thebaron

אכן, מבחר מרשים ומעורר קנאה! אבל, שים לב שמרבית המכוניות שציינת אם לא כולן, אינן נמכרות באירופה, ולכן לא מצוידות בתקינה אירופית שמחויבת כאן ולכן, אין כמעט סיכוי שנראה אותן מגיעות לארץ! זאת ועוד - מכיוון שההגה בסינגפור נמצא בצד ימין, כמו ביפן, מאד נוח לייבא מכוניות יפניות "אותנטיות" ישירות מיפן, היכן שההיצע המקומי עצום ומרובה בנישות ובתת-דגמים, ולאו דוקא מכוניות שמיועדות לשיווק אירופאי/ אמריקני וכו'. בנוסף, ה-FRV (או כפי שהיא נקראת באסיה EDIX) למשל, כבר לא מיוצרת משנת 2009, כך שלא ניתן לרכוש אותה כחדשה, גם לא בסינגפור.

אתה מתכוון שמצאת סרט שעשוי לעניין אותנו, לא עלול לעניין אותנו!...וכן, הוא בהחלט מעניין ורלוונטי.

לא ביצעת את הכלל הראשון שיש לעשות כשבאים לרכוש רכב. לעולם לא מגיעים למצב של לגעת, למשש, לנהוג ובוודאי לקחת לבדיקה את הרכב, בטרם רואים את רישיון הרכב וגם תעודת זהות של בעליו. רק אם התעודות כשרות, ממשיכים לשלב הבא. בדרך כלל, סוחרי הרכב מנסים לפתות במכונית וסגולותיה המלוקקים ומשאירים את שלב הניירת לסוף, לשלב אחרי שהתלהבת מהמכונית. מניסיון, פתאום נולדות ידיים, פתאום הוא לא בעל הרכב, וכו' וכו'...

זו הבעייה כשקונים מכונית נדירה, שחלקיה לא הגיעו לפירוקיות...ולמרבה הצער, בשנתונים שלה אין בארץ שום דגם נוסף, פופולארי כמו סוויפט למשל, שמצויד במנוע זהה. מבלי להיות בעל ניסיון, לא הייתי ממליץ לך ליבא מנוע שלם מהודו. האם ניסיתם לברר במוסך המרכזי של סוזוקי או במוסכי הרשת האם ניתן לתקן את המנוע או מה עלות מנוע אחר? מן הסתם, מנוע חדש - גם אם יש בנמצא - יעלה יותר משווי המכונית. אבל, האם ניתן לבצע אוברול? כדאי לבדוק לפני שמנסים לייבא משהו מחו"ל, ובוודאי מארצות עולם שלישי.

יש מושגים שהשתרשו במהלך העשרות שנים האחרונות, וכיום תשמע בעיקר בני חמישים פלוס משתמשים בהם. למשל: פול אוטומט: בניגוד למשל, לחצי-אוטומטי, טכנולוגיה לא נפוצה שהייתה למשל, בחיפושית, ברנו טווינגו, ובעוד כמה מכוניות. פרייבט: בעבר הרחוק, כינו כך כל דבר שאינו רכב חברה, מונית, או משאית, למשל... אחד כוח, חצי כוח: אופיייני בעיקר לענייני הספק של אופנועים וקטנועים: בעבר הרחוק, לא דיברו במונחים של כ"ס כמו כיום.

כמו כל דגמי דייהטסו - במידה ומטופלת, מכונית טובה ואמינה - אני מדבר לאחר ניסיון של חמש מכוניות במשפחה ממגוון דגמים ושנתונים. אבל, לצרכים שלך, נראה לי שעדיף ללכת על שרייד רגילה, עם מנוע 1.3 ליטר - תהייה חסכונית בהרבה. לא ציינת מה התקציב, כי במידה ויש לך מספיק כסף, גם דייהטסו YRV היא אופציה נהדרת - מכונית קצת נדירה אבל המבינים והמכירים מהללים. והיא גם מודרנית וחסכונית ואפילו זריזה מהשרייד סדאן.

