות ומפגינות ביצועים שלא נופלים (ואולי עולים) על המתחרה הישירה. הבנתי מיד שהטכנולוגיה סוף סוף הבשילה, וכשהיה מבצע בבלאק פריידיי החלטתי לפנק את עצמי בסט - $350 למשקפיים + שלטים + 2 סנסורים. מה שפעם היה זירה ענקית באמצע הקניון, עבר שדרוג פסיכי בגרפיקה / ממשק / משחקיות (וכו׳) וכעת נמצא בקופסא בארון, ממתין למחשב שיוכל לתפעל אותו. __ בשישחור אשתקד רכשתי לאשתי מחשב נייד, מפלצתול לא רע בכלל - ASUS ROG שבד״כ עולה $1700 נמכר דאז ב$1050(!), הייתי בטיסת עבודה אז אספתי אותו על הדרך. היא אדריכלית/מעצבת פנים, צריכה מחשב שיוכל להריץ תוכנות גרפיות חזקות, לכן מחשב ״גיימרים״ התאים לה. רכשתי על הדרך ביטוח - כי לך תדע... ברגע שנחתנו בארה״ב המחשב שבק חיים, משהו בספק הכוח הפנימי שלו. הוא סירב להטען! שלחנו לתיקון וקיבלנו הודעה מחברת הביטוח שהמחשב אינו בר תיקון ולכן נקבל מהם זיכוי. קיבינימט - המחשב עולה כרגע $1500 אבל הזיכוי הוא ע״ס מה ששילמנו, איזה מזל נאחס! __ הריפט עדיין בקופסא בארון, אני מחפש דסקטופ מתאים, ואז פתאום עלתה לי מחשבה - אולי אקח את הכסף שקיבלנו, אוסיף כמה שצריך, וארכוש לאשתי מחשב שיהיה חזק מספיק לעבודות שלה, וגם על הדרך חזק מספיק בשביל הריפט? מחקר בגוגל ו... הפלא ופלא, יש איזה תפלץ שהחליט לחתוך את התחרות. Acer Predator מגיע עם I7, זכרון פנימי 16GB DDR4, כרטיס מסך GTX 1060 עם דדיקייטד 6GB DDR5 ו- 256GB SSD. הביקורות משבחות, הוא VR Ready, והכי מצחיק: עולה $1050. יאללה, קניתי. __ המחשב הגיע היום, חזרתי מהעבודה והתחלתי בהתקנות - שעה וקצת אח״כ ויש לי סטאפ מוכן בסלון. מאז שאני ילד אני אוהב משחקי מחשב בכלל וFPS בפרט. את התיכון העברתי ב Counter Strike ואת הטכניון ב Battlefield... תמיד תהיתי איך זה יהיה לשחק עם איזה בקר דמוי רובה וכמה מגניב זה ירגיש. תשמעו, בחיי, זה משוגע לגמרי. גיים צ׳יינג׳ר במלוא מובן המילה. אין בכלל מה להשוות בין חווית המשחק במקלדת / ג׳ויסטיק, לבין VR איכותי. פשוט אין. זה כמו להשוות בין קורולה לקאיימן (סליחה אושריקו). מדובר בליגה אחרת. טרם חיברתי את זה לסימולטור הנהיגה שלקחתי מהארץ כי הייתי עסוק יותר מדי בפצלוח רובוטים (ראו סרטון להמחשה) - אבל אני מאמין שזה יהיה שדרוג רציני ביותר... המחשב הנייד, אגב, מריץ את זה כמו גדול. גרפיקה מקסימלית, עובד חלק, והוא אפילו לא התחמם(!) מדהים. בכ״א, לגיימרים שבינינו, אם יש כאלו - אם יש לכם מישהו שמגיע מארה״ב, סט VR זה לא כזה עסק יקר, $400~. שווה כל דולר, באחריות. סרטון להמחשה: Robo Recall -

התקציב שלך הוא תקציב לרכישה, או תקציב להוצאה ע״פ שנתיים? (שים לב שאלו שני דברים שונים לחלוטין) כי למען השוואה: הטיגואן 2018 שלקחתי בליס ״עולה״ $11,860, רק שאין צורך ביישור קו, מיסוי רכישה, חיפוש אקזמפלר וכו׳ (ויש הבדלים בבטיחות / אבזור / אחריות וכו׳). ועם זאת (ולמען ההשוואה ההוגנת), הניסאן לא באמת עולה $15,000 אלא 15 + מס - מחיר מכירה עתידי. בנוגע להסברים, בשביל הסבר על אצבע אחת יש מקורות טובים יותר, בשביל הסבר מפורט צריך להקדיש זמן וכאן זו לא הפלטפורמה. אתה מוזמן להצטרף לקבוצה ׳כבר כאן׳ בפייסבוק אני חושב שאעלה לשם הסבר מפורט יותר בהמשך. אם אתם מבצעים ביקור מקדים, תוציא את הSSN כבר אז וגם תפתח חשבון בנק על הדרך - בהנחה שיש לך איזושהי כתובת בטוחה בארה״ב (משרד / חבר / קולגה). אנחנו פתחנו חשבון ב BoA ואני מבסוט עליהם לחלוטין, נתנו לי מיד אשראי של $10,000, אין עמלות מיותרות, ורמת השירות והמקצועיות של הבנקאית שלי זה משהו הזוי כשמשווים למה שהיה בארץ.

