ofurst

בנוסף לטנדר ה"מקורה" הלבן, שכבר נאמר כי הוא בכלל דגם "עתיק" עם מנוע "טריומף", יש לי תחושה שגם הסטיישן הצהוב-לימון שבשמאל התמונה הוא מדגם "רום 1300" עם מנוע "פורד"

לא מדויק. יש כללי תעתיק מאותיות לטיניות לעברית, ולא מקובל לאיית מלים "כרצונך". ולמקרה שלנו: אם השם היה Corveth - היה מתאים "קורבת". אבל כיון שנכתב Corvette (במקור - מילה צרפתית, המציינת ספינת קרב קלה) - הכיתוב הנכון הוא "קורבט".

שמור אחד כ-"ספאר". יתכן שיגיע מחלק עיתונים אחר שעדיין לא מפחד ממך ...

מתבקשות שתי שאלות: 1. אם העיתון מחולק ב- 04:30, כשאנחנו קוראים אותו הוא כבר מאד ישן... הותיקים יזכרו ש"מעריב" ו"ידיעות-אחרונות" נוסדו כ"עיתוני ערב" (כמרומז בשמם- שניהם התפצלו מ"ידיעות-מעריב"), הופיעו בדוכנים לקראת 2 אחה"צ. "דבר", "הארץ", "הבוקר", "על-המשמר", "חרות" היו באמת עיתוני בוקר... 2. מתי (ולמה) קמה אשתך, שהצליחה להבחין באקט הגניבה..?

אני מסכים עם כל מילה שלך (ובוודאי להתייחסות לנושא פג'ו/מרצדס). גם אני חושב שה"שריטה" שלנו היא לשמר את העבר (אולי כך אנחנו חושבים שאנחנו נשארים צעירים? ), ופחות התייחסות ליעילות ופרקטיקה. ובכל זאת - יש לי רושם ש"כובע" כזה מורכב על ה-קונטסה הקטנה יראה קצת מסורבל ואולי "לא שייך". אבל כמו בנושאים אחרים - שווה ניסוי וטעיה, וכמובן נתון לטעמו של "בעל הבית".

אולי כדאי להחליף את הסמל

אכן, השרטוט וגם המאמר שממנו נלקח (שנכתב באנגלית "יפנית" עילגת למדי) ענו על השאלה "האם" (האם בקונטסה 1300 יש זרימה הפוכה), אך לא על השאלה "איך" (איך זה בדיוק מתבצע). לכן אני חושב שהדיון עדיין לא נגמר... עצם העובדה שהאבטיפוס היה עם זרימה בכוון הנסיעה, ואילו הייצור הסדרתי היה עם זרימה הפוכה מעיד על כך כי "בדרך" בוצעו הרבה שלבים של "ניסוי וטעיה". כנראה שגם לך עוד נכונו שלבים כאלה. אם הבנתי נכון (יתכן מאד שלא...) בכוונתך לשים את שני המפוחים (המושך והדוחף) באותו צד של הרדיאטור, וליצור מעין "סחרור במעגל סגור" של האויר, אשר יחדור לתא המנוע דרך חצי רדיאטור, יבצע פניה של 180 מעלות ויצא החוצה דרך החצי השני. אם זה כך, זה לא נראה יעיל. אתה מנסה להוסיף "קרור אויר" לתא המנוע (או לבלוק המנוע), אך במנועי קרור מים זה איננו משמעותי. הדרך הנכונה היא להרכיב 2 מפוחים במקביל (או אחד גדול - תלוי בשטח העומד לרשותך) מאותו הצד של הרדיאטור, בכוון הזרימה בה אתה מעוניין. בלי ספק יהיה צורך להוסיף לוחות הכוונה (תוכל לקבל השראה מאלה של ה- 1300) לאילוץ זרימה נכונה. למניעת חימום יתר של האויר המוזן לקרבורטור (הוזכר במאמר כבעיה באב-טיפוס של ה-1300) - כדאי אולי לשקול התקנת צינור להובלת אויר טרי (אולי מאיזור כונסי האויר) אל כניסת מסנן האויר. בכל מקרה - בהצלחה. "הינו" ישמחו לשמוע על הפתרון