למגיב שמעלי: לפלואנס דיזל שישה הילוכים. אבל, צריך להמתין שלמכונית הזו יגיע מנוע הדיזל החדש. ה-Energy dCi 130 בנפח 1.6 ליטר וארבעה צילינדרים, והוא מפיק 130 כ"ס שזה נאה מאד (יותר מ-110 כ"ס במנוע ה-1.5 ליטר dCi), עם מומנט 32.6 קג"מ – בערך כפול מזה של משפחתית בנזין בנפח זהה! ולפי רנו, צריכת דלק בהחלט נאה: 22.7 ק"מ/ליטר בנסיעה משולבת, שהמנוע מסוגל לספק. ברנו סיפרו שהמנוע פותח בין היתר הודות לניסיון הטכני שנצבר בתכנון ויישום מכוניות פורמולה, ושכ-75% ממכלוליו השונים הם חדשים לגמרי, וגם שהוא עבר מבדקים והתעללות קשה בתנאי קיצון על פני 700 אלף ק"מ, וכ-15 אלף שעות, לפני שהיה מוכן לייצור. ייצור מנוע Energy dCi 130 החל לפני מספר חודשים בצרפת ותחילה יוטמע בדגמי הסניק של רנו, ומאוחר יותר גם לדגמי המגאן, ויניע גם דגמי ניסאן אחדים.

http://motocar.ifeel.co.il/article/14110.aspx

לארץ המוצא המקורית (ההיסטורית) כבר מזמן אין משמעות רלוונטית. מרבית המכוניות האמריקניות - כולל אלו שבאות אלינו - מיוצרות למשל בקנדה או מכסיקו. מכוניות יפניות שונות מיוצרות במקומות שונים: סוזוקי ספלאש מיוצרת בהונגריה, מאזדה2 בתאילנד, ניסאן מיקרה בהודו, דגמים מסוימים של קורולה וסיויק בתורכיה, וכו'. יונדאי i10 ו-i20 מגיעות מהודו, i30 מצ'כיה, וכו'. ואצל האירופאיות זה בכלל מקובל - ספרד, תורכיה, פורטוגל, פולין, סלובקיה, דרום-אפריקה וכו' - כל מקום שזול לייצר בו.

למה להסתמך על הידע שלנו? מדוע לא להרים טלפון לשני גורמים: מוסך מורשה, ומוסך מומלץ אחר שאינו מורשה, ולהחליט אצל מי מטפלים.הם ידעו בדיוק לומר מה צריך לעשות - לפחות המורשה ידע לומר.

אם אתה מחפש חומר בעברית הרלוונטי למכונית, הרי שמן הסתם כמעט ולא תמצא - הדגם הזה הרי לא מיובא באופן רשמי. לגבי פרטים הקשורים לייבוא - יש המון חומר באתר זה. וגם בעמודים רבים בפורום זה.

אתה פשוט לא צודק, כל מקרה לגופו. כנס ליד2, תראה רובר 600 נמכרות באותן המחירים של הונדה אקורד ה(כמעט)תאומה, מאותן השנים. דייהו? גם תלוי. בוא תבדוק איזה שוק נהדר יש לדייהו מאטיז, מכונית מיני שחווה כעת פריחה מחודשת... לגבי מכוניות שאמינותן - או תדמית אמינותן מפוקפקת, מילא. אבל לגבי דייהטסו, בכלל לא נכון. מי שמחפש משומשת אמינה, עמידה וסחירה, עם שלל חלפים, תמיד יקנה דייהטסו.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554130,00.html?dcRef=ynet לפי עיקרי השיטה הנבדקת: בכל פעם שנמכור/נקנה מכונית, נאלץ למסור מידע על המחיר בו היא נמכרה, בסניף הדואר, במעמד העברת הבעלות. המדינה תאסוף נתונים של כמה מכוניות מכל דגם נמכרו (וכך תראה לצרכנים את מידת הפופולאריות של דגם כזה או אחר), ותפרסם מחירון המורכב ממוצע מחירים. יהיו כאלה שיגידו שזה טוב, אך לטעמי, השוק צריך לקבוע את המחיר, ולא הממשלה.

