thebaron

סובארו לאונה (משום מה בישראל כולם מכנים אותה DL - לא לשכוח שהיו גם גרסאות GL!! - לי הייתה כזו, למשל) עונה היטב על המשוואה. ואולי גם סובארו ג'סטי 1200 ידנית, ודייהטסו שרייד. אבל, שים לב, זה עניין של מזל, יש סיכוי גדול שתאלץ להשקיע ברכב יותר מכפול - הרי רק רדיאטור, טיפול גדול, גז למזגן, מצבר וצמיגים, וכבר הגעת לסכום הרכישה - שלא לדבר על טיימינג, במידה ויש צורך לבצע.

לא יאומן מה שהולך כאן בפורום. איפה הימים של השפיות, של הנהיגה ההגיונית, ההתנהגות ההולמת, של הבגרות על הכביש. אגב, לא ציינת באיזה כביש זה קרה בדיוק, אז איך נדע אם עברת את המהירות המותרת? דבר נוסף, אני בעד החמרה ואכיפה מוגברת בכל מקרה דומה כלומר, סוג של תחרות, ולא משנה מה הסיבה ("רציתי ללמד אותם לקח"...).

עדכון: כבר שלושה ימים שזה לא דולק. אבל, אי אפשר לדעת מה צופן העתיד... אגב, האם זה קשור לכך שהרבה פעמים במהלך נסיעה, אשתי מתרוממת מהכסא נוסע לדקה על מנת להעביר משהו לילדים מאחור? כלומר, החיישנים מתבלבלים, פעם משקל נוסע, ופעם ללא משקל, וזאת אגב נסיעה?

מישהו??

יש שתי נורות אזהרה של כריות אוויר. אחת ממוקמת בצד ימין למטה - אדומה, ונורה נוספת כתומה בצד שמאל למעלה בלוח השעונים. השמאלית נשארת דלוקה קבוע. הימנית למטה ( האדומה ) מהבהבת בצורה זאת: אחת למספר דקות הנורה מהבהבת במשך שבע פעמים רצוף, יש השהייה של דקה, ואז ישנם ארבעה הבהובים איטיים יותר, וחוזר חלילה.

לדעתי, בניגוד לאירופאיות, אין אפשרות כזאת במכוניות יפניות משנתונים אלה. יש צורך לבצע נטרול במקום שמתמחה בכך, תמורת כמה מאות שקלים. יש מקום שפירסם פעם כאן בפורום, נקרא נ.אייל ושות'. ממוקם בראשל"צ. הנה קישור לאתר שלו

שלא לדבר על עלויות רישוי וביטוח, שלדעתי גבוהות משמעותית ברכב מסחרי לעומת רכב פרטי קטן.

שלום לכולם. ברשותי לנטיס 1999 מנוע 1600. בימים האחרונים, שתי נורות כריות האוויר דולקות. האחת קבוע, השנייה מהבהבת. מניסיון חברי הפורום, האם המדובר בבעיית כיול, או בתקלת מערכת? אולי בכלל לבדוק פיוזים רלוונטיים? כמה יעלה לסדר את זה במוסך מורשה? האם ניתן במוסך רגיל? אני יודע שהכי טריויאלי זה לסור למוסך מורשה, להתחבר למחשב ולבדוק תקלות פוטנציאליות. ובכל זאת, מנסה לברר ולדלות פרטים נוספים עוד לפני שאני עושה זאת, אם בכלל.

מניסיון, ממליץ בחום על שתי מכוניות מתוצרת דייהטסו: סיריון 1300, או YRV 1300– שתיהן ניתן למצוא רק אוטומטיות. שתיהן אמינות, זריזות, חסכוניות וחמודות. וגם פשוטות וזולות לאחזקה. הסיריון תהייה נפוצה יותר, ואולי מעט יקרה יותר ביחס ל-YRV -השנייה מרווחת יותר, מעוצבת כמעין מיניוואן קומפקטי.