ברכותי ל"ביטנה" החדשה של "כובע הגברת הזקנה" לגבי תעלומת הזרימה ההפוכה: ביום ששי, בהשקה, שוחחנו על כך וחלק מהותיקים טוען שאכן, יתכן ש- "יש מצב".... בכל מקרה, אם אכן בקונטסה 1300 זרימת האויר מאולצת נגד כוון הנסיעה, זאת בוודאי תוצאה של מחקרים וניסויים ממושכים. אין ספק שמעורבת כאן אוירודינמיקה (מערבולות ולחצים מאחורי ומתחת לרכב בזמן תנועתו), ונדרש תכנון מפורט וקפדני של לוחות ההטיה שיגרמו לאויר לזרום לאן שצריך, ולא לאן ש"הוא רוצה...". יש לזכור גם כי מאוורר מיכני, במהירות מנוע גבוהה, יוצר ספיקת אויר גבוהה יותר (וגם צורך יותר הספק...) מ"ונטה" חשמלית קטנה. לא מאד סביר שהיפוך כיוון המפוח לבדו יפתור את הבעיה. אפילו העתקה של לוחיות ההטיה של ה-1300 לא בהכרח תעזור- מדובר במכוניות שונות (אפילו שהן של אותו יצרן...) בעלות צורה שונה ותכונות אוירודינמיות שונות. כמובן ששווה לבצע ניסוי של "היפוך כיוון", אולי גם להוסיף עוד מפוח (ולוודא שהמערכת החשמלית מסוגלת לגבות פעולה רצופה שלהן) - אך ההצלחה אינה מובטחת. יתכן שבסוף יתברר שלא יהיה מנוס מלחזור לתצורה המקורית - רדיאטור ליד "קיר האש" (הכי גדול והכי "עבה" האפשרי), ואולי גם החזרת המאוורר המיכני (ואז - גם המקוריות נשארה...). אם נבטיח שהאויר המגיע מכונסי האויר יזרום בחופשיות אל ומ-הרדיאטור ולא יברח לצדדים - יתכן שזה יהיה הפתרון האופטימלי. בכל מקרה - ניסוי וטעיה הוא אחד ה"כייפים" במכוניות אספנות... נשמח לשמוע מסקנות ותוצאות.

כנראה שאנחנו חושבים שהשאלה (שהשואל מעיד על עצמו כי חזר עליה 4 פעמים בחודש האחרון...) אינה כל כך לגיטימית. (פוסט #19, http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=468341&page=2) למרות זאת, חלק מהתשובות היו דווקא לעניין - אם כי נראה שלא בהן מעוניין השואל. שמוליקקקק - תכל'ס, מה אתה רוצה? אם תתעקש, יתכן שתצליח לגרום לביטול ההקלה לרכבי אספנות. ואז - מי ירוויח? הקלות לרכב מיושן לא תשיג, וכנראה שבצדק...

אני עדיין בספק רב אם אכן בקונטסה 1300 האויר מאולץ "הפוך" (שלא כדרך הטבע ). בנסיעה מהירה מתהוות מאחורי המכונית מערבולות, ונוצר שם ,לכן, תת-לחץ (במיוחד במכוניות אלה, שאינן אוירודינמיות במיוחד..). למאוורר יהיה קשה מאד למשוך אויר מאיזור לחץ נמוך (מאחורי המכונית) לתוך חלל המנוע המצוי בלחץ רגיל. זה הפוך ממה שקורה במכוניות בעלות מנוע קדמי, שם המאוור מסייע להזרמת אויר הנדחס אל חזית המכונית עקב תנועתה. לקונטסה 900 יש 2 "חצאי גריל" בדופן האחורית (משני צידי לוחית הזיהוי). היכן נמצא אצלך הרדיאטור, יחסית אליהם? אם נשאר גריל חשוף, האויר שנכנס דרך כונסי האויר ומחפש דרך החוצה, יעבור בשמחה דרך הגריל במקום לעבור דרך הרדיאטור. אם אכן יש קטע גריל כזה, הייתי מציע לחסום אותו. כמובן ששווה גם לנסות את היפוך כיוון המפוח, כמו שאתה מציע. תמיד יש הפתעות....

