ceyal

אין כמעט שום הבדל בגודל החלונות בין ה 3 - לCX30 המבוססת עליה. הכמעט הוא בגלל הגג שפחות משתפל בקורות A ב CX30 בגלל אופי ה SUV. ב 3 הגג באיזור קורות A בזוית מאד חדה מה שיוצר תחושה קלאוסטרופובית בהתחלה. מוסיפים לזה גם המראות שיחסית קרובות לנהג ביחס לרכבים אחרים. באשר לעניין הגובה, אנחנו מדברים על הפרש של כ 10 ס"מ בגובה. לא לשכוח שה CX30 קטנה וחלשה יותר מה 3.

לשוטרים יש תיקי ציוד גדולים מאד, תחמושת ועוד אביזרים. אני מעריך שהיה תנאי סף כלשהו למרווח מינימלי של סרנים כמו גם רוחב

החשכ"ל זה קיצור של החשב הכללי של האוצר שמקיים מכרזים לרכש ציוד וכל מה שאתה מעלה על דעתך, עבור משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות. יש מכרזים שיוצאים לספקים השונים בכל המגזרים. מדובר על כמויות אדירות של רכש. השוק הפרטי (אני ואתה) לא יכולים לקבל מחיר זהה לגוף שרוכש אלפי ולפעמים מאות אלפי פריטים. סתם לזרוק לך מחיר - מיצובישי L200 (טרייטון) מהשנה האחרונה, נמכר למדינה ב 50 אלף שקל פחות ממה שאתה כלקוח פרטי תקנה. קטונתי להבין מה אופי השימוש של השוק הפרטי. אני מעריך שגם כאן אנשים עושים חשבון מה כדאי ועל מה אפשר להתפשר.

אין לך נקודת השוואה לשוק הפרטי כי המחירים שהחשכ"ל מקבל שונים ונמוכים באחוזים רבים.

מזל טוב על רכישת הרכב. שני פוסטים מתחת, יש דיון ארוך מאוד עם הרבה ידע ומסקנות. בהצלחה.

המרדפים אסורים ככלל. משתמשים במחסומים ובבקרות כמו מצלמות עין הנץ שכולנו מכירים. בטח שמעת גם על "אמצעים טכנולוגיים מיוחדים". אבל אם יש צורך נקודתי, ניתן לקבל אישור ממפקד התחנה או מראש המשמרת.

העניין פסיכולוגי ברובו. החלונות במזדה בהחלט קטנים יותר מרכבים אחרים אבל זה עניין של התרגלות. לי הפריע יותר הגג הנמוך אבל כאמור, מתרגלים. אגב פסיכולוגיה, הישיבה הגבוהה כמובן שלא נותנת כלום. 5 ס''מ הבדל לא יהפכו את שדה הראיה שווה ערך למשאית וזה לא שיש משהו מעניין לראות בים הפקקים . ההבדל היחידי הוא בנוחות משופרת בכניסה לרכב ופחות להתכופף כשצריך לקשור את הילדים.

המפכל לא נכנס למשרדי היבואן וסוגר עסקאות עם איש המכירות בסניף. יש מכרזים של מנהל הרכב הממשלתי שמחליט. בפרמטר הכמעט בלעדי הוא מחיר. לכן הפיקאפ 4x4 שנבחר לשנים הקרובות הוא המיצובישי l200 ולא ההיילקס ששלט בלעדית למרות שהמיצובישי נחות בכמעט כל פרמטר מהטויוטה. הבדל של יותר מ 40k שח לרכב, הכריע את הכף. יש גם שיקולים נוספים של שימוש בכספי סיוע שמדינת ישראל מחוייבת להשתמש בהם ולא ניתן לממש על כל רכב ובנוגע למרדפים, פה לא אמריקה. המרדפים אסורים ומתקיימים רק במצב של אין ברירה אחרת.

