thebaron

בדומה למגיב למעלה, גם אני הסרתי מערכת דבילית זו איך שקניתי המכונית. Sent from my m2 note using Tapatalk

זאת יותר ישנה מ-1985 Sent from my m2 note using Tapatalk

ועוד משהו מהעת האחרונה - שוב, העתקה של רנו. הפעם טוויזי! תודו שהם מקוריים בבחירות שלהם את מה להעתיק...

Sent from my m2 note using Tapatalk

איזה קשקושים. מה יעזור לו לחיות בחור רציני כמו דרום דקוטה וויומינג או מיזורי באלף דולר לחודש, אם אין שם אפשרויות תעסוקה/לימודים וכו', מעבר לכך שהרמה האנושית נמוכה וכמובן - אם הוא מחפש יהודים (ובעיקר יהודיות) יהיה לו קשה למצוא. האפשרויות האמיתיות להתפתח הן למרבה הצער באזורים עירוניים (יחסית יקרים למחיה) של ערים מרכזיות גדולות כגון ניו יורק, בוסטון, שיקאגו, מיאמי, סן פרנציסקו וכו' וכו' . Sent from my m2 note using Tapatalk

תמיד מדהים לראות אין סין ממהרת לישר קו עם העולם. כלומר, להעתיק יצירות נבחרות. והפעם: טוב, אין צורך לומר איזו מכונית הועתקה, נכון?

אני מבין את המצב שאליו נקלע. במצבו אין לו הרבה מה להפסיד ובאמת לפעמים "משנה מקום משנה מזל" - והמזל שלו בכלל שיש מדינה שפותחת שעריה רק לפי הדת...בכל מקרה תבהיר לו מהם הצדדים הלא טובים כאן, שלא יהיו לו תיסכולים ואכזבה. Sent from my m2 note using Tapatalk

תודה אך ההסבר מעט חסר. האם יש בפנים גלגל תנופה כלשהו?

בכלים דוגמת חרמש מוטורי/מכסת דשא או גנרטור יש מנגנון התנעה הנקרא Recoil כלומר - משיכת חוט עד להתנעה. מישהו יכול לומר לי מה הפירוש של recoil בעברית, וכיצד תעכלס' העסק עובד?

ברשותי ג'אז היברידית שנת 2011 (למעשה, סוף 2011, וזו בדיוק אותה המכונית כמו 2013) כמעט שמונה חודשים. עד כה אמינות נהדרת. במערכת ההיברידית נאלצתי להחליף מאוורר תקול, אך זה יחסית זניח. צריכת דלק משולבת אצלי: 16.5 ק"מ לליטר, ואני ממש לא חס על רגל ימין. בנסיעה רגועה משלי, על מצב חיסכון (אני נוהג הרבה על מצב "ספורט"), תוכל להגיע לנתונים טובים יותר. טיפלתי במורשה אך אין לך חובה לעשות כך. טיפול קצר יקר, שים לב שיש שמונה פלגים ולא ארבעה, ואצלי הגיע הזמן לשים את הפלגים היקרים (שמוחלפים כל 100 אלף).

הכל טוב ויפה. אבל כשהמכונית מכוערת להפליא (כמו מרבית המכוניות של ב.מ.וו לדעתי) אז הכל הופך ללא אטרקטיבי/רלוונטי.

חבר שלי עובד באסטון מרטין. לא ידוע לו על שום טסלה שהם הביאו לתקינה. ובכלל - מה קשור אסטון מרטין לטסלה?

יש לי מתקן טיגון צ'יפסים ביתי (צ'יפסר) חשמלי, לטיגון עמוק. האם ניתן לטגן בו שניצלים אמיתיים - לא קפואים - או שפירורי הלחם יתפוררו ויפלו מתחת לרשת הטיגון?