דווקא אני לא חושב שזה חסר במיוחד. מה שקצת חסר בVR זו תנועה, ואני לא רואה פתרון סביר בעתיד הקרוב (קרי: פתרון שיהיה גם שמיש מבחינת מידות, ובמחיר סביר). ובכל מקרה זה לא רלוונטי לסימולטורים. אם כבר חוסר בסימולטור, זו תנועה לסימולטור עצמו - אבל זה כבר מייקר את הסיפור ברמות היסטריות ולכן לא רלוונטי בעתיד הנראה לעין. המחשב הגיע היום, מקווה שהסטאפ יהיה קל - אם אצליח לממשק את הריפט עם הסימולטור זה יהיה שדרוג משוגע לגמרי.

היא טועה (מנסיון אישי, בקליפורניה, עם L1). אתה מוציא SSN לאחר שאתה מגיע, לוקח לזה +/- שבוע להגיע אליך. אתה צריך להגיע עם I-94, דרכון, ועדיף שיהיו איתך מסמכי הויזה. אם אתה מעוניין להוציא SSN גם לאישתך (במידה ואתה מגיע עם בת זוג) - יש לספק תעודת נישואין *מקורית* בעת ההגשה עבורה. אז שימו לב שאתם לוקחים אתכם את התעודה המקורית. בנוגע לליס כנגד יד2, לי יש גם וגם, לא הייתי ממהר להכריז שאתה לא מתאים לכך וכך - זו שאלה של סדרי עדיפויות, אופן שימוש, דגם וכו׳. יש לזכור שבקליפורניה יש מס לרכישת רכב, גם לרכב משומש, מה שמקפיץ משמעותית את מחיר הרכישה ... לא לשכוח לשקלל את זה פנימה (עוד 10% למחיר, בערך). אתה הולך לקבל המון עצות מהמון אנשים, חשוב ללמוד לסנן ע״מ לברור את המוץ מן התבן. בהצלחה!

אני רכשתי אתמול מחשב נייד מעל דרישות הסף לVR, יש לי כבר אוקולוס ריפט ששוכב ב קופסא מאז שישחור, ומקווה שסוף סוף ארים סטאפ שישלב בין העמדה וריפט... קצת חושש מהביצועים כי בכל זאת, מדובר בלפטופ. אבל עם 16 גיג דראם4 ועוד 6 גיג דראם 5 דדיקייטד - מקווה שיספיק. בנצ'מארקים באינטרנט הראו תוצאות חיוביות. (רכשתי לפטופ כי יש אילוצים כרגע שהכתיבו לפטופ, כמובן שהייתי מעדיף דסקטופ אם זו היתה אופציה) לבינתיים אני נאלץ להסתפק בטלוויזיה, אבל היות וזה די זול כאן יש לי בבית 70 אינצ' ככה שגם עם טלוויזיה יש חוויה נחמדה. אעדכן בהמשך..

דובי, תבדיל בין מידול הסביבה, לבין אלגוריתם קבלת ההחלטה. אלו שני דברים נפרדים. דווקא למידה ממוחשבת מאוד מתאימה למשימה מהסוג הזה, תדמיין שהכניסו מאות אלפי סיטואציות דומות בתור קלט עבור אלגוריתם למידה מבוקר, אם זה בוצע כמו שצריך סביר להניח כי האלגוריתם יתפקד טוב בכמה (וכמה) סדרי גודל מאשר הנהג הממוצע. דווקא בגלל שיש כ״כ הרבה משתנים וכ״כ הרבה סיטואציות אפשריות, זו נשמעת כמו משימה לML. כמובן שהשאלה המרכזית היא איך אתה ממדל (/מתרגם?) את הסביבה כמו שצריך, ומאיפה אתה משיג את כל האינפוט המבוקר, אבל בשורה התחתונה - בתור הדיוט מוחלט - זה נשמע הגיוני להשתמש באלגוריתם לומד ולא ב׳סתם׳ אלגוריתם מוגדר מראש. (אבל כאמור, הדיוט בתחום, אז ייתכן שכל הנ״ל בבל״ת אחד גדול)

