יבגניפ

כמו שכתבתי, אני חושב שזה מעגלי. המדינה או העיריות פה חייבות לפנות המון מקום לנתצים כדי שזה לא יקח שעה ועשר דקות. אבל גם זה קשה, כי יש גם המונים שזה לא ישרת אותם ויש גם המונים שזה כן אבל יש להם אנטי לאוטובוסים מלכתחילה ולא משנה מה. (אני מבי גםן שלך דו"ג פותר את הבעיה, בשבילי זו פחות אופציה) אשמח לשמוע על מקום שאתה מכיר בעולם המערבי שפתרוח את בעיית הפקקים ומתכננים את העתיד של התחבורה על טהרת הרכב הפרטי. זה מה שאני משתדל לעשות. מעבר לזה שיש מלא weirdos באוטובוסים וזה כור ההיתוך האמיתי של מדינת ישראל, זה כל כך הרבה יורת נח ונגוע מהסטרס האינסופי שבנהיגה בפקקים ועוד בעיר

למה שזה יקרה, אם מספר החולים קשה לא עולה בקצב של ברזיל או אפילו מה שהיה עם הוריאנטים הראשונים? גם סגרים מתגלים כמדיניות כשלת, שתמשיך להתנקם בכולנו כלכלית בשנים הקרובות.

זה לא רק כבישים או נהגים או משטרה. התכנון הפריפריאלי די מנוגד לתכנון מוטה תחבורה ציבורית, וזה לא רק אצלנו. דוגמא מעניינת. כמה זמן לוקח לך להגיע באוטובוס אם ניסית? מקרים כמו שלך - אנשים שגרים במרחק מינימלי יחסית לעבודה, יש תחבורה ציבורית ומתעקשים להשתמש ברכב - זה מקרים מובהקם שמראים למה המדינה חייב להתחיל לפעול בצורה אגרסיבית כדי שזה יהיה לא משתלם לך לנהוג.

אתה בדרך כלל תעשה יותר מהכל, בטח אם הגעת בהתחלה והסטארטאפ קטן יחסית (סטארטאפ יכול להיות גם עם rnd של 200 אנשים, ומאות עובדים בכלליות), מה שאומר שתלמד יותר, תהייה אחראי יותר ויהיה לך כנראה ערוץ מאוד ישיר לכל הדרג הניהולי. החסרונות בסטארטאפים מאוד קטנים בעיקר הם משני כיוונים: הראשון הוא שכנראה תרוויח פחות ממה שתרוויח בחברות אחרי כמה סבבי גיוס ומוצר יותר מבוסס. השני הוא שאם אתה בתחילת הדרך לא בטוח שיהיה לך ממי ללמוד.

ראיתי את התגובה שלך אחרי שעניתי. התשובה היא "כן", כלומר אני אישית בוחר לנהל את החיים שלי בצורה כזו שהתלות שלי ברכב תשאף ל-0. אבל זה שינוי פרדיגמה גם בכל מה שכתבתי למעלה. אגרת גודש, מחיר גבוה יותר על חניה, צמצום תקנים של חניות בבניינים חדשים - יש הרבה אופציות. הפער היחידי בהקשר הזה הוא שאם מסתכלים על עיר כמו לונדון, אז הכסף מהאגרה הולך ישר לtfl. בארץ אתה לא יכול לדעת מראש מה יצא מזה

אני אחזור על המנטרה הקבועה שלי משרשורים דומים: הבעיה מתחילה הרבה לפני. בתכנון. כל מי שבוחר לגור בשכונת קופי פייסט ב99.99% מהישובים בארץ גוזר על עצמו מראש חיים מבוססים רכב פרטי, כמו בפרבר אמריקאי, בו המרחק המקסימלי שהולכים ברגל הוא מהסלון לחצר. ביום ראשון במקרה עברתי בבאר יעקב וכמה ישובים סמוכים (אין לי מושג איך קוראים להם). מקווה לא לפגוע במישהו שאולי גר שם, אבל מייצג את המצב בצורה נהדרת: בניינים בני 8-9 קומות, לכל דירה יש חניה או שתיים, ועדיין אין אפילו רבע מקום לחנות ברחוב. כי אפילו כדי להגיע לסופר צריך רכב. לא באמת צריך תחבורה ציבורית בשבת כדי לצמצם את התלות ברכב הפרטי. השאלה לא צריכה להיות רק האם יש איקס רכבים, אלא כמה משתמשים בהם ביום יום ולמה. אני מזיז את שלי פעם בשבוע, למשל. תחבורה ציבורית מתפקדת אל מול תלות ברכב פרטי גם בערים זו קצת שאלה של ביצה ותרנגולת. האוטובוסים בגוש דן אומנם די מלאים, אבל רוב האנשים שאני מכיר בגילי רואים באוטובוסים פתרון לעניים. לא ישתמשו בזה לא משנה מה. כמובן גם כל הקצאה של נתצ בערים מעוררת זעם אצל התושבים (לחלקם באמת אין ברירה, חלקם בוחרים לנהוג 2.5-3 קמ בעיר - אלוהים יודע למה). מצד שני, רמת השירות של רוב חברות האוטובוסים היא נמוכה, התחנות מזעזעות וכו' וכו'. בוודאי, הקורונה גם תרמה לחזרה לרכב פרטי. ועכשיו זה אומנם פרטני רק לתל אביב והסביבה, אבל כל החפירות כאן באופן די אירוני מעודדות אנשים לחזור לרכב פרטי, לדעתי, כי אם כבר לשבת שעה באוטובוס או ברכב, אז רבים יעדיפו את הרכב. כמובן, גם קצב גידול האוכלוסיה בארץ לא עוזר. אומנם דווקא אצל החרדים אין תלות ברכב פרטי, אבל בסופו של דבר בקצב הנוכחי המדינה לא תהייה מסוגלת לספק שום פתרון של תחבורה ציבורית באזורים האורבניים, לפחות לא ב-scale שמתוכנן כרגע (לא לוקח את זה לכיוון של פוליטיקה, בשביל זה יש שרשור נפרד).

