Jump to content

יבגניפ

  • הודעות

    2,759
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

  • ימים ב"תורמים ביותר"

    60

כל מה שפורסם על ידי יבגניפ

  1. אני לא כלכלן אבל נדמה לי שמשל החלון השבור מתייחס לזה. גם בכלליות זו טענה טיפל'ה מוזרה. תמיד אפשר להזכר בבקשתם של יצרני הקרח לא למקור מקררים חשמליים בישראל. ברור, זה חלק מהמשוואה. זה לא רווח נקי למדינה. טוב אחי. מצחיק שאתה כותב את זה בבולד. אגרת גודש תתחיל כי זה אמצעי אחד מהלא רבים שיש לתמרץ בני אדם לנסוע בשעות שונות או לנטוש את הרכב הפרטי. אזכיר ואספר בפעם המיליון שבלונדון, בה זה קיים והאזורים גם משתנים לפעמים, הכסף מהאגרה הולך לtfl - הגוף שאחראי על ניהול התחבורה בלונדון. ומשתמשים בזה כדי לשפר את התחבורה הציבורית וכו'. מה רע? לא יודע. זה לא נשמע כמו קונספירציה, זה נשמע כמו סתם פוסט גנרי בקארספורום. אני שונא את עצמי על זה שאני לפעמים מתחיל להגיב לפני שאני קורא לעומק, כי עכשיו אני מבין לגמרי מה הרמה. בהצלחה.
  2. זה לא, גם לא מנקודת מבט הכי צינית שיש. קודם כל, כן משקיעים בכבישים חדשים, תחזוקה, שיפוצים. מעבר לזה, פריון העבודה בישראל הוא בתחת, והזמן בפקקים לא תורם לזה ויש חישובים כמה זה גם עולה למשק. ואחרי או לפני כל זה, יש גם את מה שספריאל כתב - מחלות נלוות מזיהום, סרטן, בעיות לב, נגזרות נוספות של אורח חיים ישבני. יכול להיות שבאוצר לא באמת עושים את כל החישובים האלו, אבל אני בספק. לדעתי זה בראש ובראשונה שני עניינים תרבותיים נטו. האחד הוא יחס לתחבורה ציבורית כשירות לעניים. השני הוא קושי מובנה לייצר תחבורה ציבורית טובה מחוץ למטרופולינים הגדולים בגלל אופי ההתיישבות בארץ שלא תומכת בזה.
  3. ומה שהיו ועדיין צריכים לעשות זה לפתח את האזורים סביב התחנות. בדוגמאות שאני מכיר זה לא קורה יותר מדי, לצערי. אולי סביב רכבת מרכז בת"א זה ישתנה. אבל גם בספק
  4. בטח שיש. אתה באמת חושב שכולם נולדים עם כישורים זהים במתמטיקה, וזה רק עניין של תרגול? אתה חושב שעם מספיק תרגול אתה יכול להיות טיורינג הבא? בחלק מהמקרים זה מעיד על הרמה של ההכשרה. וזה רק נעלם אחד מתוך רבים. לסיים תואר במדמח בטכניון זה קצת יותר קשה מלעשות קורס של חודש במכללת משה ובניו תכנות על האש. הסינון הראשוני שונה. התוכן שונה. המבחנים שונים. כנראה שגם הצעות העבודה יהיות טיפל'ה שונות. והשוק ממש ממש לא מוצף בבוגרי מדמח שמוכנים לעבוד גם בחינם. זה נכון אולי לגבי בוגרי אותם הקורסים ללא ניסיון, ואנחנו מדברים על זה פה במגוון שרשורים בהם מישהו מתייעץ על זה. אתה יכול להיות בינוני בכל תחום ביחס לסביבה שלו. גם רופא ועורך דין ואדריכל וטייס קרב יכולים להיות בינוניים. בכל תחום עדיין יש סינון ראשוני. ובכל תחום נרחב מספיק יש גם מספיק מקום לבינוניות. אז מה? איך למען השם אתה מגיע למסקנות נחרצות כל כך ושונות כל כך לגבי שני דברים שנגזרים בסופו של דבר בדיוק מאותם המשתנים?!