אכן זיהוי טוב של פות״ש, ומשתתף במחמאות על ההבנה הלא-ברורה-מאליה בהינתן הגיל ונסיון החיים. אני מציע לחלק מהאנשים כאן לקחת גישה קצת פחות אגרסיבית ויותר מכילה כלפי ״אנשי הפירמידה״ הנמצאים בתחתית - תבצעו את ההבדלה בין מי שמבין במה מדובר ומנסה למנף עצמו ע״י נזק לכם (בד״כ אלו הנמצאים בראש), לבין מי שנפל בתרמית ופשוט doesn't know any better. זכרו שחבר, משפחה או הורה יכול ליפול לדברים האלו, ואין שום ערך פוזיטיבי בשמחה לאיד. ואני מדגיש - אני לא מתכוון ל״חבר״ שמנסה להרוויח על הגב שלך (מה גם שיש כאן סתירה מובנית...), אלא לחבר שמנסה לשתף אותך בהזדמנות שהוא באמת ובתמים רואה כחיובית. לי נדמה שעדיף לנסות קודם כל להסביר לאותו חבר למה מדובר לשיטתך בתרמית, לנסות לעזור לו לצאת כמה שפחות מופסד, לעשות מה שהיית רוצה שיעשו עבורך בסיטואציה הפוכה. בכ״א כלל אצבע טוב לתרמיות פירמידה הוא: האם באמת ובתמים יש ערך למוצר אותו אני רוכש? האם הייתי רוכש אותו לשימוש עצמי ללא קשר להזדמנות העסקית? במידה ולא - כנראה שזו פירמדיה (הערך של המוצר אינו במוצר, אלא במכירה שלו לאנשים נוספים). עם זאת - גם לבחור בגישה של ״לא לסמוך על אף אחד״ או "if it's too good to be true, it ain't״ זו בחירה בעייתית, כי כך אפשר לפספס הזדמנויות אמיתיות לדברים טובים / חיוביים... כל מקרה לגופו. אני חושב שלבחור בגישה הצינית שגורסת כי כולם מנסים לדפוק אותך, אמנם תגן עליך מפני תרמיות אבל גם תמנע ממך להרוויח מהזדמנויות אמיתיות, וחבל.

לא חושב שנכון להשתמש במילה ״ברור״... אנחנו לא חשופים לנתונים, ובהינתן הטכנולוגיה כיום הן מבחינת מידול והן מבחינת למידה - נשמע לי שסביר להניח שהטכנולוגיה בשלבים מאוד מאוד בשלים. אבל יש לזכור שמעבר לביצועים נטו - יש שאלות של רגולציה, משפט, ושינוי תפיסה גדול (עצום) עבור כלל האוכלוסיה. כפי שאתה רואה, קיימים עדיין אנשים שחושבים ברצינות שאנשים אינם ברי-תחליף לביצוע משימת נהיגה, למרות שמי שמחזיק בהבנה טכנולוגית כזו או אחרת אמור להבין שאין בכלל השוואה בין אדם ממוצע למחשב בהינתן סביבה מבוקרת, ובמיוחד אם מבצעים מיצוע לאורך זמן. אני בטוח שבעבר אנשים אמרו שלא ניתן להחליף פועל טקסטיל במחשב, ואז שחקן שחמט במחשב, ואז בלה בלה במחשב - אז אמרו. כשנעבור לאוטומציה בכבישים, וזו שאלה של ׳מתי׳ ולא של ׳אם׳, נחווה עליה פסיכית ברמת התחבורה מכל הבחינות מלבד fun. אין ולא תהיה הקבלה בין אדם ממוצע לבין אלגוריתם יעיל, בטח ובטח כשמתחילים לדבר במאקרו. מחשבים, בניגוד לאנשים, יודעים לעבוד ביחד בצורה יעילה ובלי קשקושי אגו. תחשוב איזו אופטימיזציית זרימה אתה יכול לבצע לחבורה של מכוניות שיודעות לעבוד כמקשה אחת... טירוף

כמובן, למען הסר ספק אציין כי ההודעה שלי לא כוונה אליך אלא להודעות סטייל ״מי שבוחר כך וכך חי בהכחשה / לא מבין מהחיימשלו״ וכו׳. וכן - אני מוכרח להודות שאפילו היום הבחירה עצמה נשמעת לי תמוהה לעתים (ובפועל אכן לקח לי כמה וכמה שבועות לחתום את העסקה, עם שלל תהפוכות במהלכם). אין שום סיכוי ש״אור מלפני 5-6 שנים״ היה בוחר במיאטה על פני מוסטנג מתומנת או בימר מאומאמת. זה נשמע פרדוקסלי, אבל עבורי המיאטה היא רכב ילדותי - לנהג בוגר. בדיעבד אני מבין שהייתי צריך ללמוד על עצמי כל מיני דברים לפני שיכולתי לשקול אותה ברצינות. מסקרן אותי לראות איך ייראה גרף ההנאה שלי ממנה לאורך זמן, היות וכבר גיליתי שהטעם המוטורי (שלי) משתנה עם הנסיון ולכן אני לא מעמיד פנים שיש לי מושג מה יקרה עוד כך וכך שנים עם הרכב... נחיה ונראה. אבל לכל מי, שכמוני מהעבר, מסתכל על הנתונים של הרכב ולא מבין איך אפשר להינות מרכב עם מנוע של מזדה 3(!!!) - אני ממליץ מאוד על נסיעת מבחן. לא משנה אם הרכב כן או לא מדבר אליך, ברמה ההנדסית זה ממש מגניב לחוש כמה כיף אפשר לסחוט מיחידת הנעה של רכב ליסינג גנרי.