עכשיו מדברים בחדשות 12 על יעילות החיסון. יואב אבן טוען שבדיון סביב יעילות החיסון במשרד הבריאות כל המשתתפים טענו שהמסקנות על הירידה היו לא מבוססות. אוהבים להפיץ פניקה.

אם תראו את בני הגדול קין בן אדם תגידו לו שישים מסיכה? ספריאל יש פחואיזם סביב מסכות בכל מקום בעולם, ופקחי תחבורה ציבורית יש כמעט על כל אוטובוס של דן בתל אביב. עזוב אותך

מהסיבובים שלי בעיר ונסיעה באוטובוסים אני שם לב לשני דברים בעיקר: בסופרים הרוב בלי מסכות, באוטובוסים הרוב דווקא כן. מי שלא זה או חבר'ה יחסית מאוד צעירים, או, משום מה, דווקא פנסיונרים

בכיף. הטענה במאמר היא שניתוח נתוני התחלואה, שעליהם התבססה הקביעה שיש ירידה ביעילוות החיסון, "ספג ביקורת מצד המומחים וגם חברי עצמו (שעסק בניתוח) מתייחסים אליו בפקפוק". לדברי פרופ' בליצר שמצוטט שם, קשה להעריך את זה מכיוון שהבדיקות סלקטיביות מלכתחילה (ואנחנו לא באמת יודעים בכמה אנשים פגע הוירוס). אחד המומחים שמצוטט שם אנונימית אומר שזה שונה מאוד מהנתונים שיש מבריטניה, ובמצבים כאלו האמת כנראה באמצע. אחר אומר ש"ישנם אתגרים מתודולגיים עצומים בהערכה נכונה של יעילות החיסון ממידע שמגיע מהתפרצות מקומית, כשהבדיקות מבוצעות באופן מאוד לא אחיד והנתונים מושפעים מהרבה נתונים אישיים. הדבר מקשה על פרשנות התוצאות והשוואה של ההדבקה המאובחנת במחוסנים ולא מחוסנים מחייב זהירות גדולה". לפי הבריטים היעילות שנצפתה היא 88% מול הוריאנט הזה, ובארץ הנחת העבודה של משרד הבריאות היתה שהיעילות תהיה 80%. אבל בסופו של דבר, בגלל מספר המחוסנים הרב יחסית בישראל, אין דרך אמיתית לדעת בכמה אנשים המחלה פגעה ולא היו להם שום סיפמטומים. אין גם המלצה או סיבה לחיסון שלישי כרגע. נראה לי זהו. אני מניח שאנחנו אף פעם לא באמת נוכל לדעת בוודאות. לא יודע אם גם זה מאוד משנה. מה שיהיה משנה זה הנתונים האבסולוטים של נדבקים בכל יום וחולים קשה (בעיקר כנראה) מתוכם.