היו לי ב-24 השנים האחרונות לא מעט כלי רכב בחיי, לעיתים שתי מכוניות במקביל, כולל אופנועים וקטנועים. כך שהרשימה (החלקית) תהייה ארוכה. אז קחו אוויר, אנחנו יוצאים לדרך: 1. דייהטסו סיריון 1.3 שנת 2006 - אין בה שום דבר מרגש, אך היא אחת ההחלטות הצרכניות הטובות שעשיתי בחיי וגם המכונית הראשונה שקניתי חדשה מהניילונים. התאימה לנו מאד כזוג צעיר וגם כזוג עם תינוקת. מכונית זריזה, מאד אמינה וחסכונית, וגם מרווחת יחסית. היא נמכרה בתוך שעות מרגש שפירסמתי. נסענו בה שלוש שנים עם 45 אלף ק"מ. 2. קוואסאקי ZZR600 - אופנוע ספורט-טורינג מהיר מאד וגם נוח. יופי של קנייה שהכניסה אותי למועדון האופנועים המהירים, ובאותה הזדמנות, אופנוע מאד אמין ומרשים. שילוב נהדר של אופנוע רב-שימושי שאיפשר לתת בגז מדי פעם, ומצד שני לעשות יופי של טיולים ברחבי הארץ. החזקתי אותו שנתיים ורק למכור היה קצת קשה, בסופו של דבר נמכר לסוכנות תיווך אופנועים בתל אביב. 3. סוזוקי ליאנה האצ'באק 2005 GLX - המכונית הכי אמינה שהייתה לי. רק טיפולים ובלאי טבעי, מעולם לא נתקעה. הייתה אצלי כשלוש שנים. אלולא הפכה לטוטאל לוס, כי משאית גרר נכנסה באשתי מאחור, היינו ממשיכים להחזיק אותה. נכון, לא מאד חזקה, אך בסך הכל מצוינת למשפחה. 4. מאזדה לנטיס 1999 מנוע 1.6 (צורה חדשה) GLX - מכונית נהדרת ואמינה, מאד אהבתי אותה. מעולם לא נתקעה, החזקתי אותה למעלה משנתיים ונהגתי בה 56 אלף ק"מ. נמכרה בקלי קלות עם למעלה מ-250 אלף ק"מ על האודומטר. 5. סובארו לאונה קופה GL שנת 1987 - מכונית שמאד אהבתי. אמנם לא חזקה (למרות שהתמודדה על העליות של חיפה בכבוד) ובהחלט לא ספורטיבית, אך הייתה אמינה מאד וזולה יחסית לאחזקה. והיא הייתה יותר נדירה ביחס להררי הליאונות סדאן שרצו באותם ימים בכבישים. וסוף סוף היה לה מזגן!!! אחרי שהתעניתי עם הפיאט ריתמו ללא מזגן, זו הייתה קנייה טובה וכמובן פינוק של ממש. 6. הונדה ג'אז היברידית שנת 2011 - מכונית מעולה, שנכנסת בשקט לראש הרשימה כמכונית טובה. המכונית משמשת בעיקר את אשתי. כרגע אצלנו רק כשבעה חודשים אך היא מתגלה כאמינה, חסכונית למדי (אצלי 16.5 ק"מ לליטר), מרווחת וכו'. חסרונות: פחות מדי אבזור, טיפולים מעט יקרים וגם גיר רציף שעדיין לא לגמרי התרגלתי אליו. 7. מאזדה 5 שנת 2008 - לאחר הרענון של 2008 גרסת אבזור לקצ'ורי הבכירה- אצלנו בערך שנה, הרכב שמשמש אותי בעיקר. מכונית טובה ואמינה שאני מאד אוהב. עבורנו היא גם מאד מרווחת (שלושה ילדים, כך שלא תמיד אני זקוק לכל המושבים). חסרון יחיד הוא צריכת דלק ממוצעת של בערך 9.5-10 ק"מ לליטר. מצד שני, אני עם רגל מאד חזקה על הגז, וגם מתגורר ביישוב כפרי שמחייב נסיעה הררית תובענית. 8. ימאהה XJ600 דיוורז'ן שנת 1994 - אופנוע ספורט-טורינג מעט חלש אך מאד נוח ואמין. חרשתי איתו את אירופה (יצאתי מישראל באנייה ליוון וכו'). יופי של כלי שבישראל לא ממש הצליח, אך באירופה היה מאד נפוץ. אחת הקניות הכי מהירות/ספונטאניות שלי - החלפתי סובארו קופה באופנוע הזה כי אני רציתי למכור מכונית ולחזור לאופנועים כבדים, ומצאתי מישהו שחיפש את ההיפך. 