אז אחרי שדחיתי ודחיתי, בלי שום סיבה הגיונית - הגיע הזמן לפרוץ את מע׳ ההפעלה. כמה חבר׳ה הרימו פרויקט אופן סורס בשם Mazda AIO, שמאפשר בקלות לפרוץ את המע׳ ולהתקין שלל טובין, כאשר המרכזי מביניהם הוא פיצ׳ר המאפשר Android Auto. ההתקנה היתה פשוטה לחלוטין, האפליקציה עובדת נהדר, ואני בעיקר שואל את עצמי מה לקח לי כ״כ הרבה זמן ... בכלליות אני חייב לציין לחיוב את מהנדסי הUI של מע׳ המולטימדיה במזדה, שעשו ש״ב כמו ילדים טובים (כנראה הרבה נסיעות בבימריות) וייצרו מע׳ מושלמת לנהג. במקום מסך מגע, את כל ההתמודדות עם מע׳ ההפעלה מבצעים דרך גלגלת שנמצאת בדיוק במקום הנכון. מלבד הוספת אנדרואיד אוטו, יש כל מיני פיצ׳רים נחמדים: ויתור על ההודעה המייגעת בכל סטארטאפ, אופטימיזציה לזמן תגובה, שינוי התפריטים / גרפיקה, אפשור מסך מגע בעת תנועה ועוד ועוד. אחלה דבר, מומלץ לכל בעלי המזדות עם מע׳ המולטימדיה שמיצו את ההמתנה עד שהיצרן יתעורר מהתרדמת (העמוקה) בה הוא שרוי ויאפשר תמיכה ישר מהמפעל באנדרואיד.

בלי קשר לשאלה כמה משקל חשוב ואיך זה מתבטא במסלול, בסופו של יום יש סיבה מדוע היא נמצאת כמעט בכל רשימה של "Driver's Car Award״, יחד עם רכבים שעולים פי כמה וכמה ממנה. זה לא רכב מושלם - אבל כל עוד שופטים מכסא הנהג, יש למיאטה כמה וכמה אסים בשרוול. בתור חובב הגה שצבר נסיון על כל מיני כלים מכל מיני סוגים, יש סיבה(ות) שבחרתי בה על פני רכבים מדהימים אחרים שהיו בהישג יד. סיפור קצר מהיום: הגיע למשרד בארה״ב אחד החבר׳ה מישראל, ושדרג עצמו בסוכנות ההשכרה למוסטנג GT 2018 - רכב רציני מאוד. יצאנו לצהריים, ופרגנתי לו את המפתחות למיאטה לשמוע רשמים. כשהוא נכנס לרכב הוא גיחך קלות מהקלסטרופוביה, אבל עד ברמזור השני התחיל להמרח לו חיוך ענק על הפנים. המיאטה לא ״טובה יותר״ מהמוסטנג. היא איטית יותר, מפוארת פחות, לא מרווחת, פחות דרמתית ועם חצי צילינדרים ופחות מחצי כ״ס. אבל בשורה התחתונה הוא יותר נהנה לנהוג במיאטה מאשר במפלצת האמריקאית. אני מכיר את התחושה. המיאטה לא מאיימת, לא ״too much", היא פשוט... צעצוע. זה רכב שמוכיח לך שגם בלי לחרוך את הכביש אפשר להינות מהדרך.

רכב של כושיות (תמשיך לעדכן, תענוג לקרוא!)

12345

לא רשמתי, אבל מכל הרכבים שבדקתי ה-C63 (מודל 2014, כמדומני) היתה הפייבוריטית שלי - כשמסתכלים על הרכב מבחינת ״חוויה נטו״ ולהוציא שיקולים רציונליים כאלו ואחרים. שקלתי ברצינות, מאוד ברצינות, אבל לאחר חפירה עליה הבנתי שזה לא מתאים לי כרגע. עלויות תחזוקה רציניות עם אמינות מפוקפקת לפרקים, ובנוסף זה רכב שפשוט מהווה סכנה קיומית לרשיון הנהיגה שלי (ולבריאות הכללית). השילוב בין המנוע לאגזוז גורמים לקושי רב לנהוג את הדבר הזה בתוך מגבלות החוק, וזה רכב שגדול עלי בכמה מידות כרגע ולא ארגיש בו בטוח ב״לחיצות הרריות״. that being said אני בהחלט רואה אותו מגיע לחניה שלי בעתיד. השילוב בין המנוע, הצליל, עיצוב פנים / חוץ ... רכב משגע.

בשרשור אחר תיארתי את ההתלבטות שלי טרם הרכישה, יש עוד די והותר רכבים ספורטיביים שנכנסו לי בתקציב, נדמה לי שלכולם יש יותר כ"ס מאשר למיאטה - כך ש*עבורי* מקסימום הספק לדולר לא שיחק תפקיד. זה לא אומר שהמיאטה "טובה יותר", זה רק אומר שהמיאטה קיבלה דירוג גבוה יותר עבורי, כיום. שנה הבאה זה עלול להשתנות, ועבור אדם אחר זה עוד יותר עלול להשתנות... אם הייתי בוחר את הרכב לפני חמש שנים, אני לא חושב שהמיאטה היתה מגיעה לגמר - קרוב לוודאי שהיתה מסוננת החוצה די בהתחלה. אבל בשנים האחרונות צברתי מספיק חוויות עם רכבים חזקים יותר /פחות והגעתי למסקנה ש*כרגע* דווקא טוב לי רכב שמגביל אותי. ביציאה מהבית עומדת קורבט שחורה, מהדור החדש, נראית כמו מכונה רצחנית. הפרקטיות דומה, הגג יודע לרדת, המחיר אמנם יקר יותר אבל לא בקטע מגביל, עלויות האחזקה אמורות להיות שפויות... האם עושה חשק? בוודאי. גם הדוקאטי שחונה לידי גורם לי לרייר כל בוקר. אבל מחוץ לפורום ומחוץ לשיקולים של חובב הרכב שבי - יש עוד דברים שצריך לשקלל פנימה. לכן לבינתיים נשאר עם המזדה הקטנה והחברותית שבסה"כ מייצרת הרבה מאוד פאן כשמתחשק. בכל אופן בעת כתיבת שורות אלו אני בתהליך צביעת הסמלים בשחור מט:

