יבגניפ

זה נשמע כמו טיול על התפר שבין נסיעה לאילת וסיבובים בטיילת שם, לבין בילוי בקניוני ארנה ושבעת הכוכבים בהרצליה. בחיי שאני לא מבין איך מישהו משלם על זה סכומים כאלו ונהנה.

זה לא נכון. לא עניין של דעה. פשוט לא נכון. אין לי כח לחפש אבל זמני ההמתנה לmri ב"כל מקום בארץ" הם לא מה שהם במרכז. וזו סתם דוגמא. בשביל לזרוק את הזבל לא. בשביל כל דבר אחר כן. אני לא זוכר שיש לי רכב בכלל במשך שבועות. זה לא נכון. הממשלה יכולה לעשות המון. וזה לא אומר שהמחירים בצפון הישן בתל אביב ירדו ויהפכו למחירים ביקנעם. אבל עדיין. לא מבין, מצטער. אם מה שיש זה מה שיש ולא יכול להיות אחרת - למה לטרוח להצביע, למשל? והפתרון זה לא בהכרח זה שכולם יחיו במרכז. זה לא נכון. אני לא גדלתי בפתח תקווה אבל כן במרכז. לא הסיעו אותי לשום מקום אף פעם. היו פה כבר עשרות דיונים דומים בהקשר הזה. כל אחד יכול להיות מאושר במקומות שונים ולהסביר למה זה עובד לו. בממוצע, המרכז האורבני היחידי בערך שיש בישראל, סביב תל אביב, לוקח כל דבר אחר שיש כאן בזחילה. ושוב, ברור שפתח תקווה היא לא החלום של אף אחד וגם לא ראש העין. זה לא באמת כזה קרוב לתל אביב, ואם הייתי גר בכל אחת מהן - אני חושב שלא הייתי מדמיין אפילו נסיעה לתל אביב בשביל קפה או פאב. אבל אי אפשר להשוות כפרים פריפריאלים לערים. לא פה. לא בעולם. וזה לא באמת מקרי שרוב אוכלוסיית העולם כבר חיה בערים או קרובה לזה. ויותר מזה: סתכל עוד עשור קדימה. החישוב של "אני לוקח את הרכב ומגיע לכל מקום ב30 דקות" יעלם. תהייה נקודה די ברורה שבה בכל מדינה נורמטיבית יבינו שהנזק מהגישה הזו רב מהתועלת וזה יעלם. ומה אז?

חברות מתרחבות לצפון מתוך הנחה שיהיה יותר קל לגייס שם. ואכן חלק משלמות בדיוק מה שמשלמים בתל אביב. אבל כמובן שזה לא כל הסיפור. אישית אני גם לא הייתי רוצה היום ממש לבחור מקום מגורים באזור שכולו מוטה רכב פרטי. אבל ניחא, כל אחד ומה שטוב לו

כן, ובשביל זה אני עובד בחמישה יוניקורנים שונים במקביל אבל אל תגלה להם

אני פלוס מינוס מסכים. אני לא הייתי בוחר לחיות בפתח תקווה ובטח לא בראש העין, או ערי לווין מהסוג של באר יעקב ונס ציונה. למרות שכנראה שחוץ מהפקקים כן יש שם יותר הזדמנויות תעסוקה ביחס לפריפריה עמוקה יותר או רחוקה יותר. יש לזה גם השלכות ארוכות טווח שלא קשורות רק אליך, ואני חושב שהן לא טובות לעולם. לא צריך בית קפה שכונתי מתחת לבית (אגב, בתי קפה שכונתיים הם לרוב פח. אצלנו הפלוצים האמיתיים עברו לגל השלישי בקפה כבר מזמן). זה לא העניין. זה מה שהכי עצוב בכל הסיפור. אנשים לומדים תכנון ערים, הנדסה אזרחית, הנדסת תנועה, אדריכלות. בפועל יש קושי אמיתי בעולם לתכנן מרחבים אורבניים מתפקדים חדשים.

