ofurst

אם כך, דווקא נראה שיש לך בעיה

1. ותוכל להגיד לנו איך נגיע אל יעקב מטל-שחר? אשמח לדעת על מה מדובר. האם הכיסוי עמיד נגד מים? 2. בזמנו מכרה חברת "הדר-רוזן" כיסוי דגם "קליפורניה" של חברת "ספינלי" האיטלקית. זהו כיסוי נהדר - פלסטיק אטום (לגמרי) עם ריפוד פנימי. כיום הוא איננו נמכר בארץ. מחירו באירופה כ- 100 אירו + מע"מ מקומי. הם מוכנים לשלוח לארץ, במחיר לא סביר בעליל (ואנחנו עוד לא יודעים מה יגיד המכס....). 3. ואם אתה צריך כיסוי מבד - אברהם ("רפדות רכב אברהם", טל. 03-5791348 ) בבני-ברק, רח' בר-כוכבא 1 (ליד מכון "מור") תופר כיסוי לפי מידה. בחור אמין ונוח. לפני כחצי שנה שילמתי 350 ש"ח.

חבל... אני אבדוק אתה תבדוק הוא יבדוק בחר את המתאים....

אני לא יודע על איזה רכב מדובר, אבל כשאתה "יבדוק" מחר, חפש גם בתא המטען או על המדף האחורי, או על הקורות האחוריות (בדוק במישוש, יתכן שתמצא קדח לבורג, אשר הריפוד מכסה אותו)

זה בסך הכל בעיה של "מישהו". או שמישהו פרק אותן, או שמישהו לא זוכר טוב

זאת אפילו לא פגיעה במקוריות. מכוניות משנת 1982 כוללות נקודות עיגון אחוריות. בהעדר - אז - חובה בתקנות הישראליות, היבואנים חסכו כמה שקלים (ישנים ). וכמובן שאני מצטרף (שוב...) להמלצה.

חשדתי שאתה מתכוון לחגורות אחוריות (ולכן הדגשתי "קדמיות"). אכן, אין חובת התקנת חגורות אחוריות ברכב משנת 1982, ואין סיבה לדו"ח. יחד עם זאת, לדעתי חשוב לחגור חגורות גם מאחור. בטוח שברכבך קיימת הכנה לחגורות כאלה, וההתקנה פשוטה, בדרך כלל. זוג חגורות אינרציאליות אחוריות אינו יקר במיוחד (מציע לך לפנות אל "גדא" בתל-אביב). למען הבטיחות, לא הייתי מהסס. אני התקנתי כאלה ברכבי (דגם 1984), שנים רבות לפני שהיתה חובת חגירה מאחור. ילדיי מעולם לא נסעו לא חגורים .... עריכה: נכון, חובת ההתקנה היתה החל מ- 1987

כשהוחלה חובת חגירת חגורות בשנת 1975 (אז בדרכים בינעירוניות ובמושבים הקדמיים בלבד) היא חלה על מכוניות משנת 1969 ואילך. מכאן שבכל המכוניות משנה זאת (ובד"כ גם ישנות יותר) הותקנו חגורות, בד"כ מקוריות. משנת 1986 (או 1987) חלה חובת התקנת חגורות גם במושבים האחוריים, אם כי לא היתה אז חובת חגירה. לא יכול להיות שמכונית משנת 1982 הגיעה בלי חגורות קדמיות. אני רואה שקבלת תשובה בינתיים, אבל היא לא סותרת את שלי.

ואני דווקא חיפשתי אותו בתל-אביב להגיד לו "מזל-טוב". סמכתי על כך שהוא לא הופיע ב"רשימת הנואמים" בחיפה. לא חשבתי על שאר האופציות.... אז הרבה מזל-טוב!

גם אני לא ראיתי בשום מקום כי תקנה 281א שונתה. ולמען האמת, אני מקווה כי היא לא שונתה ולא תשונה. אם תבוטלנה ההגבלות (הקלות מאד, יחסית), מייד אחריהן תוגבלנה ההקלות (ששוות לנו הרבה מאד...)

אתה כנראה לא תועה (בדרך). עובדה שהגעת למחשב שלך מאד סביר שאתה גם לא טועה....

מאיפה לי לדעת? התעתיק לעברית של שם המשתמש שלו יבוטא כ"אביכי", או "אביהי" (שני חיריקים).

אכן, למשפט אין שום משמעות, אך לאור הנטייה של העברית המדוברת (וגם הכתובה, כנראה..) לחילופיות מלאה בין האותיות א, ע, ו- ה, נראה לי שכוונת המשורר היתה: "במצב ניוטרל עם גז..." וראה משפט אחר של אותו המשורר: "כי הם הייתה לי בעיה בצ'וק אז היה קשה לי להניע אותה והיה הייתה עובד גבוה במצב עמידה נוטרל" שכנראה התכוון לאמר: "כי אם הייתה לי בעיה בצ'וק אז היה קשה לי להניע אותה והיא הייתה עובדת גבוה במצב עמידה נוטרל" .