הכל התחיל כשהתקשרו מחברת הליסינג לבשר לנו שאין, אבל ממש אין, רכבים במלאי. "תקשיב" אמר לי אחראי הרכב בחברה. "נכון שאתה צריך לקבל רכב, אבל אין. אז יש לך שתי אפשרויות. אחת, לחכות שיגיע הרכב המועדף שלך למלאי (רציתי את האייוויז החשמלי או אם אין, אז MG היברידית) וזה יקרה לדעתנו, בערך קצת לפני סיום המילניום הנוכחי ובינתיים תיסע באוטובוס, או שתיקח רכב גישור". "טוב, תביא רכב גישור. איזה רכב" "יאריס" "@$#%@$" "אז אוטובוס" "חלאס. תביא" נסעתי לקחת את דוריס. היא חיכתה לי במרתפי חברת הליסינג. עם פרצוף יפני עצבני רצח. (אחראי הרכב בטח לכלך עלי) האמת שמיד בהתחלה שמתי לב שמדובר בעוף קצת מוזר. הגברת מגיעה בתצורת אבזור לא מובנת. יש מגבים עם חיישן גשם, אין חיישן להדלקת אורות אוטומטית אבל יש כזה לאורות הדרך הגבוהים . יש הנעה ללא מפתח אבל פתיחת הדלתות נעשית מהשלט. יש מערכת מולטימדיה אבל הרבה מולטי אין שם. גם לא עברית. והיא זוחלת בצורה נוראה ואיומה. יש גם השהיה בהעברת הבלוטוס. במוסיקה זה יכול להגיע גם ל 2 שניות, ובשיחת טלפון בערך לשניה. מעצבן רצח. איכות הרכבה? איכות חומרים? נראה לי שאפילו טנדר האיסוזו מודל 2012 שהיה לי פעם, קרקש פחות. עושה רושם שטויוטה השתדלו מאד לחסוך ברכב הזה כמה שרק אפשר. מיד בהתנעה אני מבין ששקט יהיה לי רק בקבר. המנוע מרעיש. אבל ממש. תחושה של אין בידוד. הרעש החזק נגרם גם בגלל הסל"ד הגבוה שנדרש להטענת הסוללה ההיברידית. המנוע החשמלי לא ממש מיועד לנסיעה עצמאית. תפקידו העיקרי - עזר למנוע הבנזין בהאצות ותחילת נסיעה. אם מתעקשים ולא עוברים את ה 60 קמ"ש, ניתן לנסוע איתו בערך 400-500 מטר וגם זה בתנאי שאתה לא בעליה או ירידה כי אז מנוע הבנזין נכנס לפעולה. הערך המוסף העיקרי של המנוע החשמלי הוא בזחילת פקקים. שם מנוע הבנזין כמעט ולא פעיל (למעט כשהסוללה צריכה טעינה ואז הוא נדלק בטלטלה די מרגיזה וברעש חזק,) הנוחות מתחלקת לשניים. נוחות ישיבה ושהיה ברכב, ונוחות הנסיעה. הראשונה, טובה מאד. קל מאד למצוא תנוחת נהיגה, לסדר את ההגה בגובה ובמרחק הרצויים ולכסות ככה שעות רבות. גם הנוסעים זוכים לכסאות נוחות ומרופדות ובמפתיע, למרות שמדובר במכונית קטנה עם פחות מ 4 מטר לאורך, 4 מבוגרים ישבו בה בנוחות וברווח. מרווח הברכיים והראש טובים, כל עוד אתה אדם ממוצע ומי שיישב באמצע יהנה ממקום קצת צפוף אבל מאחר והרצפה כמעט שטוחה, גם הוא יוכל להניח את רגליו בנוחות יחסית. גם תא המטען מספק לחלוטין לשימושים כלליים. עגלת סופר גדושה ומלאה עד גדותיה נכנסת לשם ללא בעיה מיוחדת. נוחות הנסיעה לעומת זאת, איומה. הקלישה "קרש גיהוץ" מעולם לא היתה רלוונטית כמו כאן. היאריס חובטת ובועטת כמו פרד עקשן ומקפצת מעל כמעט כל בור ומפגע. אין כמעט שיכוך. אם לא הייתי יודע שמדובר ברכב כמעט חדש עם בקושי 20 אלף ק"מ, הייתי בטוח שיש ליקוי