erezarmo

משהו שתמיד הפתיע אותי זו העובדה שלמרות שמנועי הבנזין ברכבים היברידים עובדים הרבה פחות קשה (כבויים אחוז ניכר מהזמן - בירידות, פקקים ורמזורים ויש מנוע חשמלי שעוזר להם כשצריך תפוקה גבוהה) מרווח הטיפולים שלהם גם הוא כל 15,000 ק"מ. ממש לא ברור לי למה.

טויוטה פריוס 2007. נקנתה חדשה לפני 11 שנים. עדיין משמשת את אשתי לנסיעות היומיומיות שלה. אמנם לא ברשותי היום, אבל בשנת 99 קניתי בקנדה פולקסוואגן ווסטפליה בת 25 (מודל 74), ובשבעה חודשים נסעתי איתה מעל 35,000 ק"מ, עד הונדורס. בסה"כ החזקתי אותה במשך שנה. הרכב הכי ישן ששימש אותי לנסיעות יומיות לעבודה היה פולקסוואגן טרנספורטר מולטיוואן מ-93 בארה"ב. שימש לנסיעה יומית לעבודה עד שחזרתי לארץ כשהיה בן 14.

מה הקשר? נניח שאני מתחיל את העקיפה ב-10 קמ"ש מעל ועולה תוך 3 שניות ל-20 קמ"ש מעל הרכב הנעקף - מה המשמעות הבטיחותית של זה? המונח "לצאת לעקיפה" ביחד עם הצורך בתואצה מהירה - הוא בד"כ בעקיפת התאבדות למול רכב שמגיע הכיוון הנגדי וצריך לסיים את העקיפה בזמן. אחרת גם ליונדאי I10 יש מספיק כח כדי לסיים עקיפב בבטחה. ושוב - מה הקשר בין תאוצה וכוח לבטיחות בעקיפה בכביש מהיר (כלומר כביש בו בהכרח יש שני נתיבים ויותר באותו כיוון נסיעה)? אם אתה מדבר על כביש חד נתיבי ככביש מהיר - אתה טועה במינוח. אולי אתה מתכוון לכביש בינעירוני חד נתיבי, כמוהו נשארו מעט בארץ. וכמו שכתבתי - בכבישים המעטים האלה, גם אם זה מתסכל - עדיף להיות מתוסכל, לנסוע ב-70, ולעקוף כשיש מספיק מקדמי בטחון - מלהשלים עקיפה בלחץ, בלי מקדמי ביטחון, להגיע ל-110 תוך שניה וחצי, אבל לסיים את העקיפה בבית קברות.

כנראה שאחד ההסדלים הוא שמעולם לא יצאתי ל"עקיפה זריזה". אם יש ספק - אין ספק. יוצא לעקיפה רק כשיש מספיק ראות ושטח פנוי, כך שגם אם דברים ישתבשו, תהיה אפשרות לתקן. לפעמים זה מתסכל, אבל להבנתי זה מתכון טוב יחותר לאריכות ימים ממגדש טורבו. למרות שככל שעוברות השנים, ואחוז הכבישים הדו נתיביים הולך ועולה, מספר ה"יציאות לעקיפה" שיוצא לי לעשות הופך להיות שולי ביותר. כמה כבר יוצא לך לנסוע בכבישים בהם יש צורך "לצאת לעקיפה"?

לא ראיתי כמעט התייחסויות לאמינות המגדשים עצמם, החשש הוא מאמינות המנוע שנוסף לו העומס הרב שמייצר המגדש.