שלום אילן, נכון, "בקונטסה 1300" הרדיאטור הותקן כבר מאחור (בדקתי תמונות ברשת), אין לי ספק שהמאוור הזרים אויר החוצה (אחורה) - לא נגד כוון הנסיעה. בוודאי שאין לנסות להביא את האויר "ספיישל" אל הרדיאטור באמצעות צינורות. הספיקה תוגבל מאד בדרך זאת. מספיק אם האויר יופנה מהכונסים לתוך תא המנוע (וכאמור - תחסם דרכו אל הכביש, מתחת למנוע), משם כבר ימצא דרכו לרדיאטור. לדעתי, התחממותו במעבר ליד בלוק המנוע איננה משמעותית. האם יש אפשרות להתקין מניפה חשמלית ("ונטה") גדולה יותר, שתתאים לרדיאטור ה"ענק" שלך? לגבי קידום ההצתה: לא לכל המכוניות היה קידום ואקום, סביר מאד שבמכונית שלך לא היה. קידום באמצעות קפיצים (הנמצאים בתוך המפלג) קיים בוודאות. צריך לוודא שהמנגנון תקין. קל לעשות זאת בעזרת אקדח הצתה.

בשום מקרה לא הייתי מזרים אויר נגד כוון הנסיעה!! הוונטה (אפילו שאינה מקורית) אמורה לסייע לזרימת האויר הטבעית (בכוון הנסיעה), בוודאי שלא "להלחם" נגדו. משום מה, העברת הרדיאטור לאחורי המנוע, בניגוד ל"קונצפציה" המקורית, לא נראית לי כרעיון חכם מדי, אך יתכן שלא היתה ברירה. יתכן שזה היה פתרון מקובל. בכל מקרה - כניסת האויר אל הרדיאטור, במקור, היתה מ"כונסי האויר" שמאחורי הדלתות האחוריות (בדיוק כמו ברנו "קאטר-שבו", שהוא ה"אבא" של הקונטסה). אחרי שעבר דרך הרדיאטור היה האויר זורם בתוך תא המנוע - כמו בכל מכונית עם מנוע קדמי, כמקובל גם היום. גם אם הרדיאטור נשאר במקומו הנוכחי, חשוב "לתפוס" את האויר הטרי הנכנס דרך הכונסים ולאלץ אותו לזרום לעבר הרדיאטור. יתכן שצריך להוסיף לוחות הטיה, למשל כאלה שימנעו מהאויר הטרי לברוח אל מתחת למנוע. ובכל מקרה, כמו שכבר נאמר - כוון הצתה יכול להשפיע רבות. אוקטן הדלק הנוכחי גבוה משמעותית מזה שהיה בעת ייצור המכונית (אז היה רק 83, מאוחר יותר גם 91), לכן ניתן לכוון את ההצתה לזוית מוקדמת מזאת המומלצת במקור. יתכן גם שיש בעיה במנגנון קידום ההצתה (מיכני ו/או וואקום), דבר המונע מזוית ההצתה להגיע לערכה הנכון בסיבובים גבוהים. זה "בקלות" יכול לגרום לחימום יתר של המנוע בנסיעה מהירה וממושכת יחסית.

