GoRide

אני מאמין שבית המשפט יבעט אותם מכל המדרגות, ובצדק. אין ספק שלמפרסם (במקרה הזה יבואן רכב, אבל יכול להיות כל מפרסם אחר) יש אחריות בלעדית על המידע שהוא מפרסם. החוק היום מאוד מקשה על מפרסמים, שנדרשים לכתוב כמעט כל נתון מעניין ולא מעניין על המוצר שלהם. אבל גם ללקוח יש אחריות רבה. יבואני הרכב מעתיקים בקופי-פייסט את נתוני היצרן. הם לא ממציאים נתונים אישיים משלהם. נתוני היצרן נבדקים במעבדה בתקן אחיד. אמת חושב מי שחושב שבין נתוני מעבדה למציאות אין כל קשר. אך הם נותנים מדד אחיד לכל היצרנים ואפשרות השוואה זהה ללקוח. זו אחריות של הלקוח להבין שמה שנמדד בתנאי מעבדה סטרילית במפעל לא רלוונטי לפקק שהוא תקוע במרכז ת"א עם שלושה מבוגרים מאחור ומזגן בשיא עוצמה. כדי שלא נהיה לקוחות עיוורים עלינו להקפיד שקניה של כל מוצר, ובהכרח קניה של מוצר יקר ומשמעותי כמו רכב, צריכה להיות מלווה במחקר, קריאה, לימוד והבנה של החומר. זו אחריות שלנו כלקוחות. אחרת נהיה לקוחות טפשים וחלשים.

אני מסכים לדברים במלואם.

צודק. טעות שלי.

אמת אמרת כשאמרת שאיננו יודעים דבר מעבר לדף הטכני. זו הסיבה שאני מקפיד לסייג את דבריי בכל פעם. מחיר הוא לא הפרמטר היחיד בהשוואה בין כלי רכב. הBRZ אולי מתומחרת כמו המכוניות שציינת, אך איננה ברת השוואה אליהן בפרמטרים האחרים. כולן מכוניות "ספורט", אך מה ההגדרה של מכונית "ספורט"? המהירה ביותר? האוחזת ביותר? היפה ביותר? זו שיודעת לשלב את הכל יחד? לא התעלמתי מהג'נסיס במקרה. פשוט לא היה לי מה להגיד לגביה. היא ככל הנראה סוג של מתחרה. לגבי המראה זה עניין אישי. אני מאמין שישוו ביניהם. מי שמחפש מכונית בשביל להראות לשכן שלו למי יש גדול יותר, יתלבט בין המאזדה לבין השירוקו. מעבר לכך, בכל הקשור ברכב עצמו, אני בספק אם יש מישהו שישווה את תא הנוסעים המוקפד של השירוקו לזה הספרטני הפלסטיקי של המאזדה, את האין-גג של המאזדה ליש-גג של השירוקו, את יכולות ההיגוי הנהדרות של המאזדה להיגוי הנחמד-ותו-לא של השירוקו, את המושב האחורי המרווח יחסית ותא המטען הגדול יחסית לאין-מושב ואין-תא מטען שיש למאזדה. ועוד ועוד...

אחרי הSVX סובארו עוד מכרה מכוניות יקרות בהרבה. עיצוב זה עניין של טעם. אבל ללא ספק לסובארו היו מכוניות מכוערות בהרבה ממנה.

לא, יש לו יותר משתי בחירות. רק ששאר האפשרויות המקבילות עולות פי 2 ומעלה מהמחיר המשוער שהעלו כאן.4 אני ביקשתי אפשרויות אמיתיות שיש ללקוח הישראלי. מכוניות שעדיין לא הוצגו, לא נבחנו ולא הגיעו לארץ הן לא רלוונטיות לשוק המקומי. הנעה אחורית ממש לא הופכת את המכונית למהנה לנהיגה באופן אוטומטי. היו וישנן לא מעט מכוניות הנעה קדמית מעולות, חלקן מהנות לנהיגה אפילו יותר ממכוניות הנעה כפולה או אחורית. אבל שוב, צריך להשוות מוצרים למוצרים זהים. אם נלך לפי שיטתך באופן מתמטי, הרי שהקמארו והBRZ הן ברות השוואה. וגם הMX היא ברת השוואה לBRZ. מכך נובע שאפשר להשוות בין קאמרו - מכונית שרירים אמריקאית חזקה מאוד, עם הנעה אחורית והרבה מסורת אמריקאית, למאזדה - רודסטר קטנטנה עם הנעה קדמית. אני בספק אם קיים מישהו שהתלבט בין שתי המכוניות האלה.