אני מצטט: בראיון רטרוספקטיבי למעריב סיפר הבעלים ברקוביץ': "יום אחד ב-69' הגיע אלי ברנובסקי לחיפה, נסער כולו. "שמע ברקוביץ' הוא אמר. 'אתה יודע, אני מוכר כמה חתיכות וספות בשנה של חברת פוג'י היפני, העסקים לא רעים, אבל תראה מה היפנים האלה עושים לי עכשיו. רואה את המכתב הזה? הם מודיעים לי שבקרוב הם עוברים לייצור מכוניות, מפסיקים עם הווספות, מצטערים מאוד, אבל אם אני רוצה למכור את המכוניות שלהם, אז בבקשה. שמעת ברקוביץ?', הוא אומר לי. 'במקום הווספות הם הולכים לעשות סובארו. שמעת פעם על דבר כזה, סובארו? טויוטה אני מבין, אבל סובארו?'."בקיצור, ברנובסקי הציע לי להיכנס איתו בשותפות ליבוא הסובארו האלה. הסתכלתי בברנובסקי הזה. נו, הוא לא עשה את כל הדרך מתל-אביב לחיפה כדי לדבר עם גדול יבואני הרכב..." - הרי בכלל לא היית יבואן."זה מה שאני מנסה להסביר לך. הייתי בסך הכל סוחר פשוט של מכוניות משומשות. אבל ברנובסקי כבר היה אצל כל היבואנים האמיתיים בתל-אביב והסביבה ומכולם יצא בידיים ריקות". - וככה סתם אמרת כן? רגע, רגע. ברנובסקי הגיע אלי לפגישה בחיפה עם סובארו אחד, 900 סמ"ק, היחיד שהיה אז בארץ. אמרתי לו 'אתה יכול לחכות כאן רגע?' לקחתי את הסובארו שלו לסיבוב, עליתי איתו לכרמל, ירדתי להדר, עוד עלייה עוד ירידה והחלטתי שאני הולך על זה". - מאיפה האינטואיציה? "מהאינטואיציה. בשנה ההיא הבאנו 53 חתיכות, כולן הלכו. בשנה השנייה 180, בשלישית 1500. על ההתחלה ראיתי מה יש לי בידיים". באותה שנה הוקמה שותפות בחלקים שווים בין התל אביבי ברנובסקי והחיפנים ברקוביץ' ומוסקוביץ', תחת השם "יפנאוטו". כעבור 21 שנה התפרקה השותפות בסגנון שאינו אופייני במיוחד לבני 70 פלוס. ביוני 90' התפוצץ מטען חבלה מתחת למכוניתו של ברנובסקי. כעבור שלושה שבועות הניס ברקוביץ' אלמוני שתקף אותו במוט ברזל. חקירת המשטרה הובילה במפתיע לשותף השלישי מוסקוביץ'. ובקיצור, איו כאן שום עייזר וייצמן...

ממש לא אכפת לי...אכן, רביט שייך לפוג'י. וכשהפסיקו ליצרו והחלו לייצר מכוניות סובארו, הצמד חמד ניסה את מזלו וראה זה פלא - הצליח להם! בדקתי והצלבתי מקורות. שום אזכור או מידע לגבי כך שהם קנו את חלקו של עזר וייצמן. אני מצטער, אך אני עדיין משוכנע שפרט זה פשוט אינו נכון.

שלום לפנסיונר! עשיתי קצת מחקר, וכתבת פרטים לא נכונים. סובארו מעולם לא הייתה של עזר וייצמן, אלא הוקמה ע"י הצמד ברנובסקי וברקוביץ', כשבתחילה בכלל יובאו קטנועי רביט ורק אחר כך מכוניות סובארו. בשנות השישים, וייצמן היה עדיין בצבא, ואחר כך בפוליטיקה. אם כבר וייצמן, עזר וייצמן דווקא נכנס בשנת 1981 כשותף לעסקים של רמי אונגר (טלקאר) על מנת להתחרות בסובארו - ע"י יבוא מכוניות דייהטסו.

