shais01

היה לי משהו דומה באחות הגדולה, אלפא 166. אצלי זה לא היה החיישן אלא הפלאג שמתחבר אליו שהתחיל להתפרק מהחום בתא המנוע אחרי כל השנים. אתה יסודי באופן מרשים אז מניח שבדקת אבל אולי… האם הפעלת מזגן כשהרכב מתחמם (ובעקיפין הפעלת מאוורר מנוע בגלל הלחצים במערכת המיזוג) לא מביאה לקירור החום העודף? זה עזר לי עד שהתקלה אותרה.

לא מדוייק. רום התא ב 737 מקס וב 737NG שקדם לו זהה לחלוטין. למיטב ידיעתי זה גם המצב ב 320 ניו לעומת הישן. מה שכן, ואולי לזה התכוונת, מטוסים מחומרים מרוכבים כמו 787 ו 350 מסוגלים לשאת לחץ הפרשי גבוה מקודמיהם ושם באמת יש ירידה בגובה הקבינה. ממש לא. גובה הקבינה היא נגזרת של נהלי תפעול המטוס שקבע היצרן. ברוב המטוסים מחשב הטיסה הראשי שולח את גובה השיוט למחשב הדיחוס והוא בתורו מנהל את הדיחוס בהתאם. בחלקם הטייס מכייל את גובה השיוט בפאנל השליטה על מחשב הדיחוס אבל זו רק הטכניקה. בלאו קוסט הדבר העיקרי שאתה מתפשר עליו הוא ממוצע הוותק והניסיון של הצוות. אבל אני מודה שלא הייתי נמנע מלטוס טיסת לאו קוסט מתאימה ומשתלמת בגלל זה. לא מכיר. אולי זה הגיל של הנוסע שעושה את האפקט…

בייס והאב הם שני מונחים שלאו דווקא קשורים. בייס הוא השדה שאליו מוצב הטייס וממנו מתחילה הטיסה או סדרת הטיסות אליה הוא מאוייש ובו היא גם מסתיימת. אפשר לתרגם זאת לשדה האם או בסיס הבית או משהו בסגנון. האב הוא שדה מרכזי שמשרת רשת נתיבים ונפח תעבורה משמעותיים, למשל פרנקפורט או אמסטרדם באירופה או JFK ומיאמי בארהב. בייס הוא מונח פנים חברת תעופה. האב לאו דווקא. בעבר הקונספט היה שמטוס צר גוף (737/320) אוסף נוסעים מיעדי משנה להאב, שם הם עולים על מטוס גדול (747 סטייל) ובהאב השני הם עוברים שוב למטוס צר גוף שלוקח אותם ליעד הסופי. כיום הגבולות הטשטשו עם הגעת מטוסים רחבי גוף אבל לא גדולים במיוחד (777/787/330/350) שיודעים לטוס טווחים מאוד ארוכים בטיסות ישירות בין יעדי משנה. הפרמטר העיקרי בנוחות הטיסה מלבד המושב והמרווח לרגליים הוא גובה הקבינה או רום התא. ככלל מטוסים צרי גוף משייטים כשרום התא יחסית גבוה, איזור גובה 8000 רגל. גם כשאנחנו במנוחה זה מעייף לאורך זמן. במטוסים רחבי גוף הלחץ ההפרשי גבוה יותר ורום התא נמוך יותר ולאורך זמן בטיסה ארוכה זה משמעותי.

ברור, איזור ה 5000 שח אף אחד לא היה משלם עליה לפני התאונה ובטח שלא אחריה.

נוסעת לגמרי. מורדת מהכביש.

כמו שכולם בערך צפו, הסניק הזו בדרך להיות שלולית מתכת נוזלית. אם מישהו צריך השלמות חלקים מוזמן ליצור קשר. נרכשה 207 2010, יד ראשונה עם 50k. הספקתי להכיר את רונן ויוסי ממוסך גבע שיהפוך לבית החדש שלה.