בבולמים. בשלב מסויים ההתרסקויות האלו מתחילות לעצבן וגם להכאיב. זוכרים את ההשוואה לאיסוזו? לדעתי כאן יש תיקו. רעשי הכביש נוכחים מאד. גם רעשי הבולמים והצמיגים. נסיעה במהירות העולה על 120-110 קמ"ש לא נעימה. הזינוקים לעומת זאת מפתיעים לטובה. מאחר והמנוע החשמלי מצטרף לחגיגה בכל לחיצה נמרצת על הדוושה, הרכב מזנק קדימה בתאוצה שמשאירה אותך עם חיוך אווילי ואת הנהג שלידך עם מבט של חוסר הבנה. אל תתבלבלו, זה לא רכב ספורטיבי והתאוצה הזאת נעצרת מהר מאד בדרך למספר דו ספרתי מ0-ל-100 אבל הזינוק הראשוני =פרייסלס. אני חייב לציין שאין לי שום תלונה על חוסר בכח או בזריזות. המנוע החשמלי, כשהסוללה טעונה, נותן את חלקו ולא נתקלתי במצבים בהם הייתי צריך כח והוא לא היה זמין. (שוב, אני מדבר על נהיגה סבירה ברכב משפחתי קטן.) היאריס זריזה ושומרת על הקווים גם בנהיגה אגרסיבית יחסית. אין כמעט זוויות גלגול והענות ההגה מהירה מאד. קל מאד לעקוף ולהשתחל בין רכבים המכילים בתוכם נהגים שנמים את שנת הצהריים בנתיב השמאלי, אך אתם תגיעו למגבלות הצמיגים הדקיקים הרבה לפני כל דבר אחר. הטעינה הרגנרטיבית היא אוטומטית ולא ניתנת לשינוי עוצמה אבל לא מעיקה (וגם לא בולמת את הרכב). מה שכן, הלחיצה על הבלמים מאד לא לינארית. כלום כלום כלום כלום ואז בום-אתה נשתל במקום. לדעתי זה בגלל המערכת הרגנרטיבית. אבל השוס הגדול, שבגללו התכנסנו כאן, הוא נושא צריכת הדלק. לא משנה כמה חזק מעכתי את דוושת התאוצה, הרכב סירב לצרוך יותר מ 18 קילומטר לליטר בנזין. בנהיגה מנהלתית רגועה, הגעתי גם לתוצאה רציפה של 3.7 ליטר ל 100 ק"מ, או בשפה העברית- 27 קילומטר לליטר לאורך עשרות ומאות קילומטרים. מיכל הדלק מכיל כ 35 ליטר בנזין ובחישוב פשוט ניתן לנסוע בנהיגה רגועה מאות רבות של קילומטרים לפני שיש צורך לתדלק. מה שהפריע לי כאמור היו איכות ההרכבה והחומרים, הקמצנות הנוראה באבזור, נוחות הנסיעה והרעש הנוכח-גם מהמנוע וגם מהרוח שעוטף אותך ללא הפסקה. אבל אם נהיה הוגנים, בסופו של דבר מדובר ברכב בסיסי מאד המיועד להיות רכב עירוני קטן וזריז בנסיעות קצרות עד בינוניות בסביבה הקרובה לבית ולא לבילוי של שעות בכבישים מהירים. בסביבה הזאת המנוע החשמלי גם יבוא יותר לביטוי. מה גם שב 2020 הוצגה יאריס חדשה ומשופרת שלפחות על פי המדווח, טובה מעט יותר בפרמטרים הבעיתיים. לסיכום - לדעתי האישית הסיבה העיקרת לרכוש היום יאריס היברידית היא בתור רכב עירוני עם צריכת דלק מצויינת. מי שמסתכל על זה בצורה הזאת, פחות יפריעו לו הדברים שציינתי. אבל אם אתם מחפשים רכב מקטגורית המיני לשימושים קצת יותר נרחבים ומרוחקים, יש חלופות טובות ואיכותיות יותר. ומה קרה לי אחרי 10K עם דוריס? ובכן, עדיין אין את הרכבים שרציתי אבל בינתיים הגיעה מזדה 3 חמודה רצח. נכתוב עליה בהזדמנות אחרת. יש לי רק מילה אחת לומר עליה. הפתעה.