אם להתייחס ברצינות, למרות שמהנוסח לא ברור אם יש בכך טעם - אז לא - לא רק ש״כולם״ (יצרני הרכב - אני מניח?) לא טועים, אלא שדי ברור שהם צודקים. כמות ההיצע של רכבים ספורטיביים שמתחרים ישירות במיאטה, לעומת ההיצע בסגמנטים אחרים, מציג תמונה ברורה של מה רוב הרוכשים מעדיפים. אבל, מה שיפה בעולם הרכב זה שיש רכבים שונים לאנשים שונים עם העדפות שונות. מזמין אותך לחשוב על הסוגיה באופן פחות דיכוטומי של ״מי צודק ומי טועה״ ויותר באופן של ״למי זה יותר מתאים ולמי זה פחות״. זו גם הסיבה שכשאני מעלה רשמים על הרכב אני משתדל להתייחס הן ליתרונות והן לחסרונות, בשביל שאדם אחר שיקרא את הדברים יוכל להבין מה מדבר להעדפות הפרטניות שלו.

מי אמר שלא שקלתי? (: שקלתי בהחלט, אותה ואת אחותה (86). לאחר מס' נסיעות מבחן, הרשמים שלי: הברז מתנהגת טוב יותר, הבקרות 'זורמות' יותר, המושבים עדיפים בהפרש ניכר, שימושיות עדיפה - ספסל אחורי ת"א מטען ואפילו תא כפפות כמו של אוטואים אמיתיים!! אבל - עיצוב ואיכות פנים טעוני שיפור (וזה בעדינות), התמסורת פחות מוצלחת, הרעש (לא יכול לקרוא לזה צליל) ממנוע הבוקסר לא לטעמי ואין לה את הערך המוסף בדמות אפסון הגג בלחיצת כפתור. אם הייתי מחפש רכב מסלול - הברז עדיפה, אם הספסל האחורי הכרחי (נניח: יש ילדים) המיאטה פסולה מלכתחילה. אבל רכב שישומש גם עבור שעשועי קניונים וגם עבור טיולים, בטח ובטח טיולים ארוכים ובמיוחד כאלו בהם יש נוסעת נוספת (שלא מתחברת ליתרונות התנהגות אבל מאוד מתחברת ליתרונות "חוויה") - המיאטה עדיפה בבירור. מה גם שאני מאמין שבהשקעה מינורית יחסית, המיאטה תצמצם את הפער הראשון באופן משמעותי.

CD Player, BY FAR.

בנוגע לקוילאוברים - אוהלינס עולים בערך פי 2.5 (או: 1500$~ יותר), ועולה השאלה האם *אני* אקבל פי 2.5 תמורה? אין לי נסיון עם קוילאוברים כך שאני לא יודע לענות מגוף ראשון, אבל מההתרשמות שלי עד כה - אני בספק... לא חושב שהגעתי לנק׳ בה אדע לנצל (ואולי להבחין) בהבדלים. בנוגע למנוע - בדיוק הסופ״ש מישהו פרסם קיט טורבו למכירה באזור המפרץ, מודה שדגדגו לי האצבעות לרגע ואז נזכרתי: בחרתי במודע ברכב שיגן על הרשיון והחיים שלי ברמה זו או אחרת, נכון להיום אני משתדל לומר לילד האינהרנטי שרוצה עוד ועוד פרפורמנס - תרגע, יש לך די והותר XD בהמחשה: ביצועים זה כמו בייקון. אני אוהב בייקון. אני תמיד רוצה להוסיף בייקון, תמיד. זה טעים וזה קריספי וזה הולך טוב על המבורגר על פיצה רבאק תן לי דגני בוקר אני עדיין ארצה לשים עליהם בייקון... אבל - המבוגר האחראי שבי יודע שבייקון גם עושה צרות... ערכים תזונתיים מחורבנים, משמין, לא באמת משביע ובינינו? לא באמת נחוץ. ההמבורגר טעים גם בלעדיו, ובטווח הארוך צריכה מוגברת של אותו בייקון אמנם תיתן לי הרבה סיפוקים קטנים אבל הנזק המצטבר כנראה יעלה עליהם. לכן אני משתדל להמנע. סאמק בא לי בייקון עכשיו

אשתי לא בררנית (אובייסלי...) - אבל אחד הפיצ׳רים שממש משמחים אותה זה מושבים מחוממים. לכן ברכב צריך מושבים מחוממים. אציין שבמיאטה, או בכל רכב מאותגר גגית, אני סבור כי מושבים מחוממים זה לא פינוק אלא בגדר חובה. כשאתה נוסע בערב קריר עם גג פתוח למושבים המחוממים יש חשיבות רצינית.