9. פיאט אונו מנוע 1,000 - "ירושה" שהגיעה מהצד של אישתי, לאחר שהתחתנו. דווקא מכונית חמודה, זריזה וזולה לאחזקה, אך העפתי מהר, שכן למכונית לא היה מזגן, מה שהצמיד לה תג מחיר נמוך לאור חוסר האטרקטיביות שלה בשוק המשומשות בשל כך. 10. דייהטסו אפלאוז שנת 1990 - משפחתית לא רעה לאותם ימים, אך דרשה הוצאות רבות - בין היתר הלך גיר, מה שדרש מימון של אלפי שקלים. 11. דייהטסו גראן מוב 1997 - הרכב נגנב לאחר פחות משנתיים. רכב מכוער ולא מהיר, אם כי פוקציונאלי למשפחה. בימי חייו אצלי, התגלה כרכב אמין אך לא ממ שזול לאחזקה, ובנוסף עבר תאונה קשה שהוציאה מכיסי לא מעט כסף - דמי השתתפות עצמית. 12. רנו 5 שנת 1977 - המכונית הראשונה שקניתי בחיים - עלתה לי לא מעט ביחס למחיר בו נרכשה (5400 שקל). עשיתי לה צביעה מאד חובבנית (מישהו שצבע אותה באדום עם מברשת, כולל הפגושים!!) ובנוסף, לא הייתה הכי אמינה, למרות שמעולם לא נתקעתי. אך השיא היה תאונה שביצעתי במהלך משלוח של אוכל סיני, והיא מעט נמעכה מקדימה. אני נכנסתי בהגה - כמובן שכריות אוויר לא היו באותם ימים, ומזלי שמישהו למעלה שם דאג לי... 13. פיאט ריתמו "נובה" מנוע 1100 שנת 1984 - מכונית קצת חלשה, וקצת מתפרקת: כל שבוע נקרע כבל מצמד, ובנוסף הייתי צריך להשקיע בראש מנוע, מה שעלה חצי ממחיר המכונית. עוד שטיקים: הגה "ספורט" קטן לא מקורי שעשה רעשי חריקות מצמררים בכל פעם שהסתובב. 14. קטנוע סוזוקי "פרונטיר" 100 סמ"ק שנת 1994 - הקטנוע הראשון שרכשתי כחדש מהניילונים. בהתחלה היווה עבורי קטנוע לא רע, אך חוסר טיפול נכון טחן את הווריאטור, ולמרות שהיה באחריות, עופר-אבניר הסכימה לממן רק חלק מהעלות. סיים את חייו כשנמכר לחבר, לאחר שהקטנוע עבר תאונה שהפכה אותו לכלי מכוער ושבור. 15. דייהטסו סיריון מנוע 1,000, שנת 1999 - נרכשה כרכב שני למשפחה. חיפשתי משהו זול וחסכוני. התבדיתי: חוץ מחיסכון בדלק, לא קיבלתי תמורה למחיר: הרכב התחמם (מסתבר שזו תופעה מוכרת בדגם הזה), ונאלצתי להשקיע בראש מנוע. במכונית הושקע גם רדיאטור וטיפול טיימינג ובסופו של דבר, הושקע הרבה מעל המחיר שבו היא נרכשה מלכתחילה. בנוסף, היה מאד קשה להיפטר מהמכונית. נרכשה ב-9000 שקל ונמכרה כעבור שנתיים תמורת 4000 שקל לסוחר רכב ערבי. ביזיון של ממש, אבל לפעמים יש נפילות בחיים... 16. בנלי 654 - אופנוע 600 סמ"ק איטלקי שאמנם היה די מרשים בחיצוניות שלו (למי שאוהב אופנועים שכאלה), אך הוא היה פשוט מזעזע מבחינת אמינות ותחזוקה. לנצח הוא ייזכר אצלי כאופנוע הכבד הראשון שהיה לי אי פעם. היתרון היחסי שלו: בגלל שהוא היה כל כך לא אמין, למדתי מה זה אופנוע, כיצד בודקים, כיצד מנקים קרבורטורים, וכו'. כמה משטיקים שלו: בכל שבוע, הפלטינות שלו יצאו מכיוון (בניגוד ליפנים, שהיה להם הצתה אלקטרונית) ואז הוא פשוט היה עובד על שניים או שלושה מהצילינדרים שלו. עוד בעיות: נזילות שמן מתמידות שהרסו לי נעליים רבות, מיכל דלק חלוד עם נזילת דלק שבלתי ניתן היה לתקן, סטרטר שהיה מתקלקל ושובק חיים בכל פעם, והכי נורא הייתה שרשרת תזמון שנקרעה, למזלי לא ברכיבה מהירה, אחרת יכולתי אפילו להיהרג. התיקון הזה עלה לי באלפי שקלים, שכן היה צריך לתקן ראש מנוע ושסתומים. זה שבר אותי סופית והחלטתי שאני עובר אך ורק לאופנועים יפניים!