לסובארו היו הרבה יותר משתי נסיונות עם מכוניות קופה. הSVX והXT לא היו הצלחה מבחינת מכירות, אך הן היו אבני דרך חשובות מאוד בהיסטוריה של סובארו.

למה לא נכון להשוות? גם כאן וגם שם מדובר במנוע 2 ליטר והנעה כפולה. אי אפשר להשוות את הBRZ לדגמים שציינת, פשוט משום שתפוזים וכוסות זה לא אותו דבר. הקאמרו והמוסטנג שניהן חזקות משמעותית והן מכונית מעולם השרירים והדראג, ולא מעולם הנהיגה. לא נהגתי על אף אחת מהשלושה, אך אני מוכן להמר שהBRZ תתגלה כמהנה לנהיגה באופן משמעותי (והרבה יותר איטית מהאחרות). הMX המאוד וותיקה היא רודסטר ולא קופה. על אף שהיא מאוד מהנה לנהיגה, היא חלשה משמעותית. השירוקו, למרות ההספקים הדומים, היא יותר מכונית להראות בה ופחות מכונית לנהוג בה. היא עמוסה כל טוב שהופך את הנהיגה לנעימה, אבל קשה להגיד עליה שהיא חדה כתער. אולי זה בגלל שהיא עם הנעה קדמית פשוטה. למיטב ידיעתי המאזדה והפוקוס אינן מיובאות, וגם כשיגיעו הן יהיו בעלות הנעה קדמית בלתי-גלוונטית להשוואה (הפוקוס ecoboost שכן מגיעה, מוגדשת טורבו ומתנהגת שונה ממנוע אטמוספרי). אז שוב אני שואל: איזה מכונית מתחרה יש לBRZ שהיא בעלת אותם מאפיינים, אותה תצורה ואותה נישה? אם אדם היום מעוניין במכונית הנעה אחורית מהנה לנהיגה בדרגת המקסימום עם מרכז כובד סופר נמוך, איזה אפשרויות אחרות יש לו היום בישראל?

אתה מצטט את המחירים המשוערים בארה"ב. אבל הם לא רלוונטיים לגבינו, כי התמחור משתנה ממדינה למדינה ומשוק לשוק בהתאם לכמויות, לעלויות השינוע, להסכמי הסחר השונים ומיסי המגן שכל מדינה מטילה. אימפרזה בגימור בסיסי עולה בארה"ב 17,500$ (לפני אביזרי רישוי). לפי חישובך, בתוספת מע"מ וממיסים מחירה בארץ צריך להיות סביב ה150,000 ש"ח. אבל המחיר של האימפרזה הבסיסית בארץ (2 ליטר כמובן. אין 1.5 ליטר בארה"ב) הוא 130,000 ש"ח. אגב, איזה מתחרות אחרות יש בקטגוריה עם הנעה אחורית ונתונים טכניים דומים לBRZ?