  5. יש כמה טענות במשפט שלך שדורשות הוכחה (האנשים האלו קיימים, הירידה היא של 80% בשכר ואחרון והכי חשוב - עיסוק בהוראה תורם לחברה יותר ממס הכנסה במדרגות המס שאתה מייחס להם בעקיפין). נסכים שלא נסכים. אני מכיר כל מיני גרסאות לזה, כולל מהנדסים מיחידות טכנולוגיות. לא אנשים שאין להם אפשרויות אחרות לקריירה דווקא, והם יותר מתאימים לקלישאה שאתה מתאר. לצערי בכמה מקרים שאני מכיר אישית אין כנראה בסביבה שלהם מישהו שיסביר להם שיש להם 0 התאמה להיות מורים, שהעולם שבחוץ זה לא בה"ד 1, ועדיף לכולנו שהילדים הישראלים לא יחונכו על טהרת כל מה שרע שבמה שסופגים בצבא במשך עשורים שם. אבל אני לוקח אותנו לדיון אחר, אז לא משנה.
  6. אנחנו לא, אל תדאג. כתבת "עם כל ההערצה לאנשי ההייטק". על מה אתה מדבר? אני בכנות לא מכיר אף מהנדס טוב שבחר לעבור להיות מורה. אבל מצד שני כנראה שמדובר במקרים כל כך אנקדוטליים ומעטים שהגיוני שלא יצא לי לפגוש במישהו כזה. אבל איזה אלטרואיזם יש בזה? זה עניין של היצע וביקוש, כמו שפאלו כתב. וזה גם לא משהו שעומד בפני עצמו. ... הדבר הכי קרוב לזה מבחינת תפיסה שאני מכיר זה קצינים בקבע או מילואים שיש להם פנטזיה להיות מורים מתישהו. בחיים לא הצלחתי להבין למה. כי לרובם היו יחסי אנוש די גרועים, ו-soft skills מהתחת שגורמים לי לפקפק ביכולת שלהם ללמד מישהו משהו. אבל זה כבר פחות קשור.
  7. אני מניח שזה משתנה מתחום לתחום. אקדמיה אמורה לעסוק גם במחקר, שחלקו קיים רק שם כי גם לא תמיד יש לו ערך כלכלי. יש גם מרצים שעובדים בתעשייה. זו עוד עבודה. כמו שרופא יכול לעסוק בפרקטיקה פרטית בימים שבהם לא עובד בקופה או בית חולים.
  8. מתקשה להבין את הסרקזם. אף אחד לא מעריץ אנשי הייטק. מה זה גם אומר בכלל? "החליטו לתרום לחברה"... מה?
  9. זה לא עובד ככה באמת. זה סצנה די סטנדרטית ביחסי הכוחות בהייטק
  10. לחלוטין כל מי שגר בין פלורנטין לירקון ועובד במרכז תל אביב. גם אנשים שגרים על ציר ז'בוטינסקי +- ברמת גן ועובדים או בבורסה או במרכז תל אביב. הבעיה היא שחלק גדול מאלו יעדיפו קורקינט
  11. ברור. אני לא אומר שצריך לזנוח את ההתעסקות בקורונה. זה פשוט הופך לעוד משהו שצריך להתמודד איתו, כמו מחלות חמורות לא פחות שמלוות אותנו, לצערי
  12. זה לא העניין. העניין הוא שיש בעיות בהולות אחרות שאנחנו מתמודדים איתן בחיים בעולם המודרני, ופחות נתפסות כמגפה. וצריך ללמוד ולהבין מתי צריך להסיט את הפוקוס מהקורונה, עם כל הפחד והבעיות הנלוות אצל אחוז מהחולים. ושוב, מקווה מאוד שיצליחו לפתח תרופה למחלה, או חיסון יעיל יותר. כמה אנשים עושים mri אחרי קורונה? בישראל או בעולם? אני מנחש שמעט מאוד, בהתחשב בזמינות הנמוכה של המכשירים גם ביום יום.
  13. "יש טענה" זו לא טענה. כמו שנכתב כאן ובצדק, נכון לעכשיו, אתה ואנשים עם גישה דומה פשוט לא מצליחים לעבור פאזה. הקורונה יכולה ללוות את האנושות גם עוד 200 שנה, אם לא ימצאו תרופה. הנזקים הכרוניים שהיא יכולה לייצר ברורים (אם כי ממש ממש ממש לא ברור באיזה היקף, למי ולמה וחבל סתם לנסות לנפח את זה). וזה מצטרף לעוד סט מגוון של בעיות רפואיות שהן חלק מהחיים בעולם המודרני. ועם כולם צריך לנסות להתמודד. אגב לא זוכר אם קישרתי פה, אבל קראתי לאחרונה שחוקרים ישראלים מנסים להשתמש באותה הטכנולוגיה של החיסונים כדי להתמודד עם הסרטן, שזו, למשל, אחת המגפות השקטות שפשוט מלווה את החיים של כולנו. ואני מאוד מקווה שיצליחו.