כן, וחוץ מזה הטענה שיעילות החיסון בירידה היא ספקולציה חצי מבוססת שוב ושוב אנחנו חוזרים בשרשור זה לאותו המקום בדיוק. היכולת שלנו פה לנסות להגיע למסקנות כאילו מדעיות מאוד מוגבלת. וכנראה גם של מי שיוצא בהכרזות שונות לתקשורת. האמת כנראה איפשהו באמצע בין מה שמנחשים פה, למה שניחשו בבריטניה. המאמר (בתשלום, מצטער) מסביר בערך למה (שכחתי מזה אבל בסטקוטלנד מי שחוסן זה בעיקר עם פיזר ולא az)

בחיי שקראתי 3 פעמים ולא הבנתי מה אתה רוצה. אתה אכן עוסק בספקולציות על ההבדלים בין החיסונים, כי באמת, פספסתי משהו? שמע, אני לא בטוח שהמחלה מפחידה אותי פחות ממה שהיא מפחידה אותך. אבל, שוב, אני חושב שכלכלית אנחנו מפסידים מהסגרים לא פחות ממה שאנחנו מפסידים מניסיון לחיות עם המחלה. ואני גם לא נלהב מזה שהיא תחנך את כל העולם סביבי. זה הכל.

בסדר, ולפני שנה כשנאמר פה שיש הבדלים בינינו לבין איטליה, אז לא קנית את זה והיית בטוח שכולנו הולכים למות מקורונה. עזוב, זה לא העניין. בסוף כל עוד יש מפגה מפסידים מכל הכיוונים. אתה למשל אוהב לספר איך בלי הסגרים יהיה נזק לכלכלה. אבל עכשיו אנחנו אוכלים לאט ובטוח את הנזקים של הכלכליים של הסגרים. הפתרון היחיד הוא באיזון סביר. לא באמירות או החלטות מוקצנות. כי, שוב, יכול להיות שהמחלה תלווה אותנו גם עוד עשורים.

אבל זה לא מה שקורה בבריטניה. כלומר אין שם עליה של ממש בתחלואה קשה - אז למה שפה תהיה? אלא אם אתה רוצה להכנס לספקולציות שהחיסון של az עושה איזה קסם אחר. נראה שסתם בעיקר חשוב לך להמשיך להראות שיהיה רע (אכלת שניצלים לאחרונה?), ולהוכיח את טרנספורטר. ואתם מנהלים את השיחה הזו במעגל בפעם המאה. יכול להיות, זה כנראה אפילו סביר, שתהייה קורונה בעולם גם כשהנכדים שלך יגיעו לגיל שלך היום. מהרגע שזו תהפוך להיות מחלה קלה בעיקרה, לפחות בעולם המערבי (כי החיסונים הסינים או הרוסים כנראה לא ממש עובדים) - לאף אחד לא יהיה איכפת. ועושה רושם שזה הכיוון כבר עכשיו. (כן כן, אני יודע. ראית נפגעי לונג קוביד. בסדר. אין לי כח לדיון על פוסט טראומה ועל ספקולציות על זה שלא יהיה לצבא פול של בני 18 לגייס)

מאמר מעניין בהארץ (זה המחקר המקורי). מסתבר שחוקרים גילו שבדרום מזרח אסיה חלו בקורונה לפני 20,000 שנה (בערך?). המגפה תקפה שם במשך שנים ארוכות, עד שנעלמה, בזמן שבני האדם שם פיתחו עמידות לנגיף, שעברה גנטית מדור לדור. לפי מה שהם אומרים, מחקר גנטי סביב מה שהם מצאו יכול גם לעזור למצוא תרופה לגרסה המודרנית של המחלה. בלי זה כנראה שאנחנו צפוים לראות את הנגיף תוקף במשך עוד שנים רבות.

אני במשך שנים חשבתי שמי שאומר את מילות הפתיחה ב the great gig in the sky זה ווטרס, ורק לפני כמה שנים גיליתי שזה איזה טכנאי שהם הקליטו או משהו כזה. .. חלק גדול, אולי רוב הקסם של להקות הרוק הקלאסי, הוא בסאונד ייחודי שהמצליחות ביניהן ייצרו והעבירו בהקלטות באולפן. זה נכון האמת גם ללהקות יותר עכשיו מהעשורים האחרונים.

נתתי לך דיסלייק על ההתנשאות, אבל במחשבה שניה לא מגיע לך. כשראיתי שהגבת לפוסט, המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היתה שתכף נקבל אקזמפלום נוסף מהסרטים איך הבנים לא נפלו בפח אינטרנטי, השקיעו כמו שצריך והרוויחו. אבל זה רק תיקון שפה קטן. יפה.

איך זה יכול להיות?! ספריאל, תגיד להם!

לא איכפת לי מהשרשור הזה, אבל זה השיר הכי טוב של פוליס לדעתי.