נשמע נחמד. אנסה. אבל רק עם @zvitבא.

,מאחר ולא היינו נוכחים בפגישה, קשה לדעת מה הסתתר מאחורי המילים. באיזו אווירה התרחשה השיחה? אולי באווירה משוחררת שבה המנהל הרגיש בנוח לפרט מה לדעתו יצריך שינוי אצל הבחור כדי שיצליח בתפקיד החדש? אולי באווירה מאיימת שבה המנהל הבהיר למה הבחור לא יצליח בתפקיד החדש? מה התחושות של הבחור? איך האישיות שלו? כי לעבוד 10 שנים במקום מסויים בלי דחף להתקדם אומר גם עליו משהו. ולא שזה רע, יציבות זה משהו נדיר במחוזותינו בשנים האחרונות אבל צריכות להיות גם שאיפות. לגבי המנהל, זה לא נדיר שלא נפגשים עם הבוס. יש כאלו ששומרים מרחק ומדברים רק עם ראשי הצוותים. אפשר לפגוש אותם במסדרון אבל זה לרוב יהיה "שלום שלום".

תתפלא, תגלגל 3 מכנסיים ו3 חולצות. נכנס יופי בתיקי הגב האלו של המחשבים הניידים.

חביבי, טכנית, אחרי שהגוזלים נטשו את הקן, אני עם הכי פחות ילדים מכל הפורום כאן. ואל תבלבל אותי עם עובדות בבקשה. ואם במזוודות עסקינן, עד שבוע בחו"ל אני מסתדר יופי עם תיק גב שיש בו 3 מכנסים 3 חולצות, מברשת שיניים מכונת גילוח ומחשב נייד. כל השאר עולה יותר זול מלכבס.

אין אלנטרה ואין קורולה. אולי רק לחברות ליסינג ששיריינו מלאי גדול.

מאחר ואין כמעט אף רכב במלאי חברות הליסינג לאספקה מיידית (למעט מיני וסופרמיני) בחרתי במזדה3 ברמת הגימור קומפורט (כי אין צפי אספקה לרמות הגימור הגבוהות יותר). בחרתי. כן. אין כלום חוץ מזה 😄 העסקה נעשתה לשנה, עד שהמצב בשוק יתבהר..אולי..

ה MG רכב להתנהלות יומיומית. אל תחפשו התנהגות ספורטיבית, אל תחפשו יוקרה, אל תחפשו הנאה מנהיגה. רכב לעבודה וחזרה, למשימות היומיום, לצאת לחופשה ולחזור. משהו בסגנון קורולה. ואת זה הוא עושה מצויין פלוס. במחיר שלו, זאת אלטרנטיבה מצוינת למשפחתיות וה 50 ק"מ של הסוללה החשמלית נותנת יתרון לא מבוטל. במיוחד כשמדובר ברכב מהעבודה, שם שווי השימוש ועלויות התחזוקה נמוכים ממזדה 3 או קורולה. לא סתם אין צפי למלאי קרוב עבור הליסינג ולא פלא שיש מאות אם לא יותר הזמנות שמחכות (ועוד הרבה, כמוני, שנאלצו לקחת משהו אחר כי הגיע זמן ההחלפה)

רק לידיעה, המלאי נמכר חצי שנה קדימה. אין אפשרות לרכוש/להזמין מליסינג.