  14. זו סיבה טובה להמשיך ולהשקיע במחקר לתרופה לקורונה, כמו שמנסה לעשות ממשלת ארה"ב ואני מקווה שגם ממשלות אחרות בעולם - לא שום דבר אחר.
  15. אני חווה את כל מה שאתה מתאר כל יום. אוטובוס זה ישראל העשירית. הנהגים, עושה רושם, רוצים לפעמים שהנוסעים יפלו בכוונה וממהרים לסחוט את הגז ביציאה מהתחנה כאילו הם בפול פיזשן בפורמולה 1 (מה שלא מונע מהם נורא להלחץ כשמישהו כן נופל - לך תבין). יש בעיות אינהרנטיות גם שהן לא רק שלנו. בלונדון יצא לי לעמוד בתור לטיוב שהתחיל למעלה ברחוב. בטוקיו הנסיעה בקווים של שינג'וקו בשעות העומס זה כנראה הדבר הכי קרוב לרכבות לאושוויץ או גולאגים במזרח ברהמ שיש לעולם המודרני להציע. בכל זאת, אני אישית חושב שזה כלום ושום דבר ביחס ללחץ הנפשי שבנהיגה במרכז ת"א או הערים הישראליות בכלל. אני מניח שקורקינט או אופניים חשמליים מאפשרים להנות מהטוב שבכל העולמות, ואני מבין למה הם מושכים רבים וטובים. אבל אישית מכיוון שאני לא רואה שום דרך שאפשר להתנייד איתם היום בלי או להסתכן בעצמך, או להיות חרא מוחלט לסביבה - אני שומר על הנאמנות לאוטובוס. וגם חושב שאם המדינה תעשה all in בכיוון הזה ודתחוף את כולם להשתמש באוטובוסים וללכת ברגל - זה גם הדבר היחיד שיצמצם לטווח הרחוק את מספר הנפגעים בתאונות.
  16. רק אם אין לך הונדה אנחנו קצת חוזרים להתחלה, אבל נראה לי שבאמת יש גם המון זלזול לא מוצדק באוטובוסים גם איפה שהם עובדים. סביבי למשל הרוב יעדיפו קורקינט על פני אוטובוס. למה אני לא יודע
  17. בגדול כן, בקטן רכבת מרכז מנותקת מתל אביב (אולי טרנספורטר יכול לעשות אומגה מהמגדל לתחנה, אבל זהו), ורכבת השלום אומנם קרובה לשרונה אבל ההליכה שם היא נוראית, מכיוון שאתה חוצה כמה אוטוסטרדות בדרך, עם מעט מאוד הגנה מנפלאות מזג האוויר. העתיד על הנייר שם ספציפית יותר מבטיח. רחוב בגין אמור להשתנות ולקבל אופי אנושי יותר, ויש תוכנית מגלומנית נהדרת של קירוי איילון וכמובן גם אמורה להיות תחנת מטרו מתחת למקטע של בגין שבין דרך השלום לבין שלמה המלך. נראה, מקווה שבאמת נראה הרבה בניה צפופה באזורים האלו. זה יכול להקל מאוד גם על אזורים עמוסים אחרים בתל אביב וגוש דן
  18. זה לא נכון. דוגמאות שעוברות בראש די מהר - שינג'וקו, שיבויה, טוקיו סטיישן ולמעשה כמעט כל תחנת רכבת במרכז טוקיו (הראשונה זו תחנת רכבת הכי גדולה בעולם מבחינת כמות נוסעים וכו'), תחנות בערים יפניות עתיקות ועצומות אחרות, כמו אוסקה. תחנת ויקטוריה בלונדון, תחנות מרכזיות ברובעים הוותיקים בפריז, תחנת הרכבת הראשית בהלסינקי, ברומא, בפירנצה, קופנהגן, טלין, סטוקהלום והרשימה עוד ארוכה. בחלק מהמקומות זה מחוץ לעיר העתיקה, אבל זה לגמרי במרכזי הערים. בתל אביב הרכבת עוברת די באמצע העיר. שוב, זו היא החלטה תכנונית מהעבר לא לצופף ולהתייחס לאזור סביב רכבת מרכז והשלום כפרבר הלכה למעשה. וזו גם החלטה שמשתנה.