לגבי המצוף - אני מניח שהבנת נכון (למרות שלא בטוח שהניחוש שלי לגבי מיקום המיכל מדוייק ). אם המיכל אכן נמצא ב- או ליד תא המנוע, סביר שהמצוף מותקן באחת מדפנותיו - נקווה שיש אליו גישה סבירה. בתיבות הילוכים ידניות לעתים אין כל הוראה להחלפת שמן, בחלק אפילו אין פתח ריקון. אם המכונית עמדה שנים ארוכות כדאי להחליף את השמן - ו"לשכוח" ממנו לשנים רבות. כדאי לבדוק את מפלס השמן פעם בשנה, בעת החלפת שמן המנוע (וכמובן לוודא שאין נזילות). והעיקר - בהצלחה עם המכונית ה"חדשה". מעוררת זכרונות ילדות....

מעולם לא טיפלתי ב"קונטסה", אך אני מניח שניתן לענות על חלק משאלותיך מתוך הגיון בריא: 1. שמן מנוע: למנועים מאותה תקופה מתאים בדרך כלל שמן 20-50, רצוי כזה שעונה לדרוג ותיק (דרוג CF או CG, לא חדש יותר). "סונול" משווקת שמנים מסדרת "מוטורקס" המתאימים למנועים ותיקים. באותה סדרה משווק גם שמן 40 שאולי יתאים לך יותר. 2. בדיקה ומילוי השמן בתיבות הילוכים ידניות נעשה כמעט תמיד מלמטה, כלומר יש צורך בבור או ב-"ליפט" (סובארו היתה יוצאת דופן בכך שהיה פתח בדיקה ומילוי בתא המנוע, כמו בממסרה אוטומטית). 3. לא סביר שמיכל הדלק נמצא מתחת למושב האחורי (שם נמצאת תיבת ההילוכים). לפי מיקום פית מילוי הדלק סביר שהמיכל "עומד" ליד המנוע (היום זה נראה מפחיד, אז זה היה נורמלי). 4. המנוע מבוסס על, ומאד דומה לזה של "רנו קאטר-שבו" (ולכן, גם של ה"דופין" ושל "רנו 4"). מידע על מנועים אלה זמין למדי, אני מניח שתוכל להעזר בו.

דווקא לא אמרתי שאין צורך באשלגן. כיון שאין חשש לנזק ממנו, וגם העלות אינה "מזיקה", וכיון שצוטט מדריך "היינס" האומר שבשנת ייצור זאת דלק נטול עופרת אינו מתאים למנוע הנדון - אני לא הייתי לוקח סיכון ומוסיף אשלגן לדלק. זה בדיוק מה שאני עושה ב"אופל קדט" שלי משנת ייצור 84. יתכן ש"שרפתי" לשווא כליטר תוסף אשלגן (כ- 100 ש"ח) ב- 5 השנים האחרונות נכון שביחס לשאלה המקורית של פותח השרשור (שסתומים רועשים) - עניתי כי אשלגן לא יפתור את הבעיה (ואינו מתיימר לעשות זאת), אך בכל זאת יתכן כי המנוע זקוק לתחליף לעופרת אליה "התרגל" בצעירותו.

תוסיף. לפי הציטוט מ"היינס", כנראה שהמנוע "דורש" עופרת - תוסף האשלגן הוא התחליף הקיים הטוב ביותר. מבחינת מספר האוקטן, הדלק הקיים מתאים בהחלט. ה"נזק" היחיד הוא עלות התוסף - כ-10 אג' לליטר דלק.

ואם "נמתח" עוד את התקנה - כנראה שבירושלים ניתן (וחוקי) לנסוע בשעות אלה גם ביום ב' - "שושן פורים".

בשביל מה יש "ויקיפדיה"? http://en.wikipedia.org/wiki/Merkur_XR4Ti ה Merkur XR4Ti היא אכן גירסה של ה"סיירה", שיוצרה בגרמניה (במפעלי "קארמן") עבור השוק האמריקאי (לא בהצלחה גדולה מדי...) נכון ש"מרקיורי" היא אחת מהחטיבות של פורד אמריקה, אך ה"מרקור" (ב-K) לא התיימר להיות "מרקיורי" (ב- "C").