לא יודע אם שמת לב, בשום מקום בטור לא הבעתי את דעתי האישית על מנועי טורבו. רק התייחסתי לקביעות כלליות שנראו לי לא נכונות לגביי מה זה טרנד, כמה זמן הטורבו המדובר נמצא בשוק, מה אורך החיים של מכונית בישראל ובארה"ב וכו'. באופן אישי יש לי נטייה לאמץ טכנולוגיות מוקדמות ולעיתים לקחת סיכון מחושב עבורן. במקרה של הפריוס, יש יותר מזה: - ההסתכלות האישית שלי היתה שמנוע הבנזין דוקא עובד פחות קשה, כך שהוא צפוי להיות יותר אמין. לא לגמריי קרה - התקלה הגדולה והיקרה היתה דוקא במנוע הבנזיו. כנראה לא מעט בגלל טעות שלי. - קיבלתי 5 שנות אחריות על המכלולים העיקריים ו-8 על המערכת ההיברידית, אם אפשרות להארכה (תודיע לי ביום הו ניתן יהיה לקנות מנוע טורבו עם dsg ועם 8 שנות אחריות על שניהם שניתן להאריך ל-11 שנים ב-900 שקל) - קיבלתי הנחה גדולה על הטכנולוגיה החדשה על ידי רשות המיסים, כך שהמחיר היחסי של הרכב ביחס לרכבים אחרים חו"ל היה זול מאוד. והאמת גם שההנחה היתה אמורה להיות מבוטלת, כך שציפיתי שמחיר פריוס חדשה היום יהיה יקר יותר - מה שיועיל לשמירת הערך של האוטו - החלק השני לא קרה . - הציפייה לחיסכון בדלק היתה משמעותית מאוד כך שהסיכון בעלות הכוללת היה נמוך יותר.חסכתי קרוב ל-50 אלך בדלק לעומת האלטרנטיבות באותה תקופה. - סמכתי על תדמית האמינות של טויוטה ועל השירות של יוניון. לא יכול לאמר את אותו הדבר לגביי חלק מיצרני הטורבו. - במקרה של הפריוס, הטכנולוגיה החדשה גרמהלרכב להיות נעים יותר עבורי. במקרה של הטורבו, אני לא נהנה לנהוג על טורבו. לא אוהב לחנות איתו (בעיקר בירידה חדה), לא אוהב את מכות הכח שהוא מייצר. נהגתי עם q3 באלפים ובנהיגה משפחתית נינוחה בעליות, עד נקודה מסויימת של לחיצה על הגז הוא עצל באופן לא נסבל, ואז ברגע שעוברים נקודה מסויימת - מקבלים הרבה יותר כח ממה שצריך. אני מאוד אוהב את הלינאריות של הגיר הרציף בשילוב המומנט של המנוע החשמלי (יודע שאני חריג בעניין כאן בפורום).

ואולי שווה להוסיף שהיו ברשותי גם מכוניות זקנות נוספות: - פולקסווגן טרנספורטר חמישה צילנדרים בנזין, מודל 93 שמכרתי כשהיה בן 14, עם הרבה ק"מ (לא זוכר כמה). ללא תקלות מהותיות ב-3 שנים שהחזקתי אותו (כמה תקלות קטנות כמו מחוג דלק שלא עובד, מערכת קירור מנוע שמתקשה להתמודד גם עם מזגן פועל בעליות ארוכות). נסעתי איתו גם לטיולי נסיעה ארוכים בארה"ב ללא חשש. - פולקסווגן ווסטפליה (מבוסס טרנספורטר) מודל 74, שהיה ברשותי בשנת 2000 - כיף לא נורמלי, אבל צריך מוסכניק צמוד. נסעתי איתו עשרות אלפי קילומטרים בחצי שנה, אבל הוא לא מתאים לשימוש בו אתה צריך לסמוך על הרכב. - פיג'ו 104 שנת 81 שהיה ברשותי בשנת 99 - הרגיש כמו ענתיקה ובאיזהשהוא שלב נדפק אחד הצילינדרים במנוע ולא היה שווה לתקן (הפריוס היום ממש לא מרגישה לי כמו רכב ישן, ולדעתי לא תרגיש עתיקה כמו הפיג'ו גם בעוד 8 שנים). בקיצור, יש רכבים שבנויים לתקופות ארוכות ויש כאלה שלא. חובת ההוכחה של אמינות ארוכת טווח על מנועי הטורבו קטני הנפח. עוד אין להם מספיק פז"ם כדי להגיד שהם באמת שורדים את מבחן הזמן.