אין לי מידע בנוגע להסבה עצמה, אבל קח בחשבון שצריכת הגז גבוהה יותר ב 10-20 אחוז מצריכת הדלק. עכשיו תעשה חשבון כמה עולה ליטר גז, וכמה עולה ההסבה.

כמה נסעו?

יש לי הרגשה שהרכב חגג איפשהו בשבילי עפר. יש מצלמת רכב? יש קילומטרז' לפני ואחרי? יש סימנים בתא הנוסעים? על השטיחים? מישהו צריך לקבל פטיש בראש.

על איזה רכב אנחנו מדברים?

השנקל שלי. לגבי האאוטלנדר, אני חייב לציין שזה קרה לי מספר פעמים באאוטלנדר הקודם, שאין לו בכלל את הפיצ'ר הזה. מאותת לעקיפה, מזיז במילימטר את ההגה ואז החמוד מתחיל להאיץ וכמובן אחרי שניה אני מקבל בלימה חזקה כי התקרבתי לרכב שלפני. נדיר, קרה פעמים ספורות, אבל קרה. לפחות ב 5008 שהיתה לי, קיימת מערכת דומה אבל ההאצה לא מתחילה מיידית אלא רק כשבפועל בוצעה הסטיה לנתיב השמאלי והרדאר/מצלמה מוודאים שטח פנוי מלפנים.

☝️ זאת העצה הנכונה.

ומה יעשו כדורי כשיהיו תקלות? יפרקו רכיבים מרכבים מהמלאי וירכיבו? בכל זאת, פירוקיה או לא?

מספר לכם סיטואציה. קחו אותה לאן שתרצו. לפני אולי חודש, באחד הפקקים שלא נגמרים באיזה כביש מהיר, אני עומד כמו כולם בסבלנות. אני בנתיב השמאלי כי זה מחלף שאני צריך להמשיך בו ישר. מאיפשהו אני קולט תולעת בגטס אדומה ופס לאורך הגג נוסעת בשול השמאלי, עד שלרוע מזלה (או מזלי) היא מחליטה שלהדחף לפני זה הייעוד שלה לזמן הנוכחי. אני מסתכל עליה, צעירונת בלונדינית עם גופיה שחושבת שכנראה הפוזות שהיא עושה לבוס שלה במשרד יעזרו לה גם בכביש היא נדחפת בהחלטיות כמובן בלי להסתכל ומגיע לנקודה שבה הגלגל השמאלי הקדמי שלי עוד רגע דורס לה את הגופיה.בכל זאת, היילקס. ואז היא מועילה בטובה להסתכל עלי במבט מתנשא ומרימה אלעל אצבע משולשת בתוספת מבט רצחני ועושה לי זוז כבר נו. באותו רגע איזה אב קדמון עם נבוט דופק לי על הקלבסה ולוחש לי באוזן: "אתה זוכר מאיזה עץ ירדנו נכון? אתה גם זוכר שהוא לא מרשות לנו להשאיר את הקרש של האסלה למעלה תן לה בראש או שאני לא מכניס אותך לגנעדן". (לא זה לא היה ת'ור. סתם רוסי סיבירי מעיק) אני מחליט שזהו. היא לא תידחף לפני. היא מנסה בכח וביותר כח וכשהיא מבינה שאין מצב ועוד רגע היא תקבל טביעת צמיג 50/50 על מכסה המנוע היא פותחת את החלון ומתחילה לקלל בשפה שאפילו צבעוני מהארלם (אסור לכתוב כושי.) היה מלבין כמו פרופסור חצרוני, מנופפת בידיים ומעלה קצף כמו גמל מטורף. הסתכלתי עליה בחיוך, שלחתי לה נשיקה באוויר ואמרתי לה, מותק, אפשר לתת לך את המספר שלי? את נשמעת מה זה מדהימה. היא יצאה ובעטה לי בצמיג. נפנפתי לה ביד לשלום ודאגתי שגם השלושה שאחרי לא יתנו לה להכנס. כאן הסתיימה תרומתי.