תודה @Derish נסיון העבר שלי עם אוטודוק היה בינוני, זמן המשלוח היה ארוך והחבילה ואני כמעט פספסנו האחד את השני. נתתי להם עוד צאנס, נקווה לטוב. נקווה שלחבילה הדרך מברלין לפרנקפורט תארך פחות מחמישה ימים…

שלום לכולם, חדש לעולם הצרפתיות המזדקנות. 207 שנת 2010. טעינה גבולית, נורת מצבר עדיין לא דולקת אבל הטעינה נמוכה ואני רוצה להחליף אלטרנטור. מנסיון העבר לא מת על השיפוצים בארץ ומעדיף להביא אלטרנטור חדש. אשמח להמלצות לאתרים אמינים ויעילים שמאפשרים לוודא על פי מספר שלדה את התאמת האלטרנטור לרכב. משלוח בתוך אירופה (גרמניה, הולנד וכו׳). יש מקבילה צרפתית ל Eper האיטלקי?

טיפ מצויין. להם באמת אין. לא מפתיע, אף אחד לא מתקן נבלות שכאלה. מניח שאם להם אין אז אין לאף אחד. יאללה, לשחיטה.

אחדד כמה נושאים כי כנראה לא הייתי מספיק ברור. אין כאן שום סנטימנטים. יש לי מספיק רכבים ׳אמוציונליים׳, הם בחתימתי. אני מאוד מעריך את הסניק הספציפית הזו על השירות הבהחלט משובח שנתנה, אבל אני מסתכל על הארוע במונחים כלכליים בלבד. אם אני מצליח בתוספת של 1000₪ מכיסי לסדר את הסניק הזו כך שתתפקד סביר (כמו שכתבתי קודם, תא מטען נפתח/נסגר/ננעל, הרכב לא נראה כמו פח זבל מוחלט) ותשרוד עוד חצי שנה, זה שווה לי. אם אקח את דמי הביטוח ואת ה 1000₪ הללו אני מגיע ל 5.5, אין אף נבלה בסכום הזה שאפילו תתקרב למה שכנראה הסניק תיתן. השאלה האם לתקן את הנזק ב 3500₪ זה ריאלי. אני מודה שזה אופטימי. מחר אעשה סיבוב פחחים מהמגזר של הלא ביוקר ואהיה יותר חכם.

אני יודע שזה רכב לא ממש אהוב פה, אבל הסניק הזו יד ראשונה במשפחה, 135,000 קמ, הסטוריית טיפולים מלאה ונוסעת חלק, נעים, חסכוני יחסית ומתנצל על חילול הקודש, אמינה. היתה של אמא שלי, חטפה המון מכות חניה ובשנים האחרונות שימשה את הבת בתקופת הצבא ועכשיו בעבודה לחסוך כסף לטיול שאחרי. עצרה לפני יומיים ברמזור ונכנס בה סילברדו עם נהג לא ערני מזל שנגמר רק בענייני פח וזכוכית. הרכב במחירון באיזור 4,500₪… השמאי ביקש להשבית, ביקשתי לבדוק אפשרויות, הוא הופתע, חשב שאשמח על ההשבתה. אז האפשרויות הן: 1. השבתה כאמור וקבלת מחיר המחירון פלוס מינוס. ברור שלא קונים שום דבר דומה לזה בסכום הזה. 2. תיקון גלובלי - מקבלים מהביטוח 57% מהמחירון, איזור 2500₪ והביטוח אומר לך - לך תשבור את הראש. אני מתלבט ואשמח לעצות. הרכב אמור לשרוד עוד כחצי שנה עד הנסיעה לטיול האמור. אחר כך מצידי שילך לפח. איכות התיקון לא מעניינת העיקר שיהיה תקין - דלת נפתחת, נסגרת, ננעלת ובגדול בצבע הרכב… כרגע הדלת לא נפתחת, אז קשה לראות מה הנזק, אם קיים, מעבר לדלת, פגוש ופנס שמעט נסדק. האם בהערכה גסה אפשר לסגור את הסיפור בתוספת של 1000₪ כלומר באיזור 3500₪ לתיקון? דלת ופגוש מפירוק, בשאיפה בצבע לבן, התקנה ואולי פה ושם טיפה צבע, לא ממש קריטי. אם יש פחח מומלץ באיזור רחובות-קרית מלאכי-אשדוד, אשמח.