טרנד ממש לא חייב להיות על משהו שלא היה קיים. הקינואה היתה קיימת מאות שנים, הפכה לטרנד לכמה שנים וירדה מגדולתה. גם הקייל היה קיים לפני ואחרי שהיה לטרנד. טרנד חולף כשמו כן הוא - משהו שהופך לפופלרי לזמן מסויים של כמה חודשים / שנים. התנאי המרכזי לזה שמשהו הוא טרנד - הוא דוקא צבירת פופלריות בזמן קצר יחסית - וזה בדיוק מה שקרה למנוע הטורבו במנועי הבנזין. לגביי האם הוא חולף או לא - אין לי מושג, נדע עוד כעשור. אבל בטוח לא העובדה שהיו מנועי טורבו בכמה מכוניות "פריקיות" לפני עשרות שנים יעידו לגביי הטרנד הנוכחי. לגביי הגיל הממוצע של רכב - כבר עניתי, אבל אוסיף עוד כמה נקודות. השוק בישראל הוא שוק רכב צומח, בו כמות הרכבים הכוללת עולה במהירות שכן אנחנו בעיצומה של מיני מהפיכה תחבורתית. רכבים כן נעשו פה יותר נחוצים ויותר נגישים בשנים האחרונות. בארה"ב בה כבר עשרות שנים יש יותר ררכבים מאנשים (שלא לדבר על נהגים) - כמות הרכבים בעלייה איטית בהרבה, ובנוסף יש הרבה מאוד מכוניות "ספייר" לאנשים. כך שהגיל הממוצע לא אומר כלום על תקופת הזמן בה מכונית מצופה להוות תחבורה יומיומית אמינה. תבדוק איזה אחוז מהמכוניות שנמכרו לפני עשר שנים ולא נהרסו בתאונה עדיין משמשות ככלי תחבורה יומיומי בארה"ב לעומת ישראל - זו הסטטיסטיקה המעניינת. כבר אמרו לפני - יש שקרים, יש שקרים גסים ויש סטטיסטיקה. פעמים רבות סטטיסטיקה לא נכונה מעוורת את העיניים מלראות את המציאות האמיתית ולא מתוך כוונה לשקר.

אני למשל מחזיק טויוטה פריוס יד ראשונה בת 11, עם 185 אלף ק"מ, בעוד חודש ומלבד טיפול שנתי ללא הפתעות, לא היתה תקלה ב-3 שנים האחרונות. בכל חייה היו שתי תקלות, שתיהן גדולות, אחת טופלה באחריות ואחת היתה יקרה. בשנה הקרובה כנראה אחליף אותה בחדשה ואת מקום הרכב השני בבית תתפוס האוריס בת ה-5 עם 140 אלף ק"מ שעד כה לא היתה לה אף תקלה. אני לא רואה סיבה לא להחזיק אותה לפחות עד שתהיה בת 10. שתי המכוניות נקנו כחדשות ולא ב-10 אלפים שקל. את שתיהן אני מצפה למכור ובטוח שמי שיקנה אחריי יוכל להינות מהן עוד מספר שנים. סיטרואן C5 מכרתי ב-10 אלפים שקל, כשהיתה בת 11, עם 140 אלף ק"מ, אחרי 25 תקלות, 5 השבתות והמון תסכול. אתפלא אם היא שירתה בנאמנות את הקונה במשך יותר משנתיים. לכן היום, האמינות הצפוייה מהווה מרכיב חשוב עבורי. ולגביי ההשוואה בין מנועי דיזל לבנזין, תבדוק את משקל המנוע, טמפרטורת העבודה והלחץ שהם עובדים בהם ותראה אם לדעתך מדובר שמהו שהוא בר השוואה באיזה שהוא מובן

לא יודע אם גרת בארה"ב וכמה אתה מכיר אותה באמת. בארה"ב יש הרבה יותר מכוניות מנהגים ועלות הרישוי השנתי היא כמה עשרות דולרים לרכב ישן ואין טסט שצריך לעבור. תעשה ממוצע משוקלל של גיל המכונית לפי ק"מ נסועה ותראה שצי המכוניות שם צעיר בהרבה מאשר בישראל. בנוסף, יש שם גם מרחבים אדירים ומחוץ לערים הגדולות, אנשים פשוט ממשיכים להחזיק מכוניות ליד הבית הרבה אחרי שהם קנו חדשות להחליף אותן, מה שקורה אחרי פחות מ-10 שנים. לבת דודה שלי ובעלה יש 8 מכוניות ו-5 אופנועים למשל.

אגב עובדות - מנועי טורבו בנזין נמצאים בשימוש מיינסטרים במנועים קטני נפח במכוניות פרטיות בקושי עשר שנים. אבל בוא לא ניתן לעובדות להפריע לנו. כדאי גם לזכור שבמרבית העולם המערבי, מכונית משפחתית היא מוצר צריכה שעולה כמה משכורות חודשיות ממוצעות ולכן חלק ניכר מהמכוניות היום שפונות לשוק המערבי מכוונות להחזיק כ-7 שנים באופן סביר. בישראל, בשל המיסוי הכבד והמשכורות הנמוכות יחסית, המצב שונה מהותית, והציפייה ממכונית היא שתחזיק 15 שנה באופן סביר.

וולוו היא גם אחת החברות היחידות שיש לה מערכת שמזהה סכנת התנגשות חזיתית ומבצעת תיקון הגה בהתאם.

ובצ'מפיון עסקים כרגיל - בקרת שיוט אדפטיבית של רצון טוב...