גרים בעמק הסיליקון יש בארה״ב Golf Alltrack, אין למיטב ידיעתי Tiguan Allspace. יש את הטיגואן כמו שלנו (הגדול) ויש את הגרסא הקצרה יותר מהשנה הקודמת שנקראת Tiguan Limited ונראית שונה לחלוטין - פחות הטעם שלי. עוד משהו תמוה בטיגואן: הוא מגיע עם פנסי הלוגן בכל רמות האבזור מלבד הבכירה ביותר. בתכלס זה לא כזה מפריע, ואני מעדיף בהרבה מע׳ בטיחות מתקדמות / מולטימדיה עשירה ע״פ תאורת לד (מה גם שזה קל יותר לשדרוג עצמאי) - אבל זה מפתיע לראות רכב שבסה״כ נראה ומרגיש חדשני עם כזו טכנולוגיה ישנה.

היות והרכב שלי הוא בסופו של יום רכב צעצוע, הרכב השני בבית צריך להיות פרקטי יותר. בנוסף, שמתי לב מנסיעות שעשינו שאשתי מרגישה הרבה יותר נינוחה ובטוחה ברכב גבוה, ולמרות ש״חובבי רכב״ אוהבים לשנוא את סגמנט הSUV כי הוא ״נחות בכל פרמטר מסדאן״ - כמו עם המיאטה, מה שנכון בתיאוריה לאו דווקא מחזיק מים בפרקטיקה. אבל זו קופת שרצים אז אין באמת טעם לחפור בנושא. בכל אופן, הרכישה עבורה היתה הרבה יותר פשוטה מחד (כי מרחב האפשרויות מצומצם יותר: Compact SUV, מושבים מחוממים, מולטימדיה עם carplay/auto) - ומנגד היות וזה אחד הסגמנטים הכי פופולריים כיום (אם לא ה-) יש כמות אפשרויות אדירה. עבור הרכב השני, החלטתי לבצע עסקת LEASE - בעיקר ע״מ לצבור Credit History. שיטת האשראי האמריקאית... נקרא לזה תמוהה (בעיני), וזה נושא רחב בשל עצמו, אבל בשורה התחתונה החלטתי שזו הדרך הנכונה עבורנו כרגע. הרכבים שנבדקו (בסדר אלפביתי): Buick Encore, GMC Terrain, Hyundai Tucson, Kia Niro, Nissan Rogue, Mazda CX5, Subaru Crosstrek, Toyota RAV4, VW Tiguan ההעדפות שלנו: אבזור בטיחותי אקטיבי, פרקטיות (מרווח ומרחב שימושי), מולטימדיה עם apple carplay/ android auto (שיהיה ווייז ספוטיפיי ושות׳), מראה חוץ שיתאים לטעם של אשתי (: הרכבים שהגיעו לגמר: תמורה למחיר - יונדאי טוסון. יתרון יחסי: MSRP נמוך החסכונית - קיה נירו יתרון יחסי: היברידית וככזו חסכונית בדלק, אבזור בטיחות מלא היפה - CX5 יתרון יחסי: עיצוב (חוץ ופנים), מהנה לנהיגה (מבחינתנו זה לא שיקול אבל מציין בכל מקרה) הפרקטית - Tiguan (החדשה, שונה מאוד מהדגם היוצא) יתרון יחסי: שורת מושבים שלישית (7 מושבים) ותא מטען גדול, איכות פנים, אבזור בטיחות מלא כל הרכבים הנ״ל מאוד מרווחים, מלבד המזדה לכולם יש מולטימדיה טובה (למזדה עתידה להתווסף תמיכה רשמית בהמשך השנה, כרגע אפשר לסדר את זה ׳פיראטית׳). בחרנו בטיגואן בעיקר תודות לשימושיות ואיכות ההרכבה הגרמנית, שלדעתי עדיין מחזיקים ביתרון יחסי ע״פ שאר החבורה. העסקה: VW Tiguan 2018 SE w/Panoramic Sunroof $1500 תשלום ראשון (מקדמה, לייסנסינג, עמלות שקר בסוכנות וכולל חודש ראשון) $296 כל חודש למשך 35 חודשים מחיר רכישה MSRP-10%: 25890 רזידואל 61% ריבית 2.4% APR (או 0.001 MF) 12,000 מיילים בשנה לצערי, ביום הראשון של אשתי עם הרכב החדש (הרכב החדש הראשון שאי פעם רכשנו אגב) - מישהו נכנס בה. לא משהו רציני, אמנם פגיעה קוסמטית בלבד (דנט בדלת האחורית, ללא חדירה בצבע) אבל עדיין מבאס. לא נורא. לבינתיים הרכב עושה רושם חיובי מאוד, מלבד צריכת הדלק הגרועה שלו (אזור ה24MPG בעיר) יש לו שלל יתרונות: הוא מרווח בטירוף הן מקדימה והן מאחור (מושבים עם ריקליין, על מסילות קדימה/אחורה), תא המטען גדול מאוד, המולטימדיה נהדרת והסאנרוף הפנורמי מכניס שמש ביום ומציע תאורת אווירה נהדרת בלילה. הפלסטיקים רכים, מקומות אחסון יש לרוב, איכות ההרכבה והחומרים מצוינת. יח׳ הכוח גרועה למדי, 1.8T עם 180 כ״ס נשמעים מצוין על הנייר - אבל כמו במיאטה, הנייר משקר (רק שהפעם - לרעה). הטיגואן אינו רכב מהיר ו/או זריז, והוא לא מתיימר להיות כזה. הגיר מתפקד טוב, חלק ולא מורגש - כמו שגיר אוטומטי אמור להיות. מדובר בתיבת 8 הילוכים, נדמה לי שהיא פלנטרית, ובכל אופן אני לא מודאג מענייני אמינות היות ויש 6 שנות אחריות מלאה ״bumper to bumber״. השורה השלישית, כצפוי מרכב ״קומפקט״ SUV - אינה מיועדת לאנשים מבוגרים לנסיעות ארוכות. שלא תבינו לא נכון - אני (1.80) ישבתי בה והיה לי בסה״כ סבבה, אבל אי אפשר לשבת זקוף ומרווח הרגליים מצומצם. זה רכב לנסיעות ״חירום״ כשיש ביקור משפחתי או כשרוצים להסיע חברים למסעדה. לילדים, אגב, המושב סבבאי בהחלט. אחד הפיצ׳רים הנחמדים הוא שניתן להשתמש רק באחד המושבים, וכך עדיין לנצל חלק לא מבוטל מתא המטען. זה גם המקום לציין שתא המטען מפתיע בנפחו גם כאשר השורה השלישית בשימוש(!) טוב זהו בגדול, רשמתי את הכל ברצף כך שיצא קצת ארוך (מדי) וייתכן שמבולגן, אתכם הסליחה. מקווה שמשהו מהמידע יהיה מועיל למישהו מהקוראים. אם הגעתם עד כאן אז תודה על הסבלנות (: (בתמונה: happy wife happy life)