א. אחת ולתמיד: זה סאנגיונג, סאנגיונג לא סאנייאנג. ב. איזה ירידה לשטח? עם הנעה רגילה ומרווח גחון דומה מרד לזה של משפחתית? וברמה האישית, בדקתי את הטיבולי ואהבתי. ממליץ בהחלט. עם האלנטרה החדשה אין לי ניסיון (רק ישבתי בה), אך היא צפויה להיות...צפויה! כלומר,כמו אלף ואחת משפחתיות שבוודאי כבר יצא לך לנסוע עליהן.

Meizu M2 Note

נמאס לי שכל שלושה שבועות הסמארטפון נופל ומגן הזכוכית שעולה 50 שקל נסדק. הציעו לי באחת החנויות לרכוש נוזל שמורחים על מסכים (לא רק סמארטפונים, גם טבלטים, מסכי מצלמות, מסכי מחשב וכו'). לטענת המוכר הנוזל, פטנט גרמני ולא רואים כלום לאחר כמה שעות שהוא מתייבש. מישהו שמע על זה? זה לטענתו חזק יותר ומשתלם יותר ממגני זכוכית "מסורתיים".

צדקת לגמרי - הנבואה שלך נכונה אחד לאחד!!

אנחנו מבקרים את אימי בקריות ביום רביעי. רציתי לקחת את כולם לארוחת צהריים במסעדה באזור קרית חיים/קריית ים. נהייה בערך שישה/שבעה אנשים, מתוכם שלושה ילדים. אני לא גר באזור בכלל, לכן רציתי לקבל מכם המלצה על מקום נחמד וטעים, לא יקר מדי, רצוי בשרי אך לא חובה. צריכה להיות אווירה נחמדה ושקטה - מעדיף שלא יהיו שם הרבה ילדים/פעוטות ורעש. האוכל צריך להיות לא חריף - כולם חוץ ממני לא בעניין של חריף יש המלצה רלוונטית למישהו?

כל החישובים שלכם לא רלוונטיים עבור מרבית עם-ישראל. יש עניין פסיכולוגי-תודעתי והוא חזק בהרבה מהקטע הרציונלי. כפי שכתבתי, אנשים רבים פשוט "חייבים" לשדרג בכל שנתיים-שלוש. לא כי זה הכרחי, וגם לא כי יש להם יכולת כלכלית. אלא, כי השכן שידרג, וכי הם רוצים להראות שיש להם - גם אם אין להם. מי שעקב אחרי תכנית הטלוויזיה "משפחה חורגת" עם אלון גל, ראה היטב איך אנשים עם מינוס מאה אלף שקל והכנסות נמוכות חייבים להחנות בחנייה שלהם רכב שטח יקר ונוצץ. וגם כשהם מבינים את המצב (כשאלון גל שם להם "מראה" על מנת שיבינו את רוע מצבם), קשה להם להיפרד מרמת החיים הגבוהה.

מה כל כך מוזר? ולמה אנשים משדרגים סמארטפון יקר בכל שנתיים? עם ישראל חי לפי השכן ולא לפי הארנק - את זה כבר הבנו וגם דיסקסנו על כך לא מעט.

מניסיון שלי - הדבקה היא חסרת תועלת. בעבר הדבקתי כיתוב ניקל מאד דומה, אחרי כמה חודשים של גשמים ובעיקר שמש קופחת, הכל נפל.

זו לא שאלה תמוהה בכלל. כולנו מבקשים חיסכון באחזקה - הן בצד הכספי והן באחריות ובכאב הראש הכרוך בכך. ובכלל, תסלחו לי על הדעות הקדומות והעממיות, אך מי בכלל רוצה להתעסק עם עוד מערכת מורכבת ובלתי מוכרת ובנוסף, רחמנא ליצלן - של מכונית צרפתית? כך שהעניין החדש יחסית של התוסף אוראה הוא בהחלט רלוונטי. ואגב, כמה עולה להוסיף את התוסף במרכז שירות/לבד?

איך אתה יודע שהיא יותר חסכונית? שום כתבת מבחן חוץ מזו של גיל מלמד לא עלתה לאוויר. מעטים מאד האנשים שנהגו עליה. בואו נמתין ונראה. אם יהיו כמה מבחנים וכמה אנשים שנהגו, נוכל לשקלל ולהבין באמת מה צריכת הדלק של הטיפו.

שוב, פות"ש מתייעץ על שתי סופר-מיני יפניות ומנסים לשדך לו/לה משפחתיות צרפתיות. למה? למה לתת עצות אחיתופל שלא רלוונטיות? ואגב, נכון שהללו יצרכו דלק באותה מידה ואולי אף מעט פחות, אבל מרבית הסיכויים שהאחזקה תהייה יקרה יותר, השקט הנפשי למשתמש יהיה מעורער יותר ועדיין לא דיברנו על שמירת ערך/סחירות בעייתית.