ofurst

אני חושש שהטעו אותך. ככל הידוע לי, לצורך רישום כאספנות אין צורך שהרשיון יהיה בתוקף - אם קיימת דרישה כזאת, אין משמעות להטבה (החשובה מאד) של פטור מחובות אגרה בתקופה בה הרכב לא היה בשימוש.

חבל שלא שאלת לפני הטסט... היית חוסך תשלום פיגורים, זוכה באגרה זולה יותר, ותוקף לשנה (במקום 6 חודשים). פרט לדרישה שהרכב יהיה בגיל 30 שנה לפחות בעת הסבה ל"אספנות" (ובזה אתה עומד..), אין הבדל בדרישות הרישום. אין דרישות יחודיות למקוריות. כמובן שיחולו ההגבלות הרגילות של רכב אספנות - לא ישמש לעיסוקו של בעל הרכב, ואיסור נסיעה בין השעות 7-9 בימים א-ה. אגב - תוכל גם עכשיו לרשום את הרכב כ"אספנות", ופרט לתשלום הפיגורים (שזה אבוד, כנראה...) תוכל לזכות ברוב ההטבות - אני מקווה שתוכל להיות מזוכה בהפרש האגרות, ואולי אפילו הארכת תוקף הרשיון ל-12 חודש. בוודאי שתוכל להסב את הביטוח ל"אספנות" וליהנות מהפרש ניכר.

שגם היא (האיביזה), כאחות לפלטפורמה של ה"פולו", מהווה את אחד ה"צאצאים" של ה-"אאודי 50"

יתכן מאד - וזאת כבר השקעה של ממש (לא סביר ש"אאודי" סיפקה פחים כאלה...) אני זוכר גם מכוניות "מסחריות" (של יבואנים אחרים, אותו "פטנט מס") שהסתפקו בצביעת החלונות בצבע אטום. יותר זול, וכנראה מספיק בשביל ה"טריק"

אכן, במקור לא היתה "אודי 50" בגירסה מסחרית. אך היבואן ("מכוניות הדר") התחכם - צבע בלבן את שני החלונות הצדדיים האחוריים, ואז יכול היה לבצע לה רישוי של מסחרית ולזכות את הלקוח בהטבות מס - הן בקניה והן בשימוש שוטף. או במילים אחרות: לא היתה גירסה מסחרית, אך אצלנו היתה גירסה "מסחרית" (בדיוק כמו שכתב יוחאי)

"פרינץ 4L" שווק החל משנת 1970 (לנו היה כזה, פברואר 70 - 276-011) שאר הפרטים מדויקים...

כמקובל בארצנו רדופת המיסים, הכל ב-"כאילו", או כמו ששר אורי זוהר: "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים". "מקלט מס" נפוץ בשנים אלה היה הפיכת מכונית פרטית "דו-שימושית" (3 דלתות, בד"כ) ל"מסחרית" ע"י איטום החלונות האחוריים בצבע. כמובן שהספסל האחורי נשאר במקומו... בכך הושגה הפחתת מס משמעותית הן במחיר הקניה והן בשימוש (הוצאה מוכרת לעצמאיים, שלא הוכרה לרכב פרטי)

יוחאי, אני מתפעל כל פעם מחדש מה"אוצרות" שלך. מדהים! לקרוא שני עמודים צפופים בגרמנית יהיה "מבצע" משמעותי עבורי... אולי אשמור זאת לחופשה השנתית (ולא, אני לא סומך על Google Translate. הטקסט המתקבל בד"כ בלתי קריא...) __________________

זאת לא הוכחה גם אני יודע מה זאת דופייה, ובכל זאת אני לא מהאיזור.... אגב - הידעת כי רק ברחובות "מוזיזים" חפצים? כל השאר "מזיזים" אותם....

לדעתי היו לו 5 ספרות, תחילית 36 (כמו לכל האוטובוסים של דן בתחילת שנות ה-60). גם ברור ש "ת" התייחסה לתיירות (האוטובוסים של "דן-תור"). השאלה שלי היתה: האם המספר "פנימי 72" היה בעברו ת-12 (אשר בעברו העוד יותר קדום היה ת-2)? עריכה: לאחר עיון באתר של יוחאי: http://israelmotorindustry.org/leyland-tiger-dan-tours-1964/ המספר את סיפורו של "פנימי 72" של דן-תיור - זהו איננו "גילגול" של ת-2 / ת-12 שיוצר מוקדם הרבה יותר __________________

משום מה הטייגר הספציפי הזה עורר בי אסוציאציה לאוטובוס ת-2 (השתנה אח"כ ל- ת- 12) של דן תיור (מס. רישוי 36-482). אולי זה אותו אחד? מישהו (יורם, יוחאי, אביתר...) יכול לאשר?

בהחלט - חכה עד 1 בינואר, גש למשרד הרישוי והסב את רכבך לאספנות. תקבל טסט לשנה (עד 20.12.2014 ) במחיר מוזל. עם זה גש לטסט. כל זה - כמובן - אם אתה רוצה להפוך את רכבך לרכב אספנות, ומוכן לקבל את מגבלותיו - בעיקר איסור נסיעה בין 7-9 בבוקר. אם לא -אין מה לחכות.