  19. זכור שרוב הערים בארץ צעירות הרבה יותר מזה. ואלו הן טעויות תכנוניות שממשיכות ללוות אותנו היום וגם פוגעות בשימוש בתחבורה הציבורית. קח נגיד עיר כמו הרצליה. תחנת הרכבת שלה אמצע שום מקום. יש שכונות חדשות שנבנות לא רחוק, אבל גם הן בנויות כמו פרבר שלא מאפשר הליכה סבירה לתחנה, וגם אם בקו אווירי התחנה קרובה - גריד הרחובות המחורבן לא מאפשר להגיע לשם בקלות וגם לא מזמין הליכה. בעולם אידיאלי היו צריכים לבנות סביב התחנה שכונות צפופות עם מרכזי מגורים, תעסוקה ומסחר במרחק הליכה מינימלי. בעולם שלנו בקושי קו אוטובוס וחצי יש שם, ולא תמיד הוא גם מתוזמן עם הרכבות. על הנייר לחלק מהבעיות האלו יהיה פתרון אחר בדמותה של הרכבת הקלה, שהתחנות שלה כן יהיו במרכזי תעסוקה ובמרכזי העיר בבני ברק, רמת גן (בערך) ותל אביב. אבל גם זה פתרןו די מוגבל לגוש דן.
  20. הנתונים מקטאר לא בהכרח יותר מבוססים מאלו כאן. ועל המספרים שהפיץ משרד הבריאות יש ביקורת בכל העולם, בדיוק בגלל שהם פוגשים את מה שכתב גוסר לפני כמה עמודים וכבר דיברנו עליו. אנחנו יודעים כמה חולים יש מסך האנשים שהלכו לבדק. זה לא מספיק. לגבי העליה במספר החולים קשה - זה נכון שזה 25%, אבל זה נשמע יותר מאיים ממה שזה כרגע, כי המספרים קטנים. מאוד. ואת המספרים האבסולוטים במקרה הזה כדאי לקחת בחשבון לפני האחוזים.
  21. זה מתחיל אפילו צעד לפני. למה צריך רכב כדי להגיע לתחנת רכב? ברוב הערים הנורמליות בעולם שאני מכיר ויש בהן תחנות רכבת - התחנה או התחנות הן במרכז העיר, ולא בפרבר מנותק שצריך לנהוג אליו 15-20 דק
  22. אישית אני מוכן לשלם חצי שעה ביום ולא לנהוג. למעשה אני נראה לי כבר היום לפחות בחלק מהזמן משלם בזמן על הבחירה להתנייד בתחבצ וברגל, כי האוטובוסים לא מדייקים. שעה וחצי זה כנראה יותר מדי, ואני מניח שזה גם נגזר מאיך שהנסיעה נראית. אבל באמת, ככל שאני משלב יורת בין הליכה ונסיעה באוטובוס, עם כל החסרונות של האוטובוסים בארץ, ככה פחות אני מדמיין את עצמי חוזר לנהוג לעבודה כל יום. אני שוב אהיה קצת פלוץ: זו שאלה טיפל׳ה יותר מורכבת ממה שאולי נראה, כי מה זה ״אירופה״? אם אני רוצה לחייות כמו החברים מהפגנות האפודים הצהובים, שמחו על זה שאין להם תחבורה ציבורית כמו שיש במרכז פריז? לא. אני רוצה שנהייה כמו הערים או המדינות באירופה שמצליחות להוריד את מספר הנפגעים בתאונות דרכים, וגם את התלות ברכב הפרטי. ולזה אני לא בטוח שאפשר להגיע עם עוד ועוד כבישים, שגם אין איפה לבנות כל כך
  23. אני טוען שהתנאים שאתה מתאר שיהפכו נסיעה ברכב לנעימה וטובה לא קיימים ולא יכולים להתקיים, חוץ ממקרים מאוד נקדותיים או מוגבלים. בטח לא במדינה צפופה כמו ישראל. כו, אני נהנה לנהוג מתל אביב לאילת כשאני לבד על הכביש. זו לא המציאות בנהיגה של אף אחד בארץ בערך שזה משמש אותו ליוממות. וכתבת "תחת תנאים טובים" והם לא קיימים. זה הכל. יותר מזה, הסיכוי שלהם להתקיים עומד ביחס הפוך לחלוטין לזה שעוד ועוד אנשים קונים רכבים, ומשתמשים בהם אקסקלוזיבית לכל התניידות כמעט. היום יש תחבצ וגם מה שיש תקוע בפקקים בגלל שרבים אחרים מעדיפים רכב, גם אם אין לזה הצדקה. מעגל.
  24. אתה חושב חוזר על טענה מאוד דומה. אין התכנות לתנאים הטובים האלו. לא כאן. לא בעולם.
  25. ברור נהיגה זה לא איכות חיים. זו אשליה. על הנזקים הנלווים אני אפילו לא מדבר כבר.
×
×
  • תוכן חדש...