ביואיק משנת 1996 בטיחותית? עכשיו הצחקת אותי. נכון, זו מאסה גדולה של פח, וכידוע לכולם, טנק תמיד יהיה בטוח באופן פאסיבי. אבל, עם התכנון הבסיסי שלה וגם עם הבלמים שלה, התנהגות הכביש שלה, וגם כמות כריות האוויר השואפת לאחד עד אפס, היא לא לגמרי בטיחותית. יש בהחלט סיכוי טוב, שמרבית מכוניות הסוופר-מיני משנתוני האלפיים יהיו בטוחות יותר.

אני קיבלתי כבר למחרת רכב חלופי.

לא הבנתי את כוונתך בניסוח זה.

אתה מתכוון 1300 - בארץ לא שווק הדגם החדש במנוע הבסיסי.

בן 18 עם ביואיק? מוזרות מאד הן מחשבותיו של אביך. וגם איזה חינוך הוא מקנה לך: מכונית גדולה, בזבזנית, יקרה לאחזקה, מזהמת... זה אוטו למבוגרים, והוא גם לא אמין במיוחד, בטח לא בשנתונים הללו. אני הייתי מעדיף לקנות לבן שלי מכונית קטנה ופשוטה, קלה וזולה לאחזקה - גם אם אני משלם את ההוצאות - זה גם בתור אקט חינוכי של הסתפקות במועט, ומיצוי המקסימום (ואני בכלל לא קיבלתי רכב כשהייתי נער....)

באמת מקום מדהים ומעניין. ביקרתי שם ב-2003. באותה תקופה כתבתי גם כתבה חווייתית. למי שמתעניין ויש לו סבלנות, הנה קישור לכתבה שלי: VW1.pdf VW2.pdf VW3.pdf VW4.pdf

אמנם הנבואה ניתנה לטיפשים, אך גם אם מותג דייהטסו ינטוש את ארצנו, אני מעריך שתחושת שביעות רצון טובה עם זכרונות נעימים מהכמעט שלושים שנה שמכוניות דייהטסו משווקות כאן, יגמרנו לכך שהסיריון עדיין תהייה מבוקשת. ומניסיון, הסיריון מכונית באמת טובה, אמינה ומבוקשת, וגם נתפסת כחסכונית, במידה כזו שעדיין תהייה מבוקשת בשנים הקרובות. אגב, כל השוואה היסטורית למותגים שנעלמו בארץ כמו דייהו, רובר, לאדה ואחרים, פשוט לא רלוונטית בעליל: במקרים אלה, המדובר במכוניות גרועות ולא אמינות, שכל אחד ישמח לשכוח.

לנו הייתה גראן מוב 1997 אוטומטית במשך שנה וחצי עד שנגנבה. (מסקנה: גונבים כל דבר שאפשר, גם אם לא קוראים לו אוקטביה, לנטיס, או לאונה...) מכונית טובה ומרווחת, ואמינה בהחלט, במידה ומתוחזקת. אבל, הנתונים במקרה שלך לא נשמעים כל כך טוב. לגבי המנוע, עדיף מנוע עם קילומטראז' אף גבוה יותר, נניח 230 או 250 אלף, אבל מקורי, כלומר, שלא נפתח לצורך אוברול, חצי-אוברול, או מה שזה לא יהיה. האמת, לדעתי כבר עדיף מכונית שהחליפו לה מנוע. לגבי כרית אוויר - לא קונה את העניין הזה, שכתוצאה מבור התפוצצה כרית. נשמע כמו קשקוש. על כל פנים, זה לא משנה הסיבה - להחזיר כרית אוויר לא בטוח שאפשרי ואם כן, לגרום לכך שהמערכת תתפקד מחדש, עלול לעלות כסף רב. ומה בינתיים? תסע רק עם כרית אחת? בקיצור, אני הייתי מחפש אקזמפלר אחר.

מהסיבה הפשוטה שבאופן מסורתי, נמכרו/נמכרות בארץ מעט מאד מכוניות פרטיות (הכוונה, שאינן מסחריות) ממוצא יפני או קוריאני, שמצוידות במנועי דיזל. מנוע כזה מעולם לא היה אהוב או נפוץ באסיה, בשונה ממה שקורה באירופה - מרבית המכוניות ביבשת הקלאסית, מצוידות בדיזל, ולא משנה אם הן קטנות, משפחתיות, או יוקרתיות. וכמובן מסחריות.