מזכיר לי תקלה אצל חבר ב"וולוו 121", לפני המון שנים... כאשר שולב ההילוך הראשון, הרכב סירב לזוז. התברר כי בגלל תקלה במזלג בורר ההילוכים, שולבו ההילוך הראשון והשלישי יחדיו. כיון שהיה משולב בו-זמנית בשני יחסי תמסורת שונים, האוטו לא ידע במה לבחור, ונשאר במקום

הפוך, גוטה, הפוך! אם הצ'וק נתפס במצב פתוח, קל מאד להניע מנוע קר. כשהמנוע מתחמם הצ'וק חונק אותו, ואז אין כבר מי שיעבוד ב"טורים גבוהים"!

אביכי, אם לא בדקת איך אתה יודע? הצ'וק לא יודע מה אתה חושב!

לז'קלין וצביקה - תודה על המאמץ בהעלאת תמונות יפות ורבות. התמונות מצוינות, בוודאי בהתחשב בתנאי התאורה הלא נוחים (אור וצל "מעורבבים") במקום.

מתוך הכתבה: לפני 45 שנים ניתקה ברה”מ את קשריה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל, מייד לאחר מלחמת ששת הימים. אנשי השגרירות וכן נציגיה של “האגודה” נצטוו ע”י משרד החוץ לעזוב את ירושלים תוך 24 שעות, ועברו למצרים. הרכב הצמוד של נציג האגודה בירושלים, מיכאיל קאלוגין, נותר במחסן הנעול, בחלקו הצפון-מזרחי של המתחם. “לשגרירות היו שלוש מכוניות”, אומר כיום נציג האגודה הנוכחי, פאוול פלאטנוב. “הקדילאק והביואיק נמכרו, אבל את השברולט כנראה לא הספיקו למכור, והיא נשארה כאן”. לא לגמרי ברור מהטקסט כי כנראה לא מדובר בשגרירות, אלא ב"נציגות הצארית". השגרירות עצמה היתה ברמת-גן, ברח' הקשת (היום רח' שרת), וכל רכביה היו מתוצרת רוסית ("וולגה" ו"מוסקביץ'" לפקידים, צ'איקה כרכב השרד). בזכות מכוניות אלה למדתי את האלף-בית הקירילי.... לא היו לשגרירות מכוניות מערביות. אני זוכר את הפינוי החפוז ב- 1967, אבל מכוניות לא נשארו כאן.... ותודה ליוחאי על עוד סיפור מעניין ומפתיע.

רם וגדרון, תודה על האינפורמציה. אלך לראות את הבנין, בפעם הבאה שאהיה בירושלים הבנויה...

גדרון, תוכל לגלות לנו איפה היה מעונו המקורי של ביה"ח "שערי צדק"? באתרם הרשמי הם כבר לא מזכירים זאת....

נכון שזה מה שכתוב ב"ויקיפדיה", אבל גם להם מותר לטעות.... א. כמו שיוחאי כתב, זהו "פורד" מדגם 1949-50 ( F1 הוצג ב- 48 ) ב. לוחית הרישוי אינה מנדטורית, אלא של מדינת ישראל. מספרים אלה היו בתוקף מ- 1948 עד 1957. מכאן שתחום זמן הצילום הוא בין 1949 ל- 1957. ואם אינני טועה, האמבולנסים הגדולים המופיעים בתמונה שחור-לבן בהודעה מעלי הם "בדפורד".

OK, אז כנראה שאני לא בטוח.... יתכן שטעותי נבעה מכך שמידות הברגים הוגדרו בעבר באינצ'ים המבוטאים ב"שברים מורכבים" (= שלם + שבר פשוט), אבל נכון שזה היה הן אצל הבריטים והן (עדיין, אבל כבר הרבה פחות) אצל האמריקאים. ותודה, ישראל, שהארת את עיני. אני כנראה צעיר מדי

ולמה הוא התכוון: מידה ב- מ"מ או ב- 1/128 של אינץ' ? האנגלים חילקו את האינץ' לשברים פשוטים - 1/2, 1/4, 1/64 וכן הלאה. עשיריות, מאיות ואלפיות אינץ' זאת כבר "קידמה" אמריקאית

שהם: רנו 4, רנו 6, רנו 16 והדור הראשון של רנו 5 (זה עם המנוע האורכי, שהוא בעצם "מוטציה" של רנו 4). מוט הפיתול לא בדיוק "מפוצל", אלא יש מוט פיתול נפרד לכל גלגל אחורי, כאשר הוא מעוגן בצד השני של הרכב. משום כך מוטות הפיתול נמצאים זה מאחורי זה - וכך מאולצת תזוזה יחסית של הגלגלים האחוריים, אשר אינם נמצאים על אותו ציר גיאומטרי. אגב - אותו פתרון מקובל גם בטנקים. למשל - ב"טירנים" הרוסיים ( T54, T55 ) המרחק בין גלגל המרכוב הראשון והשני שונים בין צד ימין לשמאל.

ניתן לצפות את פנים מיכל הדלק בחומר ייעודי לכך. זה בוודאי קל יותר מייצור (או יבוא) מיכל חדש. אני עשיתי זאת לאחרונה אצל "אלי רדיאטורים" בכפר סבא - טל. 09-7654192. קבלתי עבודה טובה (להבנתי...) במחיר סביר לחלוטין. מובן שצריך לפרק את המיכל, ולהשאירו אצלו כמה ימים. בהצלחה.