ברשותי רכב זהה, אצלי היה גמגום וחוסר יכולת מדי פעם להאיץ. יש הכרח לחבר הרכב למחשב ולבצע סריקת תקלות מדויקת. קפצתי למוסך מורשה של מאזדה. חיברו את הרכב למחשב, והמחשב הראה בעיה בחיישן MAF - שהוא חיישן זרימת האוויר למנוע (Mass AirFlow). בתחילה דובר על החלפת החיישן - שהוא רכיב יקר מאד שעלותו כ-1000 שקל. אבל, במוסך ניקו את בית החיישן, והבעייה נפתרה לחלוטין ללא צורך בהחלפת הרכיב כולו. התקלה סודרה, והרכב מגיב ונוסע טוב! עלות הבדיקה הממוחשבת וניקוי החיישן - 290 שקל.

הם כבר אימצו את זה! עם המותג GENESIS.

תודה למגיב! עוד מישהו?

שלום לכולם. בשבוע הבא יזדמן לי לנהוג על מכונית ספורטיבית בצרפת. מבקש המלצות לנהיגת כבישים מפותלים ומאתגרים, עם נופים יפים, בצרפת. המיקום: משהו עד שעתיים נסיעה מפאריז.

יצא לי לנהוג בה במשך שלושה ימים. אכן כמו שציינת: צפופה למשפחה, ולא נוחה לשניים מאחור. לגבי ביצועים: בהחלט ניתן להפיק ממנה המון, וההנעה האחורית מאד כיפית. ובמילים אחרות: נראית אפרורית, אבל כשהג'ננה עולה, הכיף מתחיל!

דייהטסו סיריון דור ראשון. 1000 ידנית (לא אוטומטית), או 1300 (יש רק אוטומטית). לא לפחד מדגם 1000 גיר ידני - בניגוד לכמה "מומחים" מהפורום, ברשותנו מכונית כזו, ובמידה ושמורה ומטופלת( עם רדיאטור מתפקד, עם מי קירור צבעוניים, ונקייה מנזילות), מראה אמינות מופלגת. לא תהייה לה בעייה להסיע אותך בכל יום 30 ק"מ לכל כיוון. אצלנו, היא מכונית שנייה במשפחה, 70% נסיעות בין-עירוניות, וצריכת הדלק שלה 1:15.5 - זה נהדר, וזה מה שרצית. ואגב, גם זולה לאחזקה ולתיקון - דברים לא פחות חשובים לסטודנט ממוצע.

בנוסף לחומרים שהזכירו, נסה למרוח בצמר גפן אצטון - מניסיוני, עיקשות וסבלנות+אצטון+סכין יפנית = הצלחה.

שלום לך, וברוך הבא לעולם הרכב. ראשית, לטעמי, עניין הטסט הוא לא כל כך מרשים: כל סוחר רכב או קומבינטור בארצנו המושחתת, יכול לעבור טסט ללא בעייה, גם אם הרכב ממש לא תקין מבחינה בטיחותית או אחרת... "מטפל אצל חבר מוסכניק" - נו, באמת... אין לסמוך ולהאמין לאיש. רק לראות דו"ח טיפולים/תיקונים ממוסך, או קבלות על טיפולים. יותר חשוב מה מצב הרכב. ואת זה, אל תסמוך בבדיקת כסת"ח שגרתית ואף צפויה של מכון רישוי - עדיף ללכת למוסך שאתה סמוך עליו, אולי של הורייך, לא חייב להיות מוסך דייהטסו. מה שחשוב: מצב מנוע, גיר, ומערכות עיקריות. לגבי תאונות - נדיר למצוא רכב משנתון כזה, שהינו נקי מתאונות. גם מי שאומר לך דבר כזה, אינו מדייק, או אינו יודע מה היה בעבר, לפני שהוא רכש את המכונית (הרבה רוכשים רכב ללא בדיקה, כשהמדובר בשנתון ישן או במחיר נמוך).

מציע אלטרנטיבה שבטוח לא חשבת עליה - ומרבית הישראלים גם כן לא חשבו... ניסאן נוט: מרווחת, פונצקיונאלית, בטוחה, מאובזרת, זריזה, אמינה, וחסכונית בדלק.