מסתבר שבמשרד האוצר מקדמים רעיון נהדר - יהיה אפשר לייבא כל דבר עם תקינה אירופאית ללא צורך בשום דבר ממכון התקנים הישראלי. מקווה שזה יצליח

אה נטקו הזכיר לי משהו ששכחתי וכדאי שתקח בחשבון לגבי החניונים: חלק מהם שומרי שבת, כלומר אי אפשר לצאת באמת לפני צאת השבת. תבדקו את זה איפה שלא תחנו

מעבר למה שנרשם, ואני מסכים עם רובו, על ידי stum: השאלה האחרונה שלך צריכה לכוון אותך. אתה לא יודע אם תהנה לתכנת. אם לא - זה לא בשבילך. כדי לגלות את זה, אתה צריך להתחיל לעבוד עם הידיים - או לקחת קורס מעשי מהסוג של אינפינטי, או ללמוד בכל דרך אחרת ולעשות משהו שתוכל להוסיך לקורות החיים שלך. הקורסים המקוצרים כנראה יעזרו לך למצוא עבודה ראשונית. מה יקרה אחר כך אף אחד לא יודע להגיד. מכיר מקרים של אנשים שישבו גם כמעט שנה בבית אחרי שעזבו את המקום הראשון שהוצבו בו ולא הצליחו למצוא משהו אחר. בדרך כלל גם לא תגיע כנראה למקומות מעניינים מדי או כאלו שנתפסים כמרשימים מדי לקורות החיים מהקורסים האלו (האופציות שצצות ואני מכיר זה מוסדות כמו בנקים או חברות ביטוח) אתה יכול להתחיל ממקום אחר ולנסות למצוא עבודה ככותב בדיקות אוטומטיות ולקוות שעבור להיות מתכנת מן המניין. לא מובטח גם כן, לא טריוואלי. תלוי גיל, מצב משפחתי וכל שיקול אחר שהוא פרטני שלך אתה יכול להתחיל תואר בפתוחה. זה לוקח נצח בדרך כלל, אבח בטח תוכל לקצר ולקבל פטורים על סמך מה שלמדת איפה שלמדת. והסיכוי למצוא עבודה כסטודנט לחלוטין קיים. לרוב החברות הגדולות והמפורסמות במשק יש משרות סטודנטים.

איך אתה מצליח להסיק יעילות מתוך כמה עשרות מאושפזים? זה לא מדעי כל כך. @Gosser1860, תגיד לו בבקשה.

מבחינת אזור - כל מה שנמצא באזור הקטן יחסית בין מחנה יהודה ועד לממילא יבטיח לך מרחק הליכה מהאטרקציות באזור הזה של העיר (כולל נחלאות, הכנסיות הרוסיות והאתיופיות וגם העיר העתיקה). קיבלתי המלצות בזמנו על villa brown - הדירוגים שלהם גם טובים באתרים השונים, אבל אין לי מושג אם יש להם בריכה. חיסרון גדול שאתה צריך לקחת בחשבון - כמעט אף או אף בית מלון שם לא מציע חניה במקום. המגרשים במרכז העיר בשישי יכולים להיות די מלאים והמחירים גבוהים. לצד השני, ברגע שנכנסת שבת אתה יכול להזיז את הרכב לכחול לבן המועדף עליך, ואין מחסור בחניה. אם אתם מגיעים בסופש ומרגיש לכם סבבה מבחינה בטחונית - ממליץ לעשות סיבוב בערב לעיר העתיקה עד לכותל. אם לא יצא לך - חוויה מאוד שונה מלהסתובב שם באור היום עם אלפי מבקרים.

לא "הסברת". הבעת דעה מבוססת תחושות שאין להן בסיס אמיתי ונמנעת מלענות על השאלה הטרוויאלית שגם פאלו וגם אני שאלנו אותך. לאמונה שלך כאילו יש מקצועות שבהם אי אפשר למצוא שום דרך לדרג את טיבם של בעלי המקצוע אין ביסוס. זה גם לא מה שקורה במציאות. אתה פשוט מסביר למה שיטת דירוג אחת שאתה חושב עליה היא בעייתית, ומסרב להכיר באפשרות שיש אחרות. יותר מזה - זה מתנגש במשפט האחרון שלך, כי גם אתה מדבר על "אנשים טובים". וכמובן שאתה צריך להוכיח שכבר היום אנשים טובים לא נמצאים במספר קטן של מוסדות. אז מה? הטעונים שלך לא מובנים, וגם שוב מכילים סתירות. התייחסת לרופאים "מצויינים", כלומר שוב הכנסת דירוג כלשהו. יש לזה אינסוף פתרונות גם בשכר שאפשר למצוא. וזה קורה גם בעולם הגדול. וגם אם נניח אתה לא מוצא - אז? שיווק עצמי זה משהו שאנשים נדרשים לעשות. מה לעשות? זו הכללה לא נכונה. מנסה להזכראם ועדי העובדים החזקים איפשהו אי פעם יצאו לשבות או סתם להאבק כדי להגן על עובדי הקבלן חסרי הזכויות שניקו את האסלות אחריהם בשירותים במשרד. באמת (באמת באמת כי אני לא זוכר ולא מכיר), היה כזה דבר?