תיבת ההילוכים באוטובוסי "סקניה" לא היתה חצי-אוטומטית, אלא תיבה ידנית פלנטרית ללא דוושת מצמד - ("ווילסון גיר"), בדומה לזאת שהיתה קיימת ב"טייגר" (יתכן אפילו כי היתה זאת אותה תיבה עצמה). אך בעוד שב"טייגר" הפיקוד על החלפת ההילוכים הוא פניאומטי, ב"סקניה" היה הפיקוד חשמלי - באמצעות אותה ידית קטנה אשר נעה בתוך מסילה ליד ההגה. ב"אגד" נעשה נסיון להוסיף "מוח" לפיקוד החשמלי, וכך הפכה התיבה למעין תיבה אוטומטית. השינוי בוצע במספר מועט של אוטובוסים (אני זוכר אחד כזה, בו נסעתי בשנת 1977).

מעניין! הגיעו מכוניות כאלה לארץ? (אילין בוודאי שלא הרכיב כאלה...)

יתכן ששינוי המקום מבורך. הכניעה המתמשכת לחרדים מבורכת הרבה פחות. עכשיו מישהו אחר יקבל את השלמונים על ההשגחה.... ומתנצל אם הפעם אני פחות "פוליטיקלי קורקט"

ראה כאן: http://www.ebay.com/bhp/porsche-928-radiator רדיאטורים חדשים (תחליפיים, כנראה, אבל תואמים) בפחות מ- 100$

אני מתנצל מראש - יתכן שדברי יתקבלו ע"י קוראים מסויימים כ"חילול הקודש" (ועוד כשמדובר ב"פורשה":-)). ובכל זאת - יצרנים במזרח הרחוק (סין, טייואן) מייצרים רדיאטורי אלומיניום (עם דודי פלסטיק) "כמו OEM" למגוון רחב מאד של כלי רכב. הם נראים בדיוק כמו המקוריים, וכנראה שגם האיכות לא כל כך נוראית. בוודאי שכושר הקירור שלהם לא נופל מהמקורי. עבור כלי רכב "רגילים", זאת בדרך כלל ה"בחירה הטבעית" של המוסכים. רדיאטור כזה המיובא סדרתית נמכר במחיר של כ-300 ש"ח, אפילו פחות. ככל הידוע לי, אחד היבואנים הוא "ביתן-ספארק". ברור שרדיאטור בהזמנה מיוחדת (אם קיים כזה, אבל סביר שכן) יעלה יותר, אבל לא יגיע ל-5000 ש"ח. ושוב, אם תמצא כזה - תשמור על המקוריות, תמנע "קורוזיה גלוונית" (זאת הנגרמת ע"י מגע בין חומרים שונים), ותהנה מהרבה שנים של שקט... שווה לחפש.....

ואלמנט שהכניסו לנו עמוק.....

כנראה כאשר נתקע עם ה"דה-שבו" שלו בעת חציית תעלת לה-מנש...

מנסה לא "לקלקל את האגדה", אך נראה לי שאם היה בוחר לחזור ברגל לכפר הקרוב (20 מייל = 32 ק"מ), היה מסיים זאת בפחות מ- 12 יום... אבל מזה אי אפשר היה לעשות סיפור...

לפי ה"ויקיפדיה" הדגם הזה של ה"האסקי" יוצר רק עד 1965, אבל בארץ (ובוודאי שבשנות הששים) הכל היה אפשרי...

ראה את הודעותי - #12 ו- #13 בשרשור זה. לחנות קוראים "ר.ש.ב." (למרות שאינני בטוח כי השם מופיע עליה...). יש לו גם 20-50 וגם 40 מסדרת "מוטורקס" של "סונול", דרוג SF. למען האמת, גם SG נראה לי "ישן מספיק". השמנים שנמכרים היום הם מסדרות SM והלאה...

עד 120. יותר עוד לא ניסינו

כנראה די בחשאי יוצרו ב"קייזר-פרייזר" ג'יפים עם הגה ימני עבור צבא אוגנדה. זה היה סביב 1968, כאשר אידי אמין עוד היה חבר טוב....

אני מניח שב"קונטסה" אין מדיד ללחץ השמן, אבל ממליץ בחום להתקין כזה. אחרי שלומדים ומזהים מה צריכה להיות ההתנהגות הנורמלית (מנוע חם או קר, סיבובי סרק או שיוט) - מעקב אחרי "שעון" כזה נותן המון אינפורמציה. לאחר תקופת לימוד תוכל לזהות ולהחליט מהו השמן המתאים ביותר למנוע שלך. . ההתקנה פשוטה - התקנת T בתבריג המפסק ("יוניט") של נורת לחץ השמן, והוספת משדר חשמלי לשעון המותקן בתא. אני ניזון מאינפורמציה כזאת כבר זמן רב (יותר מ-30 שנה...), והיא עוזרת לי מאד "לחוש" את המנוע.