לעניות דעתי, הBRZ היא אירוע בקנה מידה היסטורי עבור סובארו. לסובארו היה ייצוג תמידי בנישת הקופה (ה1000, הלאונה, הXT והSVX לדוגמא) , אך היא נעדרה מהנישה הזו תקופה ארוכה. הBRZ מסמלת את חזרתה של סובארו לנישה הסקסית הזו, עם מכונית שבדיוק מדברת בשפה שסובארו פיתחה עם האימפרזה בדורה הראשון (והלך לאיבוד בהמשך ככל שהאימפרזה הלכה והתבגרה): מכונית שמכוונת הישר לנהג, בלי שטויות. מלבד החזרה המיוחלת לנישה, יש כאן הצהרה היסטורית מטעם סובארו: יצרן שעד אתמול היה ידוע בהנעה הכפולה הקבועה שלו, הופך עכשיו למותג בתחום ההנעה האחורית הנחשקת והגוועת. במובן הזה, זה מתאים לגישה האינדבידואליסטית של סובארו, שידעה תמיד לתכנן מכוניות שמתאימות לקהל מאוד ספציפי.

אתה צודק כאשר מדובר בלקוח פרטי. החוק היום מתיר לבעלי רכב לטפל בכל מוסך שיחפוץ ללא איבוד האחריות כל עוד הוא שומר על שגרת הטיפולים המומלצת. לא כך כשמדובר בחברות הליסינג, שחותמות על חוזים פרטיים משלהם מול היבואן. לעיתים במסגרת הסכם הקנייה הם מחויבות לטפל במוסכי היבואן ולעיתים לא. לפעמים רכישה מסוימת מחויבת לטפל ורכישה אחרת לא. כך רכב מסוים ששייך לשלמה סיקסט אינו מחויב בטיפולים במוסכי היבואן, בעוד רכב אחר של שלמה סיקסט כן מחויב. הכל בהתאם לחוזה שנתפר בין הצדדים.

מה המחיר שלו?

אני מצטרף לשאלה של זה שמעליי: איזה רכבים אחרים אתה חושב שעדיפים? ב"אוטו", דווקא מצאו לא מעט דברים טובים לכתוב על הפורסטר. ולא רק ב"אוטו". אז מה ההמלצה שלך? לאיזה "ג'יפונים אחרים" הכוונה?

מזה אומר מחיר שפוי מבחינתך?

אין לי נתונים מאוד מדויקים ובדוקים, אלא רק את ההגיון הבריא שלי. ההנחות לשוק הליסינג נעות בין 12%-35%. ההנחות חייבות להיות מפליגות הן בשל תלות היבואנים בחברות הליסינג שמהוות לעיתים 60% מסך המסירות, והן בשל הצורך של חברות הליסינג לקבל מחיר נמוך מספיק, כדי לא להפסיד בעת מכירת הרכב ליד הבאה (גם את ההנחות הגדולות שחברות הליסינג מציעות לרוכשי רכבים מיד שניה צריך לסבסד איכשהו). הרווח הגולמי הבסיסי של היבואן לכל רכב הוא מחצית מעלות הרכב (שהוא בערך מחצית עד שליש מעלותו ללקוח. השאר מיסים והוצאות תפעול) ולעיתים שליש ממנו, ואם ממנו מורידים את ההנחה לליסינג, כבר כמעט לא נשאר שום דבר. אז מהיכן הרווח? הרווח האמיתי מגיע מהטיפולים (אותם חברות הליסינג מחויבות לבצע אצל היבואן), החלפים, ובעיקר מהגדלה משמעותית של כמות המסירות והעלאת מכוניות על הכביש שבסוף חוזרת ליבואן במן עסקה סיבובית. היום אתה נוסע באוטו ליסינג ומרוצה ממנו, מחר תמליץ לדודתך לרכוש אותו באופן פרטי. מחרתיים תקנה לבן שלך את אותו הרכב יד 3. כך עולם העסקים מתגלגל. ומי מסבסד את הרווח האפסי (ולעיתים אף מכירה במחירי הפסד) של היבואנים? היחיד שמוכן ויכול לשלם מחיר מלא. הלקוח הפרטי. הסבסוד של הלקוח הפרטי לא מסתיים ברכישת הרכב. הוא גם ממשיך בטיפולים (שעליהם הוא משלם מחיר מלא, ושוב מסבסד את חברות הליסינג שמטפלות בהנחה משמעותית) ובחלפים. לפעמים זול לך יותר למכור 1000 חולצות במחיר עלות או אפילו הפסד, כי כך אתה חוסך בהוצאות על תפעול מלאי (שהן גבוהות מאוד) מאשר להתעקש להרויח שקל על כל חולצה.