הי אמיר מוריד בפניך את הכובע! היה מעניין להיפגש. סוף סוף, בימים הקרובים, תופיע הכתבה במגזין "הגה". בהצלחה בהמשך חנן

אני רוצה לשבור מיתוס ישראלי וותיק: 200 אלף ק"מ, זה לא אומר שהמכונית גמורה!! נכון, זה אומר שנסעו בה קצת מעל הממוצע השנתי ( 20 אלף ק"מ בשנה, במקום 17 אלף) אבל אל תיסחפו - מפה ועד מכונית גמורה? ברשותי לנטיס 1999 עם 237 אלף ק"מ, שיכולה בהחלט להתמודד מול כל מכונית עם קילומטרז' נמוך בהרבה. בטיפול נאות, אין שום סיבה שמכונית יפנית (וגם אחרת, לצורך העניין...), לא תסחוב כפול מכך. מה שכן, באופן פסיכולוגי, 200 אלף הוא חסם פסיכולוגי שתוקע הרבה צרכנים, אז תחשבו איזה אטרקטיביות תהייה למכונית עם 300 או 400 אלף ק"מ...

ממליץ על דייהטסו YRV. נוחה, זריזה ומרווחת. וגולת הכותרת לצעירים חסרי ממון: חסכונית ומאד אמינה.

"אפשרי להביא?" אני מניח שאתה מתכוון אם ניתן לקנות כזו מכונית. הכל אפשרי כמובן. ופה ושם יש גם מציאות, אבל לא נראה לי שבסכום כל כך פעוט. בכל מקרה, בדוק מה מצב המנוע ומתי טופלה. אבל ההגיון הבריא אומר, שעל מכונית שעולה 2500 שקל, תוציא בתקופה הקרובה יותר מסכום רכישתה (נזילות, רדיאטור, בלמים, תיקון מזגן, אולי צמיגים וכו'), ועדיין לא דיברנו על ביטוח והוצאות אחזקה שונות.

בורה ואוקטביה, וגם כמה מכוניות מבית אאודי וסיאט, כולן יושבות על פלפורמה של גולף, וברשותן המון מכלולים מכניים זהים.

ברשותי לנטיס 1.6 ליטר, שנת 1999. צריכת דלק שלה בנסיעה משולבת ( 60% בין-עירוני): 11.5 ק"מ לליטר. כלומר, די סביר ביחס למכונית משפחתית אוטומטית משנתונים אלה. המדובר במכונית אמינה, עמידה ומומלצת. אכן, ישנם ככל הנראה חלקים מכניים שנוטים להתבלות יחסית מהר: רדיאטור ותושבות מנוע למשל. אבל, לא משהו קיצוני, המדובר במכונית מאד אמינהי.

אצלנו, משמשת דייהטסו סיריון מנוע 1000 סמ"ק ידנית, כרכב שני במשפחה. בסך הכל מכונית חמודה, אמינה מאד, חסכונית ביותר: 15.5 ק"מ לליטר, בנסיעה משולבת ( 60% נסיעות בין-עירוניות). יתרונות: תיקונים ואחזקה זולה, מרווח פנים ותא מטען נהדרים ביחס לגודלה (אפילו עגלת תאומים ענקית של בייבי ג'וגר נכנסת שם!), זריזות בנסיעות עירוניות, מזגן חזק. נותנת תמורה טובה מאד לכסף (ל-9500 שקל ששילמתי עליה לפני כמעט שנה). חסרונות: למרות שתי כריות אוויר, לא נראה לי שהיא בטוחה, ואין ABS, בנוסף, לא מאד נוחה - בייחוד בנסיעות ארוכות, בידוד רעשי כביש/רוח לא מצטיין, אבזור קישוט חיצוני נוטה להתבלות ולהתעוות/ליפול עם השנים.