נראה שאכן ההונדה סיויק שייכת לרשימה הזו. הרשימה כוללת (מסודרת לפי מחיר): - סיאט איביזה - סיאט ארונה - הונדה סיויק - סובארו XV - קיה אופטימה - יונדאי סונטה - אאודי Q2 - קיה סורנטו אגב, המערכת בסופרב עונה להגדרה - אבל קיימת רק מגרסת האקסקלוסיב - כלומר רק מ-215 אלף שקל.

האם בדור הנוכחי של הרכבים, כשיש מערכות בטיחות אקטיביות, ייבוא אישי עדיין אופציה אמיתית? סימני הכביש שונים ממדינה למדינה. האם בקרת הסטייה מנתיב תעבוד כמו שצריך ברכב ש"מכיר" פסים צהובים בארה"ב? האם וולוו שיודעת לזהות סכנה להתנגשות חזיתית ותיובא לארץ מארה"ב, עדיין תדע להבדיל בין נתיב נסיעה באותו כיוון לכזה של תנועה נגדית? סובארו למשל עבדו במשך מספר שנים על התאמת המערכת לארץ. האם התוצאה של העבודה הזו מוטמעת גם בכל רכביהם בחו"ל? האם לחברות שעובדות עם טכנולוגיה של מובילאיי (כחלק מהמערכת המקורית) יש יתרון בנושא הזה (למיטב ידיעתי קיה ויונדאי לא נאלצו לבצע התאמות)?

אין ספק שהדבר מוריד מהרצון "להתחתן" עם היבואן הזה. חשבתי שבאאודי השירות שלהם, לפחות במכירה, סביר. לא פרימיום - אבל גם לא גרוע כמו שמסתבר שהוא. וזה לא רק ירושלים, באתר לא ציינתי מאיפה אני - כך שזה גם המשרד הראשי.

אז הרשימה כוללת נכון לעכשיו 6 מכוניות: - סובארו XV - אאודי Q2 - סיאט איביזה - סיאט ארונה - קיה אופטימה - יונדאי סונטה יש עוד מכונית להוסיף לרשימה? מישהו יודע לגביי הקודיאק, הסופרב, האוקטביה, הגולף או האאוטלנדר?

מערכת הבלימה האוטונומית עובדת מ-5 קמ"ש. אתה בטוח שגם בקרת השיוט האדפטיבית. בכל מקרה גם 5 קמ"ש לא עובד בפקקים ולכן לא בכל טווח המהירויות.

ב-3008 זה מתחיל ב-30 קמ"ש. לא ללק מהרשימה המצומצמת הזו.

מה שמפריע כאן זה בעיקר חוסר המקצועיות. להבטיח ללקוח שיצרו איתו קשר ולא יוצרים. לתת לו למלא פרטים באתר ולא לעשות עם זה שום דבר. מוזר שכל כך הרבה אנשים כאן חושבים שזו התנהלות סבירה. אגב, באתר של מאיר נדרשתי למלא טלפון כדי להוריד קטלוג - ויצרו איתי קשר.

עכברוני, עם מי דיברת שם לתיאום נסיעת מבחן?

מה לגביי אאוטלנדר, אופטימה החדשה, סונטה החדשה, איוניק, קודיאק, גולף החדשה

הכוונה למערכת שעובדת בפקקים ועד למהירויות שיוט (נניח שעד 130 קמ"ש מספק) אני יודע בודאות על סובארו XV ועל אאודי Q2. יש עוד?

האם המערכת בנירו שונה מזו שבאיוניק? כי רוב האזכורים של העצירה המלאה שראיתי היו על האיוניק. למשל כאן: "בקרת השיוט האדפטיבית ללא ספק ממכרת ולאו דווקא בנסיעות על הכביש המהיר אלא להיפך, בזמן עומסי תנועה כבדים שם המכונית תדע לשמור על המהירות בהתאם לתנועה עד לעצירה מלאה. מי שחי בפקקים יידע להעריך את התכונה הפנטסטית הזו, לא עוד גז/ברקס לסירוגין לאורך קילומטרים רבים ומייאשים." ועדיין אשמח לתגובות מבעלי נירו לגביי החיים עם התכונה הזו.

גם אצלי בטויוטה אוריס הפער במד המהירות הוא של 10%. השוויתי מרחק באודומטר למרחק הנמדד ב-gps, ויצא תואם במדיוק - כך שלפי הבדיקה שלי רק מד המהירות מזייף. האודומטאר מודד נכון.