מה שנשאר ללמוד שצריך גם לדעת להיות לקוח. ממתי הנחה זה "תרגיל"? כשאתה מקבל הנחה אתה אומר תודה ומרגיש טוב, או כועס כי עבדו עליך? בכל עסקת מכירה יש מישהו שחשב שזה מחיר טוב עבורו (הקונה) ויש מישהו שחשב שכך וכך הוא רוצה להרויח (המוכר). זה לא תרגיל. זו שיטת עבודה. אתה הולך לבאסטה A, רוצה לקנות 2 ק"ג עגבניות. לאחר דין ודברים אתה מחליט לקנות את העגבניות במחיר X. אם תמשיך ותגיע לבאסטה B ותגלה ששם מוכרים באותו מחיר כמו באסטה A, או אולי אפילו גבוה יותר, כנראה תהיה מרוצה ותרגיש שעשית עסקה טובה. ואם בבאסטה B תגלה שמוכרים את אותם עגבניות במחיר X-10% מה תגיד? שעבדו עליך? עשו לך תרגיל? גנבו אותך? הרי עדיין שילמת את אותם X שקלים. שום דבר לא השתנה. אם כך כנראה הבעיה לא בצד השני. טויטה ומאזדה ממעיטים בהנחות ללקוחות פרטיים לא בגללם יושרם המקצועי, כמו בגלל ההכרח לסבסד את הנחות הליסינג המפליגות דרך מחירים קבועים ללקוח הפרטי. מישהו הרי צריך לסבסד את אותו רכב ליסינג שנמכר בהנחה משוערת של 15%-17%, ומי זה יהיה אם לא הלקוח הפרטי.

הצריכה הממוצעת של הסובארו היא כ11 ק"מ לליטר. זאת של השירוקו עומדת על 14 ק"מ לליטר. שיפור מאוד משמעותי של 25%. עם זאת, אל תשכח להשוות פרמטרים נוספים כגון נוחות נסיעה (בעיקר במושבים האחוריים), תצורת מרכב, שדה ראיה, נפח הטענה, פערי מחירי חלפים וטיפולים, הבדלי אחריות ולבסוף: העלות הכספית הכוללת של ההחלפה. כמה דלק תוכל לקנות בפערי המחיר שתצטרך להשלים בין הישן לחדש? כנראה המון.

כנאמר, אף אחד לא עבד עליך. כשבציעת את הרכישה, ביצעת אותה כי היא התאימה לך גם מבחינת מחיר. העולם מתקדם ומתגלגל ודברים משתנים ומתקדמים.

אני מסכים שהBRZ לא מביאה עימה שום רוח עיצובית רעננה. מכונית נאה ותו לא. אין כאן אמירה חדשנית שכמוה לא נראתה. מצד שני, צריך לזכור שכשמדובר ביצרנים מאוד שמרנים כמו טויוטה וסובארו, מדובר במכונית די מהפכנית מבחינה עיצובית. אבל אני חושב שהאמירה החזקה של המכונית הזו היא לא המימד העיצובי שלה, כמו המימד ה"תרבותי" שלה, אם אפשר לכנות את זה. מכונית עם מנוע בוקסר, הנעה אחורית וחלוקת משקל כמעט מושלמת היא דבר נדיר בימינו, וכל זה נמכר במחיר הגיוני (גם אם זה 250K ש"ח. מכוניות אחרות בתצורות זהות ועם יכולות דומות עולות כמות ומעלה). העיצוב הפנימי הספרטני והאבזור הבסיסי רק מוסיפים לתחושה שחזרנו לימים שבהם היו מכוניות ספורט מעולות, שידעו להיות נגישות לכולם. ויש בזה אולי משום סגירת מעגל לסובארו, שהתחילה את דרכה בעולם הספורטיבי עם הGT, אותה אימפרזה ספרטנית שידעה לנצח במבחנים גם מכוניות מרובעות ממנה במחיר.