מינימזר, פתח תקווה לא צריכה שטח אינסופי. צריך צפיפות יותר גבוהה בגוש דן. ולא ברמה של גורדי שחקים ללא אור מהסוג של הונג קונג. גם 9 קומות במקום 3 יעזרו. כרגע זה נראה שחצי מתל אביב בתהליכי תמ"א וזה המצב גם ברמת גן ובטח גם בגבעתיים, בת ים ופתח תקווה. אני מנחש שזה יעצר בהקדם כי ראשי הערים שונאים את זה, ואנחנו חוזרים לנקודת המוצא: אף ראש עיר בישראל לא רוצה יותר תושבים. לצד השני, אפשר עדיין לפתור את זה עם תוכניות של מתחמים שראשי הערים בגוש דן מציעים או כל דבר דומה אחר. ההתחדשות העירונית אגב גם לא מביאה איתה בהכרח פתרון מספיק למחסור בהיצע. מחירי השכירות בתל אביב הם פסיכיים גם ביחס למה שמקובל כאן. וזה לא שמי שקונה כאן דירה ב6 מיליון ומשכיר אותה מתעשר מזה. וזה לא שאני גם מבין מאיפה מגיע הפול של אנשים שקונים דירה כזו מלכתחילה אבל מילא. היקום לא קורס גם מזה שיש מאות מיליוני עניים באפריקה, מלחמת אזרחים שמתגלגלת כבר 45 שנה באפגניסטן וטנקים בערים הסיניות. ברור שאפשר לחיות בכל מיני מקומות. גם בקריית גת ובאר שבע וטבריה ועוד. יש לזה כל מיני השלכות והשפעות. ואני לא חושב שיש סיבה לנסות להתעלם מהפערים האדירים שיש בין גוש דן לבין אזורים אחרים בישראל. וכמובן גם לא צריך להקצין לצד השני. יש פה בפורום המון אנשים מאושרים וגם מבוססים למדי שחיים בצפון או בדרום. אבל בכל זאת, בממוצע, כנראה שתהנה מיותר הזדמנויות בכל דבר ברמת גן, גבעתיים ואולי אפילו פתח תקווה, מאשר בטבריה. כמובן, גם את זה אפשר לפתור אם יבנו ערים בישראל. אבל זה לא קורה. וגם לא יקרה, אלא אם ישלחו את כל המתכננים ומקבלי ההחלטות לגולאג ויחליפו אותם ביאן גהל או משהו.

בוודאי, גם אני לא מעיר לאף אחד. זה כמו לחנך נהגים בכביש. לא התפקיד שלי וגם נועד להכשל עוד לפני שהתחלתי.

כל מי שעובד עם קהל תקוע בסיטואציה שספריאל מתאר. לו עוד יש את ה״פריוולגיה״ להעיר, כי מטופלים צריכים אותו לפחות כמו שהוא צריך אותם. לקופאים או עובדים בדלפקי שירות למיניהם אין אפילו את זה. וזה די מבאס כמה חראות יש בעולם

אני לא יודע לגבי פתח תקווה או גני תקווה, אבל למה לא רמת גן בעצם? אני לא כל כך עוקב, ואולי המחירים עלו, אבל בעבר הלא רחוק ב1.8 היה אפשר לקנות שלושה חדרים על הנייר עם מעלית וחניה בחיבת ציון והסביבה.

מודדים כמה פוסט טראומטים יש כאן משנים של אוטובוסים מתפוצצים, מערבים בלבנון ועזה, טילים פעם בכמה שנים על ריכוזי אוכלוסיה? ואני חושב שגם בלי זה קשה להשוות.

כן, בסוף גם כמעט כולנו בוחרים במשהו ומצדיקים אותו אחר כך וזה גם בסדר.

זו אופציה לא רעה בעייני, אם אתה יכול לקנות במקום שגם תרגיש בנח להגיע אליו ולראות מה קורה בו. אישית לא הייתי קונה בב"ש, נגיד, כי זה רחוק לי מדי.

יש עוד מיליון ואחד נעלמים פה שאתה מתעלם מהם, אבל ניחא. זה מימלא ויכוח סרק שבבסיסו התפיסה שלך שכולם מטומטמים, שאני חושש שתתקשה לגבות. אני מכיר אינסוף מקרים של אנשים שעברו למרכז למרות שהמשפחה דווקא מחיפה או אשקלון או אפילו אילת, למשל. אבל כאמור לא כזה מעניין או משנה. אני כן מסכים בכל מקרה שבנקודה מסוימת מחוץ לתל אביב אתה מגיע לפריפריה. אבל זה לא "מי שלא גר בתל אביב עצמה". אני לא יודע לגבי פתח תקווה. אני לא אוהב את העיר הזו, אבל היא קרובה מאוד לרמת החייל, היא קרובה לאונ' תל אביב ובר אילן, יש בה בית חולים ויש לידה את בית החולים שנחשב לטוב בארץ ממה שאני מכיר. זה כבר יותר ממה שרוב הערים בפריפריה יכולות להציע. ראש העין זה כבר די פריפריה מבחינתי.

לא יודע ספציפית לגבי ראש העין, אבל: חיים במרכז הכלכלי של ישראל, יותר אופציות תעסוקה בתחומים שונים, שכר יותר גבוה בחלקם, כנראה גם שירותים רפואיים טובים יותר, תחבורה ציבורית סבירה שגם עתידה להשתפר בשנים הקרובות לפחות בחלק מהשכונות, בטח יש עוד. מכיוון אחר: מיליוני אנשים הם מטומטמים ובוחרים להדחס כאן? אולי אתה תספר מאילו תענוגות נהנים תושבי יקנעם או טבעון?

זה גם לא רק זה. החיים במרכז זה לא סמל סטטוס.

אפשר להתסדר כזוג ב-40 מטר עם תכנון נכון. צריך פשוט חללים פתוחים. נגיד מטבח פתוח לסלון ולא חדר נפרד. הבעיה מתחילה כשמנסים לדחוס ב45-50 מטר 3 חדרים, או מטבח נפרד, כמו שהיה קורה בדירות בבנייני הרכבת של עמיד בשנות ה-50. ואז באמת אין מקום לכלום. בונים היום 50-60 מטר אבל כנראה רק ברמת גן, גבעתיים ותל אביב.