אני הבנתי שזה לא חיישן בגלגל ההגה אלא חיישן שחש האם אתה מפעיל לחץ כלשהו על ההגה לאחד הכיוונים. חיישן מומנט סיבובי. אם זה אחרת אשמח לדעת כי זה באמת פיצ׳ר מעצבן.

חולק עליך. התעופה האזרחית מאוד קשוחה, מאוד נוהלית. זה מאפשר להביא תחום מאוד בעייתי ביסודו לרמת בטיחות מעולה. הטסת נוסעים בשכר (שזה בדיוק מה שהוצע פה) זה מקצוע. לך לסטודנט שנה א להנדסה שיתכנן לך את הבית ולסטודנט מקביל לרפואה שיעשה לך ניתוח מעקפים.

כבר בערך חצי שנה עם 3008 אקטיב פק דיזל ונהנה מכל רגע. ממש.

אני מניח שיותר מדוייק לומר שהוא קיבל שכל… ודרך אגב, לא סתם לטייס כל כך חסר ניסיון אסור להטיס נוסעים בשכר.

ואם טסים ללוס אנג׳לס ברביעיה והצוות לא חוזר ביחד?

אני מסכים לגמרי. אני לא יודע כמה כיף/תשוקה יש לאדריכל. באמת שלא. טיסה נטו זה כיף. גם אחרי עשרות שנים. הדינמיקה בה מחלקים את ההמראות והנחיתות בתוך הצוות מעידה על כך.

הי דריש, סרטון נחמד, כמובן חד צדדי לחלוטין ומציג את הכיף בתחום שלו בלי כל החסרונות, והם רבים, מאוד. מה שכיף בלהיות איירליינר בחברה רצינית זה שאתה מתעסק נטו בטיסה. יש מערכת שלמה שמתכננת את הטיסה, בודקת את החוקיות שלה, מתחזקת את המטוס, מתדלקת אותו, אשרות מעבר ונחיתה, מזגי אויר, משקל ואיזון, קייטרינג. יש אלף ואחד נושאים. כקברניט יש לך אחריות כוללת אבל בסוף אתה רק חותם ומאשר משהו שלרוב סגור היטב. הוא לעומת זאת מתעסק בכל הניג׳וסים הללו. לא כיף בכלל. יש עוד הרבה חסרונות לעבודה כזו. מתאים לאנשים עם אופי מסויים.

ברזנט עשוי להיות בעייתי מאחר והוא לא חדיר לגשם. זה מחייב התקנה בזוית ומתיחה מאוד מדוייקת כך שלא יווצרו שקעים בהם יעמדו מים. אם אתה לא צריך הגנה מגשם רשת צל תהיה יעילה יותר.

@Bukiאותה הבעיה במקרר זהה. אם מצאת פתרון אשמח לשמוע. נראה כמו מקרר חד פעמי, Sealed for life. חוטר מאולתר (חוט פלסטי של חרמש מוטורי) עולה עד מעט מתחת לגובה המקפיא ונתקע. מלמעלה, מכיוון המקפיא לא הצלחתי לאתר את חור הניקוז.

גם אלעל תטוס על הקו לשארם. אם יהיה ביקוש אז יפעילו 787. פחות ביקוש 737.

הכחול הירקרק הזה מהמם! ה 1.2 הזה מבאס בלי קשר למוניטין האמינות הגרוע שלו, שאותך כלקוח ליסינג פחות מעניין. לתחושתי הוא פחות חלק ועם רעש מעצבן אפילו ביחס לדיזל. מזל טוב!

מילאתי עכשיו במשאבה. יעיל נח ולא מלכלך. לא רואה סיבה להתעסק עם מיכלים ומשפך. תודה לעונים.

חדש בעולם האוריאה… 3008 דיזל אם זה רלוונטי. נראה לי הכי נוח למלא ממשאבה בתחנה, לא צריך משפך יעודי, אין ספקות אם המיכל עמד בשמש או לא ומה לעשות עם הנוזל שנשאר. ובכל זאת עשיתי חיפוש ולא מעט פה ממלאים ממיכלים. למה? מה היתרון במיכל ומה החסרון במילוי ישיר ממשאבה?

לשטוף אני שוטף ידנית, לבד, בזה אני דווקא השקעתי עד היום.