בדצמבר האחרון עברתי לחוף המערבי, דרך המעסיק שלי. יש הרבה שוני בין ישראל לארה״ב, דברים מסוימים טובים יותר ואחרים פחות - אבל מהפריזמה של חובב רכב אני חושב שארה״ב היא אחד המקומות הטובים בעולם (אם לא ה-). הרכבים זולים לרכישה, התחזוקה לא יקרה במיוחד, חלפים יש לרוב וגם מחירי הדלק סבבאיים בהחלט. טרם המעבר חשבתי רבות על איזה רכב לרכוש, מפלצת V8 אמריקאית? איזו טורבואית כפולה בווארית? אולי ללכת למידאנג׳ין גרמניה? מה לגבי הוט-הוטהאצ׳? לאחר שנחתנו כאן ביצעתי הרבה נסיעות מבחן, הרבה. בניגוד לארץ, נסיעות מבחן כאן זה דבר שבשגרה - אתה נכנס לסוכנות, מבקש נסיעה, ו... מקבל מפתח. תהנה. קשה לי להעלות לכתב את הליך הרכישה - מהסיבה שעבורי הליך הרכישה הוא מעין משוואה מרובת משתנים: נפח המנוע, מחיר, מס׳ ידיים, עלויות תחזוקה, פרקטיות, סוג הנעה, עם/בלי גג וכו׳ - כולם ניתנים להתאמה. יש אנשים ש*יודעים* שהם רוצים מאסל קאר אמריקאית, ואז צריכים לבחור בין מס׳ אפשרויות מצומצם (יחסית). אחרים מעוניינים בAWD אוחזת עם >300BHP - גם שם מס׳ האפשרויות מוגבל. אצלי זה לא עובד ככה, ולכן מרחב האפשרויות מאוד רחב... כך יוצא שאני מסוגל להשוות C63 AMG אל מול Golf R - למרות שהקשר ביניהן רופף (עד לא קיים...), ולכן ההשוואה נשמעת תמוהה. לונג סטורי שורט, לאחר המון נסיעות והמון חפירות הפיינאליסטיות היו M235 בת 2-4, ו MX5 ND RF בת 0-1. הבימרית חזקה בהפרש ניכר, יותר פרקטית, מאובזרת לעילא ומצליחה להיות הן סליפרית והן סקסית בו״ז. המיאטה חלשלושה, שימושית כמו בגד ים בחורף רוסי ומגיעה עם אבזור מעליב יחסית למחיר. אז בחרתי במיאטה. מצאתי בטקסס אזקמפלר משומש - בת שנה עם 3,000 מיילים בלבד, בצבע הנכון (Machine Grey) עם האינטריור הנכון (Auburn leather, available only for the limited Launch Edition) ואפילו הגג מגיע כמו שאני אוהב - צבוע ידנית לשחור. אנחנו יחד כבר חודש וקצת, עדיין לומדים אחד את השני, אבל בסה״כ אני די מרוצה. מיאטה זה רכב שאי אפשר להבין ממספרים נטו, שזה משהו שקצת קשה לאחד כמוני שבסה״כ מאוד data-oriented - אבל מה לעשות... it is what it is. כשהחברים בעבודה (שאינם petrol heads) שמעו שאני רוכש את הרכב הם לא הצליחו להבין - ״איך עבור אותו מחיר אתה בוחר ברכב עם חצי כוח, שליש אבזור, רבע מקום וסמל עממי!?!״ אני גם לא מאשים אותם... הנתונים של המזדה אכן נראים רע. 155 סוסים אמריקאיים, בלי מולטימדיה, מושבים ידניים, ואפילו ההילוכים לא יודעים להעביר את עצמם! גוועלד. אבל יש דברים שאי אפשר ללמוד מהתיאור היבש - המיאטה קלילה, מאוד. ככזו, היא לא צריכה המון כוח בשביל להיות זריזה, ועם כל הכבוד לכל הדראגקינגס - המיאטה בהחלט זריזה. היא לא תשאיר אבק לאף אחד ברמזור, אבל היא גם לא גורמת לי להתבאס כשאני סוחט את הדוושה בהילוך הנכון. היא זורחת, פשוט *זורחת*, בכבישים הרריים מפותלים. יצא לי לבלות לא מעט עם רכבים עם כפול צילינדרים ופי 3 כ״ס באותם כבישים ואני יכול לומר מגוף ראשון שהמיאטה מהנה יותר(!) היא מהנה יותר, עבורי, כי בסופו של יום אני מחפש להנות - לא ״לנצח״. עם המיאטה, אין לי בעיה לחתוך את ההגה לראבמצ׳ מטה ולתת מכת גז, היא לא תהרוג אותי היא פשוט תגרום לי לחייך... (: המיאטה זולה לאחזקה שוטפת. היא אמינה מאוד, חסכונית כשלא מתעללים בה, החלפים שלה זולים והביטוח סביר. קל להמליץ ״מה אכפת לך קנה את ההכי יקר זה בלאו הכי זול יחסית לארץ״ אבל בסופו של יום יש לי דברים נוספים לדאוג להם מלבד הרכב, ובמקום בו אני גר (ובכלל) חשוב להיות mindful להתנהלות שלך. גרסת הRF מצליחה לשלב את היופי בין העולמות של גג סגור/פתוח - קופה מהממת כשהיא סגורה, עמידה לגשם ולונדליזם, עם בידוד רעשים סביר (וסביר בלבד..) בעת שיוט בנסיעות ארוכות; טארגה מהנה בשיוט ליד הים, מאפשרת לנשום את האוויר ההררי באזורים רוויי צמחיה, ומהנה גם לנוסעת שאיתי בנסיעה מנהלתית. קליפורניה זה מקום מאוד מוצלח לרכבים עם גג נפתח. הספקתי לנסוע בה פעמיים למקומות מרוחקים, והמיאטה מפתיע לחיוב בנוחות נסיעה. אפילו אשתי התלהבה כשנסענו ללוס אנג׳לס (6 שעות... לא צחוק) - למען האמת היה עד כדי כך נוח שויתרנו על ההפסקה המתוכננת בדרך חזור כי לא הרגשנו שזה נחוץ(!) בנסיעה המורכבת מכבישים מהירים מחשב הדרך הראה צריכה ממוצעת של 36-40MPG (שזה 15.5-17 קמ״ל בהתאמה) עם שני נוסעים ומטען - נתון מרשים בהחלט לרכב מהזן הזה. בהמשך הדרך אני מתכנן לצבוע/להחליף את הגלגלים (תמיד רציתי לנעול ברונזה), שוקל להתקין קוילאוברים למרות שזוויות הגלגול של המיאטה חביבות מבחינתי ומוסיפות קצת character (אבל ההנמכה נראית כל כך, כל כך טובבב), דוד אחורי יוחלף בקרוב ל Cobalt Twin-tip שיוסיף קצת דרמה - ומי יודע לאן נמשיך.

אני לא מנסה לעשות הייג׳ק לשרשור, יצאתי מנק׳ הנחה שאתה בוחר באופני שטח מתוך שאיפה בזמן זה או אחר להכנס איתם לשטח. נשמע שזה לא בדיוק המצב ולכן כסא עירוני יכול להתאים לך. למען ההשכלה הכללית - כשרוכבים בשטח צריך להכנס/לצאת ממה שנקרא ״עמדת מוצא״, או בעברית: רכיבה תוך כדי עמידה. ברגע שאתה צריך להיות מוכן לתמרונים, יש לך שליטה טובה בהפרש ניכר כשאתה עומד לעומת כשאתה יושב. כסא עירוני מקשה על כניסה/יציאה מעמדת מוצא, וכשאתה עומד הוא מקשה על השליטה (כי הוא רחב יותר ומפריע לגוף), והוא מפריע להשען קדימה/אחורה ולכן מהווה מפגע בטיחותי. זה בקצרה, ושוב, נשמע שלשימושים *שלך* זה לא כ״כ רלוונטי... (מצד שני אם זה המצב, לא ברור לי למה ללכת על אופני שטח מלכתחילה - יש אחלה אופניים עירוניים שיהיו נוחים יותר לרכיבה, תמרונים ומהירות בדרכים סלולות. בדיוק רכשתי אופני סס״ר לשימוש עירוני ועבורי זה הרבה יותר נחמד לתוואי הזה)