התרגלת לסטנדרטים הגבוהים של בית שמש כשהיית ילד אה? מה אני אמור לעשות אם מה שמתאים לסטנדרטים שלי נמצא בין הירקון לבין שדרות בן גוריון? לעבור לגור על הספסל בשדרה?

יש פה מלא נעלמים שנשכחים. יש חסכנים בכל רמות השכר, אבל בגדול בסביבה שלי (הייטקיסטים) מבזבזים גם הרבה יותר. אפשר כמובן לשלוט על זה אם שמים כמטרה לחסוך. אבל בכלליות חיים ברמת אחרת וזה גם הגיוני. השכר גם לא נמצא באותה הנקודה מהרגע שמתחילים לעבוד אחרי הצבא או התואר ועד המוות. וגם לזה צריך להתייחס. ליאור צודק. לשלוח משתייכים לעשירונים העליונים לחיות בחריש זה קצת קיצוני. כן, גם בחדרה ועוד מגוון מקומות דומים אחרים. וזה בפרוש מעיד על כך שיש בעיה.

שום דבר. הבנקים מרוויחים על המינוס, כנראה יותר מהסיכון שהם לוקחים (שבסופו של דבר אמור להיות מתוגמל בריבית דומה לריבית שהיו לוקחים על הלוואה בסדר גודל דומה). הם גם מרוויחים על בערך כל פעולה שמבצעים בחשבון, ובתוך זה גם פעולות בשוק ההון (פי כמה יותר מבתי השקעות קטנים יותר). וגם על הלוואות אמיתיות, ובתוך זה משכנתאות. אבל עזוב, בוא נעשה תרגיל: בא מישהו לבנק שמרוויח 1000 שקל בחודש ונמצא במינוס, ורוצה לדבר עם בנקאי. במקביל אליו בא מישהו שמרוויח נטו 30,000 בחודש. נראה לך שהחבר הראשון יקבל יחס יותר טוב? מודה שלא הבנתי.

לא, ואדים. לקוח מועדף בבנק זה לא מישהו שנמצא במינוס תמידי ומרוויח שכר מינימום. הבנקים אכן מנצלים התנהלות כלכלית בעייתית של אזרחים, ומרוויחים על זה מיליארדים בשנה. יש לזה גם פתרונות אחרים, כמו הלוואת מטעם אותם הבנקים בדיוק, רק בריבית הרבה יותר נמוכה. לצד השני, אם חסכת עשרות או מאות אלפי שקלים, ואתה מאמין שאתה יכול לעשות משהו עם הכסף - תמיד אפשר לפתוח תוכנית השקעה כלשהי ולהרוויח (או להפסיד) יותר ממה שהבנק נותן. יכול להיות שצריך להגביל את העמלות של הבנקים ואת הריבית על המינוס. אבל צריך ללמד את כולנו גם איך להתנהל כלכלית נכון יותר.

מה יצא לך מזה אם החיסון השלישי לא עוזר נגד וריאנטים חדשים?

גם פיצה וגם פסטה ברמה טובה זה בין האוכלים הכי טובים שיצא לי לאכול בחיים שלי ואני אוהב יותר מרוב סוגי האוכל אחרים. כן אפילו יותר מואגיו איציק. זה אוכל פשוט וגם אוכל שגם קל לפשל איתו. ויש הבדל עצום בין הפיצריות וגם בין מדינות. אבל כשזה טוב בעייני זה מעולה. לגבי החיסונים - אני מסכים עם חליל (ככה אתה כותב?) שיש איזה כשל לוגי פה. או שהחיסונים עובדים או שהם לא. אבל אי אפשר לנסות לשכנע שצריך להתחסן בטענה שחוזרת לזה שהמגפה מסכנת את כולנו כי החיסונים לא מספיק טובים.

אתה סותר את עצמך. ואני לא אומר שהחיסון לא בטוח. אבל היעילות שלו מוטלת בספק מיום ליום. אלא אם מכוונים להתחיל להזריק כל חמישה חודשים לכיף

אגרת גודש לא פותרת פקקים, היא יכולה בעיקר להאט את ההרעה שלהם (לא יודע מה המינוח המתאים). זה ממה שזכור לי קרה גם בסטוקהולם וגם בלונדון - שבה האגרה היום כבר לא ממש יעילה, ובונים עוד פתרונות ובתוך זה עוד סוג כלשהו של רכבת תחתית. האמת שאני לא מבין למה לפתור את רוכבי הדו"ג. החוק הוא אותו החוק, לא? אומנם אף רוכב לא יקבל בחיים דוח על זה שהוא חותך טור של מכוניות בפקק מימין ומשמאל ומהשוליים, או על זה שהוא נעצר על מעבר חציה בכל מחיר, או על כל דבר דומה. אבל זה לא אומר שצריך לעודד את זה.

למה שאתה לא תחשב? הרי אתה מציע הסבר סמכותני - לא אני. עזוב, שלב לפני: בוא נתמקד במזון. טעית בזה.