זאת עצה שממש לא מתאימה לפורום... כנראה שזה קשה לך, אבל קצת רגישות לא תזיק לפעמים.

נתחיל בתשובה לשאלה המקורית: לא. תוסף אשלגן אינו מיועד "לרפא" דבר, בוודאי שלא ישפיע על שסתומים מרעישים. האשלגן גם אינו מעלה את מספר האוקטן - זה היה תפקידה של העופרת, אשר כב-"דרך אגב" גם סיפקה "ריפוד" לתושבות השסתומים. במנועים שהיו זקוקים לעופרת מקובל להוסיף היום את האשלגן, כהגנה מסויימת (מניעת נזק עתידי) על התושבות. ולגבי "פג'ו 505" - מנועים אמריקאיים מותאמים לדלק נטול עופרת החל מ- 1973. מכוניות אירופאיות מחויבות לכך רק החל מ- 1987. כיו שמכוניות אלה יוצאו (מעט...) גם לארה"ב, יתכן שהן כבר מותאמות. עופרת לא מזיקה למנועים המותאמים ל"נטול", בתנאי שלא קיימים ממיר קטליטי (אותו העופרת "הורגת"). גם מערכות הזרקה ממוחשבות רגישות לעופרת (החיישן נפגע ממנה). זאת התשובה לשאלה בדבר שימוש בארץ בשנות ה-80 בדלק עם עופרת. ככל הזכור לי, גם מכוניות אמריקאיות יובאו אז בגירסה אירופאית ללא ממיר וללא מערכות הזרקה ממוחשבות.

הי ירון, קשה מאד להבחין בין ה- A30 ל- A35, אבל יתכן שאתה צודק. ההבדלים "לטובת" ה-A35 היו: מנוע גדול יותר (לא רואים בתמונה...) גריל צבוע במקום כרום (אין גריל במכונית המצולמת) ביטול ה"סמפור" ל"טובת" מאותתים מודרניים (אכן, אין "סמפור"...) חלון אחורי גדול מעט יותר (רואים משהו בתמונה...) אז באמת, אולי. ואם היו לך עוד רמזים (או שאתה, במקרה, מכיר את הרכב הספציפי ) - נשמח לשמוע

הפוך, גוטה, הפוך... הכיוון של הפרונט כנראה בסדר (ועובדה שהרכב נסע "ישר פלס", כדבריך...) השלדה כנראה באמת עקומה, כמו שאתה מעיד - בעקבות תאונה או סתם אוסף של מכות. בשלב כלשהו של חיי הרכב, כדי להחזיר את כיוון הפרונט לקדמותו, וויסתו אותו בעזרת לוחיות מרווח - "שימסים" (או שייבות מרובעות, כלשונך). ברור שבגלל עקימות השלדה היה צורך בהוספה לא סימטרית של לוחיות. אם עשו זאת נכון, הפרונט חזר למצבו התקין.

גם אני לא הייתי מודע ל"תופעה", אך זה נראה הגיוני לגמרי. קיים הסכם שלום עם ירדן, ואחד היתרונות שירדן זכתה בהם הוא מוצא לים התיכון. יש מעבר סחורות מאירופה, דרך אשדוד וה"גשר היבשתי" לירדן. גם מכוניות משומשות הן "סחורה" לגיטימית... (ואגב - שאלה ליוחאי - האם מכוניות אסיאתיות באמת מגיעות לירדן דרך אילת? עקבה נראית סבירה יותר!)

לא צריך להגזים - אם שני טופסי התוצאות נמצאו באותה מכונית, היא אינה "משוכפלת"....(ומי ילך לשכפל מכונית מ-84?) ההבדלים אכן מעידים על "פיזור סטטיסטי" מעט לא סביר - אבל דווקא ברכב (ישן..) העומד תקופה ארוכה יכולים להווצר שינויים (רפידות מתייבשות, נזילות, רפלקטורים מחלידים, קורוזיה במגעים חשמליים...).

תודה יוחאי, כרגיל, פתרת לי תעלומה