אני מסכים איתך לגבי זה שמיתוג לא נעשה רק ע"י מחיר, אלא ע"י מאפיינים נוספים. תלוי גם על איזה מיתוג אנחנו מדברים. לרוב כשמדברים על מיתוג, מדברים על מיתוג יוקרתי או עממי, וזה נעשה ברובו ע"י מחיר. הפאסאט למשל, ממותגת גבוה מרוב המשפחתיות הגדולות האחרות, למרות שבשאר המאפיינים (עיצוב, אבזור, נתונים טכניים וכו') אין לה יתרון מהותי. ישנם גם מיתוגים אחרים (מיתוג ספורטיבי, כמו שסובארו עשתה בשנים עברו, מיתוג צעיר כמו סיאט וכו') שאכן באים לידי ביטוי דרך מישורים נוספים כמו עיצוב, אבזור וכו'. בכל מקרה, היבואן לא תמיד רוצה למכור בכל מחיר. השרשור הזה מדבר על סובארו אז נתמקד במותג הזה: סובארו מוכרת היום STI במחיר של 300K+ ש"ח. היא מוכרת כמויות זעומות ממש לדעתי. אין לי מספרים מדויקים, אבל לדעתי יפנאוטו מוסרת מכוניות בודדות כאלה כל שנה. למה היבואן לא מוזיל את המכונית באופן ניכר? אולי כי הוא לא יכול. אולי כי הוא לא רוצה. אל תתעצב. לא אמרתי שכל ההוזלה נעשה בשל המיסוי הירוק. זה רק אלמנט חדש אחד שנכנס, יחד עם הוזלה מצד היבואנים וקבלת מחירים טובים יותר מהיצרנים. מחיר הרכב הוא תוצאה ישירה של יחסי היבואן-יצרן. ישנם יצרנים שעבורם השוק הישראלי הוא חשוב (כמו מאזדה, שטרחה להשיק בישראל את ה3 וה6 החדשות מוקדם יחסית למדינות אחרות) ויצרנים אחרים שעבורם השוק הישראלי הוא משני. זה משפיע על קדימות המלאים וכמובן על המחיר. אינני מכיר את כל מדיניות אישורי היבוא של משרד התחבורה לפרטיה, אבל אני משוכנע שהבירוקרטיה משחקת תפקיד מהותי בעניין. אני כמעט בטוח שמשרד התחבורה אוסר יבוא של מכונית ממדינה מסוימת אם ניתן להביאה בתקינה אירופית ממדינה אחרת. לישראל הסכמי סחר שונים עם מדינות שונות, ולכן מיסי מגן ממדינה אחת יהיו שונים ממיסי מגן ממדינה אחרת. בימים האלה, שבה מכונית "יפנית" כמו טויוטה מיוצרת בכלל בטורקיה, מכונית "איטלקית" כמו פיאט פנדה מגיעה מפולין ושברולט "אמריקאית" מגיעה מקוריאה, קשה לעקוב מתי המיסים בעדנו ומתי הם נגדנו.

אדם פרטי יכול לייבא מארה"ב, אבל התהליך לא פשוט ומהיר, ולראיה כמות כלי הרכב המיובאים קטנה יחסית ומתמקדת רק בתחום היוקרה שם הפרש המחירים הוא גדול. ליבואן מסודר אין זה פשוט כלל וכלל לייבא מארה"ב, גם משום שמשרד התחבורה מגביל אותו וגם משום שהיצרן מגביל אותו. היבואן לא פועל רק על דעת עצמו ועושה מה שבא לו. הוא מקבל תכתיבים מהיצרן. ההורדה במחיר מכוניות המיני נבע גם מכוח חוק המיסוי הירוק שנתן למכוניות האלה עדיפות, וגם מהעובדה שהצרכן הישראלי פתאום התחיל לקבל מכוניות ידניות, ויצא מהקונספציה של כמה שיותר מטר פח לשקל. כך הנישה הזו שפעם כמעט לא הייתה קיימת - גדלה. מיתוג זה רק עניין של סכום. אוטו יקר יותר הוא יוקרתי יותר - ללא תלות באיכותו. יש מכוניות שהם מקדמות תדמית בלבד - כי ממילא לא תמכור מהן הרבה. אין בי ספק שיפנאוטו (וגם סובארו יפן) לא רואות בקופה החדשה עוד מכונית לשוק הליסינג. זו מקדמת תדמית שלא אמורה להימכר בכמויות גדולות. ולראיה, מיני (של מיני, לא הקטגוריה) היא לא מכונית זולה. וכולנו יודעים שאם המיני הייתה נמכרת ב60K ש"ח, או 80K ש"ח, היא הייתה נמכרת הרבה יותר. בסוף עומד הלקוח. אם הלקוח מוכן לשלם, אז למה לדרוש ממנו פחות? כמות הBMW והטוארג על כבישי ישראל גדלה מדי שנה ביחס לא-ישר לכמות הגידול הכללית של השוק. אם יש מי שמוכן לשלם - שישלם.

לא יודע מאיפה אתה מביא את כל המספרים האלה, אבל גם אם משהו בהם נכון, עדיין אין מקום להשוות את השוק האמריקאי לשוק הישראלי. סובארו מוכרת בארה"ב בשנה סדר גודל של 215,000 כלי רכב (. אם יפנאוטו תמשיך בקצב מסירות של בערך 3000 מכוניות בשנה, הרי שיפנאוטו תמסור במשך 60 שנה את הכמות שסובארו מוסרת בשנה אחת בארה"ב. פערי הכמויות העצומים משפיעים ישירות על המחיר. חלק מדגמי סובארו מיוצרים בארה"ב עבור השוק המקומי כחלק מהמלחמה במיסי המגן של ארה"ב, וכך נחסכים כספי מיסים, יבוא, שינוע וטיפול שאותם הלקוח הישראלי צריך לשלם עבור הרכב שלו, שמגיע הרחק מיפן. לזה תוסיף את העובדה שמחיר הבסיס של הרכב שנמכר ליבואן כאן ושם אינו אותו מחיר. בטוח שאתה מבין, שיבואן שמוכר 215,00 כלי רכב לא מקבל את המכונית באותו המחיר כמו יבואן שמוכר 3000. תוסיף לזה את הבדלי המיתוג בין השוק הישראלי לאמריקאי, את ההבדלים בהוצאות אחזקת מלאי המכוניות והחלפים, והנה קיבלת פערי מחיר הגיוניים בין ישראל לארה"ב. אם זה מנחם אותך, החומוס פה עולה פחות.

הייתי בקפאון עמוק ב4 השנים האחרונות, והנה סיבה טובה להפשיר ולחזור. בהחלט מכונית מעניינת, על אף שהיא אינה 100% סובארו. עכשיו נותר לאנשי יפנאוטו לא לאכזב אותנו, ולהשיק אותה בהשקה מקומית מושקעת, איכותית וברמה המקובלת באירופה.

1. כל הרעיון של להחליף זוג צמיגים על אותו סרן הוא כדי שרמת האחיזה של הצמיגים בשני הצדדים תהיה אחידה (לא רואה קשר לניקוז מי גשם. גם צמיג חדש וגם צמיג בן חצי שנה מנקזים מים באותה המידה). מטבע הדברים צמיג ישן אוחז פחות טוב מצמיג חדש. לכן צדק המוסכניק בחלקו, כאשר אמר שניתן להחליף רק צמיג אחד אם השני חדש (נניח והיה לך תקר בצמיג ביום הראשון שהאוטו אצלך. אין צורך להחליף זוג). העניין הוא שאתה כבר עשית מרחק לא מבוטל עם הצמיגים, ולכן הגיוני ונכון יהיה להחליף זוג על סרן. 2. בגלל אותה סיבה בדיוק מחייבים בסובארו החלפת כל ארבעת הצמיגים (צמיגים אוחזים יותר מקדימה ואוחזים פחות מאחורה, ירמו לבלאי מואץ של הדיפרנציאל המרכזי). ושוב, אם הצמיגים חדשים אין צורך לעדות זאת. 3. למיטב הבנתי לא יגרם כל נזק אם תחליף רק זוג. הבלאי הוא לטווח ארוך מאוד-מאוד-מאוד. נוסעות היום בישראל סובארו לאונה ואימפרזות משנות ה90 שהם AWD, ונוסעות נהדר. תהיה סמוך ובטוח שרבות מהן נוסעות על צמיגים לא זהים. 4. כדאי ואפילו מומלץ להתייעץ עם המנהל הטכני של סובארו במוסך המרכזי בהרצליה. לא עם "מוסכניק של סובארו" שלא ברור מיהו ומהו, אלא עם האדם היחיד שהוא גם האחראי על מתן אחריות ויקבע האם האחריות תפוג או תפגע. אם אני זוכר נכון שמו אמיר מדרוני. שווה להתייעץ. 5. חובה חובה חובה לבדוק את תוקף הצמיג. תאריך ייצור הצמיג מוטבע (בהטבעה ולא בתבליט) בארבע ספרות, שניים לשבוע ושניים לשנה (נניח 3406: שבוע 34 של שנת 2006). לצמיג יש תוקף לחמש שנים - גם אם הוא חדש. לכן אם תרכוש צמיג ששנת ייצורו 2005, תוכל להשתמש בו לשלוש שנים נוספות לכל היותר.לפעמים מוכרים צמיגים זולים שתוקפם פג עוד מעט. אל תתפתה.\ אלדד.

אם הסיבה לעבור לשרכב פנאי בגלל שלילדים אין מקום מאחור (ציינת שהילדים כבר גדולים בשביל רכב משפחתי) שום רכב כבישטח לא יעזור לך. שלושת הטובים בקטגוריה: טויוטה ראב4, סובארו פורסטר והיונדאי טוסון צפופים מאחור מרוב המשפחתיות - אפילו של אותו יצרן עצמו! כך שאם הבעיה היא מרווח פנימי ומקום, חפש לך מיניוואן עם שבעה מקומות, שיעניק איכות חיים גבוהה לכולם. אם המטרה היא גם קצת שטח, הפורסטר יעניק לך את השילוב הכי נכון בין יכולות שטח+נוחות ויציבות בכביש+בטיחות. הראב4 הוא רכב מצוין כשלעצמו, אבל לא מתעלה על הפורסטר בשום נקודה (ונופל ממנו בחלל תא הנוסעים: לפורסטר יש ריפודים בהירים ואבזור עשיר יותר בגרסה המאובזרת (לא טורבו) לעומת הראב4). היתרון הגדול של הראב4 הוא שהוא מגיע עם 6 כריות אוויר, ועדיין מקבל ציון כמעט זהה לזה של הפורסטר במבחני ריסוק, כך שלמעשה אין יתרון כלל. לשניהם יהיה שוק יד שניה חזק וטוב, כך לפחות יש להם היום. שניהם נוחים מאוד בכביש, טובים בשטח, ובטוחים. הטוסון מצליח בישראל בשל מחירו הנמוך, וגם הוא רכב ראוי בהחלט. אומנם הוא פחות בטוח, פחות נוח, פחות יציב ויכולת השטח שלו נמוכה יותר (בגלל מע' הנעה כפולה פחות יעילה מהשניים האחרים), אך הוא היחיד שיציע לך מנוע דיזל כאופציה. לו גם יש מנוע חזק יותר. בסוף הכל שאלה של צרכים. ורק הזהר, לבל תרכוש רכב שטח (כי זה האופנה) בטענה שאלו צרכיך, ובסוף רק תסבול. אל תשכח שרכב שטח פחות יציב, פחות נוח, והרבה פחות מרווח מכל מיניוואן. רכישה חכמה ובהצלחה! אלדד 'לך-תרכב'