ceyal

אני הכרתי את רוטר עוד משנות ה 90 העליזות כשנועם פרסם שם תוכנות פרוצות למחשב. לאחר מכן אבא שלו ז"ל לקח את העסק לידיים והקים את מה שרואים היום. כשהאבא נפטר בפתאומיות מדום לב, היו אלפים מהפורום בלוויה. (אגב שם המשתמש שלו היה ניצן אור) הרישום היה בחינם עד שהפוליטיקאים גילו את הפופולאריות שלו ולמעשה עידן הבוטים התחיל עוד אז בסביבות 2008. האבא חסם וחסם וסימן את הבוטים אבל זה לא עזר ואז החליטו עלרישום בתשלום. הפופולריות של האתר היא יותר כבמה אלטרנטיבית לכותבים ופרשנים מאשר סקופים. יש חדשות איכותיות מהעולם, יש ידיעות שלא יופיעו לעולם במיינסטרים כי הם לא מושכים קוראים. וכמובן שבמקרה של אירועים בטחונים ואחרים,יש עדכון רציף הרבה לפני שהתקשורת המיינסטרים מתעוררת. למעשה רוב רובם של הכתבים מערוצי הטלוויזיה השונים נמצאים שם ומשחררים את משנתם והגיגיהם תחת שמות עט.

חשוב מאד לבצע שיחת טלפון אליה ולהקליט את הנסיונות שלה לשקר.

לגבי המקרר סמסונג לא ממש טובים ואני גם עדין. הבעיה שלך עם המידות לא מעודדת. אתה חייב או רוחב, או עומק. אחרת לא תקבל 500 ליטר נטו. (העניין הזה של נטו/ברוטו זה גם סוג של הטעיה בפני עצמה וחובה לבדוק לפני רכישה) אני מרוצה מאד ממקרר של LG . הם יחסית צרים (80 סמ לרוחב אבל כמעט 90 לעומק) אמינים ומאסיביים ועם מנוע אינוורטר שמקבל 10 שנות אחריות. גם שארפ מצויינים ואם תקנה ביבוא מקביל תוכל למצוא במחירים שאתה מדבר עליהם. לא הייתי הולך על סיניים מדבקות והסיני היחידי ששווה מבט הוא של מידאה שעולה כמו מותגים מוכרים. מידאה זה למעשה המותג שאלקטרה מדביקה עליו את שמם. זאת חברה מכובדת ואמינה.

היו יכולים אבל נשארו ערמות של מושבים מהאאוטלנדר הקודם. אז יזרקו בפח? חבל.. תשאיר משהו למתיחות הפנים האינסופיות בעשור הקרוב. מעניין מה מרחב המחייה של אלו היושבים במושבים בשורה השלישית והאם באמת יש יותר מקום למטען כמו שנטען. לגבי המחיר, גם היום המחיר הרשמי זהה למתחרות. ההבדל הוא במחיר שמוכרים אותו לחברות הליסינג מה שבתורו גורם להן לרכוש אותו בכמויות ולהציע במסירה מיידית ללקוחות במחיר מופחת של 100-200 ש”ח לחודש. זה מספיק.

בסה”כ עדיף על המראה הישן למרות יחידות התאורה המוזרות/מכוערות פחד מלפנים. נסיון להצמד ללוק האמריקאי/אירופאי. הדשבורד וסביבתו נלקחו גם הם מהניסן החדש. והמושבים כנראה מהמחסן של האאוטלנדר הישן. כל החלק של השורה השלישית ותא המטען זהה לחלוטין לדגם הקודם. חבל רק שדחפו שוב את התיבה הרציפה שלהם. מעניין יהיה לנהוג על זה.

במסגרת השתפ עם ניסן, האאוטלנדר פותח וכנראה ישתף מכלולים ומנועים ביחד עם האקס טרייל החדש. המנוע יהיה 2.4 ליטר עם 181 כ"ס. הפלטפורמה של שניהם זהה.

אצלי זה קילו וחצי. ומה שנשאר, הרבה יותר נוח לאחסון בקופסת קרטון קשיחה עם משפך בנוי.

כאמור, אריזת קרטון קשיחה ונוחה לאחסון במשקל של 2 קילו במקום אריזהת נייר עיתון וקילו אחד, שווים לי את ההפרש של שקל וחצי לחצי שנה. כשהמחירים יהיו אחרים, יהיה טעם לדון בזה.

טוב. לא התעצלתי והלכתי לבדוק ברחבי הרשת. יש לכאן ולכאן. נכון שמלח גס בלי יוד (וזה מעניין כי הדק עם. אז כל מי שמבשל במלח גס לא מקבל את התוספת?) אבל מצד שני צריך למצוא את הסוג הטהור בלי המינרלים כי אחרת המלח נקרש כשהוא בא במגע עם מים וזה עלול לגרום לסתימות. יש כאלו שנשבעים שמשתמשים שנים בלי נזק. יש כאלו שכתבו שזה גרם לסתימות במרססים כי הגרגרים במלח הבישול גדולים יותר ונמסים לאט יותר. בכל מקרה, כל עוד ההבדל במחיר הוא שקל וחצי לקילו שנפרס על פני חצי שנה או יותר, אני אישית מעדיף להשתמש במלח הזה. אם יעלו המחירים, נראה..

תודה על ההארות. ראיתי את השיטה הזאת בכמה וכמה סרטונים ביוטיוב. לדוגמא. בכל אופן אם אתה אומר אז אתה יודע. נעשה ונשמע.

לזה אני מתכוון. עושה שורה ואז מזליף עליה דבק ועליו מדביק את השורה הבאה. את הדבק שהזלפתי אני מחליק עם מברשת.

האמת שאין לי מושג מאיפה. אני חושב שדווקא מיבוא אבל לא בטוח. וזה לא למטבח. זה לקיר פינת האוכל שמרוחק. גם אני נוטה לזה. מעניין לשמוע איך אחרים מסתכלים על זה. לא חושב על מילוי. מעדיף להזליף כמו שאתה אומר, אבל את הדבק עצמו מעל כל שורה, ואז פשוט לעבור עליו עם מברשת וליישר. קלעת לטעם שלי. רק שאת הדבק מתחת אני אולי איישר עם מברשת או מכחול.

עדיין, כל מלח למאכל מכיל יוד. היוד פוגע במחליף היונים וגם ביעילות של חומרי הניקוי. מלח גס הוא מלח שולחני. לגבי קשיות המים בישראל, אין שום תקן או חיוב לעמוד בתקן. כל עיריה/מועצה מדווחת לפי איזה מדד שבא לה.

שני הגרוש שלי בתור משתמש צעיר (חודש וחצי בערך) אני לא בא להתווכח או להתפלסף עם חכמים ממני ועם נסיון גדול יותר. אבל, קניתי את המדיח של אלקטרה שהוא למעשה מידיאה. עם קיבולת של 14-15 מערכות (תלוי איך מחשבים) הסיבה - המגירה השלישית היעודית לסכו"מ והממטרה השלישית למעלה. לא חסכתי הרבה כסף. שילמתי 1900 שקל. יש את כל התוכניות הרלוונטיות למרות שתכלס לא נגעתי באחת מהן חוץ מהאוטומטית שעושה עבודה מצויינת. הכלים יוצאים נוצצים גם אם הם מלאים ברוטב ספגטי, שאריות אורז על הסירים ומה לא. את האמת, לא רואה שום הבדל שמצריך לקנות את מיטב גרמניה על פני מיטב סין. אני מרשה לעצמי לנחש שמכלולים מכאניים כמו משאבת מים, צנרת וכו' מגיעים מאותו מפעל גלובלי (וכנראה סיני) לכל היצרניות. המיכלים והמסננים נראים בדיוק אותו דבר, גם המגירות עצמן והממטרות. לגבי שטיפת בשר/חלב ביחד לפי רוב רובם של הפוסקים, כל עוד השטיפה הראשונית בתוכניות הרגילות לא נעשית בחום מעל 50 מעלות, אין שום בעיה לערבב כלים. בהמשך התוכנית, חומר הניקוי החזק (המכיל גם אקונומיקה) פוגם בשאריות האוכל ואין עם זה בעיה. ועם הטבליות החדשות שמתמוססות כבר בחום נמוך, הכל הרבה יותר פשוט. אבל כל אחד וההחמרות שהוא מחמיר על עצמו. בשבילי זה מספיק טוב. לגבי שימוש במלח יעודי. הבעיה עם המלח למאכל שנקרא גם "שולחני" היא שהוא מכיל תוספים כמו יוד ואלומיניום ומגנזיום סולפט שפוגעים במחליף יונים וביעילות של חומרי הניקוי. אז כן זה עולה 2 שקל לקילו. אבל אם אני משלם 20 שקל ל 6 קילו מלח מדיח (שזה קצת יותר מ 3 שקלים לקילו), אני מעדיף את זה ככה.

בשעטובה הגיעו הבריקים. מסתבר שזה ניסור של אבן אמיתית. נחמד. ועכשיו אני מתלבט באיזה צורה להדביק אותם. ללא רווחים? עם מרווח קטן בלי מילוי ביניהם? עם מרווח גדול ומילוי חצי גובה? מה אתם אומרים?

ברור. גם הוא יקבל טפט. בסוף.

אני נותן לסיליקון להתייבש שבוע בערך, אחר כך פשוט אעבור עם סכין יפנית לאט ובזהירות ואיישר את הדבק. בנקודה הקריטית הזאת בין השיש לקרמיקה, אני מעדיף לפוצץ בדבק ולהסיר שאריות מאשר לשים פחות ואז לסבול מנזילות ורטיבות לקיר, מה שקרה לי בארון הקודם וראיתי את הזוועה רק כשפירקתי.

בבקשה. יש עוד מה לנקות אבל יש עוד מה ללכלך אז זה בקטנה😄. נשאר לצבוע ולתקן קירות.

צריך לתת למשחזת להוביל. לא ללחוץ ולדחוף. במצב שתיארת גם המשחזת תעוף אם לא יודעים לתפוס אותה נכון.

בבקשה המתקן. https://www.aliexpress.com/item/4000706257440.html?spm=a2g0s.9042311.0.0.2ea44c4dHr1wyX

הכל מטונף😀 אחרי הניקוי בשמחה

הדבקת הקרמיקה במטבח הוכתרה בהצלחה. כמה טיפים ובסוף תמונות. 1. לפני הכל, למדוד 300 פעם ואז עוד פעם את השטח. לחתוך את האריחים, לסמן מי הולך לאן. 2. הדבק צריך להיות טיפה יותר סמיך מהדבק לרצפה. איך בודקים? פשוט לוקחים את המלאג', מעמיסים דבק ותוקעים על הקיר. לא נפל? יופי. זה טוב. תכלס, אפשר להדביק הכל עם סופר 7 אבל זה יקר.. בגלל שמדובר בהדבקה אנכית העדפתי למרוח דבק גם על הקיר וגם על האריחים. זה נקרא "רטוב על רטוב". לא צריך לפוצץ את האריח הדבק. פשוט למרוח מעט, כמו תימני שמכין סנדביץ לילד שלו. ההדבקה מאחורי הברז היתה מעצבנת ומאתגרת. אבל נו.. לרשום לפעם הבאה: ברז מתקינים בסוף. על הדרך, הגיע מתקן מעניין שהזמנתי מעלי המהיר. כולם מכירים את המסור השולחני ואיזה כיף לחתוך איתו עצים ומה לא. אבל אם יש לנו משחזת זוית, למה לא לנצל אותה? אז מצאתי משהו נחמד ב70 שקל. נחמד, עושה את העבודה, אבל כמובן לא לעבודות כבדות. בדיוק מה שצריך כאן. אחרי ההדבקה, מה שנשאר זה סיליקון בחלק התחתון שנוגע בשיש. עדיף סופר 7. כדי לא ללכלך את כל העולם ולקבל סיר בראש מהאישה, אפשר לתחם את איזור המריחה עם סרט נייר דביק. אחרי שמסיימים עם המריחה בעזרת האצבע, מסירים את הדבק. תענוג. ולסיום, ההתקנה של פס הלדים. לא השתמשתי הברגים כי אני משתדל לא לקדוח בארונות וכאלו. נגיעות קטנות של סופר 7 וזהו. ככה המטבח נראה בסוף. תתעלמו מהכלים בכיור. זהו בינתיים. מנוחה לשבת.

שקע סטנדרטי מרובע. להחליף עכשיו קופסה לגויס זה לחצוב, למלא בבטון, ואין בזה צורך ממשי כי השקעים שקיימים עושים את העבודה. קרוב למעלה אדומים. מזג האוויר באמת נהדר עכשיו. בד"כ בחורף זה נורא ואיום. אקלים מדברי.

כמו שכתב עמית, השקע עצמו, זה שרואים בסוף, הוא מרובע. ה״בית״ שלו עגול כי זה מה שהקבלן עשה. ואני כמו מפגר לא מבין מה לא בסדר🧐 די פשוט האמת, ויותר קל מהרצפה כי לא צריך לרבוץ שם על הברכיים.. במקרה שלי השיש כבר מפולס אז פשוט להניח שורה עם פוגות, מעליה עוד אחת וכן הלאה. אצלי הקרמיקה גדולה, 80x30, אז אין הרבה בלגאן. אבל גם אם אין פילוס, פשוט מניחים קרש או ניצב לאורך הקיר מיד אחרי הפאנל ים, מיישרים אותו עם פלס, מקבעים עם ברגים ומתחילים שורה שורה. איך מתיישרים עם הרצפה? בוחרים קרמיקה לפי הגודל שיש ברצפה או בכפולות שלמות. אני ריצפתי את הרצפה באמבטיה לאורך ולקחתי קרמיקה לקירות בחצי האורך, מה גם שאת הפוגות אעשה במרווח מילימטר ורובה בצבע זהה אז לא ישימו לב. ולגבי החיתוכים בפינות, עושים חשבון מדויק של אורך וגובה ואז בוחרים קרמיקה בגודל כזה שיהיו כמה שפחות חיתוכים. (לא לשכוח לקחת בחשבון את הפוגות...) וקודם רצפה כמובן. בדיוק כמו עם פנלים.

עדכוני היום. תמיד כדאי להיות החבר של הכלים שאתה עובד איתם. מסתבר שכשאתה לא לחוץ למרות שהכלים מפחידים עם פוטנציאל להרוג אותך, אתה מפיק דברים נהדרים. היום התפניתי לקרמיקה במטבח. מאחר והאריחים תלת ממדיים, מאד חששתי מהחיתוך עם המכונה. בפועל, הפעלת לחץ חזק בלי לפחד והחיתוך יצא פגז. המכונה מקבלת 12 נקודות. ועכשיו הגיע הזמן לעשות חורים עגולים לשקעים. כוס יהלום עושה יופי של עבודה בקלות. טיפ: למרות שאומרים שלא צריך, כדאי מאד לשפוך מים באיזור החיתוך כדי לשמור על הכוס מהתחממות ושחיקה מהירה. וכשיש ארונות עם גבהים משתנים, משתמשים במשחזת כדי ליצור חיתוכים מדורגים. טיפ שקיבלתי ממישהו, אין צורך ללחוץ חזק או לריב עם המשחזת. נותנים לה להוביל, כמו עם בחורה. כשהיא מובילה, נשאר רק לשמור על הכיוון ולספק מידי פעם לחיצה קלילה. המשחזת עושה את כל השאר. וככה אפשר לחתוך גבהים משתנים בקלות. התוצאה הכמעט סופית לפניכם. מחר נשארו עוד כמה קרמיקות להתאים, ואז מדביקים וחסל סדר מטבח. בינתיים אני מתפנק על הלימונים הכבושים שירדו מהעץ